16-01-2013, 16:50
|
|
|
|
חבר מתאריך: 14.12.09
הודעות: 9,751
|
|
ציטוט:
במקור נכתב על ידי ShoobyD
איני רואה איפה הבעיה. מה ההבדל במעשה בין זוג שחי ביחד ולא רשם עצמו כנשוי, ובין זוג שטרח לעשות זאת?
למה שהמדינה תתייחס אליהם אחרת? למה שזוג שאינו חי ביחד, אך כן רשום שנשוי, יזכה להעדפה על פני הראשונים?
אם מה שחשוב הוא המצב בשטח, עצם ניהול משק הבית המשותף, אז לרישום כזוג נשוי לא אמורה להיות משמעות.
אם מה שחשוב הוא עצם ההתחייבות אחד לשני, כלומר שההתייחסות לנישואים היא כהסכם חוזי משפטי, אז כל הסכם דומה אמור לקבל אותו יחס, ושוב אין משמעות לאישור הממשל.
|
אתה לא רואה מה הבעיה, אבל מתחמק מלענות. הו, אמין.
ניזכר שוב במה שכתבת למעלה: "נישואים אינם אמורים להיות אזרחיים כלל, הם אמורים להיות ברית משפחתית פרטית בין אנשים, למדינה לא אמורה להיות אמירה בנושא, והיא אינה צריכה להבחין בין ברית כזו לאחרת."
נשאל שוב: האם אתה באמת תומך בכך שנישואים יהיו ברית משפחתית פרטית בין אנשים, ובאמת למדינה על שלל זרועותיה וגופיה לא תהיה אמירה בנושא, ובאמת לא תבחין בין ברית כזו לאחרת? אם כך, האם אתה באמת תומך בביטול ס' 3 בפקודת הראיות? כן או לא? אתה באמת תומך בכל שלמדינה לא תהיה אמירה בנושא, או רק כשזה נוגע לעניין הספציפי של מעורבות הדת בנישואים? גם תבטל את האיסור על פוליגמיה? לא עניינה של המדינה מי חי עם מי, נכון? כן או לא?
_____________________________________
(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.
|