למדף הספרים העוסקים בטכנולוגיה צבאית, והקשר בינה לבין מודיעין בכלל ומודיעין טכנולוגי בפרט, הצטרף באחרונה ספרו של דר' עזריאל לורבר, "טכנולוגיה צבאית - אמצעי לחימה ומודיעין". הקשרים המובנים בין מודיעין, טכנולוגיה ומדע מוכרים לעוסקים בתחומים אלה הנוגעים לעיסוק הצבאי, אך פחות מכך לקהל הקוראים הרחב בכלל, ולקוראי העברית בפרט.

ספרו של עזריאל לורבר בא להאיר את הנושא, ואפשר לראות בו ספר משלים לספרו של אבי המודיעין הטכנולוגי המודרני ר.וי. ג'ונס, ולספרים מועטים העוסקים בהיבט התפיסתי של סוגיית הקשר בין מדע, טכנולוגיה ומודיעין, דוגמת ספרו של פרופ' יצחק בן ישראל.

ספרו של לורבר מציע מאות מקרים של פיתוחים טכנולוגיים צבאיים, ובוחן את הופעתם של כלי נשק חדשים, את סוגיית פערי המידע המודיעיניים לגביהם, ואת השפעותיהם על שדות הקרב בעולם ובישראל.
למרות שהספר מחזיק 400 עמודים (כולל מפתח נושאים נחוץ וערוך היטב), הוא נקרא בקלילות, והתחושה שלי לפחות הייתה שניתן היה להרחיב בסוגיות רבות הנידונות בו.

לספר שלושה שערים:
1. חשיבותה של הטכנולוגיה בשדה הקרב
2. בעיות ולקחים בסוגיית המודיעין הטכנולוגי והמדעי
3. "כי בתחבולות תעשה לך מלחמה".

בין מגוון הנושאים שהספר דן בהם ניתן לציין מדגם מייצג:

איכות וכמות - טכנולוגיה כנדבך איכות עיקרי;
חשיבות החידוש הטכנולוגי;
האם טכנולוגיה היא חזות הכול במשוואת האיכות?;
פערי איכות בטכנולוגיה
פער טכנולוגי וכשל טכנולוגי;
פער טכנולוגי חבוי והפוטנציאל להפתעה טכנולוגית;
האם אפשר למנוע הפתעה טכנולוגית?
האם אפשר להיחלץ מהפתעה/נחיתות טכנולוגית?;
על הקשר בין תו"ל לבין טכנולוגיה
מה אמרו "המומחים"? (בפרק זה דוגמאות למכביר של כישלונות הערכתיים על ידי "מומחים")
מודיעין מדעי וטכנולוגי ושמירת סודות;
על ההיררכיה של סודות טכנולוגיים;
כשלי מודיעין - הכתובת על הקיר וניהול גרוע
כשלי מודיעין - יוהרה וזלזול באויב;
היבטים נוספים של איסוף וניתוח מודיעין טכנולוגי
ההונאה הטכנולוגית

הספר מומלץ לאנשי מודיעין, טכנולוגיה, מו"פ, וחובבי התחומים הללו, כמו גם לקוראים האוהבים לקרוא היסטוריה צבאית.

------------------------

הספר יצא בהוצאת אפי מלצר בע"מ.
מחיר הספר בסטימצקי ובצומת ספרים - 98 ₪.

לרגל החג, וכתשורה מאת המחבר, הנחה למזמינים ישירות מהמו"ל - 65 ש"ח בלבד (כולל משלוח). יש לציין כי קראתם את ההמלצה וסקירת הספר בפורום זה.

הכתובת להזמנת ספרים (תשלום בצ'ק לפקודת אפי מלצר בע"מ) היא:
אפי מלצר בע"מ
מחקר צבאי והוצאה לאור
ת"ד 1185, רעות, 71799
טלפון 7687 815 057

גילוי נאות - יש לי הזכות להכיר את המחבר מזה שנים רבות.

http://www.technologies.co.il/beta/Page.aspx?Id=2396

בראיון הוא מדבר על נושאים רבים הכלולים בספרו.

ציטוטים חלקיים בלבד:

מודיעין טכנולוגי ומדעי
עזריאל לורבר מגדיר מודיעין טכנולוגי ומדעי כיכולת של מעקב והבנה של טכנולוגיות ומדעים בסיסיים, היכולים לתרום לפיתוח ולייצור אמצעי לחימה. היכולת האמיתית היא לאתר את הטכנולוגיה כמה שנים לפני שהיא מתגבשת לכדי מערכת לחימה, כלומר מדובר ביכולת ראייה קדימה, למרחק של כמה שנים. ובמלים פשוטות אומר לורבר: "אני חייב היום לבחון מה הרוסים (ועוד מדינות) מפתחים היום, כי בעוד עשר שנים הם ימכרו את הפיתוח הזה לסורים (ולאחרים) כאמל"ח".

זילזלו בסאגרים ובטילי קרקע-אוויר
יכולת מודיעינית טכנולוגית זו תפקידה למנוע מקרים שקרו בכל המדינות והצבאות בכל שנות ההיסטוריה, כולל בישראל. לעתים יותר מידי קרובות הקברניטים, או הקצינים הבכירים, מתעלמים, מסיבות שונות ומשונות, מרעיונות טכנולוגים טובים, או שאינם מתייחסים, או שפשוט אינם יודעים מה מתפתח במוחו של האויב. והדוגמאות למחדלים כאלו רבות מנשוא:
במלחמת יום הכיפורים נפגעו כוחות השריון של צה"ל בסיני קשות מטילי סאגר שהפעילו המצרים. לימים התברר, כי הטיל סאגר לא היה בגדר הפתעה. אמ"ן הכיר את הטיל, ואף הפיץ לקט טכני מיוחד שניתח את המערכת. אך כל זה לא הביא את המתכנן האופרטיבי הישראלי לכלל הבנת האיום הנשקף מהטיל. ומדוע לא הובן האיום? ב-1956 הכניס צה"ל לשימוש טיל נ"ט מתוצרת צרפת, SS10, שהיה טיל מונחה-טיל, אך מסיבות שונות בעל 10 אחוז סיכויי פגיעה בלבד. צה"ל החליט לא להמשיך להשתמש בטיל בעל סיכויי פגיעה כה נמוכים, וחיזק את תותחנות הטנקים. וכאשר דיווח ראש אמ"ן שהמצרים מצטיידים בכמויות גדולות של טילי סאגר, הניחו כנראה בצה"ל שהטיל הרוסי יהיה יעיל כמו הצרפתי (10% פגיעה בלבד), ועל כן לא ננקטו בשריון צעדים ושיטות להתמודד עם הטיל הקטלני.
קצינים בכירים בחיל האוויר הודו, כי טילים נגד מטוסים הופיעו כבר במלחמת ששת הימים, אך לא ייחסו להם את החשיבות הראויה. במלחמות ההתשה ויום הכיפורים נגרמו לחיל האוויר נזקים קשים מטילי קרקע-אוויר.
לורבר נותן דוגמה נוספת של התבטאות (אמת) שחצנית ורברבנית: קצין בכיר בחיל השריון אמר בסיום תרגיל צליחת תעלת סואץ בשנת 1970: "צבא אמיץ ומנצח איננו זקוק לפטנטים אלקטרוניים".
ברשימת רכש, שהוכנה עבור ארה"ב בשנות ה-70 נכלל ציוד לוויינים. שר הביטחון דאז התנצל מאוחר יותר על הכללת פריטים אלו ואמר: "זו (הרשימה) כללה פריטים מיותרים ומגוחכים מפרי דמיונו של פרופ' יובל נאמן".

קציני מודיעין חייבים להבין הרבה יותר במדע וטכנולוגיה
נושא המודיעין המדעי סובל מהזנחה ויש הסברים לכך. נדיר למצוא, בכל הצבאות, אנשי מודיעין המתמצאים היטב בנושאי טכנולוגיה ומדעים, ולמעשה מדענים ממש. הם בקיאים בנושאי צבא וביטחון, אך לא בפיתוחים מדעיים, אומר ד"ר לורבר, ומוסיף: "אני קורא ספרות צבאית מקצועית לרוב מכל מדינות העולם, ואני משוכנע שהגנרלים אינם מטומטמים, אך אין מכשירים אותם בהתפתחויות טכנולוגיות". לישראל יש יתרון גדול בתחום זה כתוצאה מהעובדה שאנשי מדע ומהנדסים למקצועותיהם השונים משרתים במילואים, וכך הם נחשפים לצרכים טכנולוגיים של הצבא. דוגמה צה"לית: משנות ה-50 ועד שנות ה-70 של המאה הקודמת חיל התותחנים היה החיל הכי טכנולוגי בצבא היבשה, כיוון שמי שהפעיל סוללת תותחים חייב היה לדעת לקרוא טבלאות ירי, המבוססות על טבלאות מתמטיות ולדעת להשתמש בהן. מטבע הדברים, בוגרי התותחנים היוו אחוז גדול יותר בפקולטות להנדסה שגם שירתו במילואים בתותחנים.
בעוד כחודש ימים ייצא לאור ספרו החדש של ד"ר עזריאל לורבר "טכנולוגיה צבאית והשלכותיה – לחימה, מודיעין והונאה".
ספר עב-כרס, שיתאר וינתח את הבעייתיות של המודיעין הטכנולוגי ואת דרכי ההתמודדות. אחת השאלות העולה בספר היא מי צריך לבצע את העיקוב והניתוח אחר הנעשה אצל השכנים הקרובים והרחוקים בתחומי הפיתוח הטכנולוגי?


לדברי לורבר, האנשים שיעסקו בכך הם קצינים ונגדים, המבינים פרק במודיעין מדעי. עליהם להיות מיומנים בניטור ובעיקוב אחר פיתוחים שמביאים לידי פיתוח מערכות נשק. עליהם להיות מועסקים בגוף שיטפל בנושאים אלו, ויהיו חברים בו מומחים לצבא וביטחון, מדע וטכנולוגיות לחימה. נספחים צבאיים ונספחי מדע בארצות שמעבר לים יכולים לתרום רבות למאמצי המודיעין הטכנולוגי. על כל העוסקים במלאכה לגלות סקרנות, כושר ניתוח, סבלנות אין קץ וחשדנות.

המודיעין הטכנולוגי והמדעי יבצע מעקב אחרי התפתחויות טכנולוגיות ומדעיות בעולם, העשויות להצביע על כיווני פיתוח שעשויים להביא תועלת בלחימה. ברור שמעקב כזה מחייב כוח אדם בעל הבנה נרחבת בתחומים מדעיים וטכנולוגיים נרחבים. המעקב אחר הטכנולוגיות יבוצע בכמה מישורים, בשילוב של עבודת מודיעין קלאסית, איסוף ומחקר: קריאת פרסומים גלויים. אוניברסיטה ב'ארץ יעד' מפרסמת הקמת מחלקה שתעסוק באלקטרו-אופטיקה. כדאי לעקוב מדוע נבחר התחום הזה. אולי יש סיבה שבאותה מדינה מעוניינים לפתע בפיתוח תחום האלקטרו-אופטיקה. כדאי לדעת למה.
לדברי לורבר, גם למינויים במוסדות אקדמיה יש חשיבות. דוגמה למקרה אמת: באחת האוניברסיטאות בארה"ב נבחר לראש פקולטה להנדסה קצין לשעבר בצי האמריקני, מומחה ללוחמה תת-ימית. לימים עסק אותו מוסד אקדמי במחקרים הקשורים, כמובן, בלוחמה תת-מימית בהזמנת הממשלה.
דוגמה נוספת: מגלים שלפתע מעבירים כמויות עצומות של קווי חשמל למפעל מסוים. כדאי לבדוק מה מתכננים לעשות באותו מפעל תמים למראה.

