מה שהופך את המחקר למיוחד הוא - שמצד אחד, הוא בעל ישימות מעשית לאפליקציות ביטחוניות, תעשייתיות ורפואיות, אך מצד שני, כרוך במחקר מעמיק בתחום הננו-פוטוניקה, בפלסמוניקה, אופטיקה ואלקטרוניקה בשכבות אורגניות דקות.

ועוד כמה קטעים מהידיעה:

ציטוט:

בקרוב: המרה ישירה של האינפרא-אדום לנראה התמונה שתתקבל על עדשת המשקפיים תהיה דומה לזו המתקבלת באמצעי ראיית לילה מורכבים [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.news1.co.il/img/midBull.jpg] יעשו שימוש בסוללה קטנה של 20 וולט שתספיק לעבודה רצופה של לילה שלם [התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.news1.co.il/img/midBull.jpg] ישימות מעשית לאפליקציות ביטחוניות, תעשייתיות ורפואיות ▪ ▪ ▪ קבוצת חוקרים מחמש אוניברסיטאות בארץ, בהובלתו של פרופ' גבי סרוסי מהמחלקה להנדסה אלקטרואופטית והמכון לננו-טכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, זכתה במענק מחקר של הוועדה הלאומית למחקרים ממוקדים בתחום הננוטכנולוגיה בסכום של 6.5 מיליון דולר לחמש שנים. במסגרת המחקר, יפתחו החוקרים התקן בצורת משקפיים שלעדשותיהם תוצמד שכבה המורכבת ממספר שכבות דקות מאוד בעובי של מאות ננומטרים, כך שתוך שימוש בטכנולוגיות ננו-פוטוניות יבצעו המרה ישירה של אור אינפרא-אדום קצר (תחום אורכי גל שבין 1.8-1.3 מיקרון) לאור נראה. לדברי פרופ' סרוסי, אם יצליח המחקר, מדובר בפריצת דרך, בה חוברות יחד יכולות בסיסיות שפותחו ותפותחנה במספר מרכזי ננו בארץ, שצירופן יחדיו יאפשר בניית ההתקן אשר יעבוד ביעילות טובה. ההתקן עצמו הינו שכבה דקה בעובי כולל של פחות מ-5 מיקרומטר, המוצמדת לעדשת המשקפיים. השכבה מורכבת ממספר תתי-שכבות בעוביים של מאות ננומטר, שבשילובן יחדיו מבצעות את המרת דמות האינפרא-אדום לדמות באור נראה (ירוק, למשל).

לידיעה המלאה:http://www.news1.co.il/Archive/001-D-315948-00.html

משלי י"א י"ד

זאת ממש מהפכה אם יושם

אם אני מבין נכון, הכוונה היא למא"כ בו השפופרת מוחלפת בשכבה דקה, מה שחוסך משקל ומקום. עדיין יש צורך בעדשת עוצמית ובעינית- אלו לא "משקפייים" (כלומר, האמצעי לא דק).

גם אני הבנתי משהו דומה (זה לא אומר שזה אכן המצב כי ידיעה ב-1news היא לא בדיוק מקור נאמן למידע מדעי טכנולוגי). אני אנסה לברר עם גורמי המחר עצמן כי על פניו זה מעניין בכל מקרה.

היו לנו כבר כמה דיונים בנושא והשורה התחתונה שאני הבנתי היא שהרזולוציה של כל מערכות ראיית הלילה כיום נמוכה באופן דרמטי ביחס למה שאנחנו מכירים בצילום באור יום רגיל (אין לשום מכשיר קיים יכולת להבחין בפרטים אמיתיים בפנים של מצולם ממרחק של כ-10 מטרים למשל - הכל נראה כמו מריחות של אור). אותי מאד מעניין לראות מה המצב כאן ואיך תראה תוצאה של הטכנולוגיה הזו.

בכל מקרה אם יש אפשרות להחליף שפופרת בפילטר זעיר שיתלבש על העדשה (פלוס נניח סוללה זעירה) זה יכול להיות מעניין למי שרוצה גם צילום סתם בלילה (שלא לדבר כמובן על יישומים צבאיים רבים מספור). בקיצור צריך ללכת ולברר.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

"פילטר זעיר" כזה רצוי אך להבנתי הוא אינו פיזיקלי..
הוא הרי צריך להמיר ולהגביר אור תוך שמירה על מבנה חזיתות הגל שלו (כלומר, גל המגיע מכיוון מסוים יומר בגל אחר, באור נראה וחזק יותר, באותו כיוון- כך שעדשת המצלמה תוכל למקד אותו לנק' מסוימת בגלאי המצלמה). וזאת כשההגברה נעשית בכלל לחלקיקים (פוטונים->אלקטרונים->פוטונים רבים יותר ובאורך גל אחר)..

לגבי מע' ראיית הלילה: מה?! הן כבר באזור ה- 1 מגהפיקסל אם לא מעבר. כניראה שאיננו מדברים על אותו דבר.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור לגבי מע' ראיית הלילה: מה?! הן כבר באזור ה- 1 מגהפיקסל אם לא מעבר. כניראה שאיננו מדברים על אותו דבר.

לדעתי התכוון למע' תרמיות כפי שנידונו באשכול הזה

זה לא נכון. יש מערכות פליר - לא תרמיות, מבוססות מא"כ - היסטריות ביותר..

Nehemia Greshuni Photography NGPhoto.biz

אם כבר הוזכר הנושא של הננו-אופטיקה...

לפני כמה ימים צפיתי בראיון עם חוקר מבר אילן, שסיפר על טכנולוגיה חדשה שהוא והצוות שלו פיתחו - מכשיר שבאמצעות לייזר מסוגל לספק שלל נתונים רפואיים על בני אדם שמכוונים עליהם את הלייזר, אבל זה לא כל כך רלוונטי לפורום. מה שמעניין הוא שאפשר באמצעות המכשיר לבצע האזנות ממרחק של מאות מטרים ואיכות השמע מאוד טובה. עשו בדיקות עם המכשיר גם על אנשים שמדברים ליד מקור רועש מאוד, ואותו מכשיר מדהים יודע לעשות הפרדה בין הרעש ברקע לבין מה שהאיש מדבר. הרושם הוא שאם שני אנשים מדברים בסמוך למסלול המראה, וגורם צד שלישי מאזין להם באמצעות המכשיר, אז המאזין שומע אותם יותר טוב ממה שהם שומעים אחד את השני.

החלק המדהים יותר בכל הסיפור הזה הוא שהעלויות המוערכות של המכשיר ממש נמוכות.
זאת אומרת שלגורמי ביטחון לא תהיה בעיה להצטייד בזה כאשר יהיה זמין לשימוש.
מי יודע, אולי כבר עכשיו מצויידים בזה.

למשל, באמצעות קרן לייזר שמכוונים על חלון, ניתן "לשמוע" את מה שנעשה בתוך המבנה (ע"י תרגום התנודות של החלון, שזז - גם בצורה כמעט בלתי מורגשת, אך מורגשת מספיק בשביל לייזר - כאשר הקול נע בתוך המבנה).
זו הסיבה שבביניינים בהם מתבצעת עבודה חשאית (שגרירויות למשל) יש חלונות כפולים שמבודדים מקול.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

המראיין בתוכנית שאל את אותו חוקר לגבי הטכנולוגיה שאתה מדבר עליה, ומדובר במשהו אחר. הטכנולוגיה הזו בעייתית מכיוון שהיא לא יודעת לעשות הפרדה ממקורות שמע אחרים בחדר, מה שאומר שאיכות ההאזנה המתקבלת לא כל כך טובה ולפעמים אפילו לא שמישה. מה גם שהטכנולוגיה הישנה הזו דרשה התמקמות בגובה החלון ותשומת לב לכל מיני ניואנסים נוספים.

הטכנולוגיה שאותו חוקר פיתח שונה במהותה ועובדת בצורה שונה (אני לא זוכר את ההבדלים אם לומר את האמת, אבל אני זוכר בוודאות שהיא הרבה יותר פרקטית).

אני מאמין שזה המחקר שאתה מדבר עליו מבר אילן.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

נכון.

מהמעט שקראתי זה אכן המחקר. ועכשיו אני מזהה גם את שמו של החוקר - זאב זלבסקי.

למיטב הבנתי (אם כי אני לא מבין גדול בתחום) אי אפשר להמיר את האור האינפרא-אדום לאור הנראה בלי השקעת אנרגיה. לכן בכל מקרה לא מדובר במשקפיים ממש.

