- אתה מזוהה עם הימין, זה ידוע. הרגשת שזה פוגע בך, בברנז'ה הזאת...
"ברור, כן, ברור".
- באיזה אופן?
"כשאתה סוג של עוף חריג, במיליה שאתה מסתובב יש לזה מחיר. בסה"כ אני לא בן אדם עם בעיות חברתיות, אני לא מתלונן פה על איזה שהוא נידוי חברתי. אבל בהחלט היו מקרים לאורך הקריירה שלי ששילמתי מחירים על זה שתפיסתי אינה בקונבנציה המקובלת".
-בערוץ 10 למשל?
"בערוץ 10, למשל".
- מה בדיוק היה שם?
"התחלף מנכ"ל חדשות והגיע מנכ"ל שלא אהב לשמוע את השידורים שלי, אז הודרתי מהמסך".
- וזה היה לך קשה במיוחד?
"זה היה לי קשה, כן, בוודאי. זה, אתה מבין שיש פה דיקטטורה מחשבתית אז זה קצת לא נעים".
- הדיקטטורה מחשבתית הזאת, זה משהו שחורג מערוץ 10, זה נמצא גם בכלי תקשורת אחרים?
"תשמע, אני לא יכול להגיד לך על מקומות שלא הייתי בהם, אבל אנחנו רואים דברים שקורים, אנחנו רואים איפה נמצאת התקשורת היום... אני חושב שבמשך הרבה מאוד שנים היו אג'נדות נסתרות, כלומר התקשורת לכאורה נתנה סיקור אובייקטיבי, אבל בעצם זה הכל היה מלא אג'נדות, כפי שתמיד יש מלא אג'נדות".

http://www.globes.co.il/news/articl...?did=1000820784

------------------------------------------------------------------------------------------------

משקרים, מטעים, מאתרגים וסותמים את הפה למי שלא מיישר איתם קו מחשבתי. צורה לתקשורת שלנו. כלב השמירה של הדמוקרטיה אלק

מזלו שהוא לא מקבל משכורת מהארץ....
הוא לא היה מקבל בכל מקרה.

"One day the war will end and i will get back to my poetry"

שיקלו על קבלת הזיכיונות לערוצי טלוויזיה, עיתונים, תחנות רדיו וכו'. רק אז נרגיש בשינוי אמיתי בתקשורת בישראל.
למשל האינטרנט, שלא נשלט על ידי רגולציה מגוחכת, חושף אותנו גם לאתרי חדשות ופרשנויות ימניים.
למה לא להכיל את זה גם על הטלוויזיה?

אני בעד. לטעמי אפשר לתת לכל אדם שרוצה בכך לפתוח ערוץ טלוויזיה, עיתון או תחנת רדיו. מהר מאוד אלו שמדברים בגובה העיניים של העם ישארו ואלה שמנותקים יפשטו רגל

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

לא רק זה. לדעתי זה יעשה טוב לתקשורת בארץ. כבר שנים שהתקשורת בכל העולם סובלת מהזנייה של המקצוע, בעיקר בגלל תרבות האינסטנט. האינטרנט, שהוליד את תרבות האינסטנט, דווקא הפך להיות למקור הרבה יותר איכותי משאר הצינורות המקובלים.

זה מה שתמיד היו אומרים. על כל פנים, אני בהחלט מסכים אבל זה ניראה לי קצת לא רלוונטי. הרי האינטרנט הופך יותר ויותר למקור צריכת החדשות וכאן אין שום מגבלה על אף אחד. ומה שמעניין הוא שלמרות שיש די הרבה אתרי חדשות ימנים או נוטים לימין (אוביטיבי ממש אין), ווינט עדיין אתר החדשות הבולט גם אצל הימנים וגם על השמאלנים. גם הימנים וגם השמאלנים הקיצוניים מקללים אותו וממשיכים להכנס לאתר ככלב השב אל קיאו. יש לי הרגשה שגם אם יפתחו עוד עשרה ערוצי טלוויזיה פרטייםן, בכל זאת הרוב ימשיך להכנס לחדשות ערוץ 2 ו10...

לגבי הרדיו נראה לי שאתה צודק. יש מגבלת תדרים.

גם אם YNET הוא אתר חדשות מוביל, צריך להבין שהוא כנראה רק אתר חדשות מוביל, ותו לא. הוא לא אתר תחקירים מוביל ולא מוביל במאמרי עומק. סתם צהובון עלוב אם נודה בעובדות, ורוב האנשים מעדיפים לקרוא צהובונים מאשר עיתונות משובחת. יש אנשים שאת עיקר החדשות שואבים מאתרים כמו YNET, ואז גולשים לאתרים אחרים בשביל ללמוד עוד על נושאים. הבעיה היא שהאתרים האחרים לא חזקים מספיק מבחינה כלכלית ולוגיסטית בשביל לשמור על תעבורה יומית של רבבות גולשים. זה עדיין לא שולל את זכות קיומם. יש אתרים עם תעבורה יומית של 1000 איש ועצם קיומם תורם הרבה. כקבוצה הם שווים הרבה יותר מ-YNET. והאמת שחלקם גם בתור בודדים שווים יותר מימנו.

הבעיה היחידה, שיכולה להתעורר כתוצאה מתקשורת חופשית, היא השאלה "מי הוא עיתונאי" ומי רשאי לשמור על חיסיון מקורות. אין לי מושג עד כמה הערך הזה חשוב בעולם התקשורת. עיתונאים כל הזמן טוענים שזה ערך חשוב בדמוקרטיה אבל דעתם משוחדת, כי זה נותן להם הרבה כוח. למען האמת אני לא יודע עד כמה חשוב ונכון שעיתונאים ישמרו על חיסיון המקורות שלהם.

