ג'רמי בלנק, נציג קרן יורק בישראל, צבר 20% מאיגרות החוב של אי.די.בי, וכעת מאיים לקחת את השליטה בחברה מנוחי דנקנר. המהלך של בלנק, שנהנה מהגב החזק של הקרן ממנהטן, חושף למעשה את החולשה של המוסדיים, שמפחדים לצאת נגד מי שהיה עד לא מזמן איש עסקים החזק במשק
http://www.calcalist.co.il/markets/...3595772,00.html


השאלה הגדולה היא למה המוסדיים ובתי ההשקעות, אלו שהסכימו ללכת להסדרים על חשבון הכסף שלנו לא עשו את אותו הדבר?
מה היה האינטרס שלהם לוותר על הכסף שלי?

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

אתה צריך להפסיק לקרוא כלכליסט. חוץ מהמדור של התמונות. אתה גם צריך לנסות לחפש קצת מידע לפני שאתה זורק קביעות שכולנו יודעים שמטרתן היא לנסות לחזק את הדיעות הסמי בולשביקיות שלך.

הבדל מהותי ראשון הוא שבלנק עושה סיבוב. למה הכוונה? האג"ח הללו הונפקו למשל ב-95, ואמורות להיפדות ב-100. IDB לא יכולה לשלם 100 על הניירות הללו, כי אין לה מספיק לכולם. אז המחיר ירד. בלנק קנה את הניירות הללו בסביבות 20-30. כלומר- מבחינתו, גם אם IDB תצליח לתת איכשהו 50 או 60, הוא עשה רווח מטורף. וזאת מטרתו, הוא בא לעשות סיבוב. המוסדיים שקנו בהנפקה יפסידו בכל מקרה, אפילו ב-85 (אני מתעלם לרגע מהקופונים שחולקו, רק בשביל ההסבר). משמע- הם לא יכולים להתנהג כמו קרן גידור.

בנוסף- אתה אשם. כלומר, כל חובבי הרגולציה, כמוך. המוסדיים לא יכולים לנהל חברות כי אסור להם (וגם הם לא באמת יודעים.. מנהלי השקעות לא באמת יוכלו לנהל חברות סלולר או סופרמרקט), אסור להם להחזיק גרעיני שליטה בחברות ציבוריות. ואם זה למשל מקרה של קרן נאמנות שמשקיעה רק באג"ח, אסור לה להחזיק כלל מניות. אז מה היא תעשה עם מניות? לבלנק אין בעיה כזאת, הוא לא כפוף לרגולציה.

סיבה שלישית היא שהמוסדיים לא בהכרח רוצים לפרק את החברה. כתבתי על זה פעם. בפירוק החברה, החוק מגן על דנקנר, והוא לא חייב להוציא שקל מהכיס. הוא יכול תיאורטית להגיד להם- קחו את החברה, תמכרו את החלקים, תשיגו מה שתשיגו. המטרה של המוסדיים היא שהוא יוציא כסף מהכיס וייתן יותר. במקרה שלו אמנם אין לו הרבה בכיס, ולכן הוא מנסה לגייס אנשי עסקים אחרים, כמו אדוארדו אלשטיין.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

רגע רגע, את זה אני צריך להבין.
עכשיו למוסדיים יש חוב בשווי גדול והם החליטו שלא ללכת להסדר חוב, במקרה כזה הם לא יכולים לקבל את השליטה בחברה?

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

תלוי באחזקות.
קרן נאמנות שמשקיע במניות ובאג"ח יכולה תיאורטית להחזיק באג,ח שהופכות למניות, כי מדיניות ההשקעה שלה לא סותרת. קופת גמל שמחזיקה באג"ח בלבד לא יכולה להחזיק אפילו מניה אחת.

אבל זה יותר חמור מזה- גם לקרן נאמנות שיכולה להחזיק מניות ואג"ח בו זמנית ולכאורה אין לה בעיה להחזיק אג,ח שהופכות למניות, יש עליה מגבלת אחזקה. אני לא זוכר כמה בדיוק, אבל אסור לקרן או קופה להחזיק יותר מכמה אחוזים משווי של חברה. נדמה לי ש-10, אני לא בטוח במספר. אסור גם שחברה אחת תהיה יותר מכמה אחוזים של שווי הקרן/קופה. שוב- אלו בעיות שאין לבלנק.

אז מה הם יעשו? הם יקבלו את המניות ויחויבו למכור אותן מיידית. ברור לך שכשהמוכר לחוץ למכור (כי הרגולציה מכריחה אותו) הוא לא יקבל מחיר טוב. מי ייפגע מזה? העמיתים.

וגם כתבתי עוד כמה דברים.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

ציטוט:

במקור נכתב על ידי shruki סיבה שלישית היא שהמוסדיים לא בהכרח רוצים לפרק את החברה. כתבתי על זה פעם. בפירוק החברה, החוק מגן על דנקנר, והוא לא חייב להוציא שקל מהכיס. הוא יכול תיאורטית להגיד להם- קחו את החברה, תמכרו את החלקים, תשיגו מה שתשיגו. המטרה של המוסדיים היא שהוא יוציא כסף מהכיס וייתן יותר. במקרה שלו אמנם אין לו הרבה בכיס, ולכן הוא מנסה לגייס אנשי עסקים אחרים, כמו אדוארדו אלשטיין.

תרשה לי לחלוק עליך.

החוק מפריד בין האישיות המשפטית- בעל השליטה, לאישיות המשפטית- החברה, אבל כלל לא מגן על בעל השליטה במקרים מסויימים ורלוונטים. אתהדר בנוצות ואומר לך (בפעם ה-20, אני יודע) שאני מכיר את הנושא מקרוב, ובעלי השליטה מייחלים להסדר חוב, בניגוד לפירוק, כמו אוויר לנשימה. זאת בגלל שבכל הסדר כזה שהיו ממנו כבר עשרות, אתה תמצא סעיף קטן שקובע פטור לבעלי השליטה למעט על מעשים פליליים. המשמעות האופרטיבית היא, ברגע שנחתם ההסדר, בעל השליטה פטור לחלוטין מהעבר שעלול היה להתברר כבעייתי. זאת בניגוד גמור לפירוק, שם ישנה נבירה בעבר הכלכלי של החברה. הסוגייה הרלוונטית ביותר היא חלוקת דיווידנד שנעשתה בניגוד לכללים. אם אכן מתגלה חלוקה אסורה כזו, אפשר לתבוע ממקבלי הדיבידנד להחזירו. אני חס ושלום לא טוען שחלוקות דיווידנד באיידיבי היו אסורות. אני כן אומר שבחברה חולק במהלך השנים האחרונות בסביבות מיליארד ש"ח בדיווידנדים כמו כלום ("אין לו הרבה בכיס" תרשה לי לגחך). אם בתאוריה החברה מפורקת, ניתן לבדוק האם החלוקה היתה בהתאם לכללים. אתה יכול להבין את ההמשך.

הסיבה שישנה העדפה כללית ללכת להסדר ולא לפירוק היא צינית בהרבה, ואני אשמור אותה לעצמי.

לא חלקת עלי בכלל. פה לא דיברתי על מעשים פליליים, וגם אשלי לא. אני ממש לא חושב שנעשתה חלוקת דיבידנד בניגוד לכללים, בחברות גדולות כאלו נזהרים מאוד מלעבור על החוק. אתה יכול לראות דוגמא מבזק, כמה רעש נוצר בעקבות חלוקת דיבידנד שכוללת הפחתת הון, עד עירוב בית משפט מחוזי. ופה עוד היתה חלוקה בהתאם לכללים. אז במקרה כמו של חברת אחזקות שכל מה שהיא עושה זה לקבל דיבידנדים ולהעביר אותם לבעל השליטה?

ואכן, אין לדנקנר הרבה בכיס. אני מזכיר לך שכל הדיבידנדים עוברים לטומהוק וגנדן, החברות הפרטיות שלו, וכמעט הכל עבר לבנקים שנתנו הלוואות לחברות הללו. לשתי החברות הללו עדיין יש חובות עצומים.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."