כתבה שבאופן מפתיע עשויה בצורה מקצועית ומעניינת (טוב בכל זאת הארץ )
(אה, וזה אופנהיימר שבסך הכל עמד בראש פרויקט מנהטן לא ההוא משלום עכשיו.

קישור לכתבה

הוא היה הגיבור של אמריקה, שהפך לקורבן נרדף ויעד להצקות אף.בי.איי; אבי פצצת האטום, שנאבק להוציא אותה אל מחוץ לחוק. ביוגרפיה מקיפה על חייו של רוברט אופנהיימר, שתורגמה לאחרונה לעברית, שופכת אור על אישיותו החידתית ורבת הסתירות של הקורבן הבולט ביותר של עידן המקארתיזם

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

פוליטיקה? אקטואליה?

https://www.youtube.com/watch?v=0HRGczvZINQ&noembed

נ.ב

האם היום כשאנו יודעים עד כמה חרשה ברה"מ רע וחתרה בעזרת 'אידיוטים שימושיים' וגם 'גאונים תמימים ושימושיים' תחת תחושת צידקת הקיום של המערב - אנו עדיין בטוחים שמקארתי היה בדיעבד כל כך ב'רעים'?
[לאו דווקא בהבט אופנהיימר]

כן לשאלה הראשונה

https://www.youtube.com/watch?v=0HRGczvZINQ&noembed

מקרתי היה ברעים.
בסופו של דבר הטובים מנצחים, אתה לא מנצח רק כי יש לך נשק יותר משוכלל או יותר חיילים. אתה מנצח בשל צדקת הדרך. ברגע שאתה מוותר על צדקת הדרך, אז אין סיבה שתנצח.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

אם כך אתה טוען שג'וליוס רוזנברג היה מהטובים?

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E...%95%D7%A0%D7%94

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

שניכם נוגעים בעצם בנקודה העקרונית.
על מה אנחנו נלחמים ומה ראוי לעשות במסגרת המלחמה הזאת.
בעצם התשובה כאן משליכה למהות המחלוקת בננו.
אני נלחם על ערכים. זה עולם מורכב שבו הערכים דינמיים אבל אני מוכן להרוג ולהיהרג בשביל ערכים מסוימים. אם אני מחפש רק בית בטוח ושקט אזי תורת המשחקים מחייבת אותי לארוז את התיק וללכת מכאן. (יש לי אזרחות זרה) אבל אני נלחם כי אני מאמין בדברים מסוימים. אני גם נאיבי ואני מאמין שבסופו של דבר הטוב מנצח. אם במסגרת המלחמה הזאת אני זורק לפח האשפה את כל הערכים, ובמקרה הזה ארצות הברית כמייצגת העולם החופשי זורקת לפח את החופש והחירות. וגרוע מזה המקרתיזים די גרם לסתימת פיות, מספיק היה לתמוך רעיונית בקומוניזים - בלי שיתוף פעולה. ובסבירות גבוהה הממסד היה מתנכל אליך והופך את חייך לבלתי נסבלים. אזי כבר לא נלחמים על רעיונות וערכים אלא נלחמים על חתיכת נדל"ן ועל אגו. במקרה כזה המלחמה היא לגמרי מיותרת.
וכפי שכתבתי הטוב מנצח. וזה לא משנה אם זה ארצות הברית נגד ברה"מ או ישראל נגד הפלסטינאים. מה שמנצח זה לא ראשי הנפץ הגרעיניים מה שבסופו של דבר מנצח זה האידאה והרעיון.
אני לא נאיבי. אני יודע שכשכורתים עצים ניתזים שבבים וכו' וכו' וכו'. ואין מלחמות סטריליות ויש מחיר שצריך לשלם, והוא לא רק פיזי אלא הוא גם ערכי. אך כאשר אובדן הערכים נהפך לשיטה וזה מה שהיה במקרתיזים, אז לא, למרות שהוא יעיל עדיין אין לו מקום.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

"מספיק היה לתמוך רעיונית בקומוניזים - בלי שיתוף פעולה".
תחליף את השיטה לנאציזם, ותגיד לי האם אתה עדיין חושב שמותר לתמוך בשיטה ולא לקבל הצקות מהממשל. במידה וההשוואה קשה עליך, אתה רק צריך להיזכר לכמה הרוגים אחראית כל שיטה, כמה נפוצה בעולם היתה כל שיטה, איזה איום על העולם החופשי ואיזה נשק היה למייצגות של כל שיטה, ואולי אז תבין שלתמוך בקומוניזם בתקופה ההיא היה גרוע כמו לתמוך בנאציזם.

ואם אתה מסכים ששבבים תמיד יהיו, אז על מה אתה מלין? האם השב"כ צריך להפסיק לחפש מרגלים וטרוריסטים כי עיזאת נאפסו הופלל?

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

להאמין בחירות זה חרא, כי אתה בעצם מצהיר שאתה מגביל את עצמך במשחק בו לאויב אין שום מגבלה.
ודווקא הדוגמה שנתת לגבי השב"כ מבהירה את הנקודה.
כאשר במסגרת הלחימה באויב (וזה לא משנה אם זה טרור או מדינה) נעשות טעויות. שמבחינת המערכת נעשו בתום לב. ובמקרה שנתת זה לא שהחלטת הממשלה הייתה להפליל אדם חף מפשע אלא אדם מתוך המערכת לקח לעצמו את החרות לעשות מעשה שפל. אלו הם שבבים שאני צריך לסבול.
אני צריך לסבול שבארגון כמו השב"כ יש סיכוי שיהיו אנשים מושחתים ורעים שינצלו את הכוח שניתן בידיהם בצורה לא מוסרית.
כאשר המערכת עצמה כשיטה בוחרת לעשות זאת, אז אנחנו בבעיה. וכאן נמצא ההבדל בין מקרה פרטי לבין המקרתיזם.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

אין לי ידע בנושא אבל אולי מישהו שכן קרא והעמיק בתקופה ידע לענות: האם מישהו שלא היה לו משהו להסתיר נכלא כליאת שווא או נענש בעזרת זיוף עדויות? אם אנו עוסקים בעבירות על החוק ובשחיתות אישית שביצע מקרתי - אז כמו שאמר ניסו שחם 'חרא עליו'. אבל על דברים בהם מקארתי לא עבר על החוק כבשימועים הפומביים שהם נראה לי המובלטים ב'רוח המקרתיזם' כפי שהיא מוצגת היום, ראוי להסתכל ביותר ממימד אחד.

כי בדברים בהם לא היתה עבירה על החוק או חריגה מתפקיד - אז מקארתי יצג 'מדיניות'. אולי מדיניות מוקצנת, אולי פסולה ואולי מדיניות בעלת בסיס נכון וקולניות שגויה מול אויב חמקמק אבל בהחלט מדיניות שקופה של נבחר ציבור שעמד בלא מעט בקורת גלויה ושלרבים מ'קורבנותיו' נראה לפי עיצוב ההסטוריה שהיה גב חזק למדי והם לא היו כה חלשים כפי שהוצגו.

הרבה יותר בעייתי בעיני הינו ענין ה'שבבים'. האזרח הקטן שאינו אופנהיימר ושהעובד המתחרה שלו דיווח עליו דיווח שקר או דיווח מופרז כדי לעכב את קידומו. אותו חוקר שרצה לפגוע בחשוד ולא הצליח להפלילו בדבר שלשמו נחקר ואז עשה שימוש בהפללה טרנדית אחרת.

כמשל מימינו אנו: הפללת עיזת נפסו הינה בעיה הרבה יותר קשה לחברה דמוקרטית מאשר 'חקירת מימון החוץ למפלגות ועמותות חוץ פרלמנטריות'. יתרה מכך - הפללת נפסו הינה עבירה פלילית וחטא מוסרי שאך פסע בינה לבין טיוח פרשת קו 300 או יצוגו העסקי של ערפאת. ואילו חקירת חדירה מוכוונת אוייב של רוח מסוימת לחברה הינה ענין ציבורי שראוי לשאול בענינו שאלות.


אם כבר עוסקים במקארתיזם ציבורי וב'מערכת' - מובן שלא ניתן להמנע מלשאול היכן היה אותו עיתון נאור כאשר אנשים בארץ הזו הורשעו ב'המרדה' או נכלאו על סמך ניתוח מבוסס קריאת מחשבות תוך עשיית שימוש יחידני ובררני בסעיפי חוק נידחים, אוטבוסים של מפגינים לגיטימיים נעצרו באמתלות שווא, אנשים בעלי דעות שמאל רדפו אנשים בעלי דעות ימין במקומות העבודה, קטינות 'בלתי מזוהות' נעצרו עד תום הליכים כאילו היו חשודות ברצח. שהרי דווקא כאשר דברים נעשים בסתר ובמתק שפתיים, דווקא כאשר עיתון מייצר כותרת אנגלית שונה מזו העברית והופך מחבל לקורבן צעיר, דווקא כשעיתון מקדש אנשים כמפלילו של עיזאת נפסו מעצם היותם מקורבים לערפאת - מסוכנים הדברים שבעתיים לדמוקרטיה. אבל אם נשאל מדוע ובמימון מי עושה זאת עיתון הארץ הרי נהיה חשודים בציד מכשפות שכן שינאת ישראל הינה רק צל דמיוני בין דפי הארץ.

