האתר האמריקאי SOFREP.com - אתר מעניין ומומלץ כשלעצמו - פרסם לפני שבוע וחצי ראיון מרתק עם רס"ל "בובי", חיילת צבא ארה"ב שהוצמדה לצוותי כוחות מיוחדים במהלך פעילותם השוטפת - עיקר המעורבות שלה היה חיפוש על גופן של נשים ותחקור אוכלוסיה אזרחית. גם בארה"ב וגם בארץ (ולמעשה במדינות רבות בעולם) קיים ויכוח תמידי על השאלה אם לאפשר הכנסת לוחמות ליחידות קרביות כמו חי"ר ושריון, והנושא גם נידון לעומק כאן בפורום - מהסיבה הזו מומלץ לקרוא את הראיון הכולל את הדיעות והתובנות של "בובי" בנושא. להקלת ההבנה, תרגום מספר מושגים בראיון:
CST = צוות קישור לאוכלוסיה מקומית
ODA = צוות של הכוחות המיוחדים
Enabler = תפקיד תמיכה, מושג רחב שבמקרה של בובי מכוון לתפקיד-עזר ליחידה מיוחדת.

ציטוט:

The deployment I recently returned from was my first and I was deployed to Afghanistan (southeast). Though I cannot disclose whom I was attached to, I can say I was attached to a 1st Group ODA for a brief period of time and then a 3rd Group ODA for the remainder of my deployment. What type of patrols did you go out on and what was your duty position and responsibilities? We went out on both mounted and dismounted patrols. We conducted clearings some of which were conducted in the local villages. During missions, I was part of the security element and when engaged, fought side-by-side with the team. After proving myself to be a capable soldier, I was viewed as such, which meant I was not seen as a female that needed to be protected (I was not a distraction on the battlefield). Additionally, as a CST, my partner and I conducted female engagements. What is it like going out on patrol as a female soldier with Infantry and Special Forces soldiers who are exclusively male? Does it make a difference or is it just a part of the job? Going out on patrols with the guys was awesome! I would rather work with a bunch of “Type-A” males then a bunch of females any day! It’s pretty easy to get along with these types of guys, you just have to know how to roll with shit and make sure you’ve got thick skin, very thick skin. Now I’m not saying it’s all puppies and sunshine, to the contrary, you better bring it and if you suck at life, you’re screwed, I’ve seen it

לראיון המלא

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

לפי הכתבה, היא צריכה להיות בסוף שנות הארבעים שלה. היא התגייסה לצבא (מילואים) בזמן מלחמת לבנון.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

אם יש לה כושר והיא עומדת בדרישות התפקיד שהוטל עליה, לא רואה עם זה בעיה. לפחות אין לה יומרות כמו "אשה יכולה לעשות הכל בדיוק כמו גבר", וזה כבר נעים לראות - מעניין עם מכל הפמיניסטיות והפוליטיקאים שמצדדים בהפעלת לוחמות בשוויון מלא, מישהו ניסה לדבר עם נשים מסוגה (היא לא הראשונה, היו לוחמות SAS SWAT וימ"מ כבר בשנות ה-80).

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

מעבר למספר בעיות פיזיולוגיות ספציפיות לנשים באיזור הגיל הזה, זה מציב אותה כאחד הלוחמים המבוגרים ביותר ביחידה. יש לי מספר השגות בנושא הזה (אלא אם כן טעו בעשור).

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

זה באמת נשמע מוזר. אפשר לשאול גם, אילו תכונות יש לעוזרת משפטית בגיל 45~ עם עבר צבאי בחימוש/תחזוקה ובמ.צ. ב- reserve וב- National guard שמכשירות אותה להיות "מסייעת לכוחות מיוחדים". אולי הניסיון במאבק בסמים?

התקיים צורך בחיילת עם כושר מעולה ויכולת מצויינת בתקשורת עם המקומיים - כנראה שמבין כל המועמדות (לא מצויין כמה היו), היא הביאה את היכולות הטובות ביותר להתמודד עם התפקיד. אל תשכח שהאמריקאים פריקים של כושר גופני, ובנוסף הצבא דורש לעבור מבחני כושר תקופתיים בציון סביר לכל הפחות.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אבל אני קצת חולק על דעתך סרפד.

אם הכתבה לדוגמא על המבצע באנטבה מאפיינת את שאר הכתבות באתר אז הייתי מתייחס במידה רבה של הסתייגות למה שנכתב שם. דעתי.