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=574405

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

שני האשכולות אולי מתייחסים לאותה הכתבה, אבל לא עוסקים באותו הנושא.

ציטוט:

"זה היה לי קשה, כן, בוודאי. זה, אתה מבין שיש פה דיקטטורה מחשבתית אז זה קצת לא נעים".

זכותם של כלי תקשורת להיות בעלי כווניות פוליטית מסויימת. הבעייה מתחילה כשהם לא אובייקטיביים וממומנים ע"י הציבור, תוך כדי שמירה על מראה של אובייקטיביות.

https://www.youtube.com/watch?v=0HRGczvZINQ&noembed

ליתר דיוק, הבעיה היחידה היא שהם ממומנים ע"י הציבור. אין שום סיבה שכלי תקשורת ימומן מכספי ציבור.

הבעיה העיקרית היא שהתקשורת הפכה לשופר של בעלי אינטרסים. הסיקור העיתונאי השתחרר מכבלי העובדות והוא מספק כיום נראטיב שעובדות, פרכות וחצאי אמיתות משמשים בו בערבוביה. תאורטית בשוק חופשי הדברים אמורים להתאזן על ידי זה שבעלי אינטרסים מנוגדים ישמיעו גרסאות שונות והצרכן ירכיב מתוכן תמונה מאוזנת פחות או יותר. בפועל 99% מצרכני התקשורת ניזונים מלא יותר משניים שלושה ערוצים והם אינם "מצליבים מידע" בין המקורות. התוצאה היא שהתקשורת הפכה לתעמולה/יחצ"נות נטו, ואין לה עוד ערך כמקור מידע. אפילו תרצה ללמוד על נושא כלשהו לעומק ולהבין דברים לאשורם, לא תוכל, משום שהכל מדווח מפוזיציה (לא רק פוליטית אלא גם כלכלית וחברתית), וכאזרח מן השורה, לרוב אין לך פנאי או אמצעים להבין דברים ממקור ראשון.
מובן שבמצב עניינים כזה אין עוד עילה למימון ציבורי לתקשורת. בוודאי שאין הצדקה לתעול כספי ציבור לעסקים פרטיים בתחום בצורה של הלוואות, פריסת חובות וכדומה. אבל כל אלה היו כדאיים לו היתה להם תמורה.

מילת אגב. התקשורת תמיד שימשה להעברת מסרים, אני לא מנסה לטעון שהיתה פעם מציאות סטרילית וחפה מאינטרסים. אבל היה פעם מושג של עיתונאות מקצועית ואתיקה עיתונאית. היה נסיון להפריד בין הדיווח לדעה. היום האבחנה הזאת נמחקת בכוונת מכוון ובגלוי, ויש גם השקפת עולם מלאה מאחורי זה. זה לא דבר שהוא ייחודי לתקשורת - הפוסט מודרניזם מכה שורשים בפוליטיקה, בשרות הציבורי, באקדמיה ובהרבה תחומים אחרים.

אני לא חושב שהעיתונות חפה מבעיות באופן כללי, אלא טוען שהבעיה העיקרית בתקשורת הציבורית היא עצם קיומה. כל שאר הבעיות בתקשורת הציבורית הן תוצרי לוואי שיעלמו ברגע שתסגור או תפריט אותה. כמו שאמרת, במצב עניינים כזה אין הצדקה לתיעול כספי ציבור לגופים כאלה. לדעתי (וזו רק דעתי), גם אם הגופים האלה היו אובייקטיביים, אין הצדקה לתעל אליהם כספי ציבור.

כמו כן, יש הרבה סיבות להיתדרדרות התקשורת (גם הפרטית) בלי קשר למימון או אי מימון מכספי ציבור. אני לא מתיימר להכיר או להבין את כל הבעיות. אחת מהן היא היומרה לפרסם ידיעות חסרות ערך, כמו "גורם בכיר ב... טוען ש... בלה, בלה, בלה". לידיעה כזאת אין שום ערך. מי הוא אותו גורם בכיר? למה הוא מסתתר? יתכן שהוא לא קיים או מעולם לא טען זאת?

נשאלת השאלה האם זה בסדר לצטט מקורות כאשר הם חסויים? התקשורת מרשה לעצמה יותר מידי. זה מה שהופך אותה לכל כך עלובה. ציטוטים חסרי מקור הפכו לעניין של מה בכך, והצרכנים אפילו לא טורחים להטיל ספק. הם רק יודעים שמישהו בכיר טען משהו. זה מספיק להם כי זה משרת את האינטרס הפרטי שלהם ולעזאזל העובדות. מי צריך בכלל עובדות. זה מאפשר לערוצי התקשורת לזבל דפים ולפתוח להם עוד שטחי פרסום. זה מה שמאפשר לאתרים כמו YNET להתקיים ולשמור על תעבורה מכובדת למרות שהם לא שווים כלום.

לדעתי הרבה בעיות יפתרו כאשר תהיה תחרות הוגנת בתחום. כל ערוץ תקשורת יוכל לספק את נקודת המבט שלו, וכל צרכן יוכל לבחור דרך איזה משקפיים הוא בוחר להסתכל על הדברים. הרי ברור לכולם שלא יכול להיות ערוץ תקשורת שעונה על הצרכים של כולם, לכן רצוי שיהיו כמה שיותר אלטרנטיבות. אף ערוץ גם לא יכול לדווח על הכל, לכן הייתי רוצה לראות כמה שיותר ערוצי נישה שבוחנים את המציאות מנקודות מבט שונות לחלוטין. כאמור, זה לא פותר את כל הבעיות אבל זה הרע במיעוטו, וזה עדיף על המצב היום.