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

אני לא כל כך מבין למה אתה מקשר בין חירות לבין להגביל את עצמך במלחמה נגד האויב. בנות הברית עשו לא מעט מעשי זוועה במהלך מלחמת העולם השנייה למרות שהם האמינו בחירות ונלחמו בשמה, אם הן היו מגבילות את עצמן כמו שאתה מציע כנראה שחירות לא הייתה נשארת להן. כשאתה מגביל את עצמך מול אויב שאין לו שום מגבלה אתה בעצם מתאבד, לאנשים מתים חירות וערכים לא ממש רלוונטיים. זה כמובן לא אומר שצריך לפרוק כל עול, אבל אתה חייב להתאים את עצמך לדרך הפעולה של היריב אחרת פשוט לא תשרוד.

אם באמת אתאים את עצמי לדרכי הפעולה של האויב לא יהיה טעם שאשרוד.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

האם הוא 'חותם' על המשפט הזה כאב לילדים ואני בטוח שהתשובה תהיה 'לאו רבתי'. השרדות צאצאיך הינה ערך מוסרי עליון. ערך הגובר גם על מושגים מופשטים וחשובים באמת כ'חרות', 'צדק' וכן הלאה. אם זה לא היה כך הרי כאדם מוסרי ואב ל5 ילדים תחת שלטון סטאלין היה מצופה ממך לעמוד עם שלט מחאה ברחבת הקרמלין בהםגנת יחיד. הלא כן?

ישראלה אל תבלבל בין ערך לבין דחף.
חיי המשפחה שלי עומדים לפני כל דבר בחיי. אומנם עדיין אינני אבא אבל ברור לי שבכל פרמטר חייהם של ילדי יעמדו לפני הכל ומעל לכל. ובכל זאת אנשים שולחים את ילדיהם לצבא, מוכנים שהם יסתכנו למען מטרה מופשטת. אם כל המטרה היא הישרדות אז תסלח לי הורה צריך לעשות הכל כדי שהילד שלו יהיה בתפקיד עורפי או שלא ישרת בכלל.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי eshely77 ישראלה אל תבלבל בין ערך לבין דחף. חיי המשפחה שלי עומדים לפני כל דבר בחיי. אומנם עדיין אינני אבא אבל ברור לי שבכל פרמטר חייהם של ילדי יעמדו לפני הכל ומעל לכל. ובכל זאת אנשים שולחים את ילדיהם לצבא, מוכנים שהם יסתכנו למען מטרה מופשטת. אם כל המטרה היא הישרדות אז תסלח לי הורה צריך לעשות הכל כדי שהילד שלו יהיה בתפקיד עורפי או שלא ישרת בכלל.

"הילד" בן 18 והוא כשיר לחלוטין להחליט מה יעשה עם חייו - ואכן אחוז מסויים מחליטים שלא להתגייס, אף על פי שהם כשירים לחלוטין לשרת. אלו שהם לא סוציומטים מפונפנים החיים על האידאל "אני ואפסי", מתגייסים לצבא - וחלקם אף על אפם וחמתם של הוריהם, וזה מתוך הבנה שאם הם לא יתגייסו, אז כנראה שאף אחד אחר לא יעשה את זה למען אותה "מטרה מופשטת" חמקמקה, שיש שיקראו לה "חיים".
כן, אני יודע שקשה לתפוס את זה לעיתים, אבל גם חיילים מצילים ושומרים על החיים - לא רק שמאלנים...

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

הערך העליון הוא החיים שלי ושל הקבוצה שלי. בסדר הזה.
עכשיו אם זה הערך העליון אז למה אתה מצפה ממני להסתער ולסכן את חיי.
למה אתה מצפה שהאמא של הניר פורז הבא תקבל בברכה את זה שהוא מסתכן ונכנס לנסות לחלץ חייל אחר שנחטף?
אני מסכים אתך החיים הם ערך עליון, כמעט הערך היחיד. מוות הוא אויב וצריך לעשות כמעט הכל כדי להימנע ממנו. ועדיין בשביל דברים מסוימים אני מאמין שראוי להסתכן.
בדיון אחר לגמרי, לדעתי בפורום היסטוריה, כתבתי פעם שהדמויות שמרשימות אותי יותר מכל בסיפור של השואה אלו הם חסידי אומות העולם. האנושיות נמדדת בבלתי אנושי - במוכנות לזהות ערך ששווה להתגבר בשבילו על תאוות החיים. וכמובן האנושיות של החברה נמדדת במהו הערך הזה.
שכן גבורתו של השאהיד מלמדת רק דברים רעים החברה שצימחה אותו לעשות מעשה כזה.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

יש לקולקטיב משמעות רבה יותר מחיו של היחיד כשה תהיה אבא תבין המשפחה השבט העם הקולקטיב הוא המרכז כמובן שזה משחק מוסרי ואינסטנקטיבי מורכב ולכן חלקנו גיבורים ראויים לחיקוי אגדות בחיינו ובמותנו ואחרים פושעים בזויים ככה זה הקיום האנושי הוא מורכב

אני חושב שבסקאלה בין טוב לרע האמיתי היא בין האני לקולקטיב מי שבוחר בעצמו בלבד נהיה טפיל חברתי (פושע )
מי שבוחר בקולקטיב ללא פשרות נהיה קדוש או גיבור רובנו איפשהו באמצע הסקלה

אני יושב במחשבים של האוניברסיטה כל היום.

אלא סוג של מערכת ערכים קטנים המשומנת היטב בחומר סיכה משובח המכונה "שיקול דעת".

בכל מקרה אני, אתה ושאר האנשים החושבים יודעים שב-90% מהמקרים "כוח צביקה" עושה מה שהוא עושה כי... זה מה שהדחף אומר לו לעשות. בתוכנית מאוד נחמדה שפעם שודרה באחד מערוצי המדע ניסו לרדת לעומקם של דברים בעניין ה"גיבורים הבודדים" - שאלו קשיש בריטי אחד, שבנחיתה בחוף יונו ב DDAY עשה מעשה גבורה יוצא דופן (הוא היה מש"ק - הסתער לבדו בעוד חייליו מרותקים וחיסל את העמדה הגרמנית שבלמה התקדמות) "מה הניע אותך לעשות מה שעשית?". מאחר והוא בריטי הוא לא הרבה ב"שופוני" (מה שללא ספק היה עושה לו היה אמריקאי) ואמר "אם לא אני, מי היה עושה?". ישנם מאות אלפי אלמונים שקבורים בכל העולם, ושרצו לעשות את אותו הדבר אלא שכדור בראש הוריד אותם חזרה לקרקע מייד (ואז החברים זוכרים אותם במעומעם כ"ההוא שקם כשירו עלינו ונהרג מייד המסכן"). בעצם כבר אמר מישהו בעברית "לא יודע למה קיבלתי צל"ש - בסך הכל רציתי לשוב הביתה בשלום").

תרצה , או לא - תאבק בזה, או לא - בפועל ככה יראו החיים שלך (אחרי שתחדול מלהיות אדם ברשות עצמו באופן עקרוני) ולכן פירמידה מסודרת של ערכים לא רק שלא תעבוד, לפעמים היא אפילו תגרום נזק.

והאמא של הניר פורז הבא? סביר מאוד להניח שהיא תהיה הרבה יותר מרוגזת מאשר האמא של החייל שנהרג ב 1982 (שהייתה יותר מרוגזת מהאמא של החייל ב 1967) - אתה יודע למה?

1. כי הבן שלה יהיה חלל די בודד בין המון המון חיילים שיחזרו חיים.
2. כי בכל פינה ינתחו את נסיבות מותו ויתנו לה מבט כמעט פורנוגרפי אל המציאות המכוערת של מוות בקרב.
3. כי החברה המודרנית איבדה את מנגנוני התמיכה המסורתיים בפרטים שלה בשעת דחק ואסון והחליפה אותם במתן לגיטימציה מוחלטת להתמכרות לצער ופולחן של אבדן.

ממש לא משום עניין גבוה של "ערכים/אבדן ערכים".

.

ציטוט:

הערך העליון הוא החיים שלי ושל הקבוצה שלי. בסדר הזה. עכשיו אם זה הערך העליון אז למה אתה מצפה ממני להסתער ולסכן את חיי.

אתה (ובעצם כולנו) צריך להסתער ולסכן את החיים שלך למרות שהערך העליון מבחינתך הוא החיים שלך בגלל שהאויב שנלחם בנו לא שותף לערכים האלה. האויב שלנו לא יפסיק להילחם בנו גם אנחנו נפסיק להילחם, ולכן אם הערך העליון שלך הוא להמשיך לחיות את חייב להילחם בשביל זה. אם היינו אוסטרלים למשל אז כנראה שהיית צודק, אוסטרלי שרוצה להמשיך לחיות פשוט צריך לא להתגייס לצבא ולא להילחם (באפגניסטן למשל) כי אין מי שיאיים עליו, בשכונה שלנו זה לא עובד ככה והגישה שלך סותרת את הערכים שלך לדעתי.

ציטוט:

למה אתה מצפה שהאמא של הניר פורז הבא תקבל בברכה את זה שהוא מסתכן ונכנס לנסות לחלץ חייל אחר שנחטף?