בנוסף, הגישה של האמריקאים לבטחון מאוד שונה משלנו: צבא ובטחון בארץ נתפסים כעיסוק לצעירים בגילם וראה את ההבדלים במי בודק אותך בשדות תעופה בארץ ובארה"ב. ממוצע גיל בכוחות המיוחדים הוא בסביבות השלושים. הגברת הזאת צריכה להיות בסביבות גיל 50+

אריק הייני מהדלתא העיד על עצמו שפרש באיזור גיל ארבעים משום שהרגיש שהגוף כבר לא יכול לעמוד בדרישות הפיזיות ביחידה. אין מושג מה בדיוק הבחורה הזאת עשתה שם כי הכל טובע בראשי תיבות של אמריקאים אך נדמה שלא יותר מליווי נשי בעיסוק שדומה למשטרה צבאית במעצרים-בלי לזלזל.

פיזית, היא לא עושה עבודה קשה יותר מאשר אותן חובשות בריטיות שיוצאות לסיורים רגליים באפגניסטן - היחידות המיוחדות בד"כ נעות מאוד קל, ביחס ליחידות הרגילות. אני פשוט מאוד בספק לגבי נכונות המידע שנמסר כאן (ומכך בנכונות של כל הסיפור).

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

היות והנושא עולה שוב, הנה מאמר מעניין מתוך ביטאון חיל הנחתים האמריקאי שכתבה סרן קטי פטרוניו תחת הכותרת "תשלימו עם זה! לא כולנו נוצרנו שווים". סרן פטרוניו שירתה בעיראק כמנהלת התכנית להרחבת מעורבות חיילות הנחתים בתפקידים קרביים, ובאפגניסטן פיקדה על מחלקת הנדסה קרבית של הנחתים.
וההפתעה- בהסתמך על ניסיונה, סרן פטרוניו מתנגדת נחרצות להחלטה לפתוח לנשים תפקידי לחימה ופיקוד בחי"ר, בעיקר מסיבות פיזיולוגיות שבהן גם התנסתה אישית.

ציטוט:

Which once again leads me, as a ground combat-experienced female Marine Corps officer, to ask, what are we trying to accomplish by attempting to fully integrate women into the infantry? For those who dictate policy, changing the current restrictions associated with women in the infantry may not seem significant to the way the Marine Corps operates. I vehemently disagree; this potential change will rock the foundation of our Corps for the worse and will weaken what has been since 1775 the world’s most lethal fighting force. In the end, for DACOWITS and any other individual or organization looking to increase opportunities for female Marines, I applaud your efforts and say thank you. However, for the long-term health of our female Marines, the Marine Corps, and U.S. national security, steer clear of the Marine infantry community when calling for more opportunities for females. Let’s embrace our differences to further hone in on the Corps’ success instead of dismantling who we are to achieve a political agenda.

http://www.mca-marines.org/gazette/...l-created-equal

ציטוט:

