קיסריה , עיר נמל הכרוכה בשלל זמני ההיסטוריה, תמיד אוזכרה בהיסטוריה כעיר מפוארת, עיר יוקרתית ומשגשגת. בחלקים רבים מהעיר ישנם אתרי ארכאולוגיה מרשימים ומן הסתם יש עוד עשרות כאלו חבויים מתחת לקרקע שטרם נחשפו.

על גבעה הסמוכה לשכונת הברון רוטשילד (שכונה 2) , נחשף ממש במקרה משטח פסיפס עצום במהלך תרגול מבצע צבאי. מאז שנחשף אי שם בשנת 1951 עברו כמה עשרות שנים עד שנת 2004 אז שופץ והוכשר לתצוגת המבקרים.

ברוכים הבאים לפסיפס הציפורים


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.mapah.co.il/wp-content/uploads/2013/01/Bird-Mosaic-in-Caesarea-DSC-3040.jpg]


קצת היסטוריה

רצפת פסיפס הציפורים נחשפה בכלל לפני שנים רבות, אי שם בשנת 1955, כאשר השטח היה עוד טבעי וחשוף. בסמוך לפסיפס נבנתה אז שכונת המגורים רוטשילד של קיסריה (הקרויה גם שכונה 2).

גדוד חיילים של צה"ל הגיע למקום פה נמצא הפסיפס, במסגרת פעילות מבצעית וקיים שם תרגיל לחימה בשטח בנוי. במהלך המבצע נחשף חלק קטן מרצפת הפסיפס, מה שגרם לפרסום ברבים והחלו להגיע מבקרים למקום.

הפסיפס, שנחבא במשך שנים, כנראה לא היה מוכן ומותאם לקבלת הקהל והחל להתפורר בייחוד משום חוסר התחזוקה הנדרשת לו. לאחר כחמש שנים, כוסה בהמלצת ארכאולוגים עד לחשיפתו מחדש.

בשנת 2004, חודש אוגוסט הוחלט על ידי צוות החברה לפיתוח קיסריה , להשקיע בפיתוח המתחם סכום העומד על כ-600,000 שקלים ולחשוף אותו במלואו לטובת הצגתו ברבים.

למקום גויסו מתנדבים רבים, חלקם תושבי העיר קיסריה, אור עקיבא הסמוכה , קיבוץ שדות ים וערים נוספות והחלו בחפירת המקום.

לאחר הסרה של יותר מחצי מטר גובה אדמה אשר כיסתה את הפסיפס, החלו להיחשף פרטי הפסיפס המופלא שנאמדו במימדים מעל המצופה.

שטח הפסיפס התגלה כמתפרס על שטח של כ15.5 מטרים אורך X רוחב של 16 מטרים ונשמר כמעט בשלמותו מאז תקופתו. קטעים נוספים של הפסיפס נחשפו מסביב לפסיפס הציפורים ושומרו אף הם.

לאחר עבודה נמרצת של המתנדבים , רשות העתיקות וצוותי המועצה לפיתוח קיסריה נחשף שטח הפסיפס במלואו ונחנך רשמית בחודש אוקטובר 2005.

כנסייה עתיקה או ארמון מגורים?

החשיפה הראשונה של פסיפס הציפורים בשנות החמישים , בוצעה על ידי הארכאולוג הישראלי שמואל ייבין. אז זיהה את המקום כשרידי כנסיה. הזיהוי של יבין התבסס על שרידי האפסיס (קשת הנהוגה בכנסיות רבות) שנחשף בחלקו המזרחי של המתחם שנחשף. אך בזיהוי היו מספר נקודות חסרות, כגון חוסר העמודים הנדרשים לאותה קשת ולא היו קיימים כלל במתחם – אף לא שרידים. לאחר ניסיונות חשיפת שרידים נוספים במתחם, לא זוהו כאלו וזה הציע אפשרות כי היה מדובר במבנה ששימש ככנסיה ללא תקרה.

לאחר מס' שנים תחקר את הממצאים הפרופסור לארכאולוגיה והארכאולוג הישראלי רוני רייך, אז הציע את האפשרות שכלל לא מדובר בשרידי כנסייה אלא בשרידי וילת מגורים מפוארת שעמדה במקום.

בעת החפירות שבוצעו במקום בשנת 2004 , נחשפו על רצפת הפסיפס הקיימת, פיסות פסיפס נוספות אשר חלקן היו מפויחות כתוצאה משריפה שפרצה במקום. לאור הממצאים הללו התברר כי אכן היתה במקום וילת מגורים שכללה שתי קומות – אחת מעל השנייה, כאשר גם בקומה השנייה הייתה רצפת פסיפס כזאת שנחשפה בקומה הראשונה. הממצאים במקום תוארכו לתקופת המאה השישית או השביעית לספירה ואופי הבניה והפעילות במקום תאמה לתקופה הביזנטית. לפי המקורות והמיקום של הארמון, ניכר כי הארמון היה מחוץ לחומותיה של קיסריה העתיקה והיה בשימוש של משפחה אמידה.

בעת חקירת פיסות הפסיפס הנוספות שנמצאו על הרצפה של קומת הווילה הראשונה, נמצאו שרידי קורות עץ אשר נשרפו ככל הנראה בתקופת המרד הערבי (שנת 640 לספירה) , מה שאפשר לחוקרים לצמצם את תקופת פעילותו של הארמון בקיסריה.

של מי הארמון?

זאת שאלת השאלות. למרות הנתונים הרבים שנחשפו במתחם הארמון העתיק, התבליטים, השרידים והרצפה המעוטרת – לא נמצא אפילו שריד קטנטן שיעיד על זהות המשפחה שהתגוררה במקום. ע"פ תחקירי הארכאולוגים במקום, השתרע שטח הארמון של שטח בנוי המונה כ-1500 מ"ר ובכלל השטחים שעטפו את הארמון מכל צידיו נאמדו בכ-3 דונם אדמה. בכל אלו לא התגלה ולו פריט אחד שיעיד על זהות הדיירים במקום.

120 מדליונים וציפורים

שטח הפסיפס שנחשף מכיל בעיקר ובמרכזו 120 מדליונים ובתוכם מיני ציפורים. אמנם לא מדובר ב120 עיטורי ציפורים שונות , אלא בעיצוב סדרתי של מספר מינים שחזר על עצמו בכל שורה, אך בניהם ניתן להבחין בקלות בעיטורי פסיפס של פסיונים, חסידות, אנפות , שקנאים טווסים ועוד. מסביב ל-120 המדליונים המעוטרים, ישנה מסגרת של בעלי חיים נוספים כגון פילים , כלבים , צבאים ,נמרים , שוורים , פילים ואף דובים אשר נראים משורטטים בזה מול זה ובניהם עיטורי עצים ועוד.

הרצפה עצמה נסללה באלכסון יחסי, לכיוון מאגרי מים אשר נחשפו במרכזו של משטח הפסיפס ובפינותיו. היות שהארמון היה ניצב גבוה יותר מאמת המים של קיסריה, היה צורך בחפירת באר לטובת שוכניו, הבאר עמדה במרכז הפסיפס ושרידיה נראים היטב גם היום.

בחלקו הצפוני של המתחם, נחשף בור מאגר מים נוסף אשר סוברים כי שימש את באי ודיירי הארמון בתקופתו.

ממצאים ייחודים נוספים במקום

במהלך החפירות שהתקיימו במתחם בשנת 2004 , נחשף בחלקו המרכזי של הארמון שריד לשולחן ייחודי מסוגו בכל העולם.

השרידים שנמצאו היו של לוח שולחן מרובע, משובץ בריבועים ומשולשים מזכוכית אשר נבנו בשיטת "זכוכית זהב" , כאשר בחלקה העליון והתחתון שובצו חלקי זכוכית ובניהם רצועת זהב. על הריבועים והמשולשים הוטבעו סמלים שונים – בניהם צלבים, פרחים ועיטורים נוספים. בעת מציאת השולחן הועלתה הסברה כי בעת השריפה שפרצה בארמון בתקופת המרד הערבי , נפל לוח השולחן על פניו ועלה באש. משום כך הצליח להישמר בצורה טובה עד לחשיפתו.

השולחן הועבר למשרדי רשות העתיקות, שם נוקה ונחקר. לציין כי לא נראה ממצא דומה לזה בכל העולם כולו ולכן נחשב נדיר וייחודי.

ביקורים במקום

בשנת 2005, לאחר שחזור ושימור איכותי של המתחם, נפתח המקום לקהל הרחב ללא תשלום. המקום גודר, נוספו שלטי הסבר וחלקים מסויימים של הפסיפס שוחזרו ומולאו בחומר תיקונים על מנת למנוע את קריסתו. כיום המבקרים יכולים להכנס לשטח הארמון ולשוטט על פני הפסיפס ללא חשש.

המקום פתוח לכל מבקר בכל ימות השבוע.

מפת הגעה לפסיפס – http://amudanan.co.il/#!wiki=P679424

וכמובן תמונות


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.mapah.co.il/wp-content/uploads/2013/01/Bird-Mosaic-in-Caesarea-DSC-3028.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.mapah.co.il/wp-content/uploads/2013/01/Bird-Mosaic-in-Caesarea-DSC-3030.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.mapah.co.il/wp-content/uploads/2013/01/Bird-Mosaic-in-Caesarea-DSC-3031.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.mapah.co.il/wp-content/uploads/2013/01/Bird-Mosaic-in-Caesarea-DSC-3035.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.mapah.co.il/wp-content/uploads/2013/01/Bird-Mosaic-in-Caesarea-DSC-3037.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.mapah.co.il/wp-content/uploads/2013/01/Bird-Mosaic-in-Caesarea-DSC-3024.jpg]


עוד תמונות בקישור הבא:
תמונות נוספות

כשאתם מחפשים את המקומות המעניינים באמת
היסטוריה על המפה www.mapah.co.il

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו