ההורים שביננו יזדהו עם הדברים הבאים:
עדיין בכוננות ספיגה. ויש הרבה אזעקות שווא אבל במלחמה הזאת ננצח!
לראשונה, לאחר 14 שנות הורות, אנחנו נגמלנו.
הפסקנו לקנות חיתולים.
מאז שבני הבכור נולד, אחד מהנושאים שהעסיקו אותנו היה חיתולים.
היום כשביתי התינוקת, שהיא כבר בת 2 וחצי, בשלבי סיום של גמילה, אנחנו הפסקנו לקנות חיתולים.
אז כן, מידי פעם יש פיספוסים, ובד"כ אנחנו שמים לה חיתול בלילה, אבל זה אותו דבר.
אז נכון, אנחנו עדיין בכוננות ספיגה. והיא מאוד אוהבת ללכת לשירותים ועושה לנו הקפצות ("אבא, יש לי פיפי", "אבא, שי לי קקי") ובד"כ אלו אזעקות שווא. אבל בסופו של יום, היא עושה בשירותים ולא על הרצפה.

עכשיו תוכלו להרשות לעצמכם אוטו חדש, המחיר דומה

אחרי הפיצוץ במפעל היפני שמייצר 20% מהתצרוכת העולמית של הפולימר הסופג בחיתולים, נראה לי שתחסכו הרבה כסף.

גמילה מחיתולים זה אחד הפרקים המחרידים ביותר בהורות.

איזה תיזמון. איזה הקשר. וואו.

פתחתי לפני חודש את האשכול הזה, אשכול גמילה מחיתולים עם כותרת של הקשר לטילים ורקטות, (מה לעשות, אנחנו גרים בטווח עד 40 ק"מ מעזה...).

מסתבר שיש מחקרים על כך שהרבה "נגמלים" חוזרים להרטיב בגלל המצב. אצלינו ב"ה זה לא כך. הילדה לא פיספסה אפילו פעם אחת, למרות כל האזעקות, הבומים, הרקטות, והלחץ של ההורים שלה.