מבצע צנזור - חיל האוויר שלח טייסים למחוק קטע ממאות ספרי מורשת

לאחר שטייס ותיק גילה שהוא מוצג באור שלילי ב"ספר המחזור" של הטייסת, שלחה היחידה אנשי צוות אוויר כדי לאסוף ספרים מבתי ותיקיה

• גילי כהן
• 01.01.2013

לאחר קרוב ל-60 שנות פעילות, החליטו באחת מטייסות הקרב הוותיקות של חיל האוויר שהגיעה העת לתעד את קורותיה ופעילות אנשיה לאורך השנים ולהוציא מעין "ספר מחזור". הספר, כך הוחלט, נועד לחלוקה במאות עותקים לכל ותיקי הטייסת – שהוקמה בשנת 1953 וכיום פועלת מבסיס חצרים – וכן למשרתים בה היום.

ואולם, כאשר קיבל אחד מטייסי הקרב הוותיקים את הספר לידיו, חשכו עיניו: באחד המקומות שבהם תוארה פעילות הטייסת במהלך מלחמת יום כיפור, נכתב עליו כי סרב לצאת לגיחת הפצצה. לפי אדם המכיר את פרטי המקרה, פנה טייס הקרב לשעבר אל הטייסת, פירט את טענותיו, ואיים כי יגיש תביעה משפטית אם הטקסט המתואר לא יימחק. בפשרה שהושגה בין הצדדים, הוחלט להענות לבקשתו של הטייס הזועם ולהשמיט את החלק השנוי במחלוקת.

להשלמת משימת הצנזור גייסו בטייסת את טובי אנשיה – לרבות טייסים ואנשי צוות אוויר – ושלחו אותם ברכב צבאי לבתיהם של מאות אנשי הטייסת בעבר ובהווה. רק לאחר שמחקו את האזכור הפוגעני, החזירו את ספר המורשת ה"כשר" אל אנשי הטייסת. אך לא כולם קיבלו בהבנה את המשימה שאליה נשלחו החיילים. חלק מהאנשים המכירים את פרטי המקרה זעמו: טייסים צעירים לא הוכשרו במשך שלוש שנות קורס טיס עבור עבודת שליחות.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה כי "בספר המורשת, אשר חולק לאנשי הטייסת בסדיר ובמילואים, נמצא קטע אשר פגע בלוחם עבר של הטייסת והוחלט להסתיר את העמוד הרלוונטי בכל אחד מהספרים שחולקו. מתוך ראייה כי הנצחת מורשת הטייסת הינה משימה ערכית חשובה, קציני הטייסת נשלחו לקחת חלק במשימת הורדת הקטע הרלוונטי, תוך שימוש במשאבי הטייסת הקיימים, ללא פגיעה בפעילות אימונים או פעילות מבצעית".


http://www.haaretz.co.il/news/politics/1.1897875

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

כל הסיפור הזה מביך.. פרט לקטע שאותו בחרו להדגיש... אחרי כל הקרקס הזה, אפשר לחשוב שזה עניין שטייסים נסעו באוטו חס וחלילה לטפל בנושא הרגיש הזה.. מה הסיפור כאן??? מי בדיוק היה אמור לדפוק בדלת של אנשי הטייסת לשעבר? הנהג בן ה19 והפקמצית בת ה18??
בצדק טייסים וקצינים נסעו
עיתונות בדיחה, סוף סוף סיפור ראוי וגם ממנו הצליח׳ לעשות בדיחה עיתונאית..

!Ya Gotta Believe

צודק!

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

בלי קשר לזהות החייילים ותפקידם, למה בכלל צריך לשלוח מישהו לאסוף את כל הספרים אחד אחד באופן אישי? לי זה נשמע כמו תגובה מוגזמת ובזבוז של כספי ציבור.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי סמוראי בלי קשר לזהות החייילים ותפקידם, למה בכלל צריך לשלוח מישהו לאסוף את כל הספרים אחד אחד באופן אישי? לי זה נשמע כמו תגובה מוגזמת ובזבוז של כספי ציבור.