אני לא מצפה שהיא תקבל את זה בברכה. אני מצפה שהיא תבין שהבן שלה עושה את זה גם בגלל שאם יום אחד הבן שלה יחטף יהיה מישהו אחר שיסכן את החיים שלו ויעשה את אותו הדבר בשבילו, סוג של ערבות הדדית או סולידריות חברתית אם תרצה. כמו שכבר כתבתי פעם, סולידריות חברתית זה לא רק לשבת עם סתיו ודפני בשדרה ולשמוע הופעות בחינם.

ואני, שעדיין משרת בקרבי במילואים, אם יקראו לי אז ככל הנראה אגיע ואף אחטוף כדור בשבילך, גם אם זה אומר שהבן שלי יזכה להכיר את אבא שלו רק דרך הסיפורים של המשפחה ותצלומים...
כנראה שזה ההבדל בינינו, אני בתכל'ס מוכן לשים את התחת שלי בשביל להגן עליך ועל כל אחד אחר במדינה (וזה גם מה שאני מצפה מהבן שלי לעשות בתורו), בזמן שאתה יושב בבית ומתפלפל על ערכים ושאר ירקות.
תזכיר לי, זה לא אתה שהתבכיינת לא מזמן שאין יותר ערבות הדדית במדינה?

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

בעל מצפון מפותח כגירסה החדשה של Windows 11.0 [כלומר תופסת הרבה נפח אבל מתקשה להתמודד עם זרם הנתונים והדינמיקה של דרישות המציאות] - א-ב-ל: אשלי שלנו הוא גם חיל קרבי. קרבי בהחלט. מחובר ומרושת למשפחה קרבית. קרבית בהחלט. ממש שושלת של אנשים שיש או היה להם סכוי לחטוף כדור בטוסיק כמו לי או לך.

חלק מהקרובים לי ממלאים בהצלחה את הפונקציה של 'קרביים+שמאלנים' [אם רק נתעלם משטף ההתבטאויות הלא שמאלניות שיוצאות להם מהפה מעת לעת כלפי 'שותפינו למו"מ' אבל נשכחות כעבור שבועיים של קריאה עודפת בטמקא+אל-ארד].

ככה שהנימוק 'הזה' מפספס את הויכוח. לא נורא נשארו 'לנו' עוד הרבה נימוקים אחרים

אגב זהו לא ממש ויכוח בין שמאל לימין. זהו ויכוח 'קיומי' מענין מאין כמוהו שנוגע לעוד הרבה תחומים בחיים.

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

הוא גם לא כל כך שמאלני, במובן השלילי של המילה, וגם נגוע במין חיידק נדיר המכונה במחקר "להודות בטעות איפה שצריך, להקשיב לאחרים ולממוד מזה לפעמים".

.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי g.l.s.h הוא גם לא כל כך שמאלני, במובן השלילי של המילה, וגם נגוע במין חיידק נדיר המכונה במחקר "להודות בטעות איפה שצריך, להקשיב לאחרים ולממוד מזה לפעמים".

כן, יש לו את הבעיה הזאת...
די מבאס שרגע לפני שאתה מניף את טיעון המחץ בויכוח לוהט הצד השני אומר לך: 'בעצם אתה צודק' או 'אני מצביע לאמסלם'

הוא גם נחמד מאוד

נ.ב

זה לא נחשב לאאוטינג מה שאנחנו עושים לו כעת?

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

זה שסיפרנו שקוראים לו באמת אשבול ליאור? לא נראה לי שאיכפת לו.

בכל מקרה ברצינות: שמאלנים שיודעים להקשיב וללמוד זה לא אאוטינג, אבל זה מאוד קרוב. זה מצמצם את האוקיינוס של 3.5 מליון גברים ישראליים, לשלולית חורף של משהו כמו 35-85 איש בלבד. אני בספק אם מישהו מקוראים פרש ינסה לדוג אותו מהקבוצה הקטנטונת הזו.

.

אני רק מציין שההתפלפלויות האלה, של "לא לשלוח ילדים לצבא בגלל קדושת החיים" ושאר מרעין בישין הן לדעתי סוג של טירוף, או לכל הפחות מצביעות על סוציומטיות ברמה זו או אחרת, ובמקרה של אשלי - גם על צביעות.

"אילו שמוכנים לוותר על חירות חיונית כדי להרוויח ביטחון זמני, לא ראויים לא לחירות ולא לביטחון - ומהר מאוד חסרים את שניהם."
-בנג'מין פרנקלין

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Carl Sagan "If you wish to make an apple pie from scratch, you must first invent the universe"

אני לא חושב שזה טירוף או סוציומטיות. פשוט קבוצה של אנשים שעוד לא הפנימו שני דברים: 1) שאנחנו גרים במזרח התיכון ולא באירופה; 2) שאי אפשר לשרוד פה כשמתנהגים כאילו אנחנו נמצאים בשוויץ.