שחיקה חסרת-תקנה של הגוף הייתי סג"מ בריאה ובעלת מוטיבציה כשהוצבתי בעיראק למשך 10 חודשים בזירות שונות של פעילות הנחתים שם, והשתתפתי במבצעים צבאיים רבים. בדיעבד, עקב השעות הרבות מדי בהן נשאתי את מלוא כובד הציוד האישי, אובחנתי כלוקה בתסמונת הרגל חסרת המנוחה. עמוד השדרה שלי לחץ על עצבים בגב התחתון וגרם לניורופתיה [נזק עצבי] שהחריפה את תסמיני תסמונת הרגל חסרת המנוח. למרות שפגיעה זו בהחלט לא הייתה עניין קל, השירות בעיראק היה נעים לעומת החוויות שעברתי אחר כך בשירותי באפגניסטן. בתחילת שירותי במחוז הלמנד הייתי בכושר פיזי שאיפשר לי לתפקד בפעילות קרבית למשך שבועות רצופים, ולעתים נשארתי עם הציוד עליי למשך ימים רצופים כשאני מתפקדת בפעילות הנדסה לאורך כ-16 שעות ביממה בלב סנגין, אחת החזיתות הבלתי-יציבות והמאתגרות ביותר באפגניסטן. היו מקרים רבים שבהם נשלחתי לנקודת-ציון מסוימת כדי לבנות בסיס סיורים מא' עד ת', ושימשתי לא רק כמפקדת הכוח אלא גם כמפקדת הבסיס עד שיחידות החי"ר שהיו אמורות לאכלסו יגיעו כעבור 5 ימים. במרבית המצבים הללו היה סמל ששימש כעוזר שלי ושאר אנשי המחלקה היו מש"קים צעירים ובעלי מוטיבציה. הייתי קצין הנחתים הבכיר ביותר וקיבלתי החלטות בנושאי בנייה, יחד עם אחריות להגנת המחנה 24 שעות ביממה ואחריות ל-30 נחתים צעירים בכל שעה נתונה. המאמץ הפיזי של עמידה בפעילות קרבית והמתח הנפשי עקב היותי אחראית לחייהם ורווחתם של קבוצת אנשים צעירים אלה, בזירה כל כך בלתי-יציבה, הוחרפו עקב חוסר-שינה, עד שבסופו של דבר גבו ממני מחיר פיזי שלא יכולתי לצפות מראש. עד החודש החמישי לשירותי שם לקיתי בניוון שרירים בירכיים, שהתבטא בנפילות תכופות והתקפלות הרגל שלי בכל פעם שהיה שינוי קל ביותר בתוואי הקרקע. זריזותי בקרבות אש והתנייעותי בירידה ועלייה לכלי-רכב וטיפוס על גדרות הכבידו באופן חמור על מהירות התגובה שלי ועל כושרי הכללי. אמנם היה ניכר שלחץ והידרדרות מצב השרירים כבר השפיעו על כולם ללא קשר למגדר; אבל קצב ההידרדרות שלי היה בבירור מהיר יותר מזה של נחתים זכרים, והוחרף עוד יותר עקב מצבים רפואיים מגדריים. בסוף השירות בן שבעת החודשים ובסיום בנייתם של 18 בסיסי סיור, ירדתי במשקל כמעט שמונה קילו ואובחנתי בתסמונת השחלות הפוליציסטיות (שבמקרה שלי הסתיימה בעקרות, שאינה נטייה גנטית במשפחתי), אשר נגרמה עקב השינויים הכימיים והפיזיים שעברתי בשירות. למרות מצבי הפיזי המידרדר, הצלחתי מאוד במשימותי הקרביות לצד אחיי בחי"ר וזכיתי להוקרה וכבוד מצד כל היחידות שבהן תמכתי. אף על פי כן, אני יכולה לומר בביטחון מלא שלמרות הישגיי לא הייתי מסוגלת בשום אופן לעמוד בדרישות הפיזיות הקיימות מאנשי החי"ר שלצדם עבדתי, היות ועומס ציודם הקרבי ומחזור שירותם המבצעי הרצוף היו מאלצים אותי לפרוש מטעמים רפואיים זמן רב לפני מועד הפרישה המקובל.

למאמר המלא באתר "מידה"

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

מצוין, לא ידעתי שתורגם גם לעברית. היות והדחיפה להרחבת תפקידי לחימה בחי"ר לחיילות קיימת גם בארץ, אקווה שמי שצריך קרא.

http://regionalcommandsouthwest.wor...ment-team-usmc/

http://photos.thenews.com.pk/tasvee...arge/1_1979.JPG


http://www.defense.gov/dodcmsshare/...M-6641C-024.jpg

http://img31.imageshack.us/img31/44...milynaslund.jpg

http://www.popularmilitary.com/mili...ar2510fthmb.jpg

צוותי FET עובדים כחלק ממבנה הכוח הרגיל בפעילות בט"ש, אם כי בסדר גודל מצומצם יחסית. כמו צוותי הבינוי האיזוריים (PRT), גם הם לוקחים חלק בחיזוק הקשר עם האוכלוסיה המקומית וכן מאפשרות אינטראקציה עם מקומיות חשודות ללא הבלגן הכרוך בחיפוש ע"י גברים (קרה בשנים הראשונות של הפעילות שם, ויצר הרבה בלגן). החיילות בצוותים מתעסקות עם תחומים שלא ממש קשורים לפעילות צבאית קלאסית (העצמה נשית, פתרון סכסוכים ואלימות במשפחה, סיוע ביוזמות תעסוקה לנשים) - יש דיעות לכאן ולכאן כמה מהפעילות הזאת באמת מוצלחת וכמה ממנה בכלל מתחבר בצורה עניינית לתרבות המקומית.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

CSTs in Afghanistan
First Lieutenants Sarah Francis and Christie Lamond, Cultural Support Team members working with Special Operations Forces, stand atop a mountain in Baghlan province, Afghanistan during a recent mission. CSTs have proven to be a remarkable effects multiplier everywhere they've been employed. The talent, courage, and dedication these women display daily in the toughest environments will continue to be a vital component of successful SOF operations in the future - in Afghanistan and beyond.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל