31-12-2012, 11:27
|
|
|
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
|
|
אריק שרון, והאסון הפרטי שלו, שייכים לעידן אחר
בתגובה להודעה מספר 15 שנכתבה על ידי קגנס שמתחילה ב "יש הגיון בטענה שיותר נשק חוקי משמע יותר נשק שזמין להפוך ללא חוקי"
מבחינת שמירת בטיחות בכל תחום. עידן שבו ילדים נפטרו בגלל בליעת גושי אוכל גדולים, או חומרים מסוכנים ותאונות פטאליות של נפילה מגובה וכו' היו מאוד נפוצות. שאל כמעט כל צבר בן שישים+ והוא יספר לך על חבר לכיתה/גן שטבע/צנח/נחנק למוות בשלל תאונות שכיום מתרחשות, אולי, בפריפריה של "שכבה תחתי בתיכון של 12 כיתות בשכבה". לא הייתה מודעות רחבה לעניינים כאלה "אז" - אגב: הרובה המדובר היה אמור להיות לא תקין ולא שמיש. בכל מקרה איש לא משאיר כיום רובה ליד ילדים ללא שזה יחשב כרשלנות פושעת. זמנים השתנו... היום ילדות מתות מאנורקסיה, לא מפליטות כדור.
לעניין הקשר בין תפוצת נשק ובין תאונות/רציחות, וכל מכלול הניואנסים שנטחנים פה עד דק. לא שקשה לי, אבל אתה ועשרות מליונים אחרים צודקים פה לחלוטין. כל הסטטיסטיקות המנסות לנתק את הלינקייג' בין תפוצת הנשק, וקלות השגתו, בארה"ב ובין תאונות/רציחות היא מצחיקה, במקרה הטוב. זה שישנן אי אילו מדינות אי שם קרוב לקוטב שבהן, על הנייר, יש לכל בוגר שני נשק ברישיון, אבל מעט תאונות/רציחות - זו דוגמא שפשוט לא אומרת כלום... קודם כל בלי להכנס לבדיקת הפרטים אני "חותם" על כך שסוג הנשק המצוי בידי איזה איכר פיני הוא לא אותו נשק המצוי בידי איזה אמריקאי, מקבילו לסטטיסטיקה (כי רובה ברוח לציד מושקים, אין דינו כדין גלוק 0.40 עם 17 כדורים במחסנית). יש הבדל עצום בין הפן המסורתי של אחזקת נשק באירופה, ובין זה של ארה"ב - וכבר מפה מתחיל חוסר הרלוונטיות שבסטטיסטיקות אלו.
במדינה כמו בריטניה (שבה עקרונית כלי יריה ברשיון נדירים, פרט לרובי ציד) גם לו יותר לאזרחים לקנות אקדחים בחנות ללא בעיה, אחוז התושבים שיקנו נשק יהיה נמוך משמעותית מזה שבארה"ב. עניין של מסורת, וגישה.
הגישה האמריקאית כלפי נשק ברשיון כסוג של זכות היא אנאכרוניסטית ומתעלמת מהמציאות המודרנית בצורה שאני רואה אותה כמשהו בין הילדותי לבין מסוכן. לכל בר דעת ברור כי הכנסת כלי נשק שנחשבים מסוכנים חברתית (רובה בריח, רובה ציד או אפילו M1 גראנד מסוכנותם היא פחותה מסיבות שונות) למחזור = עוד תאונות, עוד כלי נשק גנובים בידי פושעים והכי חשוב: הגדלת מספר האזרחים העלומים ש"יום רע" יצתלב אצלם עם זמינות לנשק קטלני ויביא לתוצאות המוכרות.
כלי יריה כמו אקדח הוא גולם שיוצר נזק עצום, בלתי הפיך (במקרים רבים) וכזה שמתרחש במהירות הקול. זמינות של כלי יריה במספר גדול בתוך גוף האזרחים יוצרת פרצה בטיחותית שיוצרת סיכונים שלא היו מתרחשים אחרת. הטיעונים לפיהם "נשק בידי אזרח שומר חוק וכזה שהרקע שלו נבדק" לא מחזיקים מים. מזכירים לי את ההיא שבגלל שההפיטבול המתנשף שלה הסתער במפתיע על הבת שנתיים שלי, גרם לך לרדת בבהלה לכביש ואז עוד נבח עליה כשנבהל מהתגובה שלה, עוד אמרה לי שילדים שיחשפו מגיל קטן לכלב לא יפחדו ממנו ולכן לא יברחו לכביש כשהוא מתסתער עליהם "בידידות כי ככה הגזע המסויים הזה עושה". אנשים שבשם הפוזיציה האישית שלהם מוכנים ליפות כל מציאות, ובמיוחד לנסות ולארגן את המציאות כולה כמו תפאורה, לצורך קיום המציאות הפרטית שלהם. הפיטבול ההוא חסר משמעות ולא מעניין עד לרגע שבו הוא עושה מהלך מבהיל כנגד גמדה בגובה הדשא, שמצידה עושה את מה שצפוי ממנה - לברוח לכביש. יש להם המון מה להגיד: נגד הורה שלא הביא כלב הביתה כדי שהילדים יהיו "מתורגלים לכלבים", נגד הילדה "שהייתה צריכה להבין שהוא בא בידידות", שוב נגד ההורה "שלא החזיק אותה חזק יותר ביד" ונגד ונגד ונגד. כל דבר חוץ מאשר אולי להודות שהפיטבול הוא כלי הנשק שאמור להיות שמור בשני מנעולים, או לחילופין פשוט לא להיות בבעלות אנשים שגרים בשכונה אורבאנית צפופה.
אני חייב לציין שאני אוהב כלי נשק - מאז ומתמיד. בנוסף למה שיש הייתי שמח גם להחזיק איזה רוס"ר מקוצר (בשביל הטיולים בחלקים החמים של השטחים), עוד אקדחצ'יק כמו קולט מוסטאג (בשביל מקרים שאתה יוצא לאיזו חתונה בבית עין, וכבר קרה לי) וגם איזה לוגר: בשביל האספן שיש בכל אחד. אבל מה לעשות... גם אם אני רואה בעצמי אזרח אחראי, שמוכן להשקיע בכספת רצינית, לא משחק בנשק ולא נוטה להתקפי זעם שמתחברים לשימוש בנשק - עדיין זה אומר שהחלת מדיניות ליראלית כזאת פירושה שעוד המון אנשים יהנו מאותן פריווילגיות. מי שחושב שזמינות של כלי נשק בידיהם של המוני אזרחים מגבירה בטחון פשוט משקר לעצמו. זמינות כזאת פירושה עוד תאונות, עוד גניבות וזרימת נשק חסר מעקב לגורמים שליליים וכן... גם עוד מקרים שבהם אחד למאה אידיוטים שבגלל ריב שכנים בועטים בוויטרינה של הלובי - האחד הזה יעלה הביתה ועד שהוא יבין שאקדח זה לא נבוט, זה שרב אתו כבר ישכב עם קליע בבטן. פה בראשון כבר היה מקרה כזה לפני כמה שנים... סכסוך שכנים בין שני "חנונים" רווקים מזדקנים (אחד מהם דמות מוכרת למדי וללא ספק סוג של "יקה פוץ") הסתיים בכך שאחד מהם נפנף באקדח, או הביא אותו כדי להרגיש בטוח יותר, פלט יריה והרג את השכן.
_____________________________________
.
|