ספר חמוד על שנות ילדותה של הסופרת בשנות ה-50,בואדי סאליב בחיפה.
הסיפור נע בין תקופת ילדותה,הווי העולים והמנטליות שהביאו הוריה ושכניה לארץ מארצות מוצאם,והחיבור שנעשה בין כולם כאן.
הסיפור מדלג בין תקופת הילדות והווי של פעם לבין תקופת הבגרות והנישואים,תוך שימת דגש על הילדות ללא דאגות ואושר צרוף,לבין תקופת החיים המאוחרת והמתסכלת.רומן אוטוביוגרפי בחלקו שלמרות העברית הלא כל כך משובחת שבו,כתוב באופן קליל ומעלה זכרונות של ילדות לקוראים המבוגרים שבנינו.
מומלץ!

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.gifs.net/animate/yellowrose.gif ]

אני ממש סלבתי ממנו ונטשתי באמצע.
סגנון הכתיבה היה מרגיז והשפה הייתה יחסתי דלה.
קראתי עליו לאחרונה ביקורות לא ממש מחמיאות שמביאות את הדעה שלי במדויק ועל הקמפיין החסר פרופורציות שעשו לספר.