אז הייתי היום במצדה לראשונה בחיי.
היה חם מאוד היום, אבל עדיין, היה טוב לנסוע ולהתחבר קצת אל נוף הבריאה, אל שרידי מבנים עתיקים,
ואל הסיפור הבאמת מדהים שמאחורי המקום הזה. ראשית כשהגענו לשם, נכנסו לסיור במוזיאון הנהדר
עם הדרכת שמע באוזניות, שמספרת לך מה אתה רואה. המוזיאון מומלץ, ומאוד מרשים, פסלי דמויות,
פריטים שנשתמרו בנס מן התקופה ההיא, ועוד. יותר מאוחר עלינו על הרכבל שלקח אותנו אל ראש ההר
(היה חם מדי בשביל שביל הנחש היום), וכך גם ירדנו.
וכעת לתמונות:

תצפית לים המלח מן המצדה:



שקיעת החמה על הר המצדה:


נוף בראשית:



תצפית לים המלח מן המצדה:



על הר המצדה עצמו (מזכיר לי מאוד את האקרופוליס ברודוס, בו ביקרתי אשתקד):

יופ של תמונות

במצדה כמעט תמיד חם אימים (משהו כמו ממרץ עד נובמבר). אני שמח שנהנית

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

תודה רבה

אכן אתר נהדר לטייל בו. בשנתיים האחרונות היינו שם פעמיים - אף פעם לא נמאס. ירדת גם לארמון הצפוני? זה והדגמת מערכת המים זכורים לי כשני דברים מרשימים במיוחד. גם הקולומבריום והתצפית משם אל הסוללה תוך הבנת מפעל הבניה הבאמת אדיר של הרומאים שם...

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

בעזרת מעט קריאה מרחיבת יריעה (אפשרי גם ברשת) אפשר להרחיב את הביקור באתרים מצדה גם למקומות שרוב המטיילים לא עוברים בהם:

שביל הרץ - שביל המחבר את "מחנה ו'" הרומאי (ליד וצפונה מתחילת שביל הסוללה) עם אזור תחילת שביל הנחש ועובר למרגלות הארמון הצפוני (רצוי לבצע ממערב למזרח, כדי לנצל הפרשי גובה). מאפשר ביקור בחלק נכבד ממערכת המצור הרומית, כולל "מחנה ו'" שבו ישבה המפקדה הרומאית, ובו גם ישב חיל המצב הרומאי לאחר כיבוש מצדה (וחלקו גם נחפר בשנים האחרונות) וכן הרבה רגעים של מבט למעלה ההר. נותן נקודת מפה מעולה על איך ראו את מצדה הצרים הרומיים.

20 דקות סיור במערכת המים של מצדה - ביקור שמסתעף משביל הסוללה וכולל ביקור בחלק מאותה מערכת אספקת מים שמוסברת יפה כל כך בעזרת דגם המתכת והפינג'אן שעל הפסגה. מסביר יפה לא רק את מערכת אספקת המים של המבצר הזה, אלא בכלל את הגאוניות של המהנדסים בני אותו הזמן.

טיפוס ל"מחנה ט'" על ההר דרומית למצדה - כאן שכן מחנה "מחלקתי" רומי מרוחק ונידח שתפקידו היה לאפשר לרומיים תצפית על הנעשה במצדה עצמה. מהמקום הזה אי אפשר שלא להעריך את הנחישות והמקצוענות של הצבא הרומי. זה כמובן מלבד התצפית המדהימה. חשבתי פעם לישון שם בשביל לקום בבוקר ישר למראה הזה, אבל משהו במיקום על שפת הצוק מפחיד מאוד.

המלצה לביקור "שלם" ומלא (יחסית) שכולל לינה: להגיע למרגלות ההר ממערב אחרה"צ (מונית או טרמפים מכוון ערד). לינת שטח (מוסדרת ע"י הרש"ג, בתשלום) שלפניה אפשרי לבקר ב"מחנה ו' ואפילו להמשיך ב"שביל הרץ" עד להיכן שמתחיל לרדת דרך הצוקים מזרחה (ואז לחזור) וכן במערכת המים. למחרת מוקדם בבוקר לעלות רגלית דרך שביל הסוללה (*) לסיור מקיף על הפסגה. למי שמבקרים בחבורות מגובשות (סטייל תנועות נוער) כדאי לדעת: אפשרי, ללא תשלום, לשריין עד שעות הבוקר "סשן" פרטי בבית הכנסת, סוגר המגילות, חדר הגורלות או הארמון המערבי. זה אומר שהמקום "שלכם" לצורך תפילה, או פעילות (מקובל לשריין לטובת בר מצוות). ירידה מההר דרך שביל הסוללה - ארוחה באזור ההסעדה החדש + להסתובב בחנות של "אהבה" ולחשוב שאתה בדיוטיפרי. חזרה הביתה באוטובוס בהתאם ללו"ז האוטובוסים של קו אילת-ירושלים (לבדוק היטב שהאוטובוס עוצר ומעלה נוסעים) או במונית לאזור המלונות לטובת לינת שטח עוד לילה ו"נופש" בצורת בילוי חוף או "טרק" קליל למפל בעין בוקק.

* כן אני יודע ש"מקובל" לעלות בשביל הנחש משום שהוא אתגרי יותר וכו' - בפועל אנחנו ילדים גדולים ירושלים ויכולים להרשות לעצמינו מסלול נוח שלא מוכתב בידי הרצון לטפס בעליה בשביל הנחש.

** השמועה אומרת שבתוך שנה אתר מצדה, בכללותו, יעבור בפועל לתפעול וניהול חברה חיצונית, כאשר הרט"ג ישארו רק האחראיים על האתר הארכאולוגי עצמו. מצד אחר זה אומר שעות פתיחה מורחבות בהרבה, מן הצד השני אומר "מסחור" מקסימלי של האתר. לדעתי אופי הביקור באתר ישתנה ואולי כדאי למהר ולנסות "לגנוב" ביקור עוד ברבע אווירה "של ישראל הישנה".

תודה על ההמלצה - אני בהחלט אאמץ לפחות חלק מהאתרים לביקור הבא

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

"מפגש פורום" סקופים+אקטואליה ב"מחנה ו'" ואז עליה משותפת (אם הוויכוחים יפסיקו לעשרים דקות) דרך שביל הסוללה להמשך וויכוח וריב ב"סוגר הגורלות". אפשרי לחסום מי שעובר על החוקים (נשאר חמש דקות מאחורה כשכולם מתקדמים). אין מקום יותר קלאסי לזה בעולם (העברת הדינאמיקה של הפורום לעולם האמיתי) מאשר מצדה.

שמע, אני אשכרה הולכת להעלות זאת כרעיון בפורום סקופים!

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

ישראלה - אחראי הווי, חמשירים סאטיריים, ציניות נטולת גסויות, וכן חובש-רופא-מלווה.

פסטן - פרקליטו של השטן (פרקליט צמרת אפילו)-כי צריך מישהו שיסביר למה ה"רע" בכל אנקדוטה (רומאים/קנאים/הורדוס/החמסין) הוא בעצם טוב.

סגמני - יסביר למה אלעזר בן יאיר דווקא יצא שמאלני בבחירתו לא להלחם עד הסוף, ולכן עדיף להצביע "סילווה" בפעם הבאה.

בח"ל - שיסביר לנו למה אלעזר בן יאיר בכלל לא בגד במורשת ז'בוטינסקי, למרות שבהחלטתו לא להלחם כנגד כל הסיכויים הוא נראה קצת שמאלני ובכל מקרה להצביע "סילווה" זה רע יותר.

הפטריוט (איפה הוא לכל הרוחות?) - שידגים איך אם היה מחליף את אלעזר, היינו מנצחים את הרומאים במצדה וכבר בסביבות שנת 77 לספירה ברומא היו מדברים עברית.

אוחתק - שמחה, בידור ולהציע לי להיות אחראי על טיול או לפחות לבוא.

אני - בשביל לסרב בנימוס (שוב) לאוחתק.

תהנו!

ברור שאתה בא... אתה הצעת...
אם צריך אגרור אותך באוזניים!!

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

לא, לארמון הצפוני לא ירדנו.

ממליצה בחום בפעם הבאה - הוא באמת באמת מרשים...

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

במיוחד אם עכשיו תמצאי איזה שעתיים ותקראי אודותיו, לאור ואחרי הביקור. אפשרי לחזור לביקור שני - הפעם מתוכנן בהתאם למה שאת מרגישה נכון, ואז לראות דברים מזוויות אחרות. אחד הדברים ה"כיפיים" במצדה זה לבקר שם מוקדם ככל האפשר - פשוט כדי להסתובב יחסית לבד ולא בין שיירות של קבוצות ונוער (שטוב שהם מבקרים, אבל בביקור שני עדיף שקט).

כל החלק הדרומי של מצדה (חצי מהפסגה, בערך - האזור ששמאלה כשנכנסים משביל הנחש וימינה כשנכנסים משביל הסוללה) יחסית שומם מאחר והביקור ה"רגיל" כולל את הנקודות המפורסמות ביותר, ורובן בצפון ההר.

תודה על ההמלצות המושקעות ועל המחמאה על התמונות

בעבר העליתי כאן אשכול שסקר טיול בן שבוע שעשינו עם חברה שהגיעה מצ'כיה. בין היתר לקחנו אותה למצדה על פי בקשתה.

לתדהמתנו, כשהגענו לראש ההר הבחורה לא הסתכלה ימינה ושמאלה, הלכה למצוק והתחילה לצלם מכל הבא ליד. אמ-מה? היא צילמה את הנוף מתחת למצדה. מצדה שימשה לה כרמפה לצילום. הסיפור עצמו והעתיקות לא עניינו אותה בשום צורה.


קשה, קשה.

"מזרח אירופה" (למרות שהצ'כים לא אוהבים את הכינוי הזה...) - הנוף המזרח תיכוני (בתת המודע) נתפס כמדכא, מלוכלך (מאובק וכו') ולא ממש מעניין. תביאי בריטי או אמריקאי לשפת מכתש רמון, תליני אותו באובל ותני לו אוכל מקופסאות שימורים (ואני מדבר על אדם מפונק) - ישאר עם פה פעור.

תביאי רוסי לסוויטה במלון "בראשית" - אחרי חמש דקות ישאל אותך למה הבאת אותו לחור היבש הזה.

1. לינה: כפי שציינתי במקום אחר - עשר דקות נסיעה ממצדה, ועשרים מערד, שוכן "כפר הנוקדים". מין כפר של ממש בלב הכלום, מפותח ירוק ופורח. המון אוהלים מסוגים שונים. שירותים ומקלחות משוכללים. ארוחת בוקר מצויינת (מזנון). :אווירה של סיני+" כמו שאומרים חובבי הזולות. יש גם "צימרים" מקסימים (משהו כמו 500 ש"ח ללילה כולל א. בוקר). אפשרות ל"אשכול" צימרים צמודים עם "זולה" ומנגל תמוד. בסופשי שבוע לפעמים יש ארוחת ערב. זה בעצם מין כפר תיירותי בדואי. יש המון אפשרויות של פעילווית דרכים, אבל הכי חשוב? ממש כיף שם. מקום בטוח וחופשי. אוכלוסיה בסך הכל איכותית. לא הרגשה של "סחנ'ה".

כפר הנוקדים

2. לינה: חניון לילה מערב מצדה. עוד אפשרות לינה מסודרת מאוד ונוחה. ממש ליד "שביל הסוללה" בעליה המערבית (הקלה) למצדה. מקום לינה קלאסי למי שמחפש נוחות ומחיר.

חניון לילה מצדה

3. לינה: בית הארחה מצדה. ככל הנראה אכסניית הנוער הטובה בישראל. ממוקמת ליד קומפלקס הרכבל/מוזאון/חנויות של מצדה. יקר...

בית הארחה מצדה

4. עליה בשביל הסוללה: תזמנתי ב-15/20 דקות. אם יש כושר סביר זו עליה נוחה. אם יש לכם דודה מפונקת מבוסטון ש"מתעקשת לעלות למצדה ברגל בחודש יוני" - תקחו אותה לכאן... כביש הגישה לאזור המערבי יוצא מתוך ערד עצמה. קצת מבלבל בעיר המנומנמת הזו - לעקוב אחרי שילוט! כביש מעוקל ומתפתל, קצת מסוכן לפעמים (בחושך...) ובטוח אם יש איזה אוטובוס תיירים שכל הזמן צופר מאחורה.

5. סיור על ההר - לאחר ביקורים רבים "עם עצמי" יצא לי להיות מלווה בשבט שלם של מבוגרים/ילדים/תינוקות - מה שאומר שהולכים לפי כלל ה"חלש בחבורה קובע את הקצב". מה עושים על ההר? המממ... לא יפה להגיד... עושים רק "שליש" - דהיינו "תפסת מרובה-לא תפסת". מכסים את השליש הצפוני של ההר: מין משולש שצלעו האחת נמתחת בין "שער שביל הנחש" (לאיפה שמגיע הרכבל(-"השער הביזאנטי" (לאיפה שעולה שביל הסוללה)-הארמון הצפוני. מכוסים: בית הכנסת, הארמון המערבי, סוגר המגילות, חדר הגורליות, בית המרחץ, שער המים, דגם מערכת המים, המחסנים, הארמון הצפוני". הרבה מאוד... כשחם, ולרוב חם, סיור מקיף של כל ההר עשוי להיות מתיש ולהותיר "מזדנבים" בכל מיני סככות לאורך הדרך.

6. השלמת ידע: ליד תחתנת הרכבל התחתון עומד "מחנה א'" הרומי ששוחזר ונותן רושם טוב של איך נראה המחנה הרומי. ממחיש יפה את מערכת המצור ואת החריצות של הצבא הרומי המשוכלל. מומלץ לצאת לכמה דקות ולבקר. העולים/יורדים בשביל הנחש ממילא עוברים לידו.

7. המוזאון וה"סרט" (לפני הרכבל). לא לפספס. אל תשאלו למה. לא נסעתם עד לפה בשביל לנוח עוד חמש דקות!

8. קומפלקס החנויות/מסעדות: החנות של "אהבה" נותנת אתנחתא נעימה של כאילו חו"ל בארץ. המסעדה הגדולה (שירות עצמי) מגישה אוכל משביע ולא רע בכלל (לא חגיגה קולינארית). מקדונלדס זה אותו הדבר בכל מקום... קפה ג'ו למפונקים. בקצה אולם האוכל יש מין מסדרון סגור ארוך שבתוכו שולחן אוכל ארוך-ארוך. אם מדדים לשם עם המגשים, אפשר לשבת בשקט ועם נוף של ים המלח ומצדה. האולם עצמו סואן.

ואם כבר הגעתם לקומפלקס הקניות המיותר, אל תפספסו את דגם המצדה - במיוחד אם יש ילדים. מקום מצוין להדרכה והסבר על האתר לפני הביקור בו בפועל.
אגב: מותר (ורצוי) לעלות עליו - כך אמר לי מנהל המקום אחרי שנזפתי בקטנטנים שלי... (ללא נעליים)


[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://farm3.staticflickr.com/2743/4334893372_76d57de9aa_z.jpg]

[url=http://www.flickr.com/photos/shlomz/4334893372/]

על מג"דים אין שירים, רק כתובות בשירותים.

http://www.baking.co.il

שאי אפשר היה לגשת לדגם בשבת האחרונה ושהיה סביבו מעקה...

ביום העצמאות התארחנו קבוצה של משפחות באכסניית הנוער ומאוד נהנינו. המקום והחדרים יפים והצוות מאוד אדיב.

במקום יש חיזיון אור קולי המתאר, בצורה של מהדורת חדשות ודיון באולפן, את הרגעים האחרונים של העיר העליונה בירושלים לפני פריצת הרומאים פנימה. החיזיון אינטרקטיבי וכולל אפשרות של הצופים לבחור, בעזרת מכשירי הצבעה, תשובות לחמש שאלות המופיעות במהלך החיזיון. בחירת הצופים משפיעה על מהלך הדיון באולפן. לאחר החיזיון היה דיון עם מנחה בנושא.

מומלץ ביותר.

“There are only two infinite things, the universe and human stupidity, and I am not sure about the universe.”

-Albert Einstein