שלום לכולם. מעולם לא העמקתי בכלכלה ואין לי שום ידע בתחום!
אשמח לקבל תשובה מוסברת היטב ככל שניתן. אינני מכיר מושגים בכלכלה בכלל!

שאלה מקדימה:
למיטב הבנתי, המדינה לא יכולה להדפיס כסף ללא הגבלה, כי יש זהב שעומד מאחורי הכסף הזה, הלא הוא "האוצר". נכון?
*מה יקרה אם המדינה תדפיס הרבה יותר שטרות ממה שהאוצר שלה שווה?
זה יוצר פרדוקס?
הרי המדינה אינשה שוכרת עם מדינות אחרות בזהב, אלא בכסף! אז נגיד שאנחנו מרמים:
איפה העובדה שהשטרות הם "שיקריים" באה לידי ביטוי?
מה מונע מישראל לקנות את כל המטוסים שיש לארה"ב למכור לה, לדוגמא?


השאלה העיקרית:
*מה יקרה, אם כל אזרח במדינת ישראל יקבל 10 מליארד ש"ח, ויעשה בהם כרצונו?
-אז תהיה אינפלציה, ערך הכסף ירד. (זה המושג היחיד שאני כן מכיר בכלכלה
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://timg.co.il/f/Emo13.gif]
)

*אז מה יקרה אם המדינה תקבע את המחירים? לדוגמא- מחירה של שקית חלב יהיה 4 ש"ח, ולא יהיה ניתן לשנות אותו!
א'- אז אף אחד לא ילך לעבוד.
ב'- יהיה הרבה יותר ביקוש מאשר היצע.

* א'- אז נביא המון עובדים זרים
[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://timg.co.il/f/Emo9.gif]

* ב'- כמה הביקוש כבר יכול לגדול?
כמה שקיות חלב אדם ישתה ביום? כמה ארוחות הוא יאכל? בכמה מכוניות הוא ינהג? בעולם שיש בו שפע כמעט מהכל, האם כולם ירצו לגור בוילה?
ואם כולם ישתגעו מהעובדה שיש להם אין-סוף כסף, אז החוק יגביל אותם!
(אף אחד לא יוכל לקנות חנות שלמה פתאום כי בא לו! ואף אחד לא יוכל לבנות בית של יותר מ300 מטר מרובע, לדוגמא)

א'- אז מה ימנע מתאילנד לעשות את אותו דבר, ואז לא יבואו לעבוד בישראל?
ב'- יהיה מחסור גדול באנרגיה.
ג'- יהיה פיצוץ אוכלוסין.
ד'- יהיה זיהום אוויר עקב גידול הייצור והתחבורה הלא פרופורציונאלי

*א'- שכל העולם יעשה כך! החוק יכריח את האזרחים ללכת לעבוד על פי צורך + יכולת.
המפעלים יתייעלו עד כמעט 0 אדם (כי הכסף יאפשר שימוש בטכנולוגיה הזאת).
*ב'- האנרגיה של העולם אינה מנוצלת כלל! מה לגבי מדברות שלמים של לוחות סולריים? שדות מלאים בתחנות רוח? תחנות רוח שצפות בים? נהרות שלמים שמלאים במאות סכרים לכל אורכם (אנרגיית מפלי המים)? המון תחבורה ציבורית נוחה, נגישה, ומתקדמת, בכל שעות היום (שתחסוך את אנרגיית הדלק והחשמל)?
ואם כל אלה לא יספיקו, החוק יגביל פיזית את האזרחים בחשמל, מים, בנייה, וכו'
* ג'- החוק יגביל כמות ילדים במשפחה, אך לא בהגזמה כמו בסין!!)
*ד'- המפעלים יכולים למנוע את הזיהום שלהם, כרגע הם מוגבלים בכסף, ועל פי התיאוריה שלי לא.
התחבורה תהיה כמעט ורק ציבורית. כבר אמרתי.

ובקיצור, על פי התיאוריה שלי לכל בעיה שתצוץ יש פיתרון מעולה....
אני מתאר לעצמי שהבעיה היא בבסיס התיאוריה שלי, ולא בתופעות הלוואי שצויינו
אך אינני יודע להגיד מהי הבעיה!

גדולי הכלכלנים בפורום, מה אתם אומרים???
אנא השתדלו לענות בבירור ובצורה נקודית.
תודה שטסתם רומיקילי

הצמדת הדולר לזהב הופסקה בשנות ה-70, אין כרגע קשר בין הזהב לשער המטבע.
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94...%95%D7%93%D7%A1

בישראל מי שמדפיס כסף הוא הבנק המרכזי, על פי שיקוליו ולא לפי מה שהממשלה רוצה/דורשת.

לשאלתך על סחר בינלאומי- כשהאינפלציה משתנה, שער המטבע משתנה. ולכן ישראל לא יכולה לקנות את כל מטוסי ארה"ב על ידי השקלים שלה.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9...%99%D7%99%D7%94

לגבי 10 מיליארד השקלים- ישראל אינה משק אוטרקי, יש גלובליזציה. אם תדפיס הרבה כסף, והשקל ייחלש כך שכל דולר יהיה שווה מיליארדי שקלים, לא עשית בזה כלום אם אתה רוצה לקנות מלט מחו,ל או לשכור עובדים זרים (שלא יבואו אם לא ירוויחו פה מספיק..)

לגבי אנרגיה ירוקה- יקירי, היא חסרת יעילות בצורה מחפירה. כיום לפחות.

בכל אופן- מקווה שבשביל שעה כה מאוחרת, ההסבר הבסיסי היה טוב.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי shruki בישראל מי שמדפיס כסף הוא הבנק המרכזי, על פי שיקוליו ולא לפי מה שהממשלה רוצה/דורשת. לשאלתך על סחר בינלאומי- כשהאינפלציה משתנה, שער המטבע משתנה. ולכן ישראל לא יכולה לקנות את כל מטוסי ארה"ב על ידי השקלים שלה.

לא לא לא אתם לא מבינים את הסיטואציה שננתי!
איך תהיה אינפלציה אם הממשלה תקבע שהמחירים בשוק לא ישתנו??

שקית חלב תעלה 4 ש"ח, ולכולם יהיה 10 מליארד ש"ח בכיס.
אף אחד לא יכול לשלם יותר על השקית!

יהיו יותר רפתות, שיפיקו יותר שקיות חלב, ויהיה מספיק לכולם!
יהיה שוטר בכניסה. אף אחד לא קונה יותר מ3 שקיות ביום (לדוגמא כן?? רק שתבינו את הפואינטה).

איך תהיה אינפלציה?
4 ש"ח עדיין יהיו שווים שקית חלב אחת!
החוק החדש יקבע- המחירים לא משתנים!
מה קורה אז??

אוהו אתה הולך לחוות אינפלציה, אבל אינפלציה של שוק שחור.
תחשוב על זה ככה- יש לך 10 שקיות חלב למכור במקרר ו-11 אנשים. למי תיתן? למי שייתן לך יותר- זה טבע האדם. אז על המחיר הרשמי תבקש מהם אקסטרה של שקל וחצי.
לא צריך ללכת למחוזות של ברה"מ וכו', זה מה שקרה פה כשהממשלה קבעה את מחירי המוצרים בשנות ה-50, על ידי חלוקת התלושים. התפתח פה שוק שחור, והמחירים בשוק שחור אינם המחירים הנקבעים.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי shruki אוהו אתה הולך לחוות אינפלציה, אבל אינפלציה של שוק שחור. תחשוב על זה ככה- יש לך 10 שקיות חלב למכור במקרר ו-11 אנשים. למי תיתן? למי שייתן לך יותר- זה טבע האדם. אז על המחיר הרשמי תבקש מהם אקסטרה של שקל וחצי. זה מה שקרה פה כשהממשלה קבעה את מחירי המוצרים בשנות ה-50, על ידי חלוקת התלושים.

*המוכר ייתן אותם למי שיגיע קודם.
*תהיה הגבלה בכמות השקיות לאדם ע"פ חוק.
*לא יהיה מחסור בחלב, כי יבנו עוד רפתות. (לפי הצורך ולפי הערכה מראש).
*למה שהוא ימכור אותם ביותר בניגוד לחוק, אם יש לו שפע מהכל?

לפני 30 שנה, אבא שלי בתור קיבוצניק תמים היה הולך בשישי בערב לחדר אוכל ולוקח 2 עופות שלמים ומבושלים בשביל הכלב בולדוג שהיה לו.
ז"א שגם אז לא היה מחסור בעופות (או חלב לענייננו) אז למה שהיום יהיה? ועוד אחרי שהתפתחנו כל כך?

אם היה חוק שיכריח אותו לא לעשות את זה, אז עדיין הייתי אוכל היום בחינם בחדר אוכל.
אגב, יש קיבוצים שעדיין עושים את זה.

לא, המוכר לא יעשה זאת, כי כמו כל אדם הוא יבחר באפשרות שתכניס לו יותר כסף. אני מזכיר לך שוב- תקופת הצנע, תלושים, שוק שחור.

ואל תיתן לי להתחיל על המערכת הכלכלית של הקיבוצים דאז, שממש לא היו מדגם מייצג לכלכלה בארץ.

הקיבוצים של אז היו משפחה אחת מאוד עשירה, כזאת שגם מקבלת תנאים טובים מהאנשים החכמים שמקבלים את ההחלטות.
ולמרות שהם היו מאוד עשירים ומאוד שוויוניים את העוף הם העדיפו לתת לבולדוג שלהם ולא לזה שאין לו בעיירת הפיתוח/מעברה.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

אם אתה משמש פה בדיון כפה הקפיטליסטי, מלאכתי הושלמה...

אל תתבלבל, המחלוקת אתך היא לא בשאלת השוק החופשי והיכולת של המוכשר יותר והחרוץ יותר להיות עשיר יותר.
בטח שאני לא צריך שהאנשים המבינים יקבעו במה וכמה אני צריך לעבוד.
עוד רגע אני אלך לשחות במעיין ואחרי זה אסביר במה אנחנו לא מסכימים.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

כי ברור לך שאני לא מחפש שיוויון מזויף.
אני גם לא מאמין במוסר של אנשים לעבוד רק בשביל לעבוד.
ואני בטח רוצה שלטוב יותר יהיה גם טוב יותר.

המחלוקת שלי היא על נ', נ' היה איש צוות שלי במילואים (בימים בהם עוד לא פרמדקתי להנאתי במילואים) אחלה בן אדם. לא הכי חכם, לא הכי מוכשר, חרוץ אבל בהחלט לא יוצא דופן.
נשוי +2 גר במרכז הארץ. (לא במרכז תל אביב או משהו דומה) ועבד לפרנסתו במפעל.
המזל שיש לנו בחיים גורם לזה שהוא יכול מבחינה חומרית פחות מהאחרים, וזה בסדר גמור.
כואב, אבל הוא לא יסע לחופשת סקי בחורף ואפילו נופש פעיל של החברה להגנת הטבע יחשב כמותרות.
הוא גם לא יכול להחזיק רכב ואם נודה על האמת המקרר בבית שלו מלא במצרכים יותר בסיסים. נ' בסדר עם זה ולא מתלונן.
אבל המערכת שלך דופקת את נ', היא מזיינת אותו בפנסיה בלי למצמץ ומאשימה את הבורות שלו.
היא תפטר אותו מהעבודה בלי שום זכויות ולא יפריע לה.
במידה ותפיסת העולם שלך תנצח לגמרי, אז גם לא יתאפשר לילדים שלו לקבל חינוך טוב או בריאות הגונה. המערכת חסרת המעצורים וחסרת הרגולציה שאתה מעודד אולי תעשה טוב למוכשרים, תעשה צדק עם הבטלנים, אבל תרסק את חסרי המזל.
וברור לך שבמדינת ישראל יש כמה מאות אלפי נונים כאלו...

ההיכרות שלי עם המין האנושי היא כזאת שברור לי שזה הנמצא בראש הפרמידה לא משחק משחק הוגן של שוק חופשי אלא עושה כל מאמץ למנוע שוק כזה. זה טבעי, ככה הדברים עובדים.
אתה אומר אז השוק יעניש אותו על זה שהוא משחק מלוכלך (קרי, לא מחזיר את החובות שלו ומשתין עלינו מהמקפצה) אבל בפועל השוק מורכב מאנשים שרוצים לשבת בקדימה של המטוס, הרבה פעמים הם יעדיפו שלא להעניש אותו כי אולי זה צודק אבל לא משרת את האינטרס שלהם.
אז כן אני רוצה שוק חופשי.
אבל אני גם רוצה מיסוי גבוה, כזה שיאפשר חינוך ובריאות טובים לכולם.
אני רוצה שוק חופשי, אבל אני גם רוצה רגולטור חזק שלא יאפשר לגולם לקום על יוצרו.
כי זה שלכוחות השוק אין רחמים זה ברור, אבל בכוחות השוק בלבד אין גם הגינות ואין גם בריאות.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

לא יקירי, לא המערכת שלי דופקת אותו בפנסיה, אלא מעורבות הממשלה דופקת אותו בפנסיה. עצם החובה להפרשה לפנסיה היא כפייה ממשלתית, עצם הרגולציה העצומה על בתי ההשקעות שגורמת לכך שיש רק חמש קרנות פנסיה גדולות במקום 20 גוררת מחירים גבוהים. עצם זה שהפנסיה למרבית האנשים החלה בניהול ציבורי כושל היא לא המערכת שלי.

אתה אומר שבכוחות השוק אין הגינות. האם יותר הוגן לקחת מהחרוצים והמוצלחים ולתת לאלו שלא? אני לא חושב. אם אתה משלם לאנשים שלא עובדים ולוקח כסף מאנשים שכן עובדים, כמה זמן זה יכול להימשך לדעתך?

מערכת החינוך היא לא דוגמה טובה לדבריך, היות והיא לא פרטית. מכאן שלמרות תקציב החינוך העצום של ישראל (גבוה ממספר מדינות מערביות, אגב) חלק גדול ממנו הולך למנגנון ולא לחינוך. מעבר לחינוך פרטי יחסוך כסף רב שיילקח מאותו נ' כך של-נ' תהיה הכנסה פנויה גבוהה הרבה יותר מאשר קודם, ובנוסף החינוך שיקבל בנו יהיה הרבה יותר טוב כך שייתכן ולנ' ג'וניור יהיה קל יותר בחיים.

הנחת העבודה שלי היא שאנשים הם תאבי בצע ושאיפה שהם יכולים הם ירוויחו.
במידה ולא תהיה רגולציה על בתי ההשקעות, הם ידפקו את מי שהם יכולים. את נ' קל לדפוק, אותי קצת יותר קשה ודנקנר הוא בלתי דפיק בעליל. לכן את האנרגיה שלהם הם יפנו ללדפוק את נ'.
וזה לא קשור לתחרות, זה קשור לאופי האנושי.

במעבדה כוחות השוק הם דבר נפלא, על הנייר. בפועל כוחות השוק נקבעים לפי בעל הכוח. קרי, אם קוראים לי תשובה ואני הולך להסדר חוב בדלק נדל"ן אני דואג שהפניקס יקבלו יותר כסף. (קורה עכשיו בפועל, החוב של הפניקס מבוטח) כוחות השוק מורכבים מאנשים, אם אני אנליסט ואני צריך לכתוב המלצה על מניה, ואני יודע שבעתיד ארצה לעבוד באותה חברה ההמלצה שאתן תושפע מהרצון שלי. (שוב רק לפני חודש נקנסה אנליסטית לדעתי מפסגות בסכום העלוב של עשרת אלפים שקלים בדיוק על הדבר הזה)
כוחות השוק, ברגע שהם יוצאים מהאקדמיה ונכנסים למציאות מתנהגים כמו בשוק.
עכשיו שוק כזה הוא נהדר לשרוקי, כי שרוקי מבין מה זה אומר שהמקדח מתעכב בדרכו לקידוח, הוא יודע להתייחס להמלצות בגלובס בחשדנות, הוא גם יודע מתי העם מתנהג כמו עדר ולכן כדאי לקנות שורט או לחלופין לרכוש אופציה. שרוקי עובד בזה.
אבל לא כולם צריכים להיות אתה, והם צריכים לדעת שהמערכת לא מנצלת את הבורות שלהם, ולכן חייבים רגולטור חזק. צריך אחריות וענישה בוודאי אזרחית אבל אולי גם פלילית בתחום.

ולגבי הלקחת מהחזקים ולתת לחלשים.
זהו חלק מהדברים שמאפיינים חברה בריאה, כמובן שצריך להיות גבול. אבל זהו הרעיון שעומד מאחורי המיסוי. דווקא לגבי מערכת החינוך שיטת הוואצ'רים שהמלצת עליה נשמעת מעולה. בלי לשנות את הזכות לחינוך חינם ושכר גבוה למורים למרות היותם חלק מהמגזר הציבורי. (אין לי בעיה שבית הספר עצמו יהיה פרטי אך התיקצוב יהיה ציבורי)
אני לא רוצה לשלם שלא עובדים.
אני רוצה להבטיח ששירותים מסוימים יהיו זמינים לרוב הציבור. (חינוך, בריאות, ביטחון)
ואני רוצה להבטיח שיש משהו שמפקח על אלו ששולטים בשוק. בעצם יש לי רצון מאוד קפיטליסטי, שהשליטה בשוק תהיה תוצר של מאמץ, חריצות, כישרון ומקוריות. ולא תוצאה של תרגילים חשבוניים מטונפים, קשרים, גודל ודיסאינפורמציה.
וכן, אני רוצה שאם מקור הרווח הוא המדינה ואזרחיה אז חלק מהרווח יחזור למדינה ולאזרחיה.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי eshely77 הנחת העבודה שלי היא שאנשים הם תאבי בצע ושאיפה שהם יכולים הם ירוויחו. במידה ולא תהיה רגולציה על בתי ההשקעות, הם ידפקו את מי שהם יכולים. את נ' קל לדפוק, אותי קצת יותר קשה ודנקנר הוא בלתי דפיק בעליל. לכן את האנרגיה שלהם הם יפנו ללדפוק את נ'. וזה לא קשור לתחרות, זה קשור לאופי האנושי. ואם יהיו 300 בתי השקעות קטנים וכל מי שידפוק לקוח השוק יעניש אותו והוא יאבד לקוחות? אם זה עבד על רמדיה (שהרגולטור אישר לה להמשיך לייצר אבל אין הורה שפוי שיקנה ממנה עכשיו..) למה שלא יעבוד פה.? במעבדה כוחות השוק הם דבר נפלא, על הנייר. בפועל כוחות השוק נקבעים לפי בעל הכוח. קרי, אם קוראים לי תשובה ואני הולך להסדר חוב בדלק נדל"ן אני דואג שהפניקס יקבלו יותר כסף. (קורה עכשיו בפועל, החוב של הפניקס מבוטח). הוא לא יכול לדאוג שהפניקס יקבלו יותר כסף.. מה שקרה הוא שיש נושים שדרשו וביקשו ביטחונות על ההלוואה בתמורה לכך שיקבלו ריבית נמוכה יותר. כמו בכל מקום, מי שרוצה ביטחון יקבל אותו עם תשואה קטנה יותר. זה נכון גם לחברות אחרות. כוחות השוק מורכבים מאנשים, אם אני אנליסט ואני צריך לכתוב המלצה על מניה, ואני יודע שבעתיד ארצה לעבוד באותה חברה ההמלצה שאתן תושפע מהרצון שלי. (שוב רק לפני חודש נקנסה אנליסטית לדעתי מפסגות בסכום העלוב של עשרת אלפים שקלים בדיוק על הדבר הזה). הקנס היה של 7500, ואגב- הסכום העלוב הזה הוא מה שקבוע בחוק, 10 אלף היה הגבול כשעבר נקי מזכה בהפחתה בקנס. יש לך ספק שהיא שרופה עכשיו בשוק האנליזה? זה העונש האמיתי שלה, מה שהשוק קבע. כוחות השוק, ברגע שהם יוצאים מהאקדמיה ונכנסים למציאות מתנהגים כמו בשוק. עכשיו שוק כזה הוא נהדר לשרוקי, כי שרוקי מבין מה זה אומר שהמקדח מתעכב בדרכו לקידוח, הוא יודע להתייחס להמלצות בגלובס בחשדנות, הוא גם יודע מתי העם מתנהג כמו עדר ולכן כדאי לקנות שורט או לחלופין לרכוש אופציה. שרוקי עובד בזה. אבל לא כולם צריכים להיות אתה, והם צריכים לדעת שהמערכת לא מנצלת את הבורות שלהם, ולכן חייבים רגולטור חזק. צריך אחריות וענישה בוודאי אזרחית אבל אולי גם פלילית בתחום. מצד שני אני לא יודע מה זה אומר שיש לי שיעול חד, אז אני הולך לאשלי כי הוא מבין בזה, ואני משלם לו על השירות שלו. ואני גם לא מבין מה זה אומר שהאוטו לא מניע בבוקר. אז אני הולך למוסכניק ומשלם לו על השירות שלו. למה זה שונה כל כך? אם אתה רוצה להשקיע, לך למנהל השקעות ותבקש ממנו שימליץ לך מה לעשות. אתה לא סומך על בית ההשקעות? לך לבית השקעות שלא מחזיק חשבון נוסטרו (כלומר הוא לא משקיע את הכסף של בית ההשקעות כך שלא ייווצר מצב בו הוא עלול לשחק נגד הלקוחות שלו). אתה לא סומך על הבנק שיגיד לך איפה לשים את הכסף? לך לבנק אחר שלא קשור לטייקונים. אה רגע, אתה לא יכול, כי הרגולטור מקשה את החיים לכל מי שרוצה להקים בנק ויש לך בתכל'ס רק 5 מתחרים. ואם היו 15 מתחרים? ולגבי הלקחת מהחזקים ולתת לחלשים. זהו חלק מהדברים שמאפיינים חברה בריאה, כמובן שצריך להיות גבול. אבל זהו הרעיון שעומד מאחורי המיסוי. דווקא לגבי מערכת החינוך שיטת הוואצ'רים שהמלצת עליה נשמעת מעולה. בלי לשנות את הזכות לחינוך חינם ושכר גבוה למורים למרות היותם חלק מהמגזר הציבורי. (אין לי בעיה שבית הספר עצמו יהיה פרטי אך התיקצוב יהיה ציבורי) בשיטה זו, הוואוצ'ר מגיע מהממשלה, בית הספר הוא פרטי. המורה עובד של בית הספר. אני לא רוצה לשלם שלא עובדים. אני רוצה להבטיח ששירותים מסוימים יהיו זמינים לרוב הציבור. (חינוך, בריאות, ביטחון). ביטחון הוא מוצר ציבורי שלא תלוי בכמה אתה משלם. חיל האוויר לא יודע איפה אתה גר ויודע לעשות שם סיבוב אקסטרה כדי למנוע חדירת מחבל על גלשן רוח. בריאות? אני חושב שישראלה כתב לך על זה בהרחבה. חינוך? אם נסתכל על תואר אקדמי כהשקעה בעסק ( כי הרי אדם לומד תואר כדי שיוכל לפתח את עצמו כלכלית, בעיקר) אז נשאל למה אנחנו לא מסבסדים את הספר שרוצה לפתוח מספרה אבל כן את זה שרוצה להקים משרד עריכת דין. ואם אדם הולך ללמוד את זה כהעשרה עצמית, נשאל למה לא לממן איסוף בולים. ואני רוצה להבטיח שיש משהו שמפקח על אלו ששולטים בשוק. בעצם יש לי רצון מאוד קפיטליסטי, שהשליטה בשוק תהיה תוצר של מאמץ, חריצות, כישרון ומקוריות. ולא תוצאה של תרגילים חשבוניים מטונפים, קשרים, גודל ודיסאינפורמציה. ומה עם מפקח על המפקח? ומי יפקח על המפקח על המפקחים? זאת הטעות שלך, זה מעגל הקסם שמוביל לשחיתות ולקשרי הון שלטון. כי אתה חושב שפקיד ממשלתי אחד חכם יותר משבעה מיליון צרכני שירות. וכדי למנוע מהפקיד שרוצה לעבוד אצל הטייקונים לאחר מכן להזניח את חובותיו, אתה רוצה לשים גם עליו עוד פקיד... אם היית רואה מישהו עם אלרגיה למוצר מסוים, היית רושם לו את אותו המוצר כדי שיבריא? וכן, אני רוצה שאם מקור הרווח הוא המדינה ואזרחיה אז חלק מהרווח יחזור למדינה ולאזרחיה. כלומר?

עם חלק אני מסכים.
(המערכת משום מה לא נותנת לי לעשות ציטוט אז אגיב על ראשון ראשון בלי לצטט אותך).

בארה"ב יש הרבה פחות רגולציה, ובמבחן התוצאה יש לא מעט נזקים. משבר הסאב-פריים הוא דוגמה אחת. אבל הוא לא היחידה. אנרון הוא בעיניי דוגמה עוד יותר טובה. ככל שתקטין את הרגולציה ואת הענישה יהיה לך יותר אנרון. יהיה גם יותר סאב-פריים.
אתה מדבר על זה שהשוק יעניש, אבל העונש בא מאוחר מדי משתי סיבות, הראשונה בגלל שאלו שאיבדו את כספם כבר נפגעו, השניה והיותר משמעותית, אלו שהרוויחו כבר הרוויחו.
אם מנהל תיק השקעות בוחר לבצע החלטות לא הגיוניות, כמו למשל השקעה ספוקלטיבית בבועה ברורה. (והסאב-פריים צעק מקילומטרים עוד לפני שהוא התפוצץ) אבל מצליח לגרוף בונוס אדיר. אז גם אם אחרי זה השוק יעניש אותך ולא תוכל לנהל יותר תיקי השקעות כבר לא יהיה איכפת לך. אתה כמובן תעדיף שזה לא יקרה, אף אחד לא יגיד אני אעקוץ פעם אחת ואפרוש. (בעצם יגידו אבל זה פלילי לגמרי) אבל ההתנהלות תהיה כזאת.
ושוב זה לא תאורטי, ככה השוק מתנהל בפועל בלא מעט מקרים.
אז נכון, אחת לאיזה זמן יש בית השקעות שנמכר/פושט את הרגל. אבל המפסיד הוא לא מנהל התיקים/בעל בית ההשקעות הרשלן. הם כבר קיבלו את הבונוס. המפסיד הוא המשקיע. רגולציה חזקה, במקביל לפתיחה של השוק לתחרות בצורה יותר טובה תמנע את התופעות הללו.

אני טוען שכשהפניקס הלוו כסף לדלק נדל"ן היה להם מידע גדול מכולם על הריסק שנמצא בהלוואה. לא בגלל שיש להם יכולת אנליטית יותר גדולה אלא בגלל השחיתות. שחיתות שהיא טבעית למין האנושי.
שכן מבחינת תשובה זה היה מצב של WINWIN הרגולטור היה צריך למנוע את זה.

ביחס לגובה הקנס, החוק צריך להשתנות. רופא שמועל באמון שניתן לו, סיכוי טוב שלא יעבוד יותר בתור רופא, קרי הוא יהפוך להיות מובטל. אנאליסט צריך שמועל באמון צריך להיקנס בכזאת דרך שהוא יהיה על סף עוני. בנוסף, ללא רגולטור סיכוי טוב שלא היינו תופסים אותה. אם רגולטור חזק נתפוס גם את הקולגות שלה.

את הרפורמה במערכת החינוך צריך להתחיל אתמול, המודל שאתה מציע נשמע לי מצויין.

ביטחון הוא גם משטרה חזקה, שרותי רווחה (עובדים סוציאלים וכד') קרי המון עובדי ציבור שצריכים להיות מסוגלים להתפרנס בכבוד.

אתה יכול לבחור את הרופא שלך, למזלנו הטוב בתחום הרפואה האתיקה טבועה חזק יותר מאשר בכלכלה. ועדיין יש צורך בביקורת ויש צורך בענישה. נכון שעקרונית מוסך, רופא, שרברב ומנהל תיק השקעות הם זהים.
ההבדל הוא שהיכולת שלך לדעת אם המוסכניק שלך רימה אותך או חרא של איש מקצוע היא הרבה יותר קלה מאשר הידיעה אם קרן הפנסיה שלך מתנהלת בשלומילאיות במקרה הטוב או נותנת הלוואה לחברה אחרת של בעל השליטה במקרה הרע.
בנוסף ההשפעה של מוסכניק רע, קטנה בהרבה מנורמות פסולות המשתרשות בשוק ההון.

לגבי שאלת הפיקוח, כאן אתה תופס אותי עם המכנסיים למטה. יש המון אמת בנקודה הזאת. איך בעצם מייצרים רגולטור איכותי. לא פשוט אבל אפשרי.
האמת שאם הממשלה לא מצליחה לייצר רגולציה יעילה, אז צריך לסגור את כל הדבר הזה שנקרא מדינה.
למדינה יש אחריות. בלי להסיר את האחריות מאיתנו האזרחים, לזה שרוצה לשלוט יש אחריות. הוא לא צריך לגדל אותי, אני אחראי לעצמי. אבל הוא אחראי לשים בלמים לחולשות של המין האנושי.
בין אם זה על ידי שוטרים, שופטים ובתי כלא.
ובין אם זה על ידי מפקחים, קנסות וסנקציות.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

משבר הסאב פריים נולד כולו בגלל רגולציה. להזכירך בקצרה- פאני מיי ופרדי מאק היו סוכנויות ממשלתיות ולאחר ההפרטה נותרו בחסות ממשלתית.
לוביסטים דמוקרטים בהם אובמה לחצו על הבנקים להעניק משכנתאות לשחורים והיספנים עניים למרות שהבנקים לא רצו (כלומר הבנקים היו אחראיים ולא הלוו לעניים, אבל העניים הללו מצביעים לדמוקרטים..). לאחר שהרגולטור בעצם כפה על הבנקים לתת הלוואה לכל אחד, האחריות מוסרת מהבנקים ועוברת לממשלה. עובדה שהממשלה הצילה את הבנקים הללו, כי הרי באשמתה הם קרסו. אם לא היתה את הרגולציה הזאת, הבנקים היו יודעים שמתן הלוואות לא זהירות יביא לקריסת הבנק ללא חילוץ.
בשוק חופשי לא מחלצים בנקים שקרסו, כמו שלא מחלצים מפעל נעליים שקרס.


הדוגמא שלך נכונה גם לרופא שיכול לקחת שוחד ולקדם לקוחות בתור, ואחרי שיתפסו אותו, אז מה, את הכסף שלו הוא כבר עשה... נכון?

הטענה שלך לא נכונה כלל. הפניקס לא הלוו לדלק נדל"ן יותר או פחות מבתי השקעות אחרים. הם השקיעו בנדל"ן כמו שאחרים משקיעים בנדל"ן וכמו שהם משקיעים בחברות יצרניות או הייטק או נפט.
כתבתי לך כבר- האחזקה של המוסדיים בדלק נדל"ן נעשתה כחלק ממדיניות השקעה. אף אחד בעולם כמעט לא חזה התמוטטות בשוק הנדל"ן במזרח אירופה. אולי הם לא היו מנהלי כל כך טובים, זה קורה, אבל שחיתות? לא היתה כזאת.

לגבי לימור גרובר, האנליסטית- לא הרגולטור תפס אותה, אלא התקשורת. ואם אתה מסכים שהחוק הוא בדיחה, כלומר הרגולציה לא השפיעה פה, האין זה מחזק את הטיעון שלי?

רווחה אינה מוצר ציבורי, שהרי לא כל הציבור משתמש בה, בניגוד לביטחון או למערכת המשפט. מכאן הרתיעה שלי ממימונה. מערכת רווחה ענפה פירושה יותר בטלנים מרצון.
למשל-

http://www.kav.org.il/100994/609

איך אני יכול לדעת שהמוסכניק לא תפר אותי כשהחליף חלק לא מקולקל וניפח את החשבון? אין לי אפשרות, אלא ללכת למי שמבין ולשאול אותו, או ללמוד בעצמי. בדיוק כמו שוק ההון.

אתה לא יכול ליצור רגולטור איכותי מהסיבות שציינתי- קל יותר להשפיע על אדם אחד מאשר על שבעה מיליון. קל יותר להבטיח לפקיד אחד עבודה אצלך לאחר סיום הג'וב מאשר לשבעה מיליון. קל יותר לשכור לוביסט שישפיע על עשרה חברי כנסת מאשר שישפיע על שבעה מיליון אזרחים. מבין את הנקודה? ככל שיש יותר מעורבות ממשלתית קל יותר לעשירים וללוביסטים להכניס את דעתם, לקבל הטבות והקלות. הממשלה מטילה מכסי מגן על מלט? דנקנר מרוויח מזה כי יש לו מונופול. תאר לך שהיה קל לייבא מלט? כל אחד עם סכום מסוים של כסף היה יכול לייבא מלט. אבל כשהממשלה מתערבת, דנקנר יכול לשכור לוביסט, אתה לא.

למעשה, לחשוב שפקיד אחד יכול להחליט בשביל שבעה מיליון איש זאת יומרנות, שלא לומר התנשאות. תחשוב על זה.

וואו, אני לא בטוח שאני לא מסכים איתך.
או במילים אחרות מאחר והדברים נשמעים הגיוניים. (לא הכרתי את העובדות שהצגת לגבי הסאב-פריים, אני אנסה לקרוא על זה בסוף הסבב) אז יש סיכוי שבאופן עקרוני הצדק אצלך.
לא בהכל אבל בחלק עקרוני של הדברים
בעצם אם הסאב-פריים הוא כפי שאתה מציג אותו, אז בנקודה העקרונית ביותר - רגולטור כן או לא יש סיכוי שתגרום לי לשנות את דעתי.
ועכשיו ללמוד...

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

עוד מילה קטנה לגבי רגולציה-
כשהבנק יודע שאיש לא יחלץ אותו, הוא יהיה זהיר יותר, כי האחריות כולה עליו. כשהרגולטור מתערב, הוא בעצם אומר לבנק- תעשה מה שאני אומר כדי שלא תיפול. אז הבנקאי מאבד כל רסן, כי הרי אמרו לו באיזה גבולות להישאר, אז הוא יישאר בגבולות הללו, בדרך כלל מאוד קרוב אליהם. אין לו סיבה להיזהר יותר, כי הרי הוא נשאר בגבולות הללו. הוא עושה מה שאומרים לו.

http://www.kav.org.il/100994/b1269

בונא יש דרך לרסן אתכם זוג משוגעים???

תודה על התשובות שנתתם לי עד עכשיו, אבל טינפתם תאמאמא של האשכול שפתחתי!!!!!!
אתם עושים את זה בכל האשכולות שבפורום? או שרק באשכולות של אנשים חדשים, שלא מבינים כלום בכלכלה, וזה יהיה להם עוד יותר לא מובן, ואם הייתה להם טיפת משיכה לכלכלה אז זה יעלים להם אותה?

אין מנהל לפורום? למה לא מוחקים תהודעות שלהם מפה?!!

טוב אני ממש מתנצל על מה שכתבתי, לא ראיתי שעניתם לי...
התשבות שלכם מעל ומעבר, אבל לקחתם את הויכוח למקומות שניראה כאילו אתם רבים עליהם כבר שנים.

סליחה

אולי אינני מעודכן אך ככל שידיעתי משגת רק ואך ורק הממשלה מחליטה על הדפסת כסף ! גרעון ממשלתי=הדפסת כסף.
כשקובעים את התקציב השנתי, קובעים את מידת הדפסת הכסף. את התקציב מתכננת הממשלה ולא בנק ישראל.

הממשלה מייצרת גרעון - אבל היא חייבת לקחת הלוואות כדי לממן אותן (אג"ח מדינה).
היא עושה זאת לפי האינטרסים של המפלגות המרכיבות את הממשלה (שרוצות להיטיב עם כלכלת ישראל מצד אחד, ולחלק הטבות "חברתיות" מצד שני).


גוף אחר, בלתי תלוי לכאורה (הבנק המרכזי של ישראל) מחליט החלטות הקשורות לכמות הכסף.
הוא עושה זאת לפי אינטרסים כלכליים ולא לפי רצון להיטיב עם קבוצה זו או אחרת בעם (למרות שהעומד בראשו נבחר ע"י פוליטיקאים בעקבות דעותיו הכלכליות):
האם להוריד את הריבית במשק?
האם להוריד את יחס הרזרבה שהבנקים מחוייבים לשמור?
האם להקטין את ייתרות מטבע החוץ?
האם לקנות הלוואות לטווח רחוק ולהחליפן בהלוואות לטווח הקרוב?
האם לחזור לשיטת "רצועת האלכסון" לשליטה ישירה על מחיר השקל?
כל אלו נחשבים שיטות להדפסה עקיפה של כסף (הגדלת כמות הכסף בשוק).


הדפסה ישירה של כסף נחשבת התערבות לא סבירה במשק - ועלולה להוביל לסנקציות כלכליות.
כך גם השתלטות על הבנק המרכזי (בנק ישראל) ושימוש בו לצורך מניפולציה כלכלית.

נראה לי שזה בדיוק מה שכתבת, שתהיה איפלציה מטורפת ולמטבע השקל לא יהיה כל ערך ואז הכל פה יתמוטט כי משק לא יכול לעכל שינויים דרמטיים מאוד בזמן קצר.
בקיצור אם הממשלה תדפיס פתאום בבת אחת מאות מילירדי שקלים ותחלק לאוכלוסיה, זו תהיה קטסטרופה והתמוטטות מיידית.

הדומיין שלי נמכר!

לא כלכלן אבל יכול להסביר.
מה שאתה מציע הוא להרוס את הבסיס של השוק החופשי, קרי שוק שעובד על פי היצע וביקוש.
עכשיו אתה מכיר את המין האנושי, אנחנו תמיד רוצים יותר.
אתה תסתפק אולי בשקית חלב אחת ביום.
אבל איזה אוטו תרצה? אם שום דבר לא שווה כלום כמה שווה המכונית שלך?
ומי יזכה לגור בקו ראשון לים? אם לכולם יש אינסוף כסף מי יקנה את הבית הספציפי שכולם רוצים.
ובמטוס, מי יהיה זה שישב מקדימה?
ורגע, מי יהיה זה שיקום בבוקר ויעבוד כדי לייצר את המכונית?
אתה צודק, אנשים יצרכו פחות אנחנו נחזור למשק שכל אחד מייצר את מה שהוא צריך. שותל לעצמו את הירקות, מגדל את הפרה ומייצר ביצים.
ואז יהיה זה שישים לב שהוא מגדל תרנגולות יותר טוב מהאחרים, והוא יחזיק לול. והוא יחליף ביצים תמורת חלב.
בשלב מסוים הלול שלו יגדל והוא יתחיל להעסיק משהו בלעבוד אצלו בלול.
הוא יגלה שהוא בכלל טוב במשק חי והוא יקנה פרה. הוא ישכנע את השכן העצלן שלו למכור לו את שטח האדמה תמורת אספקה שוטפת של ביצים וחלב.
בשלב מסוים יהיה לו יותר נוח לתת לפועל שלו נייר שמסביר שהוא חייב לו שתי ליטר חלב ועשרים ביצים. וברגע שהפועל ירצה הוא יוכל לקבל את הביצים והחלב שלו.
הפועל שבדיוק ירצה לשפץ את הבית ייתן לשכן אחר שגילה שהוא מעולה בריצוף, נייר ששווה ליטר חלב וחמישה ביצים, שאותם הוא יוכל לקבל אצל זה שיש לו משק חי מצליח.
וברגע הזה לכסף שוב תהיה משמעות.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי eshely77 לא כלכלן אבל יכול להסביר. 1. מה שאתה מציע הוא להרוס את הבסיס של השוק החופשי, קרי שוק שעובד על פי היצע וביקוש. 2. עכשיו אתה מכיר את המין האנושי, אנחנו תמיד רוצים יותר. אתה תסתפק אולי בשקית חלב אחת ביום. אבל איזה אוטו תרצה? אם שום דבר לא שווה כלום כמה שווה המכונית שלך? ומי יזכה לגור בקו ראשון לים? אם לכולם יש אינסוף כסף מי יקנה את הבית הספציפי שכולם רוצים. ובמטוס, מי יהיה זה שישב מקדימה? 3. ורגע, מי יהיה זה שיקום בבוקר ויעבוד כדי לייצר את המכונית?

התשובות מאוד פשוטות!

1. שוק חופשי לא, היצע וביקוש כן. לא יהיה מחסור בחלב כי יבנו מראש יותר רפתות.
2. האוטו הכי טוב שיש שווה אולי פי 3 מהאוטו הכי גרוע. כרגע אין פורפורציה במחירים בגלל השוק החופשי, ובגלל שזה מותג. כמו שיש ג'ינס שעולה 2000 וג'ינס שעולה 50. אין בינהם הבדל.
לכל מי שירצה, יהיה אוטו טוב. + הגבלה בכמות הרכבים למשפחה.
במטוס ישב מקדימה מי שזכה בהגרלה. לבתים בים ימצאו פיתרון דומה.
3. מי שילך לעבוד זה מי שהגוף החדש שאחראי על עבודה ייקבע לו ללכת לעבוד, איפה, וכמה שעות ביום. כבר כתבתי את זה.

תודה על התשובות.. אבל עדיין לא הבנתי איפה הבעיה.

נעים מאוד קומוניזים.
נוגד לחלוטין את טבע האדם.
מה יקרה בפועל...
בוא ניקח אותי לדוגמה. האוכל שלי מובטח, את הבית שלי אני מקבל לפי הגרלה והסיכוי שלי לחיות טוב ממך הוא תלוי מזל.
האנשים היקרים שקבעו במה אני צריך לעסוק החליטו שאני צריך לעבוד במעבדה לפתח תרופות, סך הכל ביולוגיה תמיד עניינה אותי. (רציתי להיות רופא אבל הם מצאו שאני יותר מתאים למעבדה)
אני ממושמע ועובד מ8-16 כפי שהאנשים המחליטים החליטו.
בחודש האחרון אני טיפה מפגר בעבודה, יש לי כמה רעיונות חדשים שאם אבדוק אותם אולי אגיע לפריצת דרך משמעותית אבל בשביל לבדוק אותם אני צריך להישאר עד 19. אבל למה לי להישאר עד 19? הרי ארוחת הערב מחכה לי בבית בכל מקרה. ואת החלום לגור ליד הים אגשים אם יהיה לי מזל בהגרלה.
חוץ מזה אני מאוד מתוסכל שהחבר שלי שהיה עצלן בבית הספר זכה במסגרת ההגרלה האחרונה לשבת בקדימה של המטוס למרות שמה שהוא עושה זה להיות אחראי על הגינות.
אז חרא על המעבדה אני הולך הביתה. (אני אהיה חייב ללכת כי גם לההוא שאחראי על התחזוקה של האוטובוסים אין אינטרס להתאמץ יותר מדי וכל התחבורה הציבורית מקרטעת)

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי eshely77 נעים מאוד קומוניזים.

סוף סוף בעיה אמיתית....
לנהג אוטובוס יהיה אינטרס לעבוד כמו שצריך כי אם ידווחו עליו הוא יישפט...
לכל השאר קשה לי לענות תשובה ברורה, אבל אני אנסה:

אני מניח שאתה תישאר עד 19 כי העבודה מעניינת אותך..
הרי זה מה שבחרת, ועבודה זה עיקר החיים שלך, ומי שמביא תוצאות טובות יותר בעבודת גננות/מעבדה יקבל צ'ופרים.. (לדוגמא- סיכוי גדול יותר לזכות בהגרלה ספציפית שנירשמת אליה).
אין הרבה עבודה במפעלים, כי רובוטים יקרים עושים את 90% מהעבודה.

אני בתור עובד לשעבר ברפת, יכול לספר על תהליך האכלת הפרות:
4 אנשים היו מכינים תערובת אוכל, לוקחים אותה בעגלה, ומפזרים עם קילשון לאורך כל גדר ההאכלה של הפרות. כשהפרות היו מסיימות לאכול את מה שקרוב לגדר, היו שוב באים בחורים עם קילשון ועוברים לכל אורך הגדר ומקרבים לפרות את האוכל.

היום כבר רכב בשם מג'ימיקס אוסף לתוכו כמות עצומה של תערובות, בוחש אותה במיכל עם ויטמינים, ושופך אותה ב5 דקות לאורך כל הגדר. אחר כך אותו נהג יורד מהמג'ימיקס ועולה על הJCB (שופל חשמלי) ובעבודה של 2 דקות מקרב לכל הפרות את האוכל.
אחרי שעזבתי את הרפת קנו רובוט על מסילה שדוחף לבד את האוכל. האם לא קיימת בשוק היום מערכת שמסיעה מכוניות ללא נהג? (שתוכל לנהוג לבד על המג'ימיקס?)

ומה לגבי הרובוט שחולב לנו את הפרות כבר 10 שנים טובות?
והמסוע החשמלי שדוחף בעצמו כל שעה את החרא של הפרות מכל הרפת לתעלת ניקוז גדולה?
אני לא מדבר על שום דבר של קיים -היום-.
אז מעט מאוד אנשים יעבדו בגננות, ובחרא של הפרות ברפת.

עוד דבר חשוב.
בתור חייל מתלהב שחווה המון אכזבות בשירות הצבאי שלו, אני יודע משהו על עבודה שלא רוצים לעבוד בה.
רציתי להיות קרבי, אחר כך במודיעין, אחר כך מאלף כלבים, אחר כך מפקד-מורה בבסיס מחשבים, ואחרי שכל אלה נמנעו ממני היום אני טכנאי פשוט. אני שונא את התפקיד שלי ואת המפקד הקוקסינל שלי, אבל כשאני מצליח לטפל בתקלה אני מרגיש סיפוק.

וגם כשאני משובץ ליום אחד של עבודות רס"ר בבסיס, ואני מקלל בלי סוף כי חם לי ונדבק אליי דשא ואני פאקינג עושה עבודות רס"ר, בסוף היום כשהבסיס נקי וכל העובדים יושבים על מדי חצי-ב' ושותים קולה, כולנו מרגישים סיפוק חבל על הזמן.

לא אמרתי שלא יהיה כסף בכלל, אלא פשוט בשפע.

אם שקית חלב תעלה 4 ש"ח ולשבת בקידמת המטוס יעלה 500 מליון ש"ח (ע"פ ביקוש+ הגרלה)
האם תמהר כל כך לשפוך על פינוק קטן את כל הכסף שלך?

ומה עם בית בים יעלה לך 3 מליארד+ הגרלה? האם לא תעדיף לחיות בגליל הירוק, בכינרת היפה, בחרמון הלבן, או במדבר המוזהב? (תתפלא יש אנשים שמשוגעים על המדבר) או אולי בבית-שאן-סיטי העיר הידועה שהוכרזה כעיר הגרפיטי והאומנות הגדולה בישראל (בצחוק כן, לא אמיתי). ומה לגבי ירושליים הקדושה? כמה אנשים יעזבו אותה בשביל הים?

ודבר אחרון והכי חשוב
שים לב שהסכמת איתי בדבריך שכן יהיה שפע (ארוחת ערב מובטחת וכו')
זה לא דבר שהוא כל כך מובן מאליו. מהו אחוז האבטלה בישראל???
זוהי עיקר התיאוריה שלי.
שלא יהיה עוני במדינה.

בסיטואציה כזו שבשלב מסויים אתה תצליח לקבל כמעט כל מה שידליק אותך בחיים שלך,
כמה דברים כבר יגרמו לך להיות מתוסכל?
סקס עדיין יהיה כיף וקשה להשגה, אוכל יהיה טעים ומגוון, והתחביבים שואלי יעניינו אותך רק יגדלו ויגדלו.
(אופנוע, טרקטורון, אופנוע ים, טיפוס הרים, צלילה, גלישה, צניחה, כדורגל, כדורסל)
(כלכלה, רפואה, אלקטרוניקה, מכאניקה, ציור, פסיכולוגיה, ופוליטיקה)
לא ניראה לי שיהיה לך בעיה למצוא את עצמך אחרי 6 שעות עבודה.
לא ניראה לי שזה שלא ישבת אתמול בקדימה של המטוס אתמול אחרי שחזרת מחודשיים באוסטרליה זה מה שיתסכל אותך.

האם עכשיו אתם מסכימים איתי???
פעם הבאה אני אתן תשובה קצרה

והנה תשובה קצרה- לא, לא מסכים איתך.
אף אחד לא מוכן לעבוד יותר קשה אם לא יוצא לו מזה כלום, אנחנו לא מזוכיסטים.
הכסף הוא בסך הכל מדד לשווי של מוצר. במקום להחליט כמה עגבניות שווה העז שאתה רוצה למכור למגדל העגבניות, החליטו לקבוע מספר לכל מוצר שכזה.

מי יחליט כמה שווה כל מוצר? הממשלה? לא. כי אתה חושב ששקית חלב שווה 4 ש"ח, והרפתן חושב שבשביל 4 ש"ח הוא לא מוכן למכור לך חלב. אז מה, תכריח אותו? בעל המכולת חושב שלמכור את החלב ב-4 ש"ח זה בזבוז, כי היות ואין מספיק חלב הוא יודע שהשכן שלך מוכן לשלם 5 ש"ח.
אתה שוב תגיד- אז מה, נבנה עוד רפתות וכך יהיה מספיק חלב. ואני אומר לך- לא, אם תבנה עוד רפתות, לא יהיה לך דיר כבשים ולא לול תרנגולות.כי כמות המשאבים בעולם מוגבלת, מבחינת כוח עבודה, בעלי חיים למאכל, חומרי בניין וכו'. כשאתה מבקש לבנות עוד רפתות שלא דרך רצון השוק עצמו, אתה מונע בניית מוצרים אחרים.

אתה אומר שהמשאבים מוגבלים, וזה נשמע לי מאוד הגיוני, אבל קשה לי לעכל את זה.
בוא ניקח לדוגמא את הדרום- המון שטח ריק.

כדי לעשות שם רפת צריך לדוגמא: מים.
(מתקני הטפלה + חשמל + צינורות ברזל ענקיים)
אם אני רוצה לקנות מתקן הטפלה מדייויד בארה"ב לדוגמא, ואני נותן לבנק את השטרות ה"שיקריים" שאני מדבר עליהם, האם לבנק עצמו זה ישנה משהו?

אני מבין שיש פה בעיה אבל אני לא מצליח לצייר את התמונה הזו בראש!

הבנק מקבל את השטרות> ממיר אותם לדולרים> ושולח לדיוויד מארה"ב תמורת מתקן ההטפלה.
כביכול- דיוויד קיבל דולרים לכל דבר והוא יכול לקנות בהם מה שהוא רוצה.
אז מה מונע מלקנות הרבה מתקני הטפלה?
איפה הבעיה שלי? בבנק?
הוא קיבל שקלים רגילים! מבחינתו שוכב אצלו עכשיו בכספת כסף ישראלי לכל דבר! מעניין אותו עם הדפיסו עוד המון שטרות ממנו??? הוא הרי הערך שלו נשאר אותו דבר! אין אינפלציה! המחירים לא ישתנו! הוא עדיין יכול לקנות שקית חלב ב4 ש"ח!

(וזה יעלה 4 ש"ח כי הפקיד החליט שזה הסכום שמכסה את ההוצאות של המפעל+ העובדים.
ואם למישהו זה לא נראה שיצביע למפלגה אחרת. המפעל שייך למדינה. זאת לא הנקודה)

חברת חשמל לא יכולה לשלם בשטרות החדשים לחו"ל תמורת פחם, ברזל וכו'?
הבנק הרי יקבל שקלים רגילים, וימיר אותם לדולרים רגילים!

עוד משהו שקשה לי להבין-
איפה כל הכסף שלי??

אם לפני 30 שנה יכלו לקבל עוף כמעט ללא בגבלה, למה היום לא?
4 אנשים מחזיקים רפת שלמה שמייצרת עשרות אלפי ליטרים של חלב.
איש 1 לוחץ על כפתור בבריכות לגידול דגים, והמנוף מרים רשת עם 2 טון דגים בתוכה.

ועדיין אני מתאבל על כל חלב שאני קונה ודגים בימי שישי בערב זה מותרות.
לאן כל השפע הזה הולך?? יש קיבוצים שעדיין יש להם שפע, אז למה זה לא ככה בכל המדינה?

אני מצטער, אבל אין לך מושג כנראה מה היה פעם. מי בדיוק יכול היה לקבל עוף ללא הגבלה? אולי הקיבוץ שייצר אותו. אבל בעיירת הפיתוח ואפילו בעיר הגדולה לא קיבלו עוף, קיבלו תלוש לעוף בערך פעם בשבוע. פעם היה לך יותר? פעם חופשה שנתית היתה בבית הבראה של קופת חולים, רכב היה למקורבים בלבד, ישנתם שלושה אחים בחדר והרגשתם מפונקים, לאף אחד לא היתה פנסיה (שוב, רק למקורבים), לא היה לך מבחר בשום ענף שהוא, נעלת "המגפר" ולבשת "אתא". והיום?

עובדה שבקיבוץ היה להם שפע. מאיפה הוא בא? קסם?

*לגדל תרנגולת לוקח שנים של פיקוח בריאות על חיה, הובלה, גידול, האכלה וכוליי וכוליי..
*כמה זמן ואנרגיה ומקום דרוש כדי לייצר אייפון? מכונות עושות את זה אני מניח תוך כמה עשרות שעות!
*תרנגולת- נגמרת תוך שבוע.
*אייפון- מחזיק שנים.

אז אם לול כל כך קשה להחזיק, והיה לי שפע של עוף, (ובאמת היה לי)
אז גם יכול להיות לי שפע עצום מטכנולוגיה מתקדמת

יש לנו את כל מה שדרוש כדי לייצר ולהינות מכל מה שיש לעולם להציע כיום (מכוניות חדשניות, אייפון, ועוף)
אבל בפועל אנחנו לא נהנים מהם!. זה לא קשור לנושא שפתחתי, אבל אני לא מבין את זה.
(זאת אומרת כן נהנים- אם כדי שאדם שפוט יצטרך לעבוד חצי מהחיים כדי לקנות מרצדס ששווה הרבה פחות- נקרא להינות...)

היה להם שפע על חשבון המדינה כולה. הקיבוצים היו מקושרים לעטיני השלטון, מה שאפשר להם מים זולים, קרקע בחצי חינם, מכסי מגן על יבוא, מה שהופך אותם ליצרנים בלעדיים, מענקי ייצוא ועוד.

אוקי בזה אני ממש לא מבין אז אני לא מתווכח, וגם שמעתי הרבה אנשים אומרים את זה.
מה שאני כן יודע, זה שהבעלים של כל המפעלים בקיבוץ זה בעצם הקיבוץ עצמו. ככה שאף אחד לא לקח סיכון כדי להקים אותם. הם הוקמו על חשבון הקיבוץ, והקיבוץ (התושבים) קוצרים בכיף את הרווחים.

כרגע מכל מפעל שיש בתל אביב, אף אחד לא מרוויח חוץ מהבעלים של המפעל. שבר"כ הוא עשיר בטירוף ויש לו עוד המון מפעלים. האם קיים מפעל כלשהו ששייך למדינה עצמה?
איזה שאלות נאיביות, אני מתבייש.

הבעלים היה הקיבוץ, אבל הכסף מאיפה הגיע? מהבנקים. ואם המפעל קרס? הבנקים מחקו את החוב, או שהממשלה כיסתה אותו. כך או כך, הכסף הגיע מכלל האזרחים במדינה.
יש חברות שהן ממשלתיות, כלומר הבעלים זה המדינה. למשל חברת חשמל.

ואם לא תשאל, לא תדע

להגן רגע על הקיבוצניקים.
אתה עושה כאן דה-לגיטימציה לא נכונה. וחוטא לאמת.
למרות שיש אמת במה שכתבת, זאת לא הסיבה העיקרית לשפע שהיה להם. הסיבה שלקיבוצים היה זה כי הם היו כאן קודם והיו מאורגנים.
כשמדינת ישראל קמה, חלק מהקיבוצים כבר היו קיימים כמה עשורים, בנוסף עיקר האוכלוסיה שלהם הייתה אוכלוסיה צעירה ועובדת כשלרוב לא הייתה אבטלה סמויה.
היתרון העיקרי היה איכותי, לחברה אידאולוגית שרתומה למטרה מסויימת יש יתרון ענק כנגד כל קבוצה אחרת.
תחשוב על עסק שיכול ברגע אחד לגייס עשרות עובדים כי הוא צריך ויום למחרת לשחרר אותם בלי הוצאות נוספות. (הגיוסים לאבוקדו בלשון של קרמבו, אתה מבין את העיקרון)
לרגע קצר היה ניתן לנהל קואפרטיב שבו כולם שותפים שווים ולרוב המוחלט באמת איכפת מהצלחת הקואפרטיב. הבעיה היא שלאורך זמן טבע האדם מתנגד לרעיון כזה והניוון פוגע בכל.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

וכמובן שאי אפשר שלא להזכיר עובדים חינמיים מחו"ל, וכמובן עובדים מעיירות הפיתוח שאמרו תודה לכל עבודה שקיבלו ועבדו בשביל הקיבוצים, ופועלים זולים מהשטחים לאחר 67, ופועלים זרים לאחר האינתיפאדה, לפני שהחליטו (ממשלה או בג"צ, לא זוכר) שצריך לשלם גם להם מינימום. זה לא היה כל כך ורוד.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי romikili עובדה שבקיבוץ היה להם שפע. מאיפה הוא בא? קסם? ... יש לנו את כל מה שדרוש כדי לייצר ולהינות מכל מה שיש לעולם להציע כיום (מכוניות חדשניות, אייפון, ועוף) אבל בפועל אנחנו לא נהנים מהם!. זה לא קשור לנושא שפתחתי, אבל אני לא מבין את זה. (זאת אומרת כן נהנים- אם כדי שאדם שפוט יצטרך לעבוד חצי מהחיים כדי לקנות מרצדס ששווה הרבה פחות- נקרא להינות...)

אתה גרת בקיבוץ שייצר עוף - אז היה לך עוף "חופשי חופשי"
אבל לא יוכלת לטוס לחו"ל אחרי צבא.
אם רצית לנסוע לעיר היית צריך להירשם ולקוות שיהיה מספיק רכבים
אם רצית ללמוד באוניברסיטה היית צריך לעבור וועדה ולקוות שאתה מקומבן מספיק.
אם עשית "יותר מדי" ילדים הם היו חוטפים מכות כל יום כי הם "סוציומטים".
אם ביקרו אצלך יותר מדי אורחים גם יכית לתואר המפוקפק,
ואם היו לך קרובים עשירים - היו לך אפילו מוצרי חשמל (פששש... שואב אבק תוצרת גרמניה).
עוף זה נחמד - אבל לא פסגת החלומות של אנשים.



יש מדינות שניסו להציף את המדינה בכסף (עשו את זה גם בישראל באופן מוגבל). התוצאה הייתה "ריסט" לכלכלה:
בהתחלה הכלכלה משתגעת - ואנשים לא יודעים מה לעשות. נוצרים עודפים וחוסרים אדירים,
ואז המערכת מתייצבת וחוזרת לשיווי משקל - יש מליונרים חדשים ועניים חדשים, וכל מה שקרה זה שאנשים איבדו את הפנסיה שלהם.

בסופו של דבר - כל חריגה הכי קטנה מ"כלכלה אחראית" נגמר במכה חזקה שחמורה בהרבה ממה שניסו לתקן.
אז למה לנהל את הכלכלה בצורה חובבית שהורסת לאנשים את החיים?
למה לתקן בלי סוף מה שבכלל לא מקולקל?

כמו שכתבתי לך- דייויד רואה שהדפסת הרבה שקלים וכך כל הדייוידים האחרים, ולכן שער הדולר שקל משתנה, ועכשיו תצטרך לתת לדייויד 40 שקל לדולר ולא ארבע. אז למרות שהדפסת כסף, אתה עדיין יכול לקנות איתו בדיוק אותו דבר מדייויד, אולי אפילו פחות.

דיוויד לא רואה כמה שקלים הדפסתי. דייויד קיבל ממני דולרים, והוא יכול לקנות בהם בארה"ב כרגיל.

הבנק רואה שהדפסתי הרבה שקלים.
ושוב אני לא מבין-
מה איכפת לו כמה שקלים הדפסתי?
4 ש"ח = 1 שקית חלב! לא משנה איך תהפוך את זה! איזהו הגיון יש לו לדרוש יותר שקלים בשביל דולר?!

אוף אני מוותר...

אל תוותר, אנחנו קרובים...
דייויד מקבל רק דולרים. לך כישראלי אין דולרים, אתה צריך לקנות אותם. מחיר הדולר, כלומר כמה שקלים הוא יעלה, נקבע על ידי השוק החופשי. כדי לקבוע מה מחיר הדולר בשקלים, כל המוכרים והקונים (כל הבנקים, הסוחרים, הספקולנטים למיניהם) בודקים את כמות הכסף בשווקים, מה שמצביע על מדד המחירים. ראה את הלינק שקישרתי לך, מודל PPP, יש שם נוסחה שמסבירה את זה.

אי אפשר להסכים אתך כי זה כל כך לא נכון.
אין לי מושג איפה להתחיל...
אבל ננסה
אני אולי אוהב את העבודה שלי, אני מאוד אוהב את הלימודים שלי עכשיו. ועדיין אם לא היה לי מבחן ביום ראשון לא הייתי יושב עכשיו וקורא מתי בדיוק לחולה יש רפקלסים מוגברים ומתי מוחלשים. (למעיין בדלתון הלכתי בכל מקרה)
אוטומטיזציה לא פותרת את הצורך בעובדים, היא רק משנה את האופי המקצועי. לא צריך משהו שיסע על הטרקטור ויעמיס את האבוס, צריך משהו שיתכנן רובוט. אגב, זה שישב ותכנן רובוט עשה זאת לא כי הוא אוהב אותך ואותי, אלא כי הוא רצה להתפרנס. הוא ישב ואמר לעצמו אם אתכנן רובוט נהדר אז יש סיכוי שאני אשב בקדמת המטוס.
לא באמת יהיה אוכל בשפע, יהיה אוכל בסיסי, אולי לכולם. אבל העובד ברפת יתאמץ פחות לשפר את תנובת הפרות. המחלבה לא תפתח מוצרים אטרקטיביים. וכן הלאה.
במקומות בהם לא הייתה תחרות רמת החיים של כולם הייתה נמוכה יותר.
ברגע שאתה נותן בונוסים אתה חוזר למקום הפשוט, המוכשר יותר והחרוץ יותר חי טוב יותר.
כואב אבל ככה זה.


אבל השיא של מה שכתבת הוא שאת נהג האוטובוס תשפוט. אתה מבין, בן אדם שהאנשים החכמים החליטו שהוא צריך להיות נהג אוטובוס, לא ממש אוהב את המקצוע. לא גנב, לא אנס, לא רצח, רק זלזל בעבודה שלו יישפט וייענש? אני מעדיף לחיות בעולם בו אדם כזה יפוטר ממקום עבודתו, במידה והוא לא ילמד לקח אז הוא יהיה עני ובמידה והוא ילמד לקח הוא ימצא מקום אחר להתפרנס בו.
ועכשיו חזרה ללמוד

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

*תנובה תייצר מוצרים חדשים כי מנהל הסניף יגיד לעבוד הפשוט שהעבודה שלו להיום זה לחשוב על שם חדש למילקי.

*העובד הפשוט יפתח למפעל רובוט שעובד טוב יותר כי זה מעניין אותו ומאתגר אותו, וכי הוא למד בשביל זה.
בנוסף הוא יקבל 50% יותר סיכוי לזכות בהגרלה לבית בפסגת החרמון שם יש ביקוש גדול. אם יזכה בהגרלה, עדיין ישלם עליו יותר מבמקום אחר.

*נהג האוטובוס יישפט כי הוא בחר להיות נהג ואז דפק את הנוסעים. הוא יכל להמתין בסבלנות שהגוף האחרי יאשר לו את הטופס העברה לעבודה בחקלאות כמו שביקש.
חוץ מיזה למה שהוא ידפוק את הנוסעים? העבודה מתסכלת אותו? גם היום אנשים לא עובדים במה שהם אוהבים. רק שבתיאוריה שלי הוא יעבוד פחות שעות ויחזור הביתה לחיים הרבה יותר טובים.

*החזק והמוכשר והחרוץ יקבל יותר. נכון
אבל ככה זה גם היום אז מה זה משנה? אגב יש קיצבאות ופנסיה אתה יודע.. זה שהם חרא זה כבר סיפור אחר.

פעם חשבו שפקידים חכמים יכולים לנווט את חיי האזרחים כפי ש"צריך להיות". זה לא עבד. בשום מקום. ההסבר הוא כנראה יותר פסיכולוגי (כלכלה עוסקת רבות בפסיכולוגיה של הפרט והתנהגות עדר) מאשר מתמטי, אבל אתה יכול להסתכל על עצמך ראשית כל- האם אתה אוהב שאומרים לך מה לעשות? שאומרים לך במה לעבוד וכמה כסף להרוויח ומדכאים כל יוזמה חופשית?

לא אוהב, אבל ככה זה גם היום!
אני הולך לעבוד לי כי אני אוהב אלא כי אני חייב לחיות איכשהו.
גם בתיאוריה שננתי- רק בעקיפין- אתה עובד כדי לחיות.

אבל יש לך זכות לבחור במה לעבוד, נכון? לא מכריחים אותך להיות נהג אוטובוס כשאתה בכלל רוצה להיות רופא.

אני מזכיר לך שוב, שאנחנו לא במשק אוטרקי. כשאתה רוכש מוצרים מחו"ל אתה מגלה פתאום שהמטבע שלך לא שווה כלום, וזה כמובן משפיע על מכירתו בארץ.

מבוא למאקרו באשכול אחד חחח

השתחררתי

אבל מה זה בעצם מאקרו?

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

כלומר אם נמשול לפרי אז בעצם המעטפת החיצונית
כאשר מיקרו זה בעצם ההתקרבות פנימה עד רמת הפרט

כן, אבל כשאתם לומדים קורס במאקרו מה אתם בעצם לומדים?
כי רוב הדיבורים על מאקרו כלכלה נשמעים לו כמו משהו שאפשר להבין בשכל הישר.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

אולי תפסיקו לקחת את האשכול שפתחתי למקומות אחרים?!!!!!!!

די כבר לדבר לא על נונים ולא על מאקרו!!

אם כולם יקבלו כסף, ולפי החוק לא יעלו את המחירים של כלום, האם כולנו נהיה עשירים וזהו???
אם לא אז למה??

קח נשימה עמוקה ותירגע.
אף אחד לא עובד אצלך, יכול להיות שבעולם האוטופי שלך אנשים ידברו על מה שאתה רוצה.
כאן אנשים מדברים על מה שהם רוצים עם מי שהם רוצים כל עוד הם מכבדים את החוקים של הבית.

עכשיו אתה מקבל תשובות ברורות לשאלות שהם בלשון המעטה מעידות על חוסר הבנה בסיסית בכלום. אתה לא מבין כי אתה רוצה לצאת צודק.
במקרה כזה אתה לא שואל שאלות אלא מתווכח. שזה בסדר רק אל תגיד לא הבנתי אלא תביא טיעונים הגיוניים.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

אף אחד לא עובד אצלי אבל פתחתי אשכול על נושא מסויים.
אני מודה לכם מאוד מואד על התשובות המושקעות מעל ומעבר, אבל למה אתם לוקחים את האשכול להמון נושאים אחרים? ממתי מתנהלים ככה בפורומים?

תפתח אשכול על סוגי גלידה למה לכתוב בו 10 הודעות על המבורגרים? איך אפשר לנהל ככה דיון?

חבר, אתה מוזמן לא להתייחס להודעות שאינן רלוונטיות ישירות לנושא שביקשת לדעת עליו, אתה מוזמן להתייחס וללמוד דברים שעליהם לא שאלת, אבל אתה ממש לא מוזמן לכתוב ככה כלפי אנשים שעזרו ועודם עוזרים לך. מטבעו של פורום הנושאים מתבדרים ימינה ושמאלה, אבל מענה לשאלותיך אתה מקבל.

לפחות הנפיק לנו אשכול מעניין הנער.

חבר, ענו לך בסבלנות ובאריכות על כל מה ששאלת. אם אתה לא מסכים אתה יכול להמשיך ולשאול. אם לדעתך חלק מהתגובות לא קשורות ישירות לנושא שהעלית, אתה מוזמן לא להתייחס אליהן, או להיפך- לשאול כדי לקבל מידע אפילו רב יותר ממה שציפית לקבל.

לשאלותיך- לא, אם יקרה מה שאתה חפץ בו, לא נהיה עשירים והמחירים לא יהיו קבועים.
למה? כי אתה לא יודע איזה מחיר לקבוע לכל מוצר פרט למה שהשוק חושב שהמוצר שווה. פקיד ממשלה לא יכול לקבוע שמחיר מוצר מסוים הוא X, בעודו מתיימר לחשוב שהוא יכול בקביעתו זו להכיל את רצונותיהם ושאיפותיהם של 7 מיליון בני אדם. איך יידע הפקיד איזה מחיר לקבוע למוצר? אם יקבע מחיר הנמוך ממחיר השוק האמיתי, יעלה הביקוש על ההיצע, כך שייווצר שוק שחור שבו המחירים יהיו גבוהים יותר. ושוב- זאת לא תיאוריה אקדמית, זה קרה פה בפועל. אם הפקיד יקבע מחיר הגבוה ממחיר השוק, הוא מזרז העלמת מס שתאפשר לבעל החנות למכור בזול יותר.

מאמין שאלו שעשו תואר בכלכלה למדו יותר לעומק
בגדול המקרו זה הנתונים המצרפיים של המשק
השפעות על האבטלה ועל המטבע כשיש ייבוא וייצוא והמערכת הבנקאית

ציטוט:

במקור נכתב על ידי romikili *מה יקרה אם המדינה תדפיס הרבה יותר שטרות ממה שהאוצר שלה שווה? זה יוצר פרדוקס? הרי המדינה אינשה שוכרת עם מדינות אחרות בזהב, אלא בכסף! אז נגיד שאנחנו מרמים: איפה העובדה שהשטרות הם "שיקריים" באה לידי ביטוי? מה מונע מישראל לקנות את כל המטוסים שיש לארה"ב למכור לה, לדוגמא? תודה שטסתם רומיקילי

אולי רומיקילי ירצה לטוס בקרוב ליוון - לראות מקרוב את -

" שובה של הדרכמה -....
... לבנק המרכזי של יוון דווקא יש בית דפוס לשטרות כסף ומטבעה משלו....
...עם כאלה בעיות בלתי פתורות,
הבטחת אספקתם של שטרות דרכמה למכונות למשיכת מזומנים נראית כמו בעיה זניחה...

...עבור יוון עצמה, לא צפויה בעיה.
לרשות הבנק המרכזי של יוון יש בית דפוס לשטרות כסף ומטבעה משלו,
והמשיך להדפיס שטרות של יורו מאז שהצטרף לגוש היורו בשנת 2001..."



.

אי אפשר ללמד מאקרו כלכלה במשפט או בפסקה ומה שאתה שואל זה מאקרו זה שאתה לא מבין
זה כי אתה פשוט לא מבין דברים בסיסים בכלכלה הדפסת כסף זה שינוי בבסיס הכסף בשוק הכסף
אבל מה קורה בשוק העבודה ?
בשוק המטח?
מה קורה לריבית בשוק הכסף ?
אייך הדפסת הכסף משפיע על התוצר ?

אם נגיד אתה נמצא במדינה שיש לה שער חליפין קבוע שאתה לא מזיז אותו דולר שווה 4 שקל תמיד הדפת כסף במליארד אחוז תגדיל את האינפלציה בדיוק באותו מליארד אחוז ככה שהכסף הראילי שלך כמות הכסף חלקי המדד לא תשתנה בערכים ריאלים .

מה מצב המצב שער חליפין קבוע ? משתנה ? תנועות הון בשק פתוח לחלוטין ? בגדול הדפסת כסף זה אקט שלילי כי לרוב הוא יוצר אינפלציה עליית מחירים תלמד על מס אינפלציוני .ותבין שגם למדינה אין אינטרס להדפיס כמות כסף אינסופית אלה לרוב מבחינת הספרים הדפסה של 2-3 אחוז יעילה למשק.
יתכן ויש כאן כלכלים אני כולה סטודנט לכלכה שנה שניה.

זכויות ל- RedBlossom

ציטוט:

במקור נכתב על ידי mikiller אי אפשר ללמד מאקרו כלכלה במשפט או בפסקה ומה שאתה שואל זה מאקרו זה שאתה לא מבין זה כי אתה פשוט לא מבין דברים בסיסים בכלכלה הדפסת כסף זה שינוי בבסיס הכסף בשוק הכסף אבל מה קורה בשוק העבודה ? בשוק המטח? מה קורה לריבית בשוק הכסף ? אייך הדפסת הכסף משפיע על התוצר ? אם נגיד אתה נמצא במדינה שיש לה שער חליפין קבוע שאתה לא מזיז אותו דולר שווה 4 שקל תמיד הדפת כסף במליארד אחוז תגדיל את האינפלציה בדיוק באותו מליארד אחוז ככה שהכסף הראילי שלך כמות הכסף חלקי המדד לא תשתנה בערכים ריאלים . מה מצב המצב שער חליפין קבוע ? משתנה ? תנועות הון בשק פתוח לחלוטין ? בגדול הדפסת כסף זה אקט שלילי כי לרוב הוא יוצר אינפלציה עליית מחירים תלמד על מס אינפלציוני .ותבין שגם למדינה אין אינטרס להדפיס כמות כסף אינסופית אלה לרוב מבחינת הספרים הדפסה של 2-3 אחוז יעילה למשק. יתכן ויש כאן כלכלים אני כולה סטודנט לכלכה שנה שניה.

אני מבין מה זה אינפלציה. אבל יחד עם הדפסת הכסף עלו עוד חוקים חדשים שמונעים אינפלציה. איך יקרה מצב שתצטרך לתת יותר כסף בשביל מוצר אם לפי החוק אסור יהיה לשנות את המחיר שלו?

כתבתי לך- שוק שחור ובו המחיר האמיתי של המוצר בעיני הציבור, כפי שהיה בשנות החמישים בישראל.
ושנית- מאיפה הפקיד יודע מה מחיר המוצר?

זאת אומרת שאנשים יתעלמו מהחוק, ויקנו את החלב ביותר ממה שהוא שווה? (כמו במכירה פומבית?)
למה להם לעשות את זה? אין לנו מחסור בחלב. ולא מחסור בהרים לחצוב בהם אבנים לבניית בתים.
כאן אני נכנס לשאלת המשאבים הטבעיים.
כבר פתחתי אותה למעלה אז נמשיך שם ^

לשאלה השניה- לא פקיד קובע את המחיר אלא ועדה כלשהי של נבחרי ציבור, שמעריכה כמה צריך לעלות החלב ע"מ לכסות את הוצאות הייצור שלו.

כן, אנשים יתעלמו מהחוק. ולמה? כי אם מחיר החלב זול מדי, אנשים יקנו אותו בשחור. ולמה? כי אם המחיר זול מדי יותר אנשים ירצו לקנות חלב והוא לא יספיק להם, ולכן יתקיים מעין מכרז, ומי שיהיה מוכן לשלם את המחיר הגבוה בשחור- יקבל חלב.

לשאלת המשאבים- אוקי, יש הרים. ומי יחצוב את האבן? מה עם הדלק למכונות? פועלים (גם בני אדם הם משאבים)? מזון לפועלים? מתכות לכלי העבודה? מאיזה תחום ייצור תיגרע את אותם המשאבים?

הלינק הבא יסביר לך בפשטות את העניין- עקומת התמורה.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A2...%95%D7%A8%D7%94

ברגע שנוצר מחסור בשוק מתפתח שוק שחור זאת אומרת אני קונה את המוצר במחיר המקסימלי שלו נגיד 10 שקלים ובחדרי חדרים מוכר לך אותו ב20 כי אין אתה מת על חמאה תוצרת חוץ תראה אלכס חולה האהבה זה בדיוק הדוגמא הנושא של תלושים וקצבה ראשית מראה על עוני כללי במשק ושני לא פרטי במבחן התוצאה קשה למנוע שוק שחור.

זכויות ל- RedBlossom