02-08-2012, 17:31
|
|
|
חבר מתאריך: 25.12.05
הודעות: 17,294
|
|
את חרדה מחוסר השליטה העקרוני
או מחוסר השליטה כשברור שמשהו לא בסדר?
אני מודה שאני לא אוהב טיסות, גם אם טס המון (יחסית). אני אמור לטוס עם כל השבט לחו"ל, ב-5 לגים שונים, ועשיתי כל מאמץ שכמה שיותר מהם יהיו מקבילים ככל האפשר, אבל לא עם כולנו על אותו מטוס.
בכל מקרה: התיאור של ישיבה במטוס מסתחרר, והחרדה משום חוסר השליטה על המתרחש אולי באמת נוראית, אבל האנלוגיות למקומות אחרים בחיים שגויות... במטוס מסתחרר אין המון זמן (ברוב המקרים) לחשוב. לשבת בנגמ"חול (נגמ"ח אלומיניום עתיק שתלינו עליו שקי חול) בנצרים בהכנה לפשיטה משוריינת צפויה לתוך עזה - כש"סלימאן א שפי" כתבינו בעזה מדווח בשידור חי על מה מכינים לנו הערבים - זו תחושת חוסר אונים גדולה בהרבה. וזו סתם דוגמא שעולה לי לראש.
בשנות הרווקות השובבות שלי הייתי נבדק מדי פעם לHIV. הבדיקות באותו הזמן היו פחות משוכללות. אני מקבל יום אחד טלפון שמבקש ממני לסור למרפאה מחר. "אסור להגיד למה בטלפון". אני מגיע ושמה אומרים שיש לי סוג של תשובה חיובית, רק שזה מין חיובי שיש המון סיכויים שהוא שלילי ושלאיזה פרומיל מהנבדקים יש תופעה כזו... עשו עוד סדרת בדיקות לשלול את העניין, ולקח עוד כמה ימים. ביליתי משהו כמו 3 ימים בלא ממש לחיות, סתם להזין את הגוף באוויר, קצת אוכל וקצת שתיה - כדי שיתקיים.
לחילופין - קרה לי דבר מאוד דומה (טלפון "אסור לספר בוא למרפאה") אחרי בדיקת מי שפיר... על פניו תוצאה שיכול להיות שהיא כלום בריבוע או שיכול להיות שהיא אים-אמא של הגרוע. הפעם זה היה יום חמישי ב 16:00... ובאתי לשמוע מה/למה/כמה רק בראשון ב 16:00. מעשית? החרדות שאתה חוו באותם ימים מתעלות בהרבה על מה שיש לך זמן לחוות במטוס מסתחרר.
ואלו סתם מקרים שהיו טעויות. תארי לך מה עובר על אדם שמאובחנת אצלו מחלה סופנית ככה סתם באמצע החיים. ויש המון כאלה.
חרדות מפני מה עובד אליך במטוס מתרסק? רחוק מלהיות משהו שמעוגן אפילו במציאות של אימה אמיתית.
|