עובדיה הררי, לשעבר המשנה למנכ"ל התעשייה האווירית (תע"א), ומנהל תכנית לביא נפטר אחה"צ לאחר מחלה קשה.

עובדיה הררי, הצטרף לשורות התע"א בשנת 1970 כמהנדס פיתוח ותיכון מוקדם. בשנת 75' מונה לראש צוות משימה לתכנון מטוס קרב חדש. בשנת 1980 מונה לתפקיד המזוהה עם שמו יותר מכל: מנהל ומהנדס ראשי של מטוס הקרב "לביא". ב-88', לאחר הפסקת פרויקט ה"לביא", מונה למנהל מפעל להב בחטיבת כלי טיס צבאיים של החברה, העוסק בהשבחות מטוסי קרב. ב-92' פנה לנהל את מפעל מלמ של חטיבת האלקטרוניקה, יצרן מערכת נשק "חץ". בשנת 94' מונה מר הררי לסמנכ"ל התע"א ומנהל חטיבת כלי טיס צבאיים. בשנת 97' מונה למשנה למנכ"ל לתפעול, ובנובמבר 2005 מונה לממלא מקום מנכ"ל התע"א.

עובדיה הררי היה חתן פרס ביטחון ישראל לשנים 1969 ו-1975, וחתן פרס ישראל לטכנולוגיה והנדסה לשנת 1987. מר הררי היה בוגר תואר ראשון (B.Sc) ותואר שני (M.Sc) בהנדסה אווירונאוטית מהטכניון שבחיפה, ובוגר תוכנית MBA למנהלים מאוניברסיטת INSEAD שבצרפת.

עובדיה הררי נחשב לאחת הדמויות המזוהות ביותר עם התע"א, בארץ ובעולם, בעיקר בתפקיד שמילא בשנות ה-80 כמנהל וכמהנדס הראשי של פרויקט ה"לביא". יכולתו המקצועית הגבוהה בתחום ההנדסה האווירונאוטית, בשילוב יכולת מנהיגות והקפדה על ביצוע מושלם של העבודה בלוחות זמנים מתוכננים, תרמו לכך שהתע"א ייצרה ארבע אבות-טיפוס של ה"לביא", שניים מהם הוטסו בהצלחה מרובה. ב-30 באוגוסט, 1987, הופסק הפרויקט ע"י ממשלת ישראל, מסיבות תקציביות.

עובדיה הררי הוביל מהלך כלל ארגוני של שינוי ערכים ותרבות בתעשייה האווירית. הוא הטמיע במאות הפרויקטים בחברה את המתודולוגיות הארגוניות של "ניהול רזה" (Lean Thinking) ושיטות ניתוח אירועים ("קייזן") מודרניות, מתודולוגיות לניהול פרויקטים שחוללו שינוי בצורת החשיבה של מנהלים ועובדים כאחד, ותרמו להתייעלות בחברה.

הררי האמין לאורך כל שנות עבודתו בתע"א בחדשנות בלתי פוסקת והיה אחד מאנשי המקצוע הראשונים בארץ ובעולם שהבין את חשיבות המטוסים ללא טייס (מל"טים) וחזה את עתידם.


בהרצאה שנשא ביולי 2002 בכנס לציון מלאת שלושים שנה ליחידת מחקר ופיתוח (מו"פ) של משרד הביטחון, אמר הררי: "הדור הבא של המל"טים יעבור מסלול דומה להתפתחות מטוסי קרב: בתחילה שימוש לצרכים מודיעיניים (איסוף מידע), ולאחר מכן, לסגירת מעגל התקיפה. מדובר בתהליך איטי, בו המל"טים יצטרכו להוכיח את יעילותם המבצעית, אמינותם, זמינותם, והפעלתם בעלות תפעולית נמוכה".

עם פרישתו מהתע"א ב- 2006 אמר עובדיה הררי כי "התעשייה האווירית הייתה עבורי בית שני. הייתי מעורב במוצרים רבים שפותחו בחברה. לעובדי התעשייה האווירית ולמנהליה זכות להתגאות לעבוד בתע"א ולהיות גאים. במעשי ידיהם תורמים לביטחון המדינה וכלכלתה".

יוסי וייס, מנכ"ל התע"א אמר כי "עובדיה היה מעמודי התווך של החברה. פועלו של עובדיה ותרומתו יישארו חקוקים לנצח בתולדותיה של התעשייה האווירית, מערכת הבטחון ומדינת ישראל. חבל על דאבדין ולא משתכחין".

משה קרת, לשעבר מנכ"ל התע"א שעבד עם עובדיה הררי שנים רבות אמר כי "עובדיה תמיד שירת את התעשייה האווירית על הצד הטוב ביותר בכל תפקידיו. במקצועיות, במסירות ובנאמנות הקדיש כישרונותיו הרבים לחברה".

עובדיה הררי יובא למנוחות מחר יום ב' 16.7.2012 בשעה 16:00 אחה"צ בבית העלמין החדש, נווה הדר שבהוד השרון

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק

יהי זכרו ברוך.

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

תהה מנוחתו עדן

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

היתה לי את הזכות ללמוד אצלו במהלך התואר הראשון. איש מדהים ומהנדס דגול.
יהיה זכרו ברוך.

Experiment provides Experience. Experience fortifies Theory. Knowledge is Power.

The way is clear, the Challenge - strong. The Duty - inescapable.

We must have the facts. Common sense calls for the facts. Now.

-Lieutenant General William E. Kepner

עבדתי תחת עובדיה ההרי זמן לא קצר.

איש מעניין. איש חכם.

למרות צעקותיו וצרחותיו בדיונים ידעו כולם לסלוח. למה? כי איש חכם היה ורגע לאחר הדיון היה מחליף מצב מפסק וחוזר לשגרת העבודה, ללא טינה אישית. הצעקות היו לגופו של עניין ולא לגופו של אדם.

עובדיה ידע לסחוף אחריו את כולם , מהמנהלים ועד אחרון העובדים, ללא התנשאות כי הבין הוא כי שארגון חייב בראש אבל גם בידים ורגלים.

תנוח על משכבך בשלום .

תמונות שפורסמו הערב ע"י מנהל התקשורת בתעשייה האווירית.


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img171.imageshack.us/img171/5379/iai0004.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img835.imageshack.us/img835/2300/iai0003.jpg]



[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://img585.imageshack.us/img585/8282/iai0006.jpg]

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

הודעה לתקשורת שפורסמה הערב ע"י התעשייה האווירית.

נפטר עובדיה הררי, לשעבר המשנה למנכ"ל התעשייה האווירית

ומנהל תכנית לביא

יובא למנוחות מחר יום ב' 16.7.2012 בשעה 16:00 אחה"צ

בבית העלמין החדש, נווה הדר שבהוד השרון

נמל התעופה בן-גוריון,15 ביולי 2012 - עובדיה הררי, לשעבר המשנה למנכ"ל התעשייה האווירית (תע"א), ומנהל תכנית לביא נפטר אחה"צ לאחר מחלה קשה.

עובדיה הררי, הצטרף לשורות התע"א בשנת 1970 כמהנדס פיתוח ותיכון מוקדם. בשנת 75' מונה לראש צוות משימה לתכנון מטוס קרב חדש. בשנת 1980 מונה לתפקיד המזוהה עם שמו יותר מכל: מנהל ומהנדס ראשי של מטוס הקרב "לביא". ב-88', לאחר הפסקת פרויקט ה"לביא", מונה למנהל מפעל להב בחטיבת כלי טיס צבאיים של החברה, העוסק בהשבחות מטוסי קרב. ב-92' פנה לנהל את מפעל מלמ של חטיבת האלקטרוניקה, יצרן מערכת נשק "חץ". בשנת 94' מונה מר הררי לסמנכ"ל התע"א ומנהל חטיבת כלי טיס צבאיים. בשנת 97' מונה למשנה למנכ"ל לתפעול, ובנובמבר 2005 מונה לממלא מקום מנכ"ל התע"א.

עובדיה הררי היה חתן פרס ביטחון ישראל לשנים 1969 ו-1975, וחתן פרס ישראל לטכנולוגיה והנדסה לשנת 1987. מר הררי היה בוגר תואר ראשון (B.Sc) ותואר שני (M.Sc) בהנדסה אווירונאוטית מהטכניון שבחיפה, ובוגר תוכנית MBA למנהלים מאוניברסיטת INSEAD שבצרפת.

עובדיה הררי נחשב לאחת הדמויות המזוהות ביותר עם התע"א, בארץ ובעולם, בעיקר בתפקיד שמילא בשנות ה-80 כמנהל וכמהנדס הראשי של פרויקט ה"לביא". יכולתו המקצועית הגבוהה בתחום ההנדסה האווירונאוטית, בשילוב יכולת מנהיגות והקפדה על ביצוע מושלם של העבודה בלוחות זמנים מתוכננים, תרמו לכך שהתע"א ייצרה ארבע אבות-טיפוס של ה"לביא", שניים מהם הוטסו בהצלחה מרובה. ב-30 באוגוסט, 1987, הופסק הפרויקט ע"י ממשלת ישראל, מסיבות תקציביות.

עובדיה הררי הוביל מהלך כלל ארגוני של שינוי ערכים ותרבות בתעשייה האווירית. הוא הטמיע במאות הפרויקטים בחברה את המתודולוגיות הארגוניות של "ניהול רזה" (Lean Thinking) ושיטות ניתוח אירועים ("קייזן") מודרניות, מתודולוגיות לניהול פרויקטים שחוללו שינוי בצורת החשיבה של מנהלים ועובדים כאחד, ותרמו להתייעלות בחברה.

הררי האמין לאורך כל שנות עבודתו בתע"א בחדשנות בלתי פוסקת והיה אחד מאנשי המקצוע הראשונים בארץ ובעולם שהבין את חשיבות המטוסים ללא טייס (מל"טים) וחזה את עתידם
בהרצאה שנשא ביולי 2002 בכנס לציון מלאת שלושים שנה ליחידת מחקר ופיתוח (מו"פ) של משרד הביטחון, אמר הררי: "הדור הבא של המל"טים יעבור מסלול דומה להתפתחות מטוסי קרב: בתחילה שימוש לצרכים מודיעיניים (איסוף מידע), ולאחר מכן, לסגירת מעגל התקיפה. מדובר בתהליך איטי, בו המל"טים יצטרכו להוכיח את יעילותם המבצעית, אמינותם, זמינותם, והפעלתם בעלות תפעולית נמוכה".

עם פרישתו מהתע"א ב- 2006 אמר עובדיה הררי כי "התעשייה האווירית הייתה עבורי בית שני. הייתי מעורב במוצרים רבים שפותחו בחברה. לעובדי התעשייה האווירית ולמנהליה זכות להתגאות לעבוד בתע"א ולהיות גאים. במעשי ידיהם תורמים לביטחון המדינה וכלכלתה".

יוסי וייס, מנכ"ל התע"א אמר כי "עובדיה היה מעמודי התווך של החברה. פועלו של עובדיה ותרומתו יישארו חקוקים לנצח בתולדותיה של התעשייה האווירית, מערכת הבטחון ומדינת ישראל. חבל על דאבדין ולא משתכחין".

משה קרת, לשעבר מנכ"ל התע"א שעבד עם עובדיה הררי שנים רבות אמר כי "עובדיה תמיד שירת את התעשייה האווירית על הצד הטוב ביותר בכל תפקידיו. במקצועיות, במסירות ובנאמנות הקדיש כישרונותיו הרבים לחברה".

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.

פתאום קלטתי שהבן אדם היה בסך הכל בן 36 כשהועמד בראש הפרויקט ההנדסי השאפתני ביותר במדינה.
אני חושב שמי שלא השתתף בפרויקט כזה לא יכול להבין את גודל האחריות וההיקף העצום של הפעילויות הכרוך בזה.
אז הוא היה נראה לי מבוגר, אבל במחשבה לאחור מדהים כמה צעיר היה ( כולנו בעצם)
אבדה גדולה ומצערת

א. שים לב שהתוכן זהה למה שהבאתי
ב. עצוב לגלות שאין הבדל מהותי בין הודעת התע"א שאיבדה אדם מרכזי בתולדותיה (ע"ע אל שווימר) ובין הערך הקיים על האיש בוויקיפדיה.... אולי ראוי שיפיקו מסקנות ויפעילו "נוהל חבצלת" משלהם....

ילדים: קל לייצר - קשה לתחזק