|
13-07-2005, 15:38
|
|
|
חבר מתאריך: 13.07.05
הודעות: 7
|
|
תשובתי,
לכל אדם קורה שהוא חי בחיים שאינו רוצה לחיות בתוכה או שמא עליי לומר חיים שהיה מעדיף שיהיו שונים. מציאות זו הופכת להיות ממשית יותר ומקבלת משמעות גדולה יותר כאשר איננו אוהבים את עצמנו, איננו מעריכים את עצמנו, איננו בוטחים בעצמנו- אנחנו נקלעים למבוך שרק אנחנו נוכל לחלץ את עצמנו מתוכו. מה שאתה מרגיש וחווה מתבטא בכל מישור בחייך, בדרכים שונות ובעוצמות שונות, ולכאורה זה נראה שקשה למצוא קו משותף בין הדברים. מצבים כאלה יכולים להיגרם על ידי הדברים הכי קטנים בחיים והדברים הכי גדולים בחיים (כמובן שלכל אדם סדר העדיפויות שלו), כגון: מערכת יחסים, חברה, עבודה, התבגרות.
אם אני שואל אותך מה נותר לך, אולי "לשפץ" קצת את המציאות שלך ע"י עבודה, מציאת חברים וכו' או שמא אתה צריך "לעצב" את עצמך ולהתאים אותך לחיים? יש מצבים שבהם אם אדם אינו יוצא מן הדעת, פירוש דבר שאין לך דעת לצאת ממנה..
אולי עצם השגרה זה הדבר אשר מתיש אותך. להיות בבית, להיות באותה מערכת יחסים, להעביר את הזמן במחשב, בשינה- משמע, להעביר את הזמן, אך לא לעשות בו דבר.
אין נוסחאת פלאשים שתהפוך אדם מדוכא כמוך לאיש מלא חיים ושמחה. לא תמיד האלטרנטיבות ברורות ומוגדרות כפי שכולם אומרים, אף אחד לא יודע עד שהוא נמצא במצב שלך, בשלב שלך בחיים. אך יש לך אופציות. בחיים יש אין סוף של בחירות. בכל מצב שהוא, אנו בוחרים להתנהג בדרך זו או אחרת. עצם זה שאתה מודע לעצמך, אתה יכול להיות מודע לבחירות שלך, זה ייקל לך לשלוט על חייך.
יש לך אופציות בחירה:
א. לא לעשות כלום ולקטר על זה- אופציה די נפוצה בימינו, לא כך? רוב האנשים חיים מתוך אמונה שהם מנסים לשנות את החיים שלה בדרך של הוראות, בקשות, צעקות, אך עצם אלו הם מנציחים את החיים שלהם, ואולי אפילו מעצימים אותה. ואין דבר המעיד על כך יותר טוב מכיוון שהם מסרבים לראות את המציאות כמו שהיא ולכן מסרבים להתמודד איתה. יש לך את היכולת לבחור באופציה אחרת. אלא אם כן טוב לך לשבת בישיבה בחיבוק ידיים? עצם הכתיבה שלך בפורום מעידה אחרת. לשחבה כזו לדעתי פוטרת אותך מאחריות, כך אינך צריך לנקוט יוזמה, אין צורך להתנסות בניסיות שאולי יניבעו תוצאות ואולי לא. אין צורך להעמיד את עצמך במבחנים מפני החשש להיכשל בהם. אל תשב ותגיד "מה הברירה? "מה אני יכול לעשות?" מכיוון שכך, התסכול רק יגדל. אל תראה את החיים בעיניים פסימיות ולהתלונן שוב ושוב, אפשר להפוך אותה! יש לך ברירה.
ב. לשנות את החיים- אי אפשר לנצח את החיים. אתה נמצא במערכת יחסים, האם היא מספקת אותך? לעולם לא תדע בוודאות אם תצליח לשנות את חייך, עצם ההעזרה הוא סיכון גדול. אם אדם מחליט ליטול את הדברים לידיו ולעשות אחרת, הוא מודע לכך שיש לו ברירה, והוא מביא בחשבון את הסיכון ואת הסיכוי. אם תחליט לשנות את החיים תנסה להבהיר לעצמך כמה דברים:
· תחליט מה המטרה בחיים שלך
· לבדוק את החיים שאותם החלטת לשנות
· לחשוב מהם האמצעים היעילים ביותר שיבואו אותך למטרתך
· לבחון מה המחיר ומה הרווח בדרך שלך
· קבע לעצמך פרק זמן להשגת המטרה
· לאחר כמה זמן מוקצב, בדוק אם אתה מתקרב למטרתך, ואם לא- תנסה לבחון מחדש את המטרות והאמצעים.
ג. ללכת עם החיים- זו הבחירה הקשה ביותר, לדעתי. התנאי הראשון לבחירה הוא לקבל את חייך כעובדה. תוך כדי ההליכה עם החיים והזרם, הדברים משתנים לעתים קרובות, ולעיתים לא. ללכת עם הזרם פירושו להפסיק להילחם עם החיים, ללמוד להכיר את 'משחק החיים'- בשלבים:
· תראה את החיוב שבחייך- משפחה, חברה, בריאות
· למצוא את הדברים החיוביים בדברים השליליים בחייך- תנסה לראות את שני צדדי המטבע.. לכל דבר שלישי תוסיף בסוף את המילה "אבל\למרות זאת" ותראה את החיוב.
· החלטה ופעולה- החלטה מה לעשות במצב נתון, וכיצד אתה בוחר להתמודד עימו. תחליט דבר מה- ותבצע.
החיים לא קלים, יש עליות וירידות, אל תיתן לדבר לעמוד בדרכך. מה שסיפרת זהו גלגל. אם אין עבודה קשה למצוא קשרים חברתיים, רוב חברייך עלולים להיות אנשים שעימם אתה עובד. אכן קשה למצוא עבודה בימינו, אבל תנסה, לך ל-20 ראיונות עבודה ביום, תתחיל מתפקיד זוטר, אתה עלול לשמוע הרבה סירובים וזה יהיה קשה, אבל אין הבטחות בחיים- צריך לקחת סיכון.
אני מניח שהכל נובע מתוך ביטחון עצמי נמוך, איני יכול לקרוא אותך כספר פתוח ולהעלות בחכתי את תחושותייך והרגשותייך- תעשה חשבון נפש עם עצמך בלבד, בחן את חייך, הצב לעצמך מטרות ודברים שברצונך לשנות.
לדעתי, הבעיה מתחילה מבפנים, בתוכך.. והיא מתבטאת בדברים חיצוניים כגון, אי מציאת עבודה, חברים וכו'.
ברצוני לשתף אותך במשל:
ילדה ואביה נהגו ללכת לים יום יום, היא היתה גאה במיומנות השחייה שלה. יום אחד אביה פגש חבר על החוף והחל לשוחח עמו. הילדה החליטה שזה הזמן להפגין את יכולת השחייה שלה והחלה לשחות במהירות אל הים הפתוח. קל היה לשחות, היא שחתה ושחתה, רק לאחר זמן מה נעצרה. המים הכחולים היו מכל עבר ואיש לא נראה מסביב. היא היתה לבדה- ילדה קטנה עם ידע קלוש בשחייה, לבד בים הפתוח. היא ניסתה לפנות לאחר ולחזור לחוף, אך לשווא. הילדה נתקפה בהלה והגבירה עוד ועוד את מאמציה, אך שוב לשווא. היא נלחמה בזרמים שסחפו אותה הלאה, הרחק מן החוף והייאוש אחז בה. בינתיים סיים אביה את השיחה והחל לחפש אותה. כשגילה אותה, כבר אזלו כוחותיה. הגלים החלו מטביעים את גופה. הזמן היה שניות.. אביה, שחיין מצטיין מיד השליך עצמו לים והחל לשחות לעברה ולחלץ אותה מן המים.
- מוסר ההשכל בסיפור זה הוא שלפעמים אנחנו שוחים אל הים. קל לשחות ואנו נישאם עם הגלים. ואז לפתע, ללא שום הזהרה מוקדמת, אנחנו מוצאים את עצמו בלב ים, וכל ניסיונותינו לחזור אל החוף עולים בתוהו. השגיאה הגדול ביותר שאנחנו עושים היא הניסיון להילחם בים ולהתיש אותו. הים אינו מתעייף ואינו מותש. האדם הוא שמאבד את כוחות במלחמה הזאת. הוא שמותש והוא שטובע. אם תמצא את עצמך שוב בלב ים גועש, צוף על המים בשלווה והמתין לגל הנכון. הוא יגיע, איתו שחה... והוא ישיב אותך אל החוף.
- חדול להילחם בים החיים, חדל מהניסיונות להתיש אותו, כי כוחם של הים והחיים בלתי ניתן לניצחון. המתן לגל הנכון, שחה עמו והינשא בכוחו בדרך אל המטרות הנכונות.
בהצלחה
|
|