היום לפני 120 שנה, ב־28 באוקטובר 1892, מורה למדעים בשם אמיל ריינו ביצע את ההקרנה הראשונה של סרטי אנימציה בפני קהל, במוזיאון גרוון שבפריז, צרפת.
ריינו המציא את הפרקסינוסקופ, מכשיר להצגת קטעי אנימציה קצרים, שהיה מוגבל, כמו מכשירים אחרים באותו זמן, לכתריסר תמונות בסה״כ. לאחר כמה שנים, פיתח את ה־"תִיאַטְרְ אוֹפְּטִיק" ("תאטרון אופטי"), מכונת הקרנה מבוססת גלגלי רצועות עם לוחיות זכוכית של פריימים, מכונה זו כבר לא הייתה מוגבלת במספר התמונות, ובה הוא השתמש בהקרנה ההיסטורית הנ״ל.
בהקרנה זו, ריינו הציג שלושה סרטונים קצרים: "פיירו המסכן", "הליצן וכלביו", ו־"בירה טובה", כל אחד מהם נמשך מספר דקות, והיה בעל מאות תמונות. למופע של שלושתם קרא בשם "פנטומימה מוארת" (Pantomimes Lumineuses). כשנתיים לאחר מכן, הכין עוד זוג סרטונים: "ליד בקתת החוף" ו־"חלום ליד האח".
נטען שמעל חצי מיליון בני־אדם נהרו לראות את המופע שלו עד להפסקתו ב־1900.
ריינו מציג לקהל את "פיירו המסכן" במכשיר ה־"תאטרון אופטי" שפיתח.
המכונה של ריינו הייתה די גדולה ומסורבלת. בסופו של דבר, הסינמטוגרף של האחים לומייר תפס פופולריות, וריינו נזרק הצדה.
הסינמטוגרף היה מכשיר קליל, יחסית פשוט לתפעול, הציג סרטים מצולמים ובאיכות טובה יותר ממכשירו של ריינו, שימש גם כמסרטה וגם כמקרן, ועבד על סרטי צלולואיד במקום לוחיות זכוכית (בתחילה עבד על נייר).
ריינו פשט רגל, מדוכא ושבור הוא השליך את רוב עבודתו לנהר הסיין, כולל מכשירים ייחודיים שפיתח. נפטר בשנת 1918, עזוב וחסר־כל, בהוספיס על גדות הסיין שטופל בו בשנה האחרונה לחייו.
כרזה של המופע "פנטומימה מוארת".
מבין הסרטים הנ״ל, שרדו רק "פיירו המסכן", ו־"ליד בקתת החוף". כל השאר נחשבות יצירות אבודות.
כמו־כן, נותרו גם כמה יצירות בודדות שהוצגו בפרקסינוסקופ.
"פיירו המסכן" הציג דמויות מתוך מופעי הקומדיה דל'ארטה. פיירו עצמו, ארלקינו התחמן, וקולומבינה:
הסרטון "פיירו המסכן".
תחום האנימציה, לשמחתנו הרבה, לא מת ביחד עם ריינו. בשנים שלאחר מכן הוקמו אולפני אנימציה שהפיקו סדרות של סרטונים שהוקרנו בבתי־קולנוע, ביניהם: "פליקס החתול" עוד מהעידן האילם, "מיקי מאוס" של דיסני, כמו גם ה־"סילי סימפוניז", ה־"לוני טונס" (ששמה היה פארודיה על ה־"סילי סימפוניז") ו־"מרי מלודיז" של האחים וורנר, "פופאי המלח", שתי סדרות שונות בשם "טום וג׳רי": אחת על דמויות אנושיות, והשנייה על החתול והעכבר שכולם מכירים, "בטי בופ", "וודי הנקר", "לולו הקטנה", "מייטי מאוס", וכו׳ וכו׳ וכו׳.
סרט האנימציה הראשון באורך מלא, היה "שלגיה ושבעת הגמדים" של דיסני, שיצא ב־1937.
המצאת הטלוויזיה אפשרה ליהנות מכל זה גם בנוחות הבית הפרטי, והמחשב, הו, המחשב שינה את פני כל התחום לחלוטין.