כותרת (תודה מראש). לא נמצא פירוש באבן שושן.

המקור בבראשית בראשית ל"א, כ"ח - "יש לאל ידי" = אני יכול. ומכאן, אין לאל ידי = לא יכול, >> שם לאל ידו, לא אפשר = הכשיל.

..

יש להגות "לאַל" בפתח.
הפירוש של "שם לאל" נמצא במילון אבן־שושן עוד במהדורה משנת 1970.

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

דווקא יש להגות לאֵל, בצירה. |חצי־חיוך|

המשמעות היסודית של המילה "אֵל" היא כוח, ומכאן כנראה הגיעה המשמעות של אלוהות/מרות ("אלוהים" בתורה הוא גם כינוי לדיינים).
"אלוהים" = בעלי הכוח.

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

"וְאִם לֹא אֵפוֹ מִי יַכְזִיבֵנִי וְיָשֵׂם לְאַל מִלָּתִי?" (איוב כד כה)

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

יֶשׁ-לְאֵל יָדִי, לַעֲשׂוֹת עִמָּכֶם רָע; וֵאלֹהֵי אֲבִיכֶם אֶמֶשׁ אָמַר אֵלַי לֵאמֹר, הִשָּׁמֶר לְךָ מִדַּבֵּר עִם-יַעֲקֹב--מִטּוֹב עַד-רָע. (בראשית ל"א כ"ט; off-by-one ממה שזיו אמר)

מה בא קודם?

+באיוב זה מלתי ולא ידי

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://fresh.clanteam.com/list.png]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://fresh.clanteam.com/?https://2010-uploaded.fresh.co.il/2010/09/21/52868411.gif,http://www.boredpanda.com/blog/wp-content/themes/mimbo2.2/images/subscribe-panda-605px.png]

שם לְאַל (את) X = ביטל ושלל
יש/אין לאֵל ידו = יש/אין לו יכולת

ואילו "שם לאל ידו" יכול להשתייך, אם בכלל, רק לביטוי הראשון מבין השניים. היה ראוי לציין שפותח האשכול יצר פה צירוף כלאיים.

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

השגתיך.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי אור - ors ואילו "שם לאל ידו" יכול להשתייך, אם בכלל, רק לביטוי הראשון מבין השניים.

להפך, בביטוי הראשון הוא יהיה חסר משמעות, כמו שכתבתי למטה.
"שם לאַל ידו" = שלל את ידו (?)
לעומת זאת "שם לאֵל ידו" אמור להתפרש כ־"נתן לו את הכוח", למרות שהביטוי הזה, כאמור, לא באמת קיים.

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

אבל לא ירדתי לסוף דעתך – מה פשר "אמור להתפרש"? ולא נראה לי ש"שם..." מתאימה לביטוי (מדוע נבחר דווקא הפועל הזה?). אולי "עשה/גרם/הביא לידי כך שיהיה לאל ידו". בכל מקרה, מוסכם שהביטוי הזה לקוי מיסודו.

אתה זריז!

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

"אמור להתפרש" משמע אם אתה מפרש אותו באופן מילולי.
צירוף המילים אמנם אינו יוצר ביטוי קיים, אך הוא כן יוצר משפט, ובמקרה זה יש לדעתי למשפט משמעות.

אני לא צריך לספר לך שהפועל "שָׂם" הוא מאד רבגוני, אינו משמש רק ללשון "הנחה", אלא גם ללשון גרימה/נתינה והרבה מעבר ("שם לבו למשהו", "שם ידו במישהו", ואף "שם לאַל" דלעיל..).
כמו ש־"יש לאֵל ידו לעשות דבר מה" הוא "יש בכוח־ידו/ביכולתו לעשות דבר מה", כך "שם לאֵל ידו (של מישהו אחר) לעשות דבר מה" הוא "שם ביכולתו (של אותו המישהו) לעשות דבר מה", שמשתמע כ־"נתן ביכולתו לעשות וגו׳".

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

תודה

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

הפסוק שהבאת מדבר על משהו שונה.

הבהרה: מכיוון שפותח האשכול ציין את המילה "ידו", אני משער ששגה בביטוי
זה כי הביטוי "שם לאל ידו" אינו קיים, אלא "יש/אין לאֵל ידו", שמשמעותו "יש/אין ביכולתו". מילולית: יש/אין בכוח ידו (לעשות משהו).

לעומת זאת, "שם לאַל" משמעותו ביטל, שלל.
המילה "אַל" משמעותה בין היתר "כלום", "אפס". הביטוי "שם לאַל" הוא מילולית: הפך לכלום.
מכאן: "שם לאַל מילתו" = שלל את דבריו. אך "שם לאַל ידו" = שלל את ידו? משפט חסר משמעות.

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.

איך אני אוהב את דיוני הבלשנים...
חוויה לימודית עבורי.

"זה לא מספיק שאנחנו עושים כמיטב יכולתנו, לפעמים עלינו לעשות את מה שנדרש" - וינסטון צ'רצ'יל

תוספים לפורום
קורס לטינית בלעדי לפרש, בפורום שפות ובלשנות.