24-05-2012, 03:06
|
 |
|
|
חבר מתאריך: 11.08.04
הודעות: 5,005
|
|
א. שיערתי שיש לך ניסיון רפואי לפי המשפט האחרון בהודעה הראשונה. למרות העדות שלך, אני משוכנע שאי אפשר להשליך את מה שחווית בארבע השנים האחרונות על כלל ציבור הרופאים. רופאים לוקחים חֶבֶל בוועדה למונחי הרפואה (למיטב ידיעתי, בהתנדבות). פרופ' דונחין מתארח מדי פעם ב"רגע של עברית", מלמד על השתלשלויות משמעים של מילים רפואיות בעברית לחטיבותיה, מפיץ את שיקולי הוועדה ואפילו קורא לציבור להציע חלופות עבריות למונחים. מעניין לציין את "מח עצם" – חידוש מודרני שנוצר בעם (בהשפעת "מֹח עצם" מאיוב) ושרק לפני שנתיים ניתנה לו גושפנקה של האקדמיה.
ב. שים לב שכתבת שבשיחה עם אחד העם תשתמש במילים כמו: צהבת ונזלת, אבל בשיח רפואי תעדיף מילים לועזיות – ומצד שני: "כשיש מילה אחת שמתארת מצב אחד, המצב נהיר לכולם".
אכן, יש יתרון עצום לאחידות מושגים. לכן החלק הקשה ביותר, בעיניי, הוא רגע המעבר מכינוי אחד לכינוי אחר. כפי שתיארת, החשש הוא שהרופאים לא יפענחו את הכתוב, וייגרם כשל שאינו רצוי. כדי להתגבר על הבעיה צריך רק להפיץ את החידוש: אין צורך לכפות, אלא רק לדאוג שיגיע למפתן ביתם. או־אז תהיה להם, לראשונה, זכות בחירה דמוקרטית אם להשתמש בו או לאו – אבל החשש מפני כשל יוסר. ואם החשש יוסר, המעבר לחלופה, אם יהיה, ייעשה הדרגתי יותר ופשוט יותר.
בעבר הלא רחוק הציבור הכיר רק את ה־SMS (או, אולי: סמס, אסאמאס, ס.מ.ס, אף אחד לא החליט  ). אולם לאט לאט קנתה לה המילה מסרון אחיזת־מה בעיתונות הכתובה (כותרת ראשית באתר "ידיעות אחרונות" ובעיתונות בכלל) ובפרסומות (בטלוויזיה צוינה לא מעט בדיבור ולפעמים נכתבה בצד). כיום יש סיבה טובה להאמין שחלק כלשהו מהציבור מכיר את המילה מסרון. גם אם אינו משתמש בה, הוא מבין מה משמעותה. לטעמי, אפילו יצליח לשער מה משמעותה אם יקרא אותה לראשונה. החידוש הופץ, ועכשיו נשאר רק לקוות שיבחרו להשתמש בו. כעת, לפחות, זכות הבחירה הדמוקרטית נתונה לעורך החדשות או המגזין, למגיש ולדובר. ההישג הגדול של המילה עד עתה הוא הישג תודעתי, כלומר: הוסר החשש מהספק הגדול אם הציבור יבין על מה אתה מדבר או לא, וחצי מהדרך מאחוריה. 
ג. אינני מסכים ש"אוץ לב" הוא חידוש שובר שיניים. "טכיקרדיה" אינה פשוטה יותר, לדעתי. ואם יש חולק, "שיופיע מיד".
הסכם שאין ספק ש"אֲוִיר בֶּחָזֶה" יהיה תחליף מושלם ל־PNEUMOTHORAX, לא רק בעקבות הפשטות העצומה של הגיית הכינוי העברי השווה לכל נפש, כי אם גם בזכות האינטואיטיביות שלו. "דיברה רפואה כלשון בני אדם". החידוש, אגב, לקוח מהמילון: "רפואה: מונחים שונים ברפואה". המילון רק בן שנה וזמין במאגר המונחים של האקדמיה.
_____________________________________
נערך לאחרונה ע"י אור - ors בתאריך 24-05-2012 בשעה 03:16.
|
ראשי
צ'אט
מצב כלאיים
