בהחלט ראוי.
http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1704114
האלוף במילואים ישי בר, פרופסור למשפטים ובוגר ישיבה תיכונית, מצרף את קולו לביקורת על עמדת הדרג המדיני ביחס לאיראן. במקום להסתער לתוך מלחמת ברירה נוספת הוא קורא למנהיגות הישראלית לאזור אומץ לחשוב. זו גם הזדמנות ראשונה לשמוע בפומבי את הביקורת המנומקת שלו על כישלונם של הצבא והממשלה להכשיר את החיילים למלחמה ועל חדירתה המסוכנת של הקנאות הדתית לתוך צה"ל

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)

"האופציה הצבאית" על הפרק כבר לפחות 7-8 שנים ועדיין לא מומשה. אני מבין שיש אנשים שיש להם ספקות לגבי התועלת שבפעולה צבאית (אני ביניהם, אגב), אבל אני לא מזהה בהתנהלות של ישראל שום ששון אלי קרב. הדברים נשקלים לאורך זמן, דברים מתקדמים בתוכנית האיראנית, למעט סנקציות שהאפקט שלהן על פיתוח הגרעין מוגבל, אין שום תזוזה בזירה הבינלאומית לטפל במצב, האם לא ייתכן שבאמת חלון ההזדמנויות נסגר ושההנהגה מרגישה שאו פעולה עכשיו, או פצצה איראנית?

האחד הידד! אובמה אמר שלא יסכים לאיראן גרעינית!בשביל מה באנו לארץ הזאת אם לא להרפס לרגלי הפריץ שאומר ברוב טובו שהוא לא יסכים שישמידו אותנו,אני בטוח שאת אזרחי ישראל שייטבחו ח"ו כשיד מדינתם קצרה מלהושיע כיוון שאוייבתה הגדולה ביותר יכולה להשמיד את תל אביב בלחיצת כפתור - זה מאוד ינחם.
"מותג של הציונות הדתית הוא בלוף" - כל כך רציתי להסכים עם המשפט הזה ולצאת נאור אבל הסטטיסטיקה המעצבנת הזאת...
"רוב הנוער הדתי יקשיב למפקדים ולא לרבנים בשעת דילמה" - ואם הדילמה תהיה לא בין הרבנים למפקדים אלא בין אלוהים למפקדים,מה יהיה אז?