http://www.haaretz.co.il/news/law/1.1719489

ממשרד המשפטים נמסר כי וינשטיין הכריע "לאחר שהובאו בחשבון כלל השיקולים הרלבנטיים, ובהם הצורך לנקוט ריסון במדיניות האכיפה על מנת לשמר את דמותה של העיתונות בישראל כעיתונות חופשית הממלאת את תפקידה כערובה חיונית לזכות הציבור לדעת. עם זאת, וינשטיין סבור כי על דעת כל הגורמים המקצועיים שעסקו בפרשה, מקרה זה הינו קיצוני מבחינת מאפייניה החמורים של התנלהולות של בלאו, ולפיכך ההחלטה להעמידו לדין היא מחוייבת המציאות".

לטענת הפרקליטות, בלאו החזיק "ביודעין ובאופן בלתי מבוקר מאות ואלפי מסמכים מבצעיים, לרבות כאלה המסווגים 'סודיים' ו'סודיים ביותר', שנגנבו מפיקוד המרכז בצה"ל בידי החיילת ענת קם, והפר את חובתו – ומאוחר יותר גם את התחייבותו בפני רשויות המדינה – לחדול מלהחזיק בהם. זאת עשה גם במקום שיכול היה ללא קושי למנוע את הנזק הביטחוני למדינת ישראל, גם מבלי לפגוע במקורותיו".

עוד נמסר כי "פוטנציאל הנזק בהחזקתם הבלתי מאובטחת של המסמכים, כעולה מחוות דעת מקצועיות של גורמים מוסמכים שאף הוצגו במשפטה של ענת קם, היה עצום. חשיפתם, או הגעתם האפשרית של המסמכים לידי גורמים עוינים היתה גורמת נזק לביטחון המדינה ומסכנת את חייהם של חיילי צה"ל. תוכן המסמכים כלל תוכניות שונות למבצעים צבאיים, סיכומי דיונים שונים בצה"ל, פריסת כוחות צה"ל כולל סדר כוחות הצבא, סיכומי תחקירים בצה"ל, הערכות מצב של צה"ל, יעדים שונים של צה"ל וכדומה. מסמכים אלו הוחזקו בידי בלאו במחשבו הנייד האישי ובמקומות פזורים אחרים שבחר, ללא כל אמצעי בקרה או אבטחה.

האם בעבר הועמדו עיתונאים (או אחרים) לדין על עבירה זו?

האם ההחלטה של היועמ"ש לממשלה קשורה להפרת ההסכם בין השב"כ לבלאו?

לא נראה כי תוכח כוונה לפגיעה בביטחון המדינה האם, לכן, זהו מקרה של "למען יראו וייראו"?

מה זה אומר בעצם לגבי עבודתם של כתבים שונים לנושאי צבא וביטחון? אני מניח שכל אחד יוכל להרכיב רשימה לא קצרה של אנשים המחזיקים במסמכים סודיים ללא אישור ובלא סמכות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי טל ענבר האם ההחלטה של היועמ"ש לממשלה קשורה להפרת ההסכם בין השב"כ לבלאו?

לפי הציטוט של ויינשטיין שהבאת מ'הארץ' למעלה, כן...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי טל ענבר לא נראה כי תוכח כוונה לפגיעה בביטחון המדינה האם, לכן, זהו מקרה של "למען יראו וייראו"?

כן ענישה היא למען ייראו וייראו. לפני שנכנסים לחפירות של "צדק מתקן" ו"צדק חלוקתי" ו"צדק חפרני", אחת המטרות של סנקציות למפרי חוק (כבר אלפי שנים) היא למען יראו וייראו.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי טל ענבר מה זה אומר בעצם לגבי עבודתם של כתבים שונים לנושאי צבא וביטחון? אני מניח שכל אחד יוכל להרכיב רשימה לא קצרה של אנשים המחזיקים במסמכים סודיים ללא אישור ובלא סמכות.

כולם מפרים את החוק כלשונו. הפסיקה מפרגנת להם, במיוחד לאלו שהם כתבים/עיתונאים, אבל לכל דבר יש גבול, וכתמיד - ישנה סוגיית המידתיות.
(שים לב, שגם לבלאו פרגנו לא מעט - עשו איתו עסקות מכאן ועד להודעה חדשה, ולמרות נכלוליותו הרבה, עדיין העמדתו לדין הייתה כפופה להחלטת היועץ המשפטי!)

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

שאלת תם - האם החסיון העיתונאי מעוגן בחוק בישראל?

מעוגנת בפסיקת ביהמ"ש העליון.
המשמעות היא שעיתונאי אינו חייב לחשוף את מקורותיו ללא צו בימ"ש המורה לו לעשות כן.
החיסיון אינו רלוונטי במקרה הזה. הוא לא עומד לדין בהקשר לחיסיון.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי טל ענבר http://www.haaretz.co.il/news/law/1.1719489 עוד נמסר כי "פוטנציאל הנזק בהחזקתם הבלתי מאובטחת של המסמכים, כעולה מחוות דעת מקצועיות של גורמים מוסמכים שאף הוצגו במשפטה של ענת קם, היה עצום. חשיפתם, או הגעתם האפשרית של המסמכים לידי גורמים עוינים היתה גורמת נזק לביטחון המדינה ומסכנת את חייהם של חיילי צה"ל. תוכן המסמכים כלל תוכניות שונות למבצעים צבאיים, סיכומי דיונים שונים בצה"ל, פריסת כוחות צה"ל כולל סדר כוחות הצבא, סיכומי תחקירים בצה"ל, הערכות מצב של צה"ל, יעדים שונים של צה"ל וכדומה. מסמכים אלו הוחזקו בידי בלאו במחשבו הנייד האישי ובמקומות פזורים אחרים שבחר, ללא כל אמצעי בקרה או אבטחה.

אם כבר שאלת שאלות, אז גם אני: רק פוטנציאל? רק חשיפה אפשרית? רק "הייתה גורמת" ולא אכן גרמה? הרי המסמכים הוחזקו על מחשבו האישי ללא אמצעי בקרה או אבטחה, אז איך הם יודעים? מי יתקע לידינו שלא הייתה על מחשבו איזו "להבה" ששאבה הכל לגורם בלתי-ידוע?

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי פסטן מי יתקע לידינו שלא הייתה על מחשבו איזו "להבה" ששאבה הכל לגורם בלתי-ידוע?

מטה הסייבר הלאומי?

אני לא אתייחס כרגע לגבי הגף המשעשע הזה, מחשש להעלבת גולשים מסוימים, אבל אתה יכול לראות מה נכתב עליו בעיתונים: אין תקציב ו/או סמכויות ברורות. יאיר כהן שהיה אמור להתמנות לראש המטה סרב בסופו של דבר, בגלל הסיבות הללו, לפי הפרסומים, ומונה אחר במקומו (שכל אחד יכול להסיע את מסקנותיו לגבי כשירותו ויתרונותיו במילוי התפקיד ביחס ליאיר כהן ע"ס תפקידי העבר של השניים).

קישורים לדוגמה:
http://it.themarker.com/tmit/article/18270
http://www.pc.co.il/?p=75636
http://www.pc.co.il/?p=80025 (הבטחות...)
ועוד


ועניינית, אם מישהו יחשוב לשאול - "רגע, למה טל שורק עם מבט ערמומי כזה? למה לא באמת?"
התשובה היא שזה בכלל לא ענייניו של מטה הסייבר האומי. כמו שאמר האלוף במיל' פרופ' יצחק בן ישראל, זוכה פב"י פעמיים - מי שהוביל את מחשב הסייבר והיה אחראי להמלצות שהוצגו בפני ראש הממשלה והביאו להחלטה להקים את מטה הסייבר הנ"ל - המטה לא אמור להתעסק בהגנה ממש, אלא לעודד שת"פ בין החברות השונות, בין האקדמיה, התעשיה וגורמי הממשל, לעודד חינוך והשכלה בהקשר הזה, וכו'.

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

http://www.mako.co.il/news-law/crim...53159731018.htm
לברגמן מקורות ביטחונים מצוינים ונגישות להרבה מידע חסוי (כך שמעתי ממקור מודיעין חסוי בעברו שאמר לי לא לזלזל במה שברגמן כותב) כך שבמידה והוא מחזיק במידע באופן לא מיטבי מבחינת ביטחון מידע (למשל במגירה בבית...) הרי הדבר מהווה פגיעה פוטנציאלית חמורה בביטחון המדינה גם אם אין לו כוונה לפרסם את המידע החשאי שברשותו ללא אישור צנזורה, או להעבירו חלילה לגורמים עוינים.
על רקע זה יש לומר שיש את כל ההצדקה שבעולם להעמיד את בלאו לדין על החזקה במיסמכים הסודיים שלא כדין.

