19-10-2012, 15:37
|
|
|
חבר מתאריך: 15.08.09
הודעות: 1,706
|
|
עוד מדה-מרקר (גיא רולניק):
"3} ג'וזף שטיגליץ
לפני שנה הבאנו כאן קטעים מספרם המצוין של ג'ייקוב האקר ופול פירסון, "כלכלת המנצחים שלוקחים את הכל" - שני פרופסורים למדעי המדינה שהסבירו שקריסת מעמד הביניים בארה"ב לא נובעת רק מהגלובליזציה וממהפכת ההיי-טק אלא בעיקר ממדיניות ממשלתית.
פרופ' ג'וזף שטיגליץ, חתן פרס נובל לכלכלה שהתפרסם בעשור האחרון בעיקר בזכות ספריו על הגלובליזציה, הצטרף גם הוא בשנה האחרונה לקולות הבולטים בנושא. לפני כמה חודשים פירסם שטיגליץ מאמר במגזין "ואניטי פייר", שזכה לתהודה גדולה, ובהמשך הוציא לאור את הספר The Price of Inequality - "מחיר האי שוויון". כדרכו, שוחט שטיגליץ בספר פרות קדושות רבות ולא מהסס לתקוף חזיתית את הגורמים החזקים ביותר בכלכלה האמריקאית. הפרק המעניין ביותר בספר הוא זה שדן ב-"Rent Seeking" - הנטייה של שווקים להתארגן במבנים מונופוליסטיים, קרטליסטיים ולא יעילים כלכלית, באופן שלא מייצר ערך לכלכלה ולחברה אלא רק סוחט או יונק ערך.
שטיגליץ נוגע בנקודה הכואבת ביותר בשוק הכלכלי החופשי: המקומות שבהם נראה שהוא מייצר ערך לחברה, אבל למעשה מתבצעת בהם רק העברת עושר - מהרבים שאין להם בתחתית הפירמידה למעטים שנמצאים בראשה.
שטיגליץ מסביר בכישרון רב שחלק גדול מהפעילות בשוק "החופשי" במדינות רבות בעולם - גם כאלה שיש בהן שוק חופשי כבר 200 או 300 שנה, כמו ארה"ב, וגם כאלה שעברו לכלכלת שוק ב-50 השנים האחרונות כמו סין - היא בעצם Rent Seeking, שלא ממוקד ביצירת ערך לחברה אלא בחלוקה מחדש של ערך קיים. לא מדובר רק במונופולים ובקרטלים ידועים, אלא בחלק מעסקי הנדל"ן, בעסקים שמבוססים על זיכיונות או בעסקים שרוב הכנסותיהם טמון בפעילות מול הממשלה בתנאים לא תחרותיים.ההפרדה בין עסקים ויזמות בתחום תחרותי ומייצר ערך לחברה (ל-Society ולא ל-Company) לבין עסקים שעסוקים ביצירת רנטות היא מסובכת ונמצאת בדרך כלל מחוץ לשיח הציבורי - ולכן משבשת את המדיניות הכלכלית ואת התהליך הדמוקרטי.
לכל אלה שטוענים שאי השוויון האדיר שנוצר ב-30 השנים האחרונות בכל העולם הוא תוצאה בלתי נמנעת של הצורך לתגמל מצליחנות, יזמות וחדשנות, מזכיר שטיגליץ שחלק גדול מאלה שמגיעים למאיון ולאלפיון העליון מצליחים יותר בסחיטת ערך קיים מאשר ביצירת ערך. כלומר, השוק מתגמל אותם לא על דברים שמסייעים לחברה לצמוח ולהתקדם - אלא דווקא על כישרון בסחיטת ערך קיים ולעתים גם במניעת צמיחה והתקדמות.
עולם הפיננסים ומשאבי הטבע ידוע היטב בפעילות ה-Rent Seeking שלו ובהרס הרב שהוא זורע בעת משברים בכלכלה ובסביבה. אבל יש תחומים רבים שנתפשים בציבור כיצרניים בלבד - אף שהם לא כאלה. שטיגליץ מעלה בפרק את השאלה מי האנשים שייצרו יותר ערך לחברה ולכלכלה הגלובלית: איש האקדמיה טים ברנרס-לי, שנחשב לממציא ה-World Wide Web, או חלק מהיזמים של חברות אינטרנט ידועות שנהפכו למכונות כסף אדירות רק לאחר שמצאו דרך להפוך אותן לסוג של מונופול. האם מיקרוסופט, הוא שואל, היא חברה שיוצרת בשנים האחרונות ערך מחדשנות טכנולוגית או ממודל עסקי שמונע תחרות בעסקיה?
בשנים האחרונות עברנו בישראל כברת דרך בשיח הזה, וחלק מהציבור התחיל להבין שהמגזר העסקי בנוי מיזמים, ממנהלים ומעובדים שתורמים לכלכלה, מקימים עסקים וממציאים דברים חדשים - בניגוד לאלה שיונקים וסוחטים מערך קיים ושומרים על מעמדם באמצעות מניעת תחרות או קירבה לשלטון. מי שמבין את חשיבותו של השיח הזה יגלה עניין רב בספרו של שטיגליץ."
http://www.themarker.com/markerweek/1.1845876
|