כשאתה מכנה זאת 'דחף' אתה מוזיל זאת לעומת הדברים הסוביקטיבים והמופשטים המוגדרים כ 'ערכים'. בלי בני אדם אין 'הומניזם'. 'אני קיים משמע יש על מה לדבר' וכן הלאה.

כל הורה ואפילו הציוני ביותר כבני פורז או כבני קליין, פרץ, מורנו ושאר אצילי ארץ [שהחלאה שעורך מדור כלשהו בעיתון כלשהו ניסה לבזות בשם 'ערכיו'] אילו היתה עומדת בפניו הברירה לאבד צאצא או לוותר על האידאלים שלה מלכתחילה - היתה אורזת חפציה ונוסעת הרחק הרחק, חיה על חם ובצל ובלבד שבנה ישרוד.

חיי הצאצאים הם הבסיס לקיומנו ונקודת המוצא שלנו היא שהם יהיו בריאים וימשיכו הלאה אחרינו. ה'ערכים' הם מה שאנו יוצקים לתוך הבסיס הזה. הם לא גוברים עליו. לכן - מה שמהווה איום קרוב ומוחשי יותר לבסיס הקיום הזה משפיע יותר על בני אדם. בני אדם בישראל מאוימים מוחשית וקיומית על ידי שכנינו הרצחניים ולכן התחושה כי ילדיהם עלולים להפגע גוברת על התחושה כי ילדיהם עלולים לא לענות על כללי סולם הערכים ההומניסטי והמתחסד הארופאי [ואתה יודע היטב שמה שאנו מכנים 'ערכים הומניסטים' שאוב מעולמה של התרבות הארופאית שהונה וכוחה מבוססים על רמיסת ערכים].

אז בסולם 'הערכים' האמיתי - קודם אתה דואג לקיומו של ילדך. אח"כ אתה מחנך אותו להיות הגון, תורם לקולקטיב שמגן עליו, ישר עם עצמו ועם סובביו, מכיר את עברו ושורשיו, קשוב לחלש, מקדים עזרה לעניי עירו וכן הלאה. אם חינכת כראוי - אז הוא יהיה ציוני שישאף לשרת כלוחם וזה יקרה בשלב בו הוא כבר לא יהיה תלוי בך שכן הערכים שניצקו פנימה כבר מצויים בתוכו.

-מה, אתה רוצה לומר לי שאתה תחנך את הבן שלך להיות חיל קרבי?. כך שאל אותי פעם קולגה, קיבוצניק שהיה סמ"פ ובינתיים הפך לקריריסט, ציניקן וגם ליורד שהפר חוזה עם מי ששלח אותו להשתלמות כלשהי. הומינסט וסוציאליסט דהלשמאטה לתפארת היה הבחור.

- לא. אני אחנך אותו להיות 'בן אדם טוב וראוי'. עניתי. 'אם יפנים נכונה את המושגים אדם טוב וראוי - הוא ככל הנראה ישאף בעצמו להיות חיל קרבי'.

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

כתבת מה שרציתי לומר הרבה יותר טוב מימני תודה

אני יושב במחשבים של האוניברסיטה כל היום.

לפני שאני נכנס לתשובות, מאחר ואני יכול לנחש מה סוג החוזה שהוא הפר. אני מניח שזה ארגון שאני קצת מכיר.
אני שונא את הבני זונות הללו.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

והם לא טובים בחזרה לחברה ששלחה אותם

כן, היה לי ברור שהבן זונה בסיפור הזה הוא אותו אחד.
פשוט הוא סאבטייפ של קבוצה.
התנהלות דומה, פגשתי אחד כזה לא מזמן.

אגב, עד כמה שיצא לי לפגוש את הארגון הוא לא כזה רע... המסתדרים נוראיים.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

אני מניח שאתה לוקח את הדברים שלי למקום קיצוני ובגלל זה אתה מגיב בצורה הזו, אבל אני אמרתי בפרוש שלא צריך לפרוק כל עול ולכן אני חושב שהתגובה שלך מוגזמת. מאד. אני לא חושב שצריך להתחיל להרוג באויבים שלנו ללא אבחנה, אני לא חושב שצריך לפגוע בלא מעורבים אם יש ברירה אחרת, אני לא חושב שאנחנו צריכים לשלוח מתאבדים שיתפוצצו באוטובוסים שלהם וכו' וכו' וכו' וכו'. למה אני כן מתכוון? אם האויב שלי מחביא אמל"ח/מחבלים מאחורי אזרחים למשל, אז אני חושב שצריך לפגוע באמל"ח/מחבל גם אם זה אומר שהאזרחים שמסביב יפגעו.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי eshely77 אם באמת אתאים את עצמי לדרכי הפעולה של האויב לא יהיה טעם שאשרוד.

מאשר לענות על כל הגדרה פלצנית כזו או אחרת - אבל מת. וכן - אהיה מסוגל להסתכל על עצמי במראה ועל ילדי ולהתנהג שלא קרה כלום. (לא כאילו - אלא באמת לא קרה כלום)

אני לא אשם שהאויב שלי בחר לשנוא אותי יותר מאשר לאהוב את ילדיו.

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

+1

https://www.youtube.com/watch?v=0HRGczvZINQ&noembed

ממש לא נכון. אני יכול להאמין בחירות ולשלול את חירותו, רכושו ואף את חייו של עבריין או מחבל, נכון? כי אותו גורם שלילי איבד את הזכות לחירות כשפעל נגדי או נגד המדינה שלי.

המערכת עצמה, בדוגמא של השב"כ, מענה אנשים. לפעמים היא מענה את האנשים הלא נכונים. ממש כמו שמקארתי בסופו של דבר צדק- היו סליפרים בארה"ב, ביניהם כאלו שהסגירו את הסודות החשובים ביותר לרוסים, שהיו בזמנו הכוח האפל שאיים על האנושות כולה. אז האם היה מוצדק? חשיפת מסמכי וינונה מראה שכן.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

התשובה היא כן - קשור לפוליטיקה ואקטואליה.
ולא אין לי כוונות להתחיל לדון אתך בנושא.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

מקרתי היה שיכור היסטרי, והגנרלים בארגנטינה היו לוזרים היסטריים... בשני המקרים ההיסטריה הובילה להשתוללות חסרת רסן (ולא חוקתית ועובדה שבשני המקרים הרודפים לכאורה פעלו מחוץ למסגרת) אבל בשני המקרים זו באה לא בחלל ריק, אלא אחרי שהסתבר שיסודות מסויימים חתרו תחת המדינה. הציבור הבריטי לא ידע עשרות שנים כי ב"בלאצ'לי פארק" פוענחו תשדורות האניגמה במשך שנים, אבל ההנהגה הסובייטית כן ידעה...

האמריקאים (והבריטים) מתעוררים בוקר אחד ומגלים כי המערכת מלאה חפרפרות. ולא "שפיונים" קלאסיים, אלא "אנשים משלנו" לכל דבר. התגובה, כצפוי (במיוחד אצל האמריקאים שנוטים לתגובות מחץ הרסניות) היסטרית... בעקרון היה באמת צורך בניקוי אורוות בארה"ב. הדרך שבה זה בוצע, לצערם של רבים, היא הדרך האמריקאית: כוללנית, חסרת עניין בפרטים ומרושעת כלפי אנשים שמסיבות אתניות/דתיות/אישיות יש עמם "חשבונות לסגור" (אני בספק אם הרוזנברגים היו מוצאים להורג לו היו ואספים טהורים). מישהו זוכר את סוף 2001 ושנת 2002? איזו היסטריה הייתה עם הוויזות לארה"ב? ישראלים טובים, קצינים בצה"ל, שהיה להם מזל נאחס לבלות שישה חודשי ינקות בלוב, או עיראק, לא יכלו כמעט לקבל ויזה. ומי שסירב היו פקידים בשגרירות בת"א! לא אנשים שלא שמעו על זה שחצי מהישראלים הם צאצאי או ילידי ארצות האיסלאם...

.

כלומר, אתה מסוגל לראות את המשק האמריקאי חותך בבשר רמת המחיה, מעביר יצור ותעשיה חזרה לאמריקה ומייצב את הכלכלה או שמא זו תכונה שמתקיימת רק פעם ב50 שנים [מלחמת העולם השניה / המלחמה הקרה] ורק מול אויב חיצוני ברור?

הם בד"כ נחמדים אבל מעולם לא הצלחתי להכנס לראש של האומה הזאת.

http://www.youtube.com/watch?v=RTf09_AuwrE&noembed

(אני אוהב כי אני חושב שהן הרע במיעוטו לעומת סתם לפזר מיליםן, בעלי הפורום אוהבים כי הכללות מעוררות ויכוחים ערים ואז יש יותר תעבורה) - אז בוא נכליל ונגיד שהם אומה "מרובעת" שמבוססת על ההנחה כי מה שיקרה מחר זה מה שקרה אתמול, שלכל דבר יש פתרון בצורת "תו מחיר" ודי זהו... (*). המשמעות העיקרית היא שבפועל זו אומה של "ברגים קטנים" שמרכיבים מכונה די משומנת, או אפילו לפעמים מאוד משומנת ומשוכללת. לדוגמא: אם תשלח לקולגה אמריקאי (שעובד בסניף של חברה ישראלית!) אי מייל סטנדרטי ובו בקשה לבצע פעולה X+Y ב "עוד חודש בדיוק, ה 2 לינואר 2012" (כאשר התאריך ללא ספק מוקלד ולא בא ממערכת אוטומאטית) הוא לא יבצע אלא יחזור אליך עם השאלה "האם אתה מתכוון ל 2013? אנא השם ASAP כדי שאשלים את הפעולה". הראש הישראלי (וגם המערב אירופי) יתנער מצד לצד מאחר וברור כשמש שמדובר ב"טייפו" (שגיאת הקלדה) מאוד צפוי מאחר וסביב זמן החלפת השנה הקלנדרית אלו טעויות שתמיד קורות. האמריקאי מתורגל הרבה יותר להיות "בורג" שלא זז ימינה, או שמאלה ומאמין שהצלחת המכונה שהוא בורג שלה, בין השאר, תלויה בקבעון כזה (מאחר והוא עובד מול חו"ל ויודע שישנן מדינות אחרות שבהן העצירה שהוא ביצע תחשב ל"ראש קטן"). באותה המידה קורים דברים דומים כאשר אתה שולך איזה מסמך לקולגה ההוא, כדי שיעביר ללקוחות קצה בארה"ב. יצא ואתה טעית בפרט כלשהו, קטן, במסמך - הוא לא יתקן ויעביר הלאה, אלא ישלח לך את המייל חזרה+ציון הטעות ויבקש שאתה תתקן ותשלח שוב.

כמובן שבדרך הולך לאיבוד לפעמים יום עסקים, ולפעמים סופ"ש ארוך במיוחד... אבל אלה האמריקאים: אומה שמורכבת מברגים קטנים שמאוד מתמחים בנישה הקטנה שלהם. דבקים מאוד במסורות קטנות ומין "סדר חילוני" קפדני (דוגמא אחרת: אותו אמריקאי שמצפה ששותפיו יהיו זמינים לתשובות בכל שעה, שבת או חג - בעצמו יהיה, כמו 99 אחוז מהאמריקאים, בלתי זמין לחלוטין במהלכם של 5-7 ימים (לא חגים דתיים) בשנה שבהם כאילו רשום על איזה לוח ,כל האמריקאים מתנתקים מהעבודה והולכים למשפחה/שופינג/טיול"). זה גם מוביל אותנו למין תובנה שבשורה התחתונה אומרת שלא משנה כמה אמריקאי יהיה מודע למנהגים של בני לאומים/עמים אחרים, הוא בסופו של דבר חושב "אמריקאית" ובקלות יגלוש למקום של לשפוט אחרים לפי סטנדרט אמריקאי (ואני מדבר פה על אנשים שיש להם במצתבר מאות רבות של ימי עבודה בחו"ל, לא כולל קנדה או מכסיקו).

ואיך זה מתקשר לנושא פה? מאחר וארה"ב היא "אומה של ברגים" - היא אומה שקל לגייס את בניה להיות ברגים גם במכונה שבאופן כללי מבצעת מעשים שנוגדים את "הרוח האמריקאית". קשה לשנות את הכוון אליו שטה הספינה הענקית הזאת, ארה"ב, אבל אם אתה מצליח אז מובטח לך שגוש הפלדה הזה ירמוס חצי עולם בטרם יעצור. אני לא יודע אם, ומתי הם יבצעו שינוי מדיניות, אני כן יודע שכשזו תתבצע המהלך יהיה כולל ודורסני. הסיבה לכך היא, כאמור, שזו בירוקרטיה של אנשים קטנים ולכן "סיבוב כוון התקדמותה על ציר" זו פעולה שאפשרית רק אם מכיילים חלקים גדולים מהמכוטנה מחדש. במצב כזה קשה, ולא זול או פשוט, לשנות חזרה את כוון ההתקדמות. ביום שבו "המכונה" הפוליטית האמריקאית , מסיבה זו או אחרת, תפנה עורף לישראל המהלך יהיה דורסני ביותר.

.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי g.l.s.h ביום שבו "המכונה" הפוליטית האמריקאית , מסיבה זו או אחרת, תפנה עורף לישראל המהלך יהיה דורסני ביותר.

טאיוואן?

משהו דומה (מהבחינה המעשית*) למה שקרה עם תורכיה.

* אם ננקה ונשים בצד את הוולגריות הילדותית של התורכים, שכמובן שאצל האמריקאים לא כ"כ תבוא לידי ביטוי.

.