לפי הידיעה יש שם חיבור לסוללה.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

אכן אתה צודק, אינפרה אדום הוא בעל רמה אנרגטית פחותה מהאור הנראה


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://effieboo.files.wordpress.com/2010/09/electromagnetic-spectrum.jpg]

אורכי הגל האלו לא רלוונטים לראיה תרמית אלא כפי שצויין אלו הם אורכים של מא"כ.
לכן מדובר פה כנראה על שיטה להקטנת מא"כ, ככל הנראה טכניקה שתחליף את השפופרת הקיימת.
עדיין לא ברור לי איך אפשר להסתדר בלי כל האופטיקה מסביב, ולכן יותר סביר שמדובר במערכת אופטית שלמה גם אם יותר קטנה.
לגבי המרת אורך גל מא"א לנראה - זה אכן אפשרי אך ביעילות מאוד נמוכה ולא רלוונטית.
לכן מדובר ככל הנראה במערכת שמגבירה את העוצמה בהסתמך על מקור אנרגיה (סוללה).
כך או אחרת, תחום האמרלי"ם לא מפסיק להתפתח, וכבר היום אפשר למצוא אמרלי"ם שנותנים תמונה צבעונית, וקיימת ירידה מתמדת בעלויות הייצור.

אמר"ל צבעוני - באמת? אפשר קישור אשמח לראות תוצרים של אמר"ל כזה.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

לדוגמה:



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

לפי הוידאו נראה שמדובר בצילומים בחשיפה ארוכה שאוחדו לסרט וידאו.
בהצלחה להכווין עם זה נגמ"ש או לשים צלב על מחבל.

אולי זה יעזור:

http://www.flir.com/uploadedFiles/C...n_datasheet.pdf

http://www.flir.com/cvs/cores/view/...2#axzz2EJbua26K



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

אוי איזה איכות איומה יש לסרטונים הללו. אנחנו מדברים על מוצרים צבאיים או אזרחיים?
זה מגביר אור כוכבים לא אמצעי תרמי ממה שאני מבין.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

כמובן שכדי לקבל תמונה צבעונית צריך מא"כ.
לגבי האיכות - מדובר בתחום חדש, ועדיין נדמה לי שמדובר באיכות שצריכה להספיק כדי להטיס כלי טייס, לנהוג ברק"מ או לטפל בפצוע.
על פנוי זה צריך גם להתאים לכוונת לנשק כמו אקילה.
המשקל של הגלאי - 175 גר', המידות שלו די קטנות וצריכת החשמל שלו 4W.
המוצר מוצג באתר של פליר כמוצר צבא ואזרחי.

אני מצרף עוד סרטון שבו רואים בבירור סירה ממרחק שניתן להעריך כמאות מטרים:



לצפייה במקור באתר YouTube, לחצו כאן.

האם מה שאנחנו רואים כאן הוא בגדר "פסגת הטכנולוגיה" הגלויה בתחום (אני מדבר על טכנולוגיה צבאית לא אזרחית)?

מה שמאד חסר לי הוא השוואה side by side של מה שרואים עם מצלמת וידאו רגילה לצד מה שרואים עם זה - קשה לי להעריך עד כמה חשוך בסצנות המצולמות.

אגב לגבי מערכות תרמיות - האם יש משהו עקרוני המונע מהן להיות צבעוניות (לא יודע אולי למשל שילוב של חיישנים היפר או מולטי ספקטרליים יכולים לספק נתונים שניתן להמיר לצבע).

תוספת: בסרטון האחרון שהבאת יש קטע קצר שרואים השוואה - האמת זה נחמד אבל זה רחוק מאד ממה שרואים באור יום - המא"כ מגביר מן הסתם תאורה קיימת ודברים שאין להם תאורה קיימת לא נראים - זה חיסרון עצום - כך למשל לא רואים כלל את רקע ההרים ואת מתאר השטח - יש הרבה מאד מצבים בהם אתה נמצא באזור בו אין תאורה טבעית (לילה מעונן למשל בשטח) - שם מדובר בפתרון לא יעיל במיוחד.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

עידו, כבר כתבתי לך באשכול קודם: אין משמעות לצבע במערכות תרמיות. צבע במערכות מבוססות החזר אור הוא תוצאה של העובדה שהאור הנופל מכיל אורכי גל רבים ולגוף המחזיר יש תכונות בליעה והחזרה שונות עבור כל אורך גל. במערכות צילום סטנדרטיות ממפים את כל אורכי הגל האלה אל שלושה ממדים (RGB או מרחב צבע אחר) תוך כדי איבוד מסוים של מידע; אפשר למפות ליותר ממדים ולאבד קצת פחות מידע. במערכת תרמית מה שאתה רואה הוא קרינת גוף שחור של העצמים. הקרינה הזו היא פונקציה, באופן בסיסי, של משתנה אחד ויחיד - הטמפרטורה של העצם. לכן אין משמעות להפקת צבעים שונים ממנה - זה כאילו היה לך רק אות שחור-לבן. אי אפשר למפות להרבה ממדים אות שהוא בעל ממד אחד.