תחום נוסף הוא מעקב אחרי הפסקת פרסומים. בשנת 1940 ביקשה ממשלת ארה"ב להפסיק לפרסם בכתבי עת חומר בנושא פצצות אטום. הרוסים והיפאנים גילו רגישות, וניסו לברר מה סיבת 'התייבשות' הפרסומים הפתאומית. הרוסים הסיקו מסקנות נכונות, וחידשו את מחקר האטום אצלם. לעומתם, היפאנים לא הסיקו מסקנות נכונות, והניחו לאמריקנים לפתח את פצצת האטום שהוטלה על יפאן. המסקנה: אם מגלים שתחום טכנולוגי-מדעי מסוים נעלם מהפרסומים - כדאי מאוד לברר מה הסיבות.
כך גם חשוב לדעת מה לומדים בפקולטות למדעים באוניברסיטאות איראן. אילו תחומי מחקר ולימוד מועדפים על סטודנטים. האם ממשלת איראן מעודדת ומסבסדת לימודים במדעים הקשורים לגרעין. האם לפתע נוהרים סטודנטים רבים לפקולטות מסוימות בנושאים טכנולוגיים-מדעיים.


בארה"ב ישנה התעניינות בתחום מל"טי קרב. כלי-טיס בלתי מאוישים שיחליפו את מטוסי הקרב לא רק בצילום ובשיגור חימוש, אלא גם בקרבות אוויר. אולי זה נשמע דמיוני, אבל זו עובדה, יש העוסקים בכך. אולי מל"ט קרב יחליף יום אחד את מטוסי אפ-16. הוצא מאפ-16 את הטייס ומכשיריו, צייד אותו במחשב, והוא ישוטט בשמים, ישמור על שמי המדינה, ובעת הצורך יוכל להפיל מטוס אויב. נשמע דמיוני? כדאי לזכור שהיו פעם טייסים בכירים בחיל האוויר הישראלי שטענו בזלזול שכלי טיס בלתי מאוישים (כטב"מים) לא יצלחו למאומה. כיום ישראל מובילה עולמית בתחום.

התחומים החשובים ביותר כיום לעיקוב מודיעין טכנולוגי-מדעי הם: מחשבים, אלקטרוניקה, אלקטרו-אופטיקה, מיזעור, טכנולוגיות ננו, כלי טיס בלתי-מאוישים, תחומים מסוימים ברפואה, אספקת אנרגיה לציוד נישא, לוויינים ולייזרים. כל אלו תחומי מדע הניתנים בנקל להפוך לפיתוחים טכנולוגיים צבאיים-ביטחוניים.

כמי שקרא את ספריו הקודמים של לורבר; "חימוש מונחה מדויק בקרב היבשה" ו "רעש מלחמה",אני יכול בהחלט להמליץ עליהם וסבורני שהספר הנוכחי לא נופל מהם.

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

מעניין מאד - תודה.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

מישהוא יכול להסביר לי אך היה אפשר לזלזל בטילי הקרקע אויר שממש בימים ההם היו מפילים עשרות מטוסים אמרקאים בחודש?

נקודה כואבת שהספר לא יצא בהוצאת משרד הבטחון...

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

הספר מרתק.

נקודה מעניינת ולא בהכרח קריטית - הספר שוקל כאילו הדפים עשויים מבטון...
חבל שלא עשו שימוש בנייר ממוחזר.

הזמנתי את הספר לפני כחודש וחצי, מהמו"ל, ככתוב מעלה - ועד היום לא קיבלתי אותו.
מישהו יודע אם יש איזושהי בעיה עם האספקה?