הממשלה החליטה כי בתי ספר מסוימים ישמשו מרכזים לקליטת מפונים, במיקרה הסביר שבמלחמה הבאה יוחלט לפנות יישובים מותקפים וגאידמק לא יוכל לטפל בעיניין. לשם כך היא הנחתה את המנהלים להגדיר מראש 20 מורים (שלא יהיו מגויסים בעצמם, ושלא יישארו עם ילדים בני פחות מ-12 ללא בן-זוג שיגוייס או יעבוד), שישמשו בעת הצורך כאחראי רישום, אחראי ציוד וכו'.
היום YNET פירסם כי ארגוני המורים מתנגדים לדרישה זו: הם רוצים שמישהו אחר יפעיל את בתי הספר שלהם.

ציטוט:

אבל ההחלטה המשותפת לממשלה ולצבא לא מרגיעה את יו"ר התאגדות המנהלים. "מדובר בהנחיה חסרת היגיון וחסרת אחריות, שכן המנהלים לא עברו כל הכשרה בנושא", אמר היו"ר אריה לוקר. "חמור מכך: ההנחיה מדברת על מצב שבו אני מצד אחד קולט אוכלוסייה מפונה ומצד שני, במקום לדאוג לתלמידים שלי, אני אמור להכין להם מערכי שיעור ולשלוח אותם בהסעות לבתי ספר אחרים שלא באחריותי. זאת הנחיה שלא ניתנת לביצוע ואני מציע לשקול אותה מחדש".

(נראה שהוא מדבר על ירי מלבנון לאזור הצפון בלבד; אני מניח כי במיקרה של מלחמה עם איראן, לא יהיו לימודים בכל הארץ- כפי שהיה ב-91')

נראה שהמורים מעוניינים שפקע"ר יקים גדודים של "מפעילי מרכזי פינוי", כולל אימון הקמה במלאכות המורכבות של פרישת מזרונים על רצפת הכיתה, רישום מי שמגיע, הסבר היכן נמצאים השירותים והמקלט, תיאום ארוחות וכו'- העיקר שהמורים יוכלו לשבת בבית ולקטר על הממשלה שאינה עושה דבר, ועל משרד הביטחון המנופח.

אולי כדאי שמשרד החינוך יוריד את נושא "הסולידריות" מתוכנית הלימודים. נראה שהמורים יתקשו ממילא להעביר אותו.

למרות שלא תמצא אותי מצדיק מורים בדרך כלל (את דעתי על מערכת החינוך אני לא יפרט פה) אבל הפעם יש איזה צדק בדברים.
נכון שעל פניו המשימות פשוטות אבל במצב חרום האוכלוסיה שאתה צריך לטפל בה היא אוכלוסיה בפאניקה , אוכלוסיה שמחפסת מידע לגבי הקרובים שלהם והרכוש שהם השאירו מאחור, אוכלוסיה מגוונת שאת כולם אתה מכניס לסיר לחץ.
אתה צריך להתמודד עם אלימות (ריב על מקומות שיינה) ריב על תור למקלחות ולשרותים, עם גניבות אחד מהשני. ריבים בתור לחלוקת מזון או כל דבר אחר.
תעיף מבט מה קרה במרכזי הפינוי של קטרינה להבין במקצת מה יכול להיות במקום כזה.
אם רוצים להשתמש במורים לצורך כך אז חייבים להכשיר אותם בהתאם , חייבים לגבות אותם בכח שיטור מסויים באנשי ניקיון ובגורם רפואה כל שהוא. וחייבים לתת להם את הכלים להתמודד עם מצבים כאלו.
סתם לזרוק עלהם את המשימה הזאת זה לא לעניין.
אם כבר להיות יותר פרקטים , לכל מתקן כזה הייתי מוסיף נציגות פיקוד העורף , הייתי מחפש שוטרים בדימוס שיצמדו למתקן כזה בשעת חרום (בהתנדבות) אולי משמר אזרחי. הייתי דואג לאיתור חמל בכל בית ספר כזה , פותח נקודות תקשורת נייחות לשעת חרום. דואג לאתר מקום שיוכל לשמש למקלחות (ברוב בתי הספר אין)
מוסיף אולי לכל כיתה כזאת אפשרות לחיבור טלווזיה לקבלת מידע שוטף, דואג לאחסון אמצעי הפעלה לילדים לשעת חרום , אמצעי עזרה ראשונה בכמות מספקת ועוד הרבה דברים שצריך להכין למקומות כאלה בתקווה שלא נזדקק להם.

אני מסכים איתך בכל מילה.
אפשר פשוט למנות קצין במילואים בפיקוד העורף שלו כפופים מספר חילים גם הם במלואים.
מנהל בית הספר עם מספר מורים נוספים יכפפו לאותו קצין ויסיעו לו ככל הנדש.
לצפות שמספר מורות יצליחו לטפל במהומה שלבטח תיהיה באותו בית הספר היא נאיבית ומסוכנת.

"לוודא שלא נפסיד זה דבר התלוי בנו, אך ההזדמנות לנצח ניתנת על ידי האויב".
סן טסו

אני לא בטוח שהתרחיש שלך ושל Cu1 הוא הצפוי.
מה התרחיש הצפוי בעיני? החיזבאללה יורה טילים ורקטות, בתי הספר ומקומות העבודה הלא-חיוניים בצפון נסגרים, אזעקות כל שעה-שעתיים, תושבים מחפשים אפשרות להתאוורר קצת מחוץ לבית, רובם יגיעו לקרובים וחברים במרכז, לחלקם לא יהיה סידור והם יצטרכו עזרה מהמדינה- כמו שב-2006 הם הגיעו לכפר של גאידמק. על זה מדובר- בלי "תושבים היסטריים שצריכים עזרה במציאת קרובי משפחה"- הם ירימו אליהם טלפון או יחפשו אותם בפייס.האם בעיר האוהלים של גאידמק היתה היסטריה ואלימות?

במיקרה החמור באמת של עשרות אבדות ביום, עשרות אלפי בתים הרוסים, אין חשמל ומים זורמים וכו'- אתם צודקים. לפי ויקיפדיה, בקתרינה נהרגו כ-1800 איש, נגרם נזק בכ-80 מיליארד דולר, כ-200,000 איש עקרו מבתיהם ליותר משנה, ולעקורים רבים לא היו קרובים מחוץ לאזור שנפגע. שלא לדבר על מאפייני האוכלוסיה:

ציטוט:

In Texas, where more than 300,000 refugees were located, local officials ran 20,000 criminal background checks on the refugees, as well as on the relief workers helping them and people who opened up their homes. The background checks found that 45% of the refugees had a criminal record of some nature, and that 22% had a violent criminal record.[9

זה לא תרחיש סביר למלחמה. והיא הנותנת- איך אפשר לסרב להשתתף בהיערכות לדבר כזה?!

חוץ מזה, פרקטית- מהיכן יגיע אותו "קצין במילואים בפיקוד העורף " שיכיר את בית-הספר, את השכונה ואת העיריה טוב ממנהל בית הספר, ואותם "מספר חיילים במילואים" שיעשו עבודה טובה מהמורות?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור חוץ מזה, פרקטית- מהיכן יגיע אותו "קצין במילואים בפיקוד העורף " שיכיר את בית-הספר, את השכונה ואת העיריה טוב ממנהל בית הספר, ואותם "מספר חיילים במילואים" שיעשו עבודה טובה מהמורות?

זה צבא, לא קייטנה. כמו שפיקוד העורף מפעיל מספר גדול של גדודי חילוץ, הוא יכול באותה מידה להפעיל צוותים אורגניים של קצינים וחוגרים שיהיו מוצמדים לבית ספר הקרוב למקום מגוריהם. במקרה זה עדיף להשתמש בחיילים שגרים במשך זמן רב באותו מקום (דיור קנוי, לא שכור), שילדיהם אולי למדו/לומדים באותו בי"ס ואכן יש להם היכרות אינטימית עם האתר עצמו וגם תא השטח הסובב אותו. והחוגרים לא אמורים לעסוק בשיטור ולנהל משחקי חתול-ועכבר עם ילדים משועממים ומרדנים, אלא לעסוק בהתנהלות העניינית של הפעלת המקום: תפעול מלאי ציוד חירום, קליטת וחלוקת ציוד ומזון, וכו'.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אני לא בטוח שהתרחיש שלך ושל Cu1 הוא הצפוי.
מה התרחיש הצפוי בעיני? החיזבאללה יורה טילים ורקטות, בתי הספר ומקומות העבודה הלא-חיוניים בצפון נסגרים, אזעקות כל שעה-שעתיים, תושבים מחפשים אפשרות להתאוורר קצת מחוץ לבית, רובם יגיעו לקרובים וחברים במרכז, לחלקם לא יהיה סידור והם יצטרכו עזרה מהמדינה- כמו שב-2006 הם הגיעו לכפר של גאידמק. על זה מדובר- בלי "תושבים היסטריים שצריכים עזרה במציאת קרובי משפחה"- הם ירימו אליהם טלפון או יחפשו אותם בפייס.האם בעיר האוהלים של גאידמק היתה היסטריה ואלימות?

עיר האוהלים של גאידמק היתה קיטנה.
נראה אותך מכניס אלפים ישראלים או אפילו יותר לבית ספר לישון על מזרונים, ללא תעסוקה לילדים וטלויזיה אחת או שניים לכולם.

חוץ מזה, פרקטית- מהיכן יגיע אותו "קצין במילואים בפיקוד העורף " שיכיר את בית-הספר,

אנשי פיקוד העורף יכירו את המקום במסגרת ימי מילואים אחדים בשגרה.
בדיוק כמו שחילים מכירים את הימ"ח שלהם מבלי לשרת בו בסדיר.

"מספר חיילים במילואים" שיעשו עבודה טובה מהמורות?

רוב מערכת החינוך הם מורות.
אני מצטער על הזילזול אבל אני בספק בדבר יכולתם להתמודד עם סוג כזה של פעילות.
בלי קשר אותם מורות יעזרו לחילים בביצוע תפקידים.
אני פשוט מעדיף שהמורות יעזרו ככל יכולתם לצבא, מאשר שהצבא יעזור ככל יכותו למורות.

"לוודא שלא נפסיד זה דבר התלוי בנו, אך ההזדמנות לנצח ניתנת על ידי האויב".
סן טסו

א. הדוגמה של מאהל גיידמק היא מצויינת כי היתה שם השקעה אדירה , בסדרנים , צוותי הוואי ובידור , כל שעה היתה אטרקציה אחרת (פעם ארטיקים , פעם אחרת חילקו שוקלדים וכולי) זה יותר נוהל כמו כפר נופש מאשר אזור פינוי.
ב. גם אם התרכיש הוא כמו מלחמת לבנון השניה ועדיין אתה מייעד את בתי הספר לשיינה אתה חייב להערך גם בדברים הקטנים , מספר שקעי חשמל למטענים לסוללרי , מקום לאפסנת חפצים פרטים ועוד.
ג. אכן קטרינה היתה אסון בסדר גודל ענק אבל אני לא דיברתי על המלונות שפינו את מחוסרי הבית לטווח ארוך , דיברתי על אותו איצטדיון ששוכנו שם אנשים באופן זמני וראית מה קרה שם.
ד. מורים לא יחשבו כגורמי סמכות בפני רוב האנשים , עדיף , שוב לשים שם אנשים במדים, מצידי אגב שיגיסו את המורים למלואים וזאת תהייה הצבת החרום שלהם, אבל תכשיר אותם.