ה' מנסה אותי. לפעמים זה נראה קשה מנשוא. אני עושה מה שביכולתי כדי להתגבר על הקושי אבל זה לא פשוט. תמיד אמרתי "טוב העיקר הבריאות" אבל כשזה אשכרה פוגע גם בבריאות אז אין הרבה מה להגיד.
בקיצור:
תעודדו אותי.

משהו רציני?

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

כן.

בריאות שלמה, מקווה שזו תקופה חולפת!

זמן טוב להקיף את עצמך בחברים ובמשפחה.. אם לא יוכלו לסייע פיזית, לפחות יעלו את המוראל..

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

תודה. מת על השיר הזה. למרות שיש אי דיוקים היסטוריים בסרט...

ועוד סרטון שאולי יעלה לך חיוך:

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

קח חיבוק |חיבוק| וכנס מידי פעם לצ'ט של פרש יש שם א/נשים אחלה.

שלום עושים עם אחים, מלחמה עושים עם אויבים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יחזקאל וקראתי עליו לכל הרי חרב נאם אדני אלןהים חרב איש באחיו תהיה

Oui nous irons nous faire casser la gueule en cœur, Mais nous reviendrons vainqueur

סורי, צ'אט זה לא בשבילי.

אין'ך מושג אחשלי.
אבל שמע אם אתה חושב שאני יוכל לעזור לך שלח לי בפרטי או במייל.

שלום עושים עם אחים, מלחמה עושים עם אויבים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יחזקאל וקראתי עליו לכל הרי חרב נאם אדני אלןהים חרב איש באחיו תהיה

Oui nous irons nous faire casser la gueule en cœur, Mais nous reviendrons vainqueur

לא יודע. זה יותר מידי אישי כזה

אלי יקר
צרות, כך נדמה, באות בצרורות. הן מטפסות זו על גבי זו בניסיון להכניע אותנו. זכור תמיד שכל לילה סופו בזריחת שמש, וככל שהלילה אפל יותר, כך הזריחה יפה יותר.
אם אתה רוצה לחלוק את כאבך, בפרטי או כאן, אשמח להקשיב ולתת עזרה כמיטב יכולתי.

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

התלבטתי אם לשתף את אתכם בבעיות שלי. החלטתי שעדיין לא. בוא נגיד רק שהשבוע היה אחד השבועות הקשים בחיי, כשהצרות באו מכמה כיוונים. גם בעבודה, גם בבריאות, גם בחיים האישיים.

מחזיקים לך אצבעות, ושיהיה לך ולמשפחתך שבוע טוב ומבורך.

נ.ב.תאמין לי שעד לפני שבועיים ראיתי הכל שחור, עכשיו העננים מתחילים להתפזר.

שלום עושים עם אחים, מלחמה עושים עם אויבים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יחזקאל וקראתי עליו לכל הרי חרב נאם אדני אלןהים חרב איש באחיו תהיה

Oui nous irons nous faire casser la gueule en cœur, Mais nous reviendrons vainqueur

מאחל לך מכל הלב שהשבוע הקרוב יהיה טוב יותר. זכור תמיד - הכל עובר חביבי

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

כשמגיעות הרבה צרות בבת אחת, נוהגים לאבד את הטוב.

תחפש את הדברים הקטנים שיעשו לך טוב ומשם תגדל ותתחזק

אני אעזור לך עם הדבר הראשון -

מבלי לדעת את הבעיות שלך, תראה כמה אנשים (כאן) תומכים בך ורוצים לעזור לך.
ואני בטוח שאם יהיה אפשר לעזור לך עם הבעיות גם יעשו את זה.
ואלה הם רק מי שהגיבו כאן, זכור שיש כאן קהילה גדולה שתשמח לסייע.

לא מכיר אותך, אבל בתקופות קשות אני תמיד מבלה יותר זמן עם המשפחה - זה התא שטוען אותי באנרגיות חיוביות. אם יש לך תא כזה נסה להתחזק ממנו.

https://www.youtube.com/watch?v=0HRGczvZINQ&noembed

והיו לי כמה, אני דווקא זוכר שזה בסדר להרגיש רע (אם כי אני נזהר במקרה שלך, כי אני לא יודע במה מדובר). צריך לזכור שכשמאבדים דברים חשובים או שנפגעים דברים חשובים אנחנו צריכים להרגיש רע, וזה טבעי ובסדר, אבל חשוב יותר - זה חלק מתהליך ההחלמה.
לכן כשאני מרגיש ממש מדוכא, אני פשוט מתמקד בלהיות מדוכא, להרגיש את זה ואת הסיבות לזה, ומחכה שזה יעבור כשאני אצליח לחזור ולהרגיש שהדברים מסביבי שווים את תשומת הלב שלהם, ואז אני קם וחוזר לעולם.
כך שההמלצה שלי בשבילך כדי להרגיש יותר טוב היא דווקא להרגיש רע, להרגיש שזה בסדר וטבעי, ומתוך זה שתשים את הכאב במקום מובן ונשלט יותר, אני חושב שהוא יקבל פרופורציות ויקטן, לפחות מספיק כדי לפנות את מקומו בבוא הזמן לרגשות חיוביים יותר.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

היום לא הלכתי לעבודה (הייתי אומר שלקחתי יום חופש אבל זה לא מדויק).
במקום ללכת לעבודה, נסעתי לירושלים לנקות את הראש. חניתי בחניון של גן הפעמון (מול תחנת הרכבת הישנה) ועליתי ברגל לכותל. אח"כ הלכתי ברגל למרכז העיר ומשם לשכונת מאה שערים ובחזרה לאוטו. היה לי הרבה זמן לעצמי, לארגן את המחשבות. ניסיתי להתעודד. הוצאתי כמה מאות שקלים על דברים שיכולתי להסתדר בלעדיהם.
אומרים שחלק מהרגשה טובה זה לעשות דברים טובים לזולת, אז בדרך הביתה, בכניסה לירושלים לקחתי חמישה(!) טרמפיסטים.
לא פתרתי את הבעיות שיש לי. אבל לפחות היו לי כמה שעות לחשוב על הדברים הטובים שיש לי בחיים

כבר התחלה טובה

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

מצטרף

נשמע ממש נחמד

https://www.youtube.com/watch?v=0HRGczvZINQ&noembed

טוב, עכשיו שחלק מהעניינים קצת נרגעו אני יכול לשתף אתכם בחיי האישיים. רובכם מכירים אותי רק מהפורום ואם יש מישהו שמכיר אותי אישית, אז הנה חיי פרוס לפניכם:
אני, כידוע, אב לארבעה ילדים. מה שאתם לא יודעים הוא ששניים מהם הינם בעלי פיגור שכלי.
הילד הגדול (14) עם פיגור קשה, והשני (12 וחצי) עם פיגור קל עד בינוני. בנסוף יש לי 2 ילדים בריאים.
כל הריון הוא סיפור עם 50% סיכוי לעובר פגוע. הדבר ניתן לגילוי בבדיקות שגרתיות כגון סיסי שליה, מי שפיר וכדומה. מי שמכיר, יודע.
עברנו כבר בעבר הפסקת הריון יזומה (ואל תיכנסו איתי לנושא האתי או ההלכתי, תודה).
בהריון האחרון היו סיבוכים שגרמו לכך שאת הבדיקה עשינו רק בשבוע ה17 של ההריון. אשתי היקרה היתה בשמירת הריון הדוקה במשך כמה שבועות ארוכים. מה שגרם לי לשמש חלק מהזמן כחד-הורי בפועל. היתה תמיכה של המשפחה המורחבת ושל העבודה שלי לפי הצורך, כולל אישור לאחר קבוע לעבודה (כדי להספיק לקחת ת'ילדים לגן וכל זה)
הבדיקות של מי שפיר יצאו חיוביות (כמה אירוני שחיובי זה רע ושלילי זה טוב) וביצענו בשבוע שעבר את ההפסקה בשבוע ה21. (בד"כ עוישים בשבוע 14)
תוסיפו לכל זה שגילו אצל אבא שלי סרטן לפני כמה חודשים, ולאחר הסרת הגידול, התחיל מיד דיאליזה.
בקיצור, היו עלי הרבה לחצים בחיי האישיים בחודשים האחרונים.
יום אחרי ההפלה היזומה חזרתי לעבודה.
במהלך הלימודים הייתי בסיטואציה שלא הפעלתי שיקול דעת נכון ופגעתי בקבוצה של תלמידים שלי (פיזית). למחרת איחרתי לעבודה בגלל הצפה בכביש (גשם וכל זה). איחור של שעתיים וחצי! (כביש אשדוד-גדרה היה חסום חלקית). בסוף יום העבודה מנהל ביה"ס זימן אותי והשעה אותי ליומיים עם אזהרת פיטורין עקב ההתנהגות שלי של יום קודם. (היה יכול להיגמר הרבה יותר גרוע)
בדיעבד הייתי צריך לבקש יומיים חופש להירגע אחרי ההפלה, אך שבתי מיד לעבודה ובמקום יומיים חופש יזומות, קיבלתי יומיים חופש בכפייה, בצורה לא נעימה.
היום שבתי לעבודה. אני מקווה שמהיום אני אצליח לפתוח דף חדש בחיי. דף שכולו טוב.
תודה לכל אלה שעודדו אותי כאן בפורום. אשמח לעדכן עם בשורות טובות בעתיד.
שלכם
אלי

תחזיק מעמד ליבי איתך.

אני יודע שגם אתה עברת אי אילו משברים וכו' אז אני בטוח שקל לך יותר להזדהות עם מה שעובר עלי.

רק עכשיו ראיתי את האשכול, מאחל לך שהכל יסתדר לטובה!
והכי חשוב, הבריאות שלך אשתך והמשפחה..
ואנחנו איתך

סיפור די נורא סה"כ. אני מקווה שתהיו בסדר.

יהיה משהו, כי יש משהו

אתה איש זהב וחזק נפשית!

מצטער לשמוע על זה, בהחלט נראה כמו כמה וכמה דברים שניחתים בבת אחת, וזה יכול לשבור אדם לא חזק. נראה מפה שאתה דווקא כן חזק, ואני מאמין שזה יסתדר לך.
האם ניסית להסביר למנהל מה קרה?

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

המנהל יודע טוב מאוד מה עובר עלי. אבל הוא לא יכול לעשות הרבה, ובצדק, בעיקר בגלל לחצים חיצוניים (הורים של תלמידים) שממש לא מזיז להם מהבעיות שלי.

קודם כל, שולח לך חיבוק חזק. התמודדות עם ילדים מיוחדים איננה קלה אף פעם, קל וחומר בנסיבות אלו. עצם הלחצים הקבועים "הנורמליים" לבדם יכולים להיות בלתי נסבלים. תוסיף לזה את הסיבוך עם הריונות, שקשה לי לדמיין איך בכלל אפשר להתמודד עם זה, ואתה מקבל מעמסה נפשית אדירה.

אתה אדם טוב, אלי, וזה תמיד קשה לראות אדם טוב סובל. הלוואי והייתי יכול להועיל במשהו ולהקל מעט על הקושי שלך.
אני שולח לך חיבוק חזק ומזכיר לך שוב - בסוף כל לילה באה זריחה.

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי MS_Rogue קודם כל, שולח לך חיבוק חזק. .

מה חיבוק???
שלח לי משהו שיכול לעזור.
שלח לי משהו מאמריקה: סוכריות רוט ביר, או candy corn. אתה יודע, ממתקים שאין בישראל

מהקל לכבד: בסופו של דבר ביה"ס עומד לצידך, שכן העניינים יכלו להיות הרבה יותר חמורים (פיטורין/ תביעה).
בנוגע למשפחה- המון בריאות, מקווה שאשתך חשה עכשיו יותר בטוב, פיזית ונפשית. אני מעריצה את הכוחות הנפשיים שאתה אוזר כל יום כדי לדאוג למשפחה שלך. אלו לחצים רבים שלא כל אדם עומד בהם. לכולנו יש שבירות מדי פעם.. חשוב שתרשה לעצמך לעשות מנוחות בין לבין, ולדאוג גם לנפש שלך. זו לא וותרנות עצמית, זה חלק מההבראה.

אני מקווה שאתם מקבלים עזרה עם הילדים הגדולים, ולא מעמיסים את כל כובד המשקל עליכם.

זה באמת נסיון מאוד גדול שה' מעמיד אותך, אבל כפי איך שזה נשמע, אתה בהחלט מסוגל להתמודד איתו, עם קצת עזרה מחברים

לצערי פלטפורמת האינטרנט היא הבמה היחידה שאני יכולה לסייע בה, וזה לא הרבה, אבל אתה כבר יודע שאתה תמיד מוזמן לכתוב כאן ולקבל את כל התמיכה (גם אם וירטואלית) שאתה צריך..

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

תודה על המילים החמות.

חזק ואמץ!

ברגע שהגעתי לצמד המילים 'אשתי היקרה' התעודדתי. שהרי כשיש לכם גרעין משותף תוכלו לחזק איש את רעהו ולשוב לשגרה ולשמחת החיים. אחולי החלמה לאביך והתאוששות מהירה לרעייתך.

אתה אדם חזק. אתה אפילו לא מודע עד כמה. אני רק מקווה שכמו בדרך כלל בחיים, דברים יתאזנו. בדרך כלל סידרה של חוויות קשות בסופו של דבר מביאה אחריה אירועים חיוביים. עניין סטטיסטי.
ומאוד נגע לליבי הסיפור של הצעידה בירושליים. אני מאמין שרובנו בשלב זה או אחר מצאנו עצמנו במין מסע כזה לסידור העצמי.

לכל העוקבים והמתעניינים. ראשית, זה מחמם לדעת שיש אי שם אנשים (שאני לא מכיר) שכותבים לי מילים יפות (פה או בפרטי). אז תודה לכולכם.

שנית, לידיעתכם, אני חוזר לשגרה. זה תהליך וזה ייקח זמן. אבל כפי שהדברים נראים, הגרוע מאחורינו.