שלום אני לא נוטה לכתוב פה ואני החלטתי לפרסם ולשפוך את הסיפור שלי כסוג של יעוץ או פריקה לאחר כבר כמה זמן שאני חי כמו פקעת עצבים ומצבי רוח שלא הכרתי בי בגלל מישהי.
יש לי קצת בעיה עם כתיבה וניקוד אני אשתדל לכתוב כמה שיותר ברור ואשמח אם תקראו תייעצו או סתם תרשמו משהו ...

אני מעדיף להישאר אנונימי לצורך הסיפור אני חובש בצבא

אז הכל התחיל לפני חודש ומשהו הכרתי מישהי במסגרת הצבא החלפנו כמה מילים לא ייחסתי לזה חשיבות והיה נחמד .. לאחר כמה ימים היא הגיעה למרפאה ע"מ לראות רופא ואני הייתי צריך לבצע רישום של המפגש, הרופא יצא והתחלנו לדבר בינינו ולהכיר אחד את השני ואני סוג של נדלקתי עליה באותו הרגע והחלטתי שאני מנסה את מזלי בהמשך הזמן בבסיס. הבחורה נראתה די ביישנית ומופנמת ומאוד חמודה .
התחלנו לשבת עם הימים לדבר כל יום וכל הזמן תוך כדי שאני רומז לה מה הכוונות שלי ממנה וממני . עבר כמה זמן הרגשתי יותר בנוח והחלטתי ללכת ולהזמין אותה לצאת , כאשר אמרתי לה היא נכנסה למי התקף מבוכה שהיא לא ידעה מה להגיד ובשביל לצאת מכל העסק קצת יותר רגוע אמרתי לה שתחשוב על זה והיא אמרה בסדר . ניגשתי אליה ביום למחרת שאלתי אותה לגבי העסק והיא אמרה שזה בעייתי ושיש לה חבר ושהיא חושבת שהם הולכים להיפרד , הייתי בהלם ושאלתי אותה למה אמרת שתחשבי על זה אם יש לך חבר .. ואז היא אמרה שהיא חשבה על זה כי היא רצתה , דיברנו עוד קצת ונפרדנו לנו .
ביום למחרת יצאתי הביתה לסופ"ש ורגילה בלי לקחת ממנה שום דבר (מספר פייסבוק וכו ) כאשר הגעתי הביתה גיליתי שהיא הוסיפה אותי לפייסבוק, התחלנו לדבר שעות כל יום בלי הפסקה כמובן שאם הזמן זה עבר לטלפון אם הזמן היא וחבר שלה נפרדו וחזרו היה להם מהמורות . לאחר כמה זמן שהתחלנו לשבת קבוע בבסיס בשעות קבועות ולדבר שעות התחלתי כבר להרגיש שלא בנוח כי הייתי שואל אותה כל יום אם היא דיברה עם החבר והיא אמרה שלו לעומת ימים שלמים שכל יום ישבנו שעות על גבי שעות .. באחד מן הימים דיברתי איתה על זה שזה לא בסדר מה שהיא עושה לי ולבחור והיא הסכימה נפרדנו קצת בכעס , ולאחר כמה ימים נפרדה מהחבר .. אני הרגשתי מאושר באדם כאילו זה "הסימן שלי" וניסיתי את מזלי שוב לאחר כמה ימים שישבנו כרגיל והכל רגיל , היא אמרה לי שהיא לא יודעת ושהם רק נפרדו ושמה שבינינו אדיר לה אבל היא קצת מבולבלת , ושוב הבנתי אותה והמשכנו בשיגרה שלנו שמיום ליום התחברנו ברמות מדהימות ואם הזמן הכל התחיל להיות כואב כי בהתחלה הייתי "הבחור מהצד שכיף איתו" ואז הייתי הבחור שכל הזמן רודף ... פעם אחת דיברנו על זה בפלאפון ונורא כעסתי כי אמרתי לה שהיא פוגעת בי ככה ושזה לא פייר ושהיא צריכה להחליט ניתקתי בתחושה די כועסת עליה ולאחר מכן מהנסיון הקודם כל פעם שרבנו או כעסנו אחד על השני התנצלנו והשלמנו אבל הפעם לא הגיע הודעה או חיוג ... ופתאום קלטתי שהפלאפון שלי כבוי ברגע שהדלקתי אותו קיבלתי ממנה צלצול ומסתבר שהיא ניסתה לתפוס אותי כל הזמן הזה במהלך השיחה הגיעו ההודעות שלה באיחור בהודעה היה רשום "אני אוהבת אותך ואתה חשוב לי " באותו הרגע כמעט נפלתי מהרגליים (בטחון יש לי אבל נסיון העבר שלי די רקוב ממערכות יחסים קצרות ומאכזבות ) לא ידעתי איך להגיב ואמרתי לה גם בדיוק את אותו הדבר.. נפרדנו מפויסים לאחר שהמשכנו כרגיל הגיע הזמן שלנו (אמצע השבוע הזה ) לעזוב את הבסיס הזה ולנדוד לאחר...
נפגשנו כמה פעמים קצת רבנו מהמרחק אבל החלטנו הפעם בפעם הראשונה להיפגש מחוץ לצבא , אני מאוד התרגשתי זה כמעט בוטל שלל פעמים מאז שהחלטנו על זה שזה קורה . כאשר אתמול חזרתי ודיברנו על הסופ"ש ושניפגש היא אמרה לי שהיא רוצה שחברה שלה תבוא איתנו ... בשלב הזה כבר הייתי מאוד סובל מכל מה שהלך במהלך הזמן שהכרנו מכל הדחיות והציפיות שיש לי ומזה שהיא אומרת לי שהיא אוהבת אותי וחולה עליי וכו וכו אבל ברגע שצריך להיפגש היא עוד פעם מבאסת אותי , אז הפעם החלטתי שאני מפסיק להיפגע ועושה איתה שיחה תובענית שהגיע למסקנה שאני חשוב לה ושהכל מסובך .. נפרדנו די כועסים לאותו הלילה ומאוחר יותר קיבלתי הודעה מאוד ארוכה עם סערת נפש על זה שהיא לא יודעת אם היא מוכנה להיכנס לעוד קשר אחרי שהיא בכל פעם שהייתה בקשר לאחר חודש היא התחילה חדש ושהיא לא מסוגלת לעשות את זה לאקס שלה (שלטענתה הם אהבו מאוד אבל בחודשים האחרונים הם לא הסתדדרו ) ושהיא מבינה שקשה לי אבל שאני צריך להבין שזה לא פשוט בישבילה.
והגעתי לנקודת ההווה אני כועס , מבולבל , מאוהב , מאוכזב , עצוב , וכבר אובד עצות מה לעשות להמשיך להלחם בתקווה שיום אחד היא תיהיה מוכנה שניכנס לקשר או לנתק מגע באיזהשהוא מובן כדי להפסיק להיפגע או כדי לגמור את הסיפור המאוד כואב הזה שאני ממש רחוק מלרצות לגמור אותו לכיוון הזה ...
זה הרס לי את המצב רוח והכל ניהיה חסר תועלת זה כבר מרגיש אבוד ,
הבחורה אמרה שהיא רוצה אותי אבל לאט ואז היא כבר לא מוכנה בכלל כרגע אבל עדיין אוהבת אותי לפי השיחה האחרונה.

מה אני עושה ??!
וכל העסק הרס לי את המצב רוח בכמה זמן האחרון פשוט הרגשה שוברת

אשמח אם תגיבו תייעצו או כל דבר שעולה לרוחכם , מהנסיון שלכם זה מאבק שאפשרי לנצח בו להמשיך את המצב הנוכחי את שהיא תיהיה שלמה עם עצמה לקשר או לנתק מגע לפני שאפגע ?.

יום טוב

קשה לי לדבר, כי לא הייתי בסיטואציה כזו. לרוב כשאני רואה שאין עניין מלא מהצד השני אני עוזבת. אבל פה המצב קצת אחרת.

לדעתי, היא צריכה את הזמן שלה. אם תשאל מה אני חושבת על ההתנהלות שלה- בעיני היא לא יפה ולא מתחשבת, אבל אני לא שופטת התנהגות של אדם שנמצא בתקופה רעה, כי אפילו אני חוטאת לחברים שלי אם רע לי.

תניח לה לזמן מה. היא יודעת מה אתה מרגיש, היא יודעת מה הכוונות שלך ומה אתה רוצה. זה לא עניין של "אם לא תנצל את הרגע, הוא יחלוף והיא לעולם לא תדע". מכיוון שברור לה שאתה מעוניין להכנס איתה לקשר, תניח לה, שתתגבר על החבר. כשהיא תרגיש מוכנה, ובמידה ובאמת הרגשות שלה הדדיים, היא תפנה אליך. אם היא לא תפנה, כנראה שהיא לא חשה כלפיך אותו הדבר.

אל תחנוק אותה, היא גם ככה בבלבלות רציניות. ההתנהגות שלה כרגע, לפי איך שאני רואה את זה, לא צפויה וקצת הרסנית. אם אתה ממש אוהב אותה, תן לה זמן. אם היא אוהבת אותך- הסבלנות שלך תשתלם.

כרגע, לפי ראייתי, עשית את שלך- שלח לחמך על פני המים, ואולי ברוב מן הימים תמצאנו- כלומר, הודעת על כוונות, יכול להיות שבהמשך היא תשוב אליך.

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

תכלס ככה בנות, סיטואציה מאוד נפוצה.
אני הייתי ממליץ, ככה אני הייתי נוהג - נתק קשר כזה כמה ימים,
עד עכשיו אתה זה שהצעת והצעת, תתן לה עכשיו לנווט את המשך היחסים בניכם.
תאמין לי שאם אתה חשוב לה והיא רוצה בקרבתך זה מה השיהיה, בהצלחה גיבור.

Wake up Homeland, sometimes we are tired of you
Beloved homeland, give us the strength to forgive

אני מניח שאתם צודקים ... אתמול נפגשנו אצלה ניסיתי לדבר איתה היא התחמקה מלעשות את השיחה הזאת כמו שצריך ואני גם התרפסתי ולא הצבתי סוג של הצהרה .. וסתם בסוף ישבנו ונרדמנו ביחד ... ואחרי שהלכתי היא אמרה לי שהיה כיף ושבאסה שלא נשארתי ללילה !? (בצורת דיבור טיפה אחרת )
ואחרי כל פעם כזאת אני מרגיש נטול ערך עצמי שאין לי את האומץ ללכת ולהציב מחסום אפילו על מה שיש למרות שאני יודע שבמצב הנוכחי היא רק פוגעת בי... וזה קשה ...
אני מפחד שברגע שאני קצת ינתק מגע אחורה היא תעלם ולצערי אני מאוד נהנה איתה ומפחד ..

מה אתה צריך שהיא תפשיט אותך בכוח ... ? אתה הגבר תעשה צעד.

כרגע היא סיימה מערכת יחסים והיא צריכה זמן. הוא כבר עשה כמה וכמה צעדים.. אם כבר הוא צריך להניח לה..

לדעתי קפיצה מזוגיות לזוגיות ללא פסק זמן לעצמך זה לא מאוד בריא..

חוץ מזה, אם זה הדדי היא תחזור אליו. יש משהו מעיק וקצת הרסני ברדיפה, לשני הצדדים.

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

ומנגד לא סגורה על עצמה מה היא רוצה, למרות שהבחור באופן ישיר מתחיל איתה..

אי אפשר להגיד שהיא ממש יודעת מה היא רוצה. אם היא הייתה רוצה להכנס למערכת יחסים איתו מיד, היו לה מספיק הזדמנויות לאפשר את זה. היא כל הזמן נותנת לו ריג'קטים.

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

טוב אז אחרי שהיא סירבה שניפגש שוב בסופ"ש אז דיברתי איתה בפלאפון ואמרתי לה שעדיף בישבילנו שהיא תסגר על עצמה... ובזמן הזה שלא נדבר... היא הבינה ואמרה בסדר... מאז לא דיברנו חוץ משהיא שלחה הודעת לילה טוב ב3 בלילה ..

מקווה שזה לטובה ...

האמת הכואבת מבחור קצת זקן.

זה לא יקרה אתה אף פעם. אתה תגדל, אתה תהיה בצד ששובר את הלב ובצד ששוברים לו את הלב.
אתה תגלה שבשני הצדדים זה לא נעים להיות אם כי תמיד הצד ששוברים לו את הלב סובל יותר.
היא לא רעה, היא אנושית.
והצד האנושי שבא זה שהאהבה הגדולה שאתה מרעיף עליה בונה אצלה משהו חשוב, בטחון, אגו, נוחות. תקרא לזה איך שאתה רוצה. הדבר היחיד שלא יקרה, בשום נקודת זמן אתם לא תהיו זוג. וגם אם תהיו זוג לזמן מסוים, השיווי המשקל החשוב בזוגיות, זה שגורם לו להעצים אותך כנראה שלא יהיה שם אף פעם.

הדבר הנכון לעשות, שהוא גם הקשה ביותר. זה לחתוך. לגמרי. בלי להסס, ובלי להסתכל לצדדים.
אתה לא רוצה להיות שם בשבילה, אתה לא רוצה לשבת ולחכות ואתה לא רוצה שהחיים שלך ידרכו במקום.
ואל תתבלבל, תמיד היא תשב לך בלב. אבל ככל שיחלוף הזמן הרקמה המדממת שכואבת פיזית תהפוך להיות רקמה פיברוטית נוקשה שתלך ותעלם עד שיישר ממנה רק כתם קטנטן.
בהצלחה.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

אני מניח שאתה צודק באיזהשהוא מובן
כבר חתכתי לעכשיו אנחנו לא נדבר אני לא אחכה ובינתיים אמשיך בחיים שלי ... חבל שאני סתם ייפגע אני עדיין מקווה במובן מסוים שהיא כן תחזור עם רצון חיובי אבל אני קצת פסימי...

בכל אופן אני מניח שלבנתיים זה נגמר ...

תמחק את המילה לבינתיים.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

אני לא יודע אם זה דבר רלוונטי, אבל בתור אחד שמתמודד עם מישהי כזאת כבר כשנה וחצי וכבר שנה מאז שהחלטתי שאני מנתק את הקשר איתה לגמרי. הפתרון זה להגיד לעצמך אני מנתק וזה לא יקרה. אם אתה תעשה לעצמך בראש את הדבר שאני עשיתי בהתחלה וזה להגיד אני מנתק קשר ובתכלס בלב כל פעם שקיבלתי הודעה לנייד להתפלל שזה ממנה זה לא יוביל אותך לשום מקום טוב. תשלים עם זה שהיא לא תהיה שום דבר בחיים שלך. לוקח לכאב הרבה מאוד זמן לעבור. אישית אצלי גם אחרי שנה זה עדיין כואב בלב פה ושם. אבל אם פעם זה היה כואב כל דקה ודקה ואז עבר לשעה ואז לפעם ביום, עכשיו אני נזכר בה פעם בחודש וגם זה סתם בעוד זיכרון... בסוף זה יעבור לגמרי

הרבה באיחור אבל נגמר ואתה צודק אם הזמן זה ניהיה קל יותר

מקווה רק שבפעם הבאה אני אמצא מישהי שתתייחס בשווה ליחס שלי

ואני מקווה שזה לא משהו שאני עושה ...

הבעיה שלך משותפת לכל כך הרבה אנשים בכל הגילאים ולשני המינים וזה גם קורה לא רק בזוגיות אלא בהרבה תחומים נוספים
יש לך משהו (קשר זוגי , עבודה , קריירה) שאתה נמצא בה תקופה, השקעת בה זמן אנרגיה ועוד אבל אתה לא מרוצה מהמצב ומרגיש שאין לזה המשכיות. ופה מגיע הדילמה האם להמשיך עם המצב שאותו אני מכיר לטוב ולרע או לחתוך ולעבור למשהו חדש שיכול להיות יותר טוב ולפעמים גם יותר רע
מזכיר קצת כמו מישהו שעולה בגרם מדרגות ארוך ובאמצע מתחיל להתייאש וחושב האם כדי לחזור חזרה או חבל על כל הזמן שהשקעתי בטיפוס ועדיף להמשיך ולסיים

שמח שאתה קיבלת את ההחלטה ושאתה שלם איתה ובהצלחה בזוגיות הבאה (טיפ קטן, אם מישהי תפוסה או בדרך להפרד עדיף לחתוך כמה שיותר מהר כי לרוב זה רק מתכון להסתבכות, אני יודע שגילית את זה בשלב מאוחר ושכבר היו לך רגשות כלפיה אך חשבו לזכור זאת תמיד )

שלכם,
The CHARM one

מנהל פורום "מה שבלב"