אני לא מבין את ההתלבטות.
מה לדעתכם היה קורה לכל אחד מכם, אילו השב"כ היה מגלה שקיבלתם מחייל צה"ל את התכניות האופרטיביות של צה"ל למתקפה הבאה בעזה? אני מעז להמר על כך שלא היו קונים לכם מחשב חדש...
נמאס לי מזמן מכך שהעובדה שלבן אדם יש תעודת עיתונאי וטור שבועי מעניקה לו חסינות מפני ענישה, כמעט ולא משנה מה יעשה. ואל תקשקשו לי על "זכות הציבור לדעת" - לא בזה העניין כאן.

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

ציטוט:

במקור נכתב על ידי shlomz . ואל תקשקשו לי על "זכות הציבור לדעת" - לא בזה העניין כאן.

שוב קשר ל"זכות הציבור": זה נקרא "גילדה". ואין הרבה כאלה בישראל, אבל ישנן כמה חזקות... אוהדי הפועל ת"א , עו"ד, עיתונאים וכו'.

מחזק.
בפרט, מעבר לעיניין השיוויון בפני החוק, יש לזכור שצה"ל והשב"כ לא יפסיקו לדאוג לביטחון מידע. אם בלאו ייצא נקי- בפעם הבאה שיהיה מיקרה כזה, הם לא ינסו להגיע עם העיתונאי לעיסקה (שהעיתונאי יכול לא לכבד) אלא יתייצבו עם צו ביהמ"ש להחרמת מסמכים+איסור פרסום כלליים, מה שדווקא יפגע בעיתונות.

ציטוט:

מה זה אומר בעצם לגבי עבודתם של כתבים שונים לנושאי צבא וביטחון? אני מניח שכל אחד יוכל להרכיב רשימה לא קצרה של אנשים המחזיקים במסמכים סודיים ללא אישור ובלא סמכות.

שאלה טובה. הרי ברור שכתב צריך חומרים (חלקם מסווגים) כדי לעשות את מלאכתו ולצאת עם סיפור שיעבור צנזורה.

הייתי מציע להקים מתקן עם שתי שכבות אבטחה: חיצונית, בפיקוח ממלכתי, המאפשרת גישה לעיתונאי שמאחסן את החומר, ופנימית, בפיקוח העיתון/עיתונים, שמאפשרת גישה רק לעיתונאי.

הייתי מציע לאכוף את החוק הקיים על כולם באותה מידה, בדיוק כמו שמצופה במדינת חוק. אם בשביל למלא את תפקידו עיתונאי צריך לגנוב מסמכים סודיים, לשחד או לאנוס, נראה שהעיתונאי לא מבין נכון את תפקידו.

ככה הצבא (ושאר גופי הביטחון) יכול להסתיר כל מידע שלא נוח לו שיפורסם: טבח כפר קאסם? מסווג. בסיכול ממוקד נהרגו 50 ילדים והמטרה בכלל לא הייתה שם? מסווג. עינוי חשודים בטרור? מסווג. מישהו יושב במעצר מנהלי כבר עשור? מסווג. טייסי מסוק אמריקאי יורים באזרחים וצוחקים על זה? מסווג? מסמכי הפנטגון? מסווג.

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

טבח כפר קאסם נחשף בלי שום הדלפה, פרשת קו 300 נחשפה בלי שום הדלפה. אפילו את צ'יקו תמיר ןפארס העיפו מהצבא בלי שמסמך סודי כלשהו הודלף לעיתונאים. אז תביא דוגמא לפרשיה שלא הייתה נחשפת אילו עיתונאי לא היה גונב איזה מסמך.

כתבתי יכול. לא כתבתי הטיל סיווג בפועל.
מעבר לכך, קיבלתי שתי דוגמות ולא אחת, ועכשיו תקבל שלישית: הדלפת עראק של ויקיליקס, הדלפת אפגניסטן של ויקיליקס, ומסמכי הפנטגון. מה לא ברור?

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

לא ברור מה הפשע שהצבא ניסה להסתיר ונחשף הודות להדלפות. ברור לי לעומת זאת, שנזק דיפלומטי וצבאי כן נגרם לארצות הברית.

מישהו אמר שנחשף פשע? אולי שכחת מה אמרת. אזכיר לך:

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ענקנמן הייתי מציע לאכוף את החוק הקיים על כולם באותה מידה, בדיוק כמו שמצופה במדינת חוק. אם בשביל למלא את תפקידו עיתונאי צריך לגנוב מסמכים סודיים, לשחד או לאנוס, נראה שהעיתונאי לא מבין נכון את תפקידו.

תפקידו של עיתונאי הוא יותר מאשר לחשוף פשעים.

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

התפקיד של עיתונאי זה להעלות את רווחיהם של בעלי העיתון או הערוץ. במקרים מסוימים גם לקדם אג'נדה מסוימת. עדיין, זה לא מצדיק עבירה על החוק.

זה תפקידו של עיתונאי כשכיר. כולם חוץ ממך כאן דיברו על תפקידו של העיתונאי כחלק מהמכלול המכונות "עיתונות" או "תקשורת חופשית" בחברה דמוקרטית. כאן תפקידו של עיתונאי לחשוף שחיילים ירו על אזרחים טיל ממסוק, ביודעים שמדובר באזרחים, ואחר-כך סיפרו בדיחות על זה.

אגב, זה גם עונה לשאלתך על איזה פשע נחשף כאן - פשע מלחמה...

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

אחרי שסיפרתה כל כך הרבה פרטים מזעזעים על האירוע, אולי תוכל להביא קישור למקרה המדובר? אני מקווה בישבילך שאתה לא מתכוון לסיפורי בדיות על התקיפה של 12 ביולי 2007.

TLDR.

וגם: אני רואה שכתוב שהרוב לא היו חמושים.

וגם: לא באמת קשור לעניין, והוא שתפקידו של עיתונאי איננו רק לדווח על פשעים.

וגם: (בפעם השלישית) מסמכי הפנטגון.


כמה אפשר להסיט את הנושא מפה לשם ואז משם למקום אחר בכלל וכך הלאה?

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

שום דבר מלבד הוראה מפורשת של אלוף פיקוד להתעלם ולעקוף החלטת בג"ץ

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

"מפורשת"?
http://digital-edition.israelhayom.....&view=ZW50aXR5

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

את זה תשאיר לביהמ"ש לקבוע ולא לצד לענין

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

מעניין, כי אתה קבעת שהאלוף הפר והתעלם מהוראת בג"צ, לא חיכית לבית המשפט.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

אז הדיעה שלי לגיטימית בדיוק כמו דעתך.

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

כפר קאסם - מאמר ב"העולם הזה"
קו 300 - פרסום צילום של הצלם אלכס ליבק וציטוט ידיעה של "ניו-יורק טיימס" ב"חדשות.

זכור גם דברים שעורך מעריב לשעבר יעקב ארז אמר שהוא מצטער שנשמע לצנזורה ערב מלחת יום-הכיפורים והיה ילד טוב.

Diplomacy is about surviving until the next century - politics is about surviving until Friday afternoon
Sir Humphrey Appleby

ציטוט:

אם בשביל למלא את תפקידו עיתונאי צריך לגנוב מסמכים סודיים, לשחד או לאנוס, נראה שהעיתונאי לא מבין נכון את תפקידו.

א. הוא לא צריך "לגנוב, לשחד או לאנוס"- הניסיון מראה שאם מחפשים מספיק טוב, יהיה מי שידליף מידע מסווג..
ב. נניח כרגע שהמסמך שפורסם בזמנו ב-"הארץ" כן היה מעיד על הנחיה לא-חוקית של אלוף הפיקוד (ולזכרוני, יועמ"ש ובג"צ פסקו שלא כך הדבר); לשיטתך, עיתונאי שהיה מקבל ידיעה כזו היה צריך לוותר עליה על שיקבל אותה בסיווג "מוגבל"?! או להעביר אותה לצנזורה לפני תחקיר עיתונאי? הרי אפילו הצנזורה אישרה את פרסום המסמך בגלל העיניין הציבורי שבו!

לשיטתי, עיתונאי שמגלה עבירה על החוק צריך לעשות מה שכל אזרח במדינה צריך לעשות. להגיש תלונה לגורמים הרלוונטיים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור בפעם הבאה שיהיה מיקרה כזה, הם לא ינסו להגיע עם העיתונאי לעיסקה (שהעיתונאי יכול לא לכבד) אלא יתייצבו עם צו ביהמ"ש להחרמת מסמכים+איסור פרסום כלליים, מה שדווקא יפגע בעיתונות.

אתה אופטימי. אופטימי מדי. הרבה יותר מדי.
ואפילו אם כולנו נהיה אופטימיים כמוך, איך בית המשפט יוציא צו כזה לעיתונאי שנמצא בממלכה המאוחדת?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור שאלה טובה. הרי ברור שכתב צריך חומרים (חלקם מסווגים) כדי לעשות את מלאכתו ולצאת עם סיפור שיעבור צנזורה. הייתי מציע להקים מתקן עם שתי שכבות אבטחה: חיצונית, בפיקוח ממלכתי, המאפשרת גישה לעיתונאי שמאחסן את החומר, ופנימית, בפיקוח העיתון/עיתונים, שמאפשרת גישה רק לעיתונאי.

אתה מציג שהמדינה תתן יד ישירות להפרת חוק - הרי העיתונאים הללו לא קיבלו סיווג בטחוני (שבו חותמים על מסמך מלא איומים), לא חתמו על טופס שו"ס לגבי המידע המגיע אליהם (שגם הוא מלא באיומים), וכל המטרה שלהם היא להפיץ את המידע בציבור בלא סמכות. יש בזה בעייתיות מסוימת.

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

ציטוט:

וכל המטרה שלהם היא להפיץ את המידע בציבור בלא סמכות.

הפרסום יעבור צנזורה.

סידור קרוב קיים בארכיון צה"ל לגבי בכירים לשעבר, ששומרים שם חומר מסווג אישי שלהם. אינני יודע מהם הנהלים (נאמר, האם קב"טים של מחליפיהם רשאים לעיין בחומר), ומובן ששם הבעיה קטנה יותר כי הם היו רשאים לעיין (ולחבר..) את המסמכים האלו בעבר.

ובכל מיקרה, גם במצב הנוכחי יש בעייתיות:
עיתון א': שר הביטחון שיקר בפרשת הרפז
שר הביטחון: דיבה! תוכיח! אבל תזכור שמסמך שתביא חייב להיות בלמ"ס, אחרת נתבע אותך על פגיעה בבטחון המדינה!
עיתון א': >?*&^^$%$!@~

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור הפרסום יעבור צנזורה.

זה בכלל לא מרשים אותי. ראה זאת כתגובה גם לדבריך לענקמן למעלה:
הצנזורה כבר אישרה דברים לפרסום דברים שכן יש בהם סיכון, ושאין בהם עניין ציבורי, בניגוד לפרסום המקורי של בלאו, לדוגמה. אני מעריך שזה לא בכוונה, אלא מתוך חוסר ידיעה וחוסר הבנה מוחלט. מדובר בגוף קטן, שצריך לאשר את כל הידיעות בכל נושא, בלי שהוא מבין בכולם, וככל הנראה, לא פונה לגופים הרלבנטיים כדי לקבל מהם הסבר על ההשלכות של הפרסומים. מחליטין על דעת עצמם, בלי שיש להם מושג. ייפי יאי!

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור סידור קרוב קיים בארכיון צה"ל לגבי בכירים לשעבר, ששומרים שם חומר מסווג אישי שלהם. אינני יודע מהם הנהלים (נאמר, האם קב"טים של מחליפיהם רשאים לעיין בחומר), ומובן ששם הבעיה קטנה יותר כי הם היו רשאים לעיין (ולחבר..) את המסמכים האלו בעבר.

נכון, אבל לא ידוע לי שיש את ההגנה הפנימית שהצעת, וממילא זה רק לבכירים. האם אני יכול לקבל שירות כזה מארכיון צה"ל?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור ובכל מיקרה, גם במצב הנוכחי יש בעייתיות: עיתון א': שר הביטחון שיקר בפרשת הרפז שר הביטחון: דיבה! תוכיח! אבל תזכור שמסמך שתביא חייב להיות בלמ"ס, אחרת נתבע אותך על פגיעה בבטחון המדינה! עיתון א': >?*&^^$%$!@~

אתה משכנע את המשוכנעים. הרי אני מסכים שהמצב הזה בעייתי וכך כתבתי לענקמן (לפניך!). אלא שהצנזורה ותפקודה רחוקים מאוד מלספק אותי.
יש כאן דילמה גדולה שאי-אפשר, לע"ד, לתת לה פיתרון מושלם. העיתונאים כן יצטרכו גישה למידע מסווג, שמודלף אליהם בניגוד לחוק, ובית המשפט יצטרך 'לוותר להם' אם הערך העיתונאי-ציבורי של הפרסום עולה על הסיכון במידה משמעותית. הבעיה היא שבית המשפט נותן לעיתונאים משקל הרבה יותר גבוה ביחס לביטחון מאשר כפי שראוי להיות (שוב, לדעתי). מעבר לכך, לדעתי העיתונאים צריכים להסתפק רק במידע הספציפי שנחוץ להם לצורך התחקיר, ולהיות אקסטרה-זהירים. כמו שאם חייל או שוטר יירה במישהו בטעות, הוא עדיין יכול לעמוד לדין ולהיות מורשע (לדוגמה, בגלל רשלנות), לדעתי כך צריך להיות עם עיתונאים - אם עיתונאי ינסה לפרסם מידע מסווג, ויסתבר שאין בו שום ערך לציבור - הוא צריך לשבת בתא הצמוד לחייל שירה מתוך רשלנות. פטור גורף "כי אני עיתונאי" לחלוטין לא מקובל עלי.

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי shlomz אני לא מבין את ההתלבטות. מה לדעתכם היה קורה לכל אחד מכם, אילו השב"כ היה מגלה שקיבלתם מחייל צה"ל את התכניות האופרטיביות של צה"ל למתקפה הבאה בעזה? אני מעז להמר על כך שלא היו קונים לכם מחשב חדש... נמאס לי מזמן מכך שהעובדה שלבן אדם יש תעודת עיתונאי וטור שבועי מעניקה לו חסינות מפני ענישה, כמעט ולא משנה מה יעשה. ואל תקשקשו לי על "זכות הציבור לדעת" - לא בזה העניין כאן.

שלום מכובדי דווקא מפני שאני מעריך אותך אל תתרגז.
טול קורה מבין עיניך - הבחור יחטוף כי הוא השתין מהמקפצה - אבל בינינו איזה עיתונאי ולא רק צבאי לא מחזיק בצורה זו או אחרת מידע שהיה מוטב שלא ידע?
לא שאני חושב שהוא "טלית של תכלת " אני פשוט סבור שהיה צריך להתחיל את המשפטים האלו הרבה קודם - והראשונה שהייתי מעמיד לדין (אבל יש לה חסינות) זו את מירי רגב על התנהגותה בלבנון 2.

לא כל מה שאני רוצה לכתוב, אני יכול לכתוב.

לא כל מה שאני יכול לכתוב, אני רוצה לכתוב.

אם כבר הסתבכת עם החוק, קח לך עו"ד הטוב ביותר והוא כבר ידאג לכל השאר...

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו

מר בלאו עומד לדין כיוון שהפר את ההסכם שהוא חתם עם מדינת ישראל
והחזיר 50 מסמכים במקום 1800.
וזה כבר לא שייך לחופש העיתונות.

בדיוק כך!!!

אורי בלאו לא עומד לדין בהקשר של "חיסיון עיתונאי" או "חופש הביטוי" אלא בשל העובדה ששיקר לרשויות המדינה ולא השיב את המסמכים החסויים והגנובים כשנדרש לעשות זאת ואפילו כאשר נערך אתו הסכם לפנים משורת הדין!!

אם לא ימוצה אתו הדין, הגבולות יפרצו ולא יהיו לחוק "שיניים".

מאתר YNET:

עסקה: אורי בלאו יודה וירצה עבודות שירות




העיתונאי שקיבל מענת קם מאות מסמכים מסווגים, החזיק אותם באופן מסוכן והפר לטענת הפרקליטות הסכם חסינות, ירצה כנראה ארבעה חודשי עבודות שירות. פרקליטו של בלאו, עו"ד מוזר: "היה צריך למצוא את הפתרון הטוב בנסיבות העניין"

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4251673,00.html

"לוודא שלא נפסיד זה דבר התלוי בנו, אך ההזדמנות לנצח ניתנת על ידי האויב".
סן טסו

הפרשה הבאה בדרך...

There are three kinds of lies: lies, damned lies, and statistics

"After the uprising of the 17th of June the Secretary of the Writers Union had leaflets distributed in the Stalinallee
stating that the people had forfeited the confidence of the government and could win it back only by redoubled efforts.

Would it not be easier in that case for the government to dissolve the people and elect another?" -Bertolt Brecht

I remember very vividly, a few months after the famous pacifist resolution at the Oxford Union visiting Germany and having a talk with a prominent leader of the young Nazis. He was asking about this pacifist motion and I tried to explain it to him. There was an ugly gleam in his eye when he said, "The fact is that you English are soft". Then I realized that the world enemies of peace might be the pacifists - Robert Hamilton Bernays -