נראה שהסרטונים באיכות הטובה יותר לא צולמו בחשיכה אלא בשעת דמדומים. בסופו של דבר, כל מערכת מגבירת-אור תלויה בנוכחות של מספיק אור. כשאתה מגביר אור בלי להתיחס לצבע אתה יכול לנצל את כל הספקטרום הנראה וגם מעל ומתחת לו; כשאתה מנסה לתת גם צבע אז אתה מוגבל לתחום הנראה וגם אותו אתה מפצל לשלושה חלקים. לכן כל ערוץ יקבל חלק קטן בהרבה מכמות האור שמערכת שחור-לבן היתה יכולה להציג, ויחס האות לרעש שלו יהיה גרוע יותר בהתאם.

אני יודע איך מערכת תרמית עובדת ומה מייצג המידע שמגיע ממנה.

אני חושב הרבה הרבה מעבר - אני מעלה בדעתי מערכת מולטי ספקטרלית אשר דוגמת אורכי גל שונים מעבירה אותם עיבוד ממוחשב בזמן אמת ומציגה תמונה סינטתית שהעין שלנו תזהה כתמונה דמויית אור יום צבעונית - אנחנו לא רגילים לראות בשחור לבן הרי וגם לא באינפרה אדום - אנחנו רוצים צבע כי ככה אנו רגילים לראות ואנו רוצים הרבה יותר פירוט ממה שהטכנולוגיה שראיתי עד כה נותנת - כמו שכתבתי בשרשור הקודם בעניין - אני רוצה להיות מסוגל לזהות פנים של אדם מסויים במערכת תרמית (מתקדמת) ממרחק של נניח 10 או 20 מטרים.

אותי מעניין להבין מתי אנחנו נראה מערכת כזאת בסדר גודל של אמצעי שניתן להרכיב על נשק אישי או על אמר"ל נלבש.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

בחיפוש בגוגל תמונות שעשיתי לביטוי color nightvision מצאתי הדגמה למערכת שמשלבת מידע ממצלמה רגישה (לא ממש מא"כ צבעוני) ואמר"ל תרמי ומציגה היילייטים של חום על התמונה הצבעונית.

דווקא לשימוש צבאי אני לא בטוח שזה נותן הרבה. יותר מעניין אותי למה לא משתמשים בצבע בהצגת התמונה התרמית. כמובן שלא צבע אמיתי אלא גרדיאנט צבעוני כמו למשל בחלק מהמכשירים האזרחיים/רפואיים.

אבל דגימה היפרספקטרלית לא תעזור לך, כל עוד אופן החישה היחיד שלך הוא תרמי (אם אתה מוצא דרך אפקטיבית לשלב אור מוחזר עם חישה תרמית זה סיפור אחר אבל אז צריך מקור אור). אם הפנים הם בעלי טמפרטורה אחידה אז המערכת התרמית לא תפיק מהם תווי פנים שיאפשרו לך לזהות את האדם. המידע פשוט לא קיים באות הזה, לא משנה איך תחוש אותו ותעבד אותו.

אני יכול לחשוב על כמה כיוונים להתגבר על הבעיה הזו (לא יודע כמה הם ישימים בטכנולוגיה הנוכחית אבל אולי בעתיד).
1. הכי קל - שילוב של אמצעי תרמי עם מגבר אור כוכבים (ואולי עוד אורכי גל אם יש להם מה להוסיף מבחינת נתונים). האופן כזה אפשר ליצור תמונה סינתטית שכן תספק הרבה מידע (בתלות ברגישות של החיישנים כמובן). החיסרון העיקרי כמו שאמרת - צריך שיהיו מקורות אור - בלילה מעונן ללא ירח בשטח פתוח בלי מקורות אור זה לא יהיה יעיל מאד.
2. כיוון אחר קשור לשיפור משמעותי באלגוריתמיקה של יצירת התמונה הסינתטית (אגב משהו שאני לא יודע - האם כיום התמונה באמצעי ראיה תרמית היא סינתטית באותו מובן שדמות תלת מימדית במשחק מחשב היא סינתטית או שיש כאן מהלך יותר פשוט - זאת שאלה מוזרה שלא מנוסחת כל כך טוב אני יודע - אבל אני מקווה שאתה יורד לסוף דעתי). בגדול מה שחשבתי הוא שניתן יהיה לשפר את האלגוריתם של יצירת תמונה של פנים כך שמן המידע שכן מגיע יהיה ניתן לבנות תווי פנים - נניח יהיה אפשר לצלם כמה מאות בני אדם עם מצלמה תרמית ומצלמה רגילה בתנאי תאורה שונים - להלביש את התמונה של הפנים על התמונה התרמית ולנסות לגזור מכך כללים שיאפשרו בנייה אוטומטית של תמונת פנים מסריקה תרמית בלבד. אם היה עלי לבצע פעולה כזאת מה שהייתי עושה זה מנסה ליצור תוכנה שתבצע למידת מכונה בעצמה (זה הרי סוג של pattern recognition והגיעו לרמה מאד יפה עם הטכנולוגיה הזאת כיום וזה רק הולך ומשתפר). בדרך כזאת ניתן יהיה לייצר פרצופים באופן מלאכותי גם מתמונות תרמיות בלבד (שוב גם כאן יכול להיות שעוד אורך גל כלשהו יוסיף עוד מידע שיועיל).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

האם כיום התמונה באמצעי ראיה תרמית היא סינתטית באותו מובן שדמות תלת מימדית במשחק מחשב היא סינתטית או שיש כאן מהלך יותר פשוט - זאת שאלה מוזרה שלא מנוסחת כל כך טוב אני יודע - אבל אני מקווה שאתה יורד לסוף דעתי).

התשובה היא לא: בשום אמצעי נישא שאני מכיר לא נעשה תהליך של ראיה ממוחשבת, אלא עיבוד מקומי בלבד (מתיחת קונטרסט, תיקון פגמים, החלקה/חידוד שפות וכו').

תחשוב ברמה מערכתית: מהו הצורך המבצעי בזיהוי פנים תרמי, ומהו התשלום הכדאי עבורו?
נניח ומערכת נישאת תעלה עוד 200$, ובגלל העיבוד המתקדם תעבוד חצי שעה פחות על סוללה תקנית; בתמורה היא תוכל להציג פנים סינטתיות; רוב המשתמשים שאני מכיר לא היו בוחרים במערכת כזו..

בכלל, צריך לזהות אדם מטווח 20 מ'? הפעל עכבר עם פנס א"א..

תודה על ההתייחסות.
השאלה איפה בעצם הבעיה. צריך אני חושב לפרק את העניין למספר נקודות:
1. היכולת לקלוט את המידע (החיישנים).
2. היכולת לפענח את המידע (תוכנה).
3. עוצמת המחשוב הדרושה לביצוע הפעולה בזמן אמת.
4. היבטים נוספים - צורך, מחיר, גודל, משקל, חיי סוללה וכו'.

אם נניח רגע את 4 בצד, מה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו זה האם יש כיום חיישנים שמסוגלים לספק לנו מידע לזיהוי פנים של אדם בחושך מוחלט ממרחק של נניח 20 מטר (כנראה שזה לא יכול להיות חיישן יחיד - תרמי - אבל האם שילוב כלשהו של חיישנים - בתוספת אפשרית של אלגוריתמיקה חכמה יכול להגיע לשם ברמת וודאות טובה). שאלה נוספת היא מה רמת התוכנה שיש לנו כיום לעשות את הפעולה הזו - התחושה שלי (בלי לדעת) היא שאנחנו לא שם אבל דווקא כאן אני אופטימי כי עושים היום דברים מדהימים בתחום הראיה הממוחשבת.
לגבי עוצמת המחשוב - זה החלק שהכי פחות מטריד אותי - אנחנו בגידול מתמיד ואדיר בתחום - וכל שנה יש לנו יותר כוח בפחות כסף בפחות גודל ובפחות צריכת חשמל.

לגבי ההיבטים הנוספים - לגבי צורך - אני משוכנע שקיים - היכולת לראות בלילה כמו ביום היא חיונית בעיני לכוחות חי"ר לוחמים (בטח לכוחות מיוחדים). מחיר זה עניין שכאמור יירד ככל שרכיבי המערכת ירדו במחיר. כנ"ל לגבי משקל וחיי סוללה.

לגבי הנקודה ששאלתי על משחקי מחשב - האם תוכל אולי לעזור לי לנסח אותה בשפה מקצועית מקובלת. איך קוראים לרינדור תלת מימדי של משחק מחשב ואיך קוראים למה שמציגה המצלמה הדיגיטלית שלי על המסך - בשני המקרים מדובר בתמונה דיגיטלית - אפסים ואחדים אבל יש ביניהם הבדל עצום - אז מה ההגדרה המקצועית לכל אחד מהם?

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

מה שאתה רואה במשחק מחשב הוא מודל תלת ממדי של האוביקטים השונים שהמחשב מחזיק, ועבור כל פריים הוא מחשב כיצד ייראה המודל הזה מנקודה מסוימת בחלל ("מצלמה" וירטואלית) ועבור תנאי תאורה מסוימים - זה הרינדור. התמונה שאתה מקבל מהמצלמה לא מתבססת על מודל מאיזשהו סוג - היא פשוט דוגמת את האור שמגיע אל החיישן. אין לה שמץ מושג אם האור הזה מגיע מקרוב או מרחוק, מאוביקט אחד או מיליון. יש שיטות להפיק מודלים מתוך תמונות כאלה, אבל הן בדרך כלל דורשות כמה וכמה תמונות מזוויות שונות, עולות במאמץ חישובי לא קטן - ולעתים קרובות לא מצליחות לתת תוצאה איכותית, בטח לא כזו שתוכל להסתמך עליה כשמדובר על שאלות של חיים ומוות.

יש טכנולוגיות לקבלת מרחק בצילום סטילס (light field וכו'). אבל עזוב את זה לרגע.

אני שואל שוב - האם אין שם/כינוי לסוג של העיבוד/רינדור הממוחשב לעומת מה שתמונה דיגיטלית מראה - לכאורה שניהם מודלים דיגיטליים של המציאות אבל יש ביניהם הבדלים גדולים - הייתי מניח שמישהו עוסק באופן רציני בהבחנה ביניהם ונתן לכך שמות (אני לא סתם לוחץ בעניין השמות - ברגע שיש שם מקובל יש בדרך כלל גם תחום ואפשר לחפש מאמרים שמתייחסים לשמות הללו ומתכוונים בדיוק לאותו הדבר וכך ניתן גם ללמוד על התקדמות בתחום).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

light field זה דבר שרחוק מאד עדיין מבשלות, וגם כשיבשיל הוא לא יתן לך מה שאתה מחפש כאן - ואין לי מושג האם בכלל ניתן לבצע לכידה מקבילה למה שמתבצע בו באמצעי תרמי.

תמונה דיגיטלית לא מציגה לך מודל של המציאות. תמונה דיגיטלית היא אוסף של מספרים, וכדי להפוך אותם למודל צריך או סדרה ארוכה של הנחות על המציאות שהיא מתארת, או אוסף של תמונות שביחד ניתן להפיק מהן מידע. אם אתה מעונין בנקודות התחלה כדי ללמוד על הנושא תמצא אותן כאן, כאן וכאן.

קצת יותר פירוט, מתוך ראיון עם פרופ' גבי סרוסי:

"המחקר שאני מוביל עם קבוצה גדולה של מדענים בארץ, מפתח טכנולוגיית פלזמוניקה בה אנו מפתחים אמצעי ראיית לילה שטרם נראו כמותם. החזון הוא לייצר משקפיים קומפקטיים כמשקפי ראייה, במשקל של פחות מחמישים גר' עם סוללה קטנה של כ 20 וולט שתספיק ללילה שלם. התוצאה הסופית היא תמונה הדומה לזו שמייצרים אמצעי ראיית הלילה הכבדים והמסורבלים. מה שיאפשר זאת הינו ציפוי שכבות בעובי ננומטרי. בשכבה אחת אנחנו משתמשים בחומרים (ננו-קולואידים) שיודעים לבלוע קרינה אינפרה אדומה ולייצר חשמל בתגובה. הבעיה היא שספיגת האור מאוד חלשה וכאן נכנסים לתמונה הננו-חלקיקים ומבנים פלסמוניים, המאפשרים ליותר אור להיבלע בננו-קולואידים. נושאי המטען החשמלי מועברים לשכבות נוספות, אשר מייצרות אור נראה לעין באמצעות טכנולוגיית OLED (חומר אורגני הפולט אור כאשר עובר דרכו זרם חשמלי- טכנולוגיה הנכנסת כיום לתעשיית מסכי הסלולר והטלוויזיה). שכבה נוספת ממקדת על רשתית העין את קרני האור הנפלטים מה-OLED כדי שהתמונה שתתקבל תהיה חדה וממוקדת."

מתוך: http://alaxon.co.il/thought/%D7%A4%...95%D7%A1%D7%99/

תודה רבה - אשוחח איתו ואולי נפרסם ראיון משלנו.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים