ידוע לי שרבות כבר דובר על האפשרות שהנמ"ר יצויד בכלי נשק כבדים בפרומים. אני רוצה להתייחס לזה קצת ממקום אחר למה שלא במסגרת חיל השיריון נקים צוותים ייעודים של נהג-מפקד-תותחן שבמהלך כל שירותם הצבאי יתפעלו את הנמ"ר ויכירו את המערכות שלו לפרטי פרטים. אם המהלך הזה יצא לפועל ,נקבל צוות אורגאני שיכיר את הנמ"ר מעבר לאיזה קורס מעאפן של 5 ימים . נפתח תו"ל לאיפה כדאי לפרוק לוחמים ומאיפה לחפות על כח מסתער רגלית.וכך מפקד הכיתה לא יצטרך לבזבז את משאביו הפיזיים בניווט הכלי אל היעד ויוכל לפרוק במהירות עם כיתתו. רציתי לדעת את דעתכם בנושא?
ורחמים עליי אני צעיר מאוד בפורום.

שלום לך.

קרא את האשכול הבא , במיוחד מהודעה 37 והלאה.

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -

דיון מרתק שאיכשהו לא נתקלתי בו מעולם. תודה על הלינק

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

1. מי המפקד? זאת שאלה לא פשוטה. מצד אחד יש את המפקד הייעודי של הכלי, ה"שריונר" שמתמצא בהכוונתו וניהול מערכותיו השונות כולל מערכות הנשק. מצד שני, יש את מפקד הלוחמים בכלי, שלפחות בחלק מהמקרים יהיה קצין (מפקד המחלקה או מפקד הפלוגה). לגבי מי מוביל את הכלי לשדה המערכה-מילא. אל מי יוביל את הכלי בתימרון לקראת היעד או בהסתערות על היעד? המפקד הייעודי או מפקד כח החי"ר שמסגרתו היא זו שבעצם אמורה לכבוש את היעד?
2. האם באמת ריאלי להחזיק בצה"ל צוותים אורגנים ברמה גבוהה שיהיו מצוותים לכלים. הובאו כדוגמא שלילית נהגי הבט"שיות.

בעיה 2 יותר פשוטה לפיתרון לטעמי. צוותים כאלו יוכשרו במסגרת השריון (ולכן גם לא ידרשו לפרופיל רפואי גבוה-קרי יילקחו ממאגר כח אדם גדול יחסית שיכול לוותר עליהם) ויהיו אחראים כל אחד (או כל שניים כדי ליצור סבב על כלי שיהיה תמיד או באימון בשטחים הייעודיים (אימונים של יחידות חי"ר בסדיר ובמילואים) או בפעילות מבצעית. יתרת הכלים, ככל שיהיו כאלה, יהיו באיחסון. ככלל, לא יהיה צורך ביותר מדי כלים כי הכלים לא מצוותים לחטיבה (מה שדורש תקן לכל חטיבה) אלא לגיזרה או יחידה לוגיסטית נפרדת. מאות בודדות של כלים יספיקו-הם יועברו עם צוותיהם וחוליות טכניות תחת פיקוד הגדוד שיקבל את המשימה הספציפית. לא כל כוחות החי"ר יהיו בגיזרה הרלוונטית ללחימה ולא כולם יזדקקו לנמ"רים למילוי משימותיהם.
בעיה 1 היא יותר מסובכת. לעניות דעתי, מפקדים בחי"ר יצטרכו לעבור הכשרה גם כמפקדי נמ"ר ויוכלו להתחלף בכל עת עם המפקד הייעודי כשיחשבו שזה נידרש למילוי מיטבי של תפקידם. בשאר הזמן, וכמובן לאחר פריקה, הפיקוד על הכלי היה בידי המפקד הייעודי.