מזתומרת? קראת את הכתבה? זאת היתה הפשרה כדי למנוע כנראה הליכה למשפט ( יותר בזבוז כנראה של כספי ציבור)

!Ya Gotta Believe

זה נשמע לך סביר? למיטב ידיעתי במקרים דומים הפשרה היא בדרך כלל הבהרה/התנצלות פומבית ואי המשך מכירה או חלוקה של אותו ספר. איסוף של כל הספרים לא נראה לי כמו דבר שמישהו מחוץ לצבא היה חולם לאשר. אפילו שחברת מזון מגלה פגם במוצריה שמסכן את הציבור היא לא אוספת את המוצרים מבתי הלקוחות אלא מסתפקת בהורדתם מהמדפים והוראה לציבור שלא לצרוך אותם עם אפשרות להזדכות על מחיר הקניה. אז בספר שנפלה בו טעות? לאסוף מאות עותקים שחולקו בכל רחבי הארץ?

יש כאן שאלה של "אמת דיברתי" והאם אכן מה שנטען שכתוב בספר נכון ומגובה בחומר.
במידה ולא כך, כותבי הספר וחיל האויר עשויים להיות חשופים לתביעת דיבה שיכולה להוציא אותם בנזק לא קטן.
על פניו נראה כפעולה סבירה בהחלט, גם מבחינת עלותה ויותר חשוב, מבחינת המסר האתי/חינוכי.

My 2 cents

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

לא חושב שהדוגמאות שהבאת רלוונטיות. יש כאן סיפור ספציפי שאני לא מכיר את פרטיו אבל הפשרה הזאת לא נראית לי תלושה.

!Ya Gotta Believe

הגיע הזמן לעשות מעט סדר בדברים.
"באחד המקומות שבהם תוארה פעילות הטייסת במהלך מלחמת יום כיפור, נכתב עליו כי סרב לצאת לגיחת הפצצה" - לא נכון. באותה מלחמה לא היתה כל בעיה כזו בטייסת. אמנם ספקטור, בספר על המלחמה, "חלום בשחור תכלת", כתב על מקרה דומה אבל הוא "שאל" אירוע שהתרחש בטייסת אחרת (לא מדובר בספר היסטורי שאמור לספר בדיוק על מה שעבר עליו ועל הטייסת במלחמה ולכן, אומנותית, הוא הרשה לעצמו להרחיב את היריעה גם לדילמות שאחרים התנסו בהן).
מדובר באירוע שקרה הרבה שנים אחרי מלחמת יוה"כ ולא בצורה המתוארת של "סירוב לצאת לגיחת הפצצה".

מי שנפגע מהדברים שנכתבו בהחלט יכול לדרוש את הסרתם אם הוא חושב שאי הדיוק בכתיבה פוגעת בו. אל תשכחו שמי שכותב דברים היסטוריים יכול גם לטעות או, לפחות, לא לדייק. הכל בהתאם לעדויות שהוא אוסף ממי ששרתו באותה תקופה.

הספר לא נכתב לתפוצה כללית ולמכירה בחנויות ולא מדובר ברבים מידי שקיבלו את העותק הראשוני, עד שהתקבלה ההערה ובהתאם תיקנו את הספרים המודפסים.

ההחלפה בוצעה באופן סביר. נשלחו אנשי צוות אויר מהטייסת לכאלה שקיבלו את המהדורה הראשונה וגרים בסמיכות להם. אני מניח שהדבר קרה בסופי שבוע, כאשר ממילא הם יצאו לבתיהם, ולא במיוחד ועל חשבון אימונים.
אגב, גם אם היו יוצאים במיוחד, זה בהחלט תחום שניתן להחליט לגביו כאשר ישנם שיקולי רגישות, אחריות וכד'.
אתן דוגמא שאני התנסיתי בה ולא הרגשתי פחיתות כבוד מלבצע אותה (מיד אבהיר מדוע אני זוכר אותה). בזמן בניית הטייסת והשלמת הריהוט היה לספקטור רעיון מעולה (אחד מיני רבים) לצפות את השולחנות, שעליהן מתכננים גיחות ומשרטטים את הניווטים על המפות, בפורמייקה, שבמקום להיות בעלת צבע אחיד, תכלול בתוכה מפות. הרעיון הוא שניתן לתכנן על הפורמייקה מה שרוצים, למחוק ולשנות כשנדרש (בכתיבה על הפורמייקה) ורק בסוף להעלות את הנתיבים על מפות נייר. לשם כך נשלחתי (הצעיר בחבורה...) עם מפות למפעל פורמייקה בצפון הרחוק. משולחנות אלו נהנינו עוד שנים רבות.

ומדוע אני זוכר? הנה הסיפור: נסעתי בטנדרD-200 (הוותיקים ודאי זוכרים במה מדובר). מול נתניה נתפסתי על ידי המשטרה הצבאית נוסע על כביש החוף במהירות 80 קמ"ש (כן כן אתם קוראים נכון) בזמן שהמגבלה היתה 70 קמ"ש לאותו רכב. זה היה במסגרת מבצע אכיפה, נאלצתי להמתין איתם לתפיסות נוספות ומשם הובאנו למשפט. מזלי שהשופט הסכים לבוא איתי לרכב ולראות שהמרחק בין השנתות במד המהירות (המסומנות כל 10 קמ"ש), בתחום המדובר, היה בעובי המחוג (כ 2 מ"מ) והיה קשה לדייק (מד המהירות לא היה בצורת שעון הרגיל אלא סרגל ישר. בצדדים היה רווח גדול, באמצע – כפי שציינתי).

ורק מי שלא מכיר את הדברים, כפי שהיו, יכול להתרשם מהכתבה הלא מדייקת שמדובר במשהו לא סביר. אפשר להירגע.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי סמוראי זה נשמע לך סביר? למיטב ידיעתי במקרים דומים הפשרה היא בדרך כלל הבהרה/התנצלות פומבית ואי המשך מכירה או חלוקה של אותו ספר. איסוף של כל הספרים לא נראה לי כמו דבר שמישהו מחוץ לצבא היה חולם לאשר. אפילו שחברת מזון מגלה פגם במוצריה שמסכן את הציבור היא לא אוספת את המוצרים מבתי הלקוחות אלא מסתפקת בהורדתם מהמדפים והוראה לציבור שלא לצרוך אותם עם אפשרות להזדכות על מחיר הקניה. אז בספר שנפלה בו טעות? לאסוף מאות עותקים שחולקו בכל רחבי הארץ?

מדובר על ספר טייסת בכמה עשרות, אולי 100-150 עותקים. סביר להניח שיש חלקים בספר שאינם בלמ"סיים, במיוחד שמות (לא ברמת "סודי" כמובן).
לפרסם התנצלות פומבית כאשר ממילא אי אפשר לחשוף את הפרטים ? מה ההגיון ? אני כבר לא מדבר על פרסום מודעה שתעלה עשרות אלפי שקלים ע"ח המדינה ... אפילו להוציא טייסים במוניות ספיישל היה יותר זול

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

קודם כל אני מבין שמדובר בכתומי הזנב, כי אני לא מכיר עוד טייסת שהוקמה ב-53' ונמצאת בחצרים, אבל זה לא העניין.
מה זה "לרבות טייסים ואנשי צוות אוויר" - טייסים אינם צוות אויר ? טייסת קרב מכילה טייסים ונווטים, אז המשפט הזה לוקה בתחביר.
חוץ מזה אני מסכים עם אמיל שראוי שצוותי אוויר יעשו זאת - גם כי כך יכירו את המורשת; גם כי יש הכי הרבה מהם בגף טיסה אז המשימה תושלם הכי מהר; וגם כי צריך קצת הבנה על מה מדובר, הבנה שלא בטוח שהם נחלתם של הנהג או הפקידה.

מרקיע שחקים האתר למחקר ותיעוד ההיסטוריה של התעופה בארץ. www.sky-high.co.il

גלריה: www.pbase.com/amirsgv

כשראיתי את הכתבה הבוקר היתה שם תמונה של סופה של 107, אפילו לא היה צריך להתאמץ!

"Perpetuo vincit qui utitur clementia"