דני דיין: "אני רואה איך נתניהו עלול לאבד כוח ובסוף להפסיד את ראשות הממשלה". הוא אף העביר ביקורת מרומזת על בנט: "מערכת הבחירות הפכה לסוג של 'רוקדים עם כוכבים'.

http://www.nrg.co.il/online/1/ART2/...ml?hp=1&cat=404

עוד אחד מהגילדה הישנה והזקנה שמפחד מזה שהצעירים (באמת, יענו לא ערבים) ישתלטו על הכיסאות. אותה בעיה שיש עם פקידים במשרדים ממשלתיים, הם זקנים יש להם הרגלים והם פוחדים פחד מוות מצעירים שיבואו לשנות ולשפר.

שלום עושים עם אחים, מלחמה עושים עם אויבים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי יחזקאל וקראתי עליו לכל הרי חרב נאם אדני אלןהים חרב איש באחיו תהיה

Oui nous irons nous faire casser la gueule en cœur, Mais nous reviendrons vainqueur

איש ראוי. לדעתי הוא טועה. האינטרס של המתיישבים זה ביבי חלש שתלוי בימין, ולא ביבי חזק (שמשכנע את עצמו שהוא תלוי בשמאל...).

זו הרי הדילמה של כל איש ימין.

מבין המצאי - הוא היחיד בין ראשי הליכוד/הימין שלא מצטייר כמתערבב בליגת העיתונאים בדימוס או בובתו של ראובן. הוא ממולח, משכיל ובעל גרעין אידאולוגי.

עם זאת, המילייה בו הוא חי ואליו הוא רואה עצמו כרוצה להיות משויך - רחוק מזה של מצביעי הליכוד ומתישבי יש"ע וקרוב יותר לזה של מצביעי מרצ.

ההכרה של אורי, שלדון וישראלה מובנת מאליה בעיניו והוא משתוקק להכרה של זהבה ושלושת דוביה ואפילו לזו של נוני מוזס-שוקן-שלום. לכן השאיפה הבלתי מוסברת להכניס אנשים החושבים הפוך ממנו לקואליציה ולהתיחס למי שבעוד עשור יוכל אולי להחליף אותו כאל סרח עודף.

איך מייצרים ביבי חזק מספיק בכדי להוביל כלכלה ומדיניות חוץ שקולה וממשל יציב אבל חלש מספיק בשביל להיות תלוי במצפן ערכי כמו /לנדאו/בנט/שמיר? דילמה. שליש/שני שליש נשמע לי היחס המתאים למתכון. אני אצביע כנראה לביבי ואתה לבנט ואנחנו זקוקים לעוד מצביע ליכוד אחד בפורום בשביל לעמוד ביעד.

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

אני מאמין שישנו סף שברגע שביבי יחצה אותו - הוא יעשה את המהלך של התנערות מבנט. הוא ייקח את החרדים ויחד עם מפלגות שמאל ינסה להקים קואליציה.
אם לא יגיע לסף זה - יאלץ לקבל את בנט בממשלה, וגוש הימין ירוויח איזון קואליציוני, שכן ברגע שביבי עצמו הוא הסמן הימני בממשלתו - היא תטוס שמאלה.

הצורך הכפייתי שלו בחיבוקי מצד אלה שמתעבים אותו (צורך שלא יתגשם בטרם העלה כמה רבבות מתנחלים על משאיות - דבר שיש לציין לזכותו שכנראה קשה לו נפשית להעלות על הדעת), מביא לכך שכל פעם הוא נסחף למקומות שלא היה מגיע אליהם לו פעל על סמך אמונתו.

אני יודע איזה ראש ממשלה אני רוצה. אני רוצה את ראש הממשלה שכתב את החיבור המדיני המבריק "מקום תחת השמש", ופועל על פי הגיון זה. למרבה הצער, כדי שביבי יוכל להיות אותו ראש ממשלה, הוא צריך לפחות 7-8 אצבעות לעומתיות בממשלה, שיתקפו אותו בכל פעם שינסה לגלוש במדרון "חיפשו הלגיטימציה משמאל").

אגב, גם ראש הממשלה שכעת את "כעת מחר" או "קלע דוד" הייתי רוצה. למרבה הצער הוא כיום משמש כנשיא המדינה ואומר שטויות שפשוט מדהים לחשוב מה קרה לו ב40 שנה האחרונות...

לא מדהים ולא כלום. השמאל כולו הרגיש שהעם בגד בו, אז הוא חיפש ייחוד. הרי מבחינה מדינית מפא"י לא ממש חשבה לתת שטחים, נכון? בטח לא היותר ניצים שבה. אז הגוש הזה פנה החוצה, לחפש ייחוד אחר, בעקבות החלק יותר קיצוני בו.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

הסיפור של פרס הוא הרבה יותר מורכב מזה.
מי שקרא את פנקס שירות, לא יכול שלא להיות בהלם מכך שרבין מספר בזעם כיצד פרס וגוש אמונים כל הזמן עשו לו תרגילים, וכיצד סייע פרס להקמת היישובים האידיאולוגיים על גב ההר.

היישובים שבעצם פתחו את ההתיישבות היהודית בשומרון, לא יכלו לקום ללא סיועו המאסיבי של משרד הביטחון בהנהגת פרס. נכון שפרס עשה זאת בעיקר כדי לעצבן את רבין (יש תכונות שהן נצחיות...), אבל את הטקסטים שכתב בספריו מאותה עת (הספרים האחרונים שכתב בעצמו, לדעתי), אין שום דרך לקבל, מלבד כהערכה מפוכחת של מדינאי שעסק בביטחון מגיל 24 ואילך, באופן רצוף.

התופעה שקרתה לו מאז יכולה להיות מוסברת בשני אופנים, ששניהם לא מחמיאים לו: האחד הוא שבגיל 53 הוא גילה פתאום שכל חייו הוא תעה באפילה, ורק עכשיו ראה את האור (אני מסכים ששינוי עמדות הוא לגיטימי - אבל יש לי בעייה עם מעבר מעמדה של מ-נ-ה-י-ג מחנה אחד למנהיג מחנה אחר). האפשרות השנייה היא שהאיש הוא ציניקן חסר גבולות, ופשוט הגיע למסקנה שהאינטרס האישי שלו מצדיק החלפת עמדות (לאור העובדה שעמדת ההנהגה של המחנה השני תפוסה).

אגב, אני באמת ממליץ על קריאת קלע דוד וכעת מחר - מדובר בשני ספרים שמלמדים על שכל ישר, והבנה מרשימה של מציאות שלא באמת משתנה באזור הזה...

(כמובן אם הוא לא שונא ישראל במוצהר ובגלוי).

גם לדור הצעיר יש זכות להשמיע ולהשמע בדיוק כמו לדור הותיקים.. (לא זה על חשבונו של זה - נכון ל 2 הצדדים) .

חבל על דעתו ועוד יותר על בחירתו.

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

רק לא ברור לי למה הוא התפטר ??

מה הבעיה עם ראש מועצה שתומך פוליטית במפלגה ??

עד שסוף סוף יש ראש מועצה חילוני שמגיע לקהלים חדשים מוותרים עליו בכזאת קלות,
חבל מאד.
דני דיין השכיל לבצע פרוייקטים חשובים מאד לתדמית ההתיישבות ואפילו השפיע על התקשורת החילונית.
(ומי שזוכר ב-88 ב"תחיה", הוא היה מהמפעילים של נוער "התחיה", שעד היום נשארה תנועת הצעירים
ה"ימנית"היחידה שהשפיעה בקרב הנוער החילוני במרכז הארץ, והוציאה אנשים כמו גדעון סער התל אביבי.)

טעות גדולה לוותר עליו, ואני מקווה שינסו לשכנע אותו לחזור בו.