מוזר מאוד בעיני שחליוה התבטא ככה, מה גם שמדובר באחד המפקדים היותר מרשימים שפגשתי בשירותי הצבאי.

תא"ל לחייליו: לבחירות השפעה על שקורה בעזה\ מאת יואב זיתון

ל-ynet נודע כי בשיחה עם מילואימניקים מתח מפקד עוצבת האש ביקורת על קבלת ההחלטות בדרג המדיני בחודשים שלפני ההליכה לקלפי: "הבחירות משפיעות על שקורה בצבא ועל מה שיהיה בעזה". לחייליו אמר גם: "ברור שייפלו טילים בת"א, אבל אתם בחזית, אז לא יהיה אכפת לכם"

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4298278,00.html

"ברור שהבחירות משפיעות על כל מה שקורה מבחינת הצבא וגם בזמן הקרוב על מה שיהיה בעזה". כך אמר מפקד עוצבת האש, תת אלוף אהרון חליווה, מבכירי מפקדי האוגדות בצה"ל, כששוחח בשבוע שעבר עם חיילי מילואים בתחילת שבוע האימונים שעברו בבסיס "אליקים" שבפיקוד צפון. המיגון אושר אחרי חצי שנה: "הבטחת בחירות" חליווה חשף תחושה שספק אם נאמרת אפילו בחדרי חדרים בצמרת צה"ל, כשקשר באופן ישיר בין המצב הפוליטי הנוכחי בישראל להחלטה אסטרטגית להכות בארגוני הטרור בשטח הרצועה. הוא אמר את הדברים זמן קצר לפני סבב הסלמה נוסף בדרום שגרר ירי עשרות רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובי הדרום, ופציעתם הקשה של שני עובדים זרים שעבדו בחממות שבעוטף עזה. היחידות המובחרות שעליהן מפקד תא"ל חליווה, ובהן חטיבת הצנחנים שנמצאת תחת פיקודו, אמורות להוביל כל מבצע קרקעי ברצועת עזה למיגור קני הטרור ומרחבי שיגור הרקטות. בשנה האחרונה הכין חליווה את היחידות למבצע בעזה שלא יצא אל הפועל ונדחה שוב ושוב, מסבב לסבב. בצה"ל יש מי שאמרו בשנה האחרונה כי למבצע כבר ניתן שם, ואפילו מפקדי מחלקות, הקצינים הזוטרים שבגדודים, נערכו לקראתו היטב - עד לרמת ה"איתור" (בית של מחבלים), שתכבוש כל מחלקה. חליווה מצא בדבריו גם חוט מקשר בין ההדים של מלחמת לבנון השנייה לאלה שיצר מבצע עופרת יצוקה: "כולם אומרים שמלחמת לבנון השנייה הייתה כישלון ושעופרת יצוקה הייתה הצלחה. במציאות יש שקט כבר שש שנים בגבול הצפון אבל אלפי רקטות ופצמ"רים נורות מעזה". לחייליו אמר: "במלחמה הבאה ברור שייפלו טילים בתל אביב, אבל אתם תהיו בחזית, בשדה הקרב. אז לא יהיה אכפת לכם". הוא התייחס בדבריו גם למל"ט האיראני שחדר לפני כחודש לישראל, והגדיר זאת כ"כישלון גדול של חיזבאללה". לפי עדויות שהגיעו ל-ynet, חליווה הסביר בהקשר זה את אמירתו בכך שהמל"ט לא שידר, "לא גרם שום נזק מודיעיני או מבצעי". לדברי מפקד האוגדה, חלה ירידה בכמות המתייצבים לאימונים מקרב חיילי המילואים: "אני מוטרד מאחוז התייצבות נמוך למילואים. אבל ברור שלמלחמה בצו 8 כולם יתייצבו". גם בעבר דבריו של חליווה עוררו סערה, כשיצא נגד המחאה החברתית בתחילת 2012. בשיחה עם מאות חיילי מילואים, אמר כי "בגלל ההפגנות, קיצצו את תקציב הביטחון, ועכשיו לא נוכל לירות טילים באימונים". הוא אף תקף את המשתתפים בגל ההפגנות, ואמר כי היה "מחליף חלק מהשכנים שלו" בתל אביב. גורמים בצה"ל אישרו את הדברים שאמר בשבוע שעבר חליווה בכנס סגור לחיילי הגדוד בלבד. מדובר צה"ל נמסר כי בצבא לא מתייחסים לנאמר בפורומים סגורים." ("ynet", 29.10.2012)

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)

ביחס לציטוט, זה בערך כמו לומר שלחגים יש השפעה על הנעשה בכבישי ישראל. בוודאי שיש השפעה.
ביחס לזה שלחיילים לא יהיה אכפת מזה שנופלות רקטות או פוגעים טילים ביישובים אזרחיים בארץ, אם הציטוט מדוייק, האמירה הזו מטופשת וחזרת רגש. אם הציטוט נכון, אולי זו עוד עדות לאי ההבנה של מפקדים בסדיר בכל הנוגע למילואים.
עיקר הסד''כ הישראלי הוא מילואים, ועיקר סד''כ המילואים הם סטודנטים בגיל הפיזי שהם בנים למשפחות או אבות בגיל עד חמישים.
כבר יצא לי לשמוע פה ושם ממפקדים פליטות שמעידות על הניתוק וחוסר ההכרה במצב הזה ובמשמעויות שלו, אז הנה עוד אחת.

וכמובן, אם הציטוטים לא מדוייקים או לא היו, אז בוז לכתב ולעורך, כרגיל.

אם אתה מחזיק ביד ענף זית דק, כדאי מאוד שביד השנייה תהיה לך חרב חדה וגדולה.
(הפרשנות שלי לרעיון שמאחורי סיכת המ"מ)

"שבעה דברים בגולם ושבעה בחכם. חכם אינו מדבר לפני מי שהוא גדול ממנו בחכמה, ואינו נכנס לתוך דברי חברו, ואינו נבהל להשיב, שואל כהלכה ומשיב כעניין, ואומר על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, ועל מה שלא שמע אומר לא שמעתי, ומודה על האמת. וחילופיהן בגולם.;" מסכת אבות- פרק ה', משנה ז'

מהתרשמות אישית, האיש נוטה לתת הופעות סטנדאפ כאלה בצורה שגרתית. לא ברור לי מה הצורך הכמעט ילדותי בלשחרר פנינים כאלה שנועדו לבדר את הקהל ובסגנון לא אינטילגנטי למדי. הוא גם אוהב לרמוז או לשחרר חצאי דברים שלפחות על פי אומרם מגיעים ממקומות שלא אמורים להיות משוחררים לכלל הציבור, גם אם זה מילואימניקים.

לאחר ההופעה האחרונה שנתן בפנינו הפכתי חרד יותר לרמת מפקדי הצבא שלכאורה אמורים להיות הדור הבא של הפיקוד הבכיר בצהל. אם זה נחשב הבטחה אז אבוי לנו.

אני ממש לא מסכים איתך
האיש היה מג"ד שלי בצנחנים והרשים אותי כמפקד רציני מאוד ואיש חושב, גם אם לפעמים כינינו את המפגשים איתו "הסטנד אפ של אהרון". לטעמי הוא בהחלט מבכירי מפקדי השדה של צה"ל כיום. זה כשלעצמו חא מבטל את דעתי שהאמירות הללו מיותרות.

"לא חוזרים עד שמבצעים"(המוטו של גדוד 890 של הצנחנים, כפי שניסח אותו מפקדו אריק שרון)
"איפה האופניים שלך עכשיו? תאר לעצמך, שאתה יורד עכשיו למטה, למקום הרגיל, אבל האופניים לא שם. עצור את עצמך ברגע הזה, בשנייה שאתה מגלה שהאופניים לא שם, ותכפיל את הרגע הזה פי אלף. זאת המלחמה." (מתוך הספר "גוף שני", מאת עפר שלח, "זמורה ביתן", 1989, עמוד 92)
"סבלנות התמדה ולעיתים כדור בין העיניים" (סיסמת המארינס לללוחמה בטרור, אותה אימץ בשעתו מפקד גדוד 890 של הצנחנים, אמיר ברעם, כמוטו גדודי)
"המבחן שלנו כצבא הוא מבחן היכולת ולא מבחן הכוונה." (מתוך ההרצאה שנשא האלוף גדי איזנקוט "מאפייניו של עימות אפשרי בזירה הצפונית ובעורף" בסמינר לזכר חללי מלחמת לבנון השנייה שנערך באוניברסיטת חיפה ב־30 בנובמבר 2010)
"אני חושב שצנחנים מחזיקים מעצמם כמחויבים למשהו שכולם מחויבים אליו, אבל הם רוצים קצת יותר. זה לא שאנחנו פועלים מאחורי קווי האויב - אנחנו לכאורה כמו כולם. אז מה בעצם ההבדל? זה שצנחן עושה הכול וקצת יותר. זה מחייב אותך ביוזמה, בהובלה, בדוגמה אישית בקרב - וגם בקימה בפני שיבה באוטובוס." (הרמטכ"ל בני גנץ על השירות בצנחנים. מתוך הכתבה "מסיבת גנץ" מאת יוני שנפלד ונועה הורוויץ, "במחנה", 6 בינואר 2011)