ספר מומלץ ביותר המתאר את שורשי הפיתוח של הפצצה הגרעינית והמאמצים המדעים / טכנולוגיים לייצורה. כולל התייחסות מעמיקה ביותר לנושא הריגול הגרעיני שבוצע על ידי ברה"מ ושלוחיה.

להלן סקירה מטעם ההוצאה לאור (ידיעות אחרונות/ספרי עליית הגג):

הפצצה / באגוט ג'ים

"הפיזיקאים טעמו מן החטא; והטעם הזה ילווה אותם לעולם." (ג'. רוברט אופנהיימר)

הפצצה הוא החיבור השלם הראשון על המירוץ לפיתוח נשק אטומי, שניהלו גרמניה הנאצית, בריטניה, ארצות הברית וברית המועצות – הנשק שהביא באופן מחריד כל כך לסיומה של מלחמת העולם השנייה וסימן את ראשית המלחמה הקרה.

מדוע התמידו הפיזיקאים בפיתוח פצצת האטום אף על פי שידעו היטב איזו יכולת הרס גלומה בה? מדוע כשלו הפיזיקאים של היטלר למרות יתרון ראשוני ניכר? באיזו מידה התבססה תוכנית האטום הסובייטית על מודיעין שאספו מרגלים? האם תיכננו בעלות הברית להתנקש בדמות מרכזית בתוכנית הגרמנית לפיתוח הפצצה? האם עודדו הפיזיקאים ביודעין את מירוץ החימוש? הפצצה משיב על השאלות האלה ועל רבות אחרות.

הספר מתבסס על חומר מודיעיני שהותר לפרסום, ובו תמלילים של ה MI6 , תשדורות סובייטיות מוצפנות שפיצחו הבריטים, ומסמכים מארכיונים סובייטיים. ג'ים באגוט טווה סיפור רחב יריעה הנפרש על פני עשר שנים הרות גורל, מגילוי הביקוע הגרעיני ב 1939- ועד ג'ו-1, הניסוי הגרעיני הסובייטי הראשון, שנערך באוגוסט 1949 . הספר מתאר בהרחבה אירועים דרמטיים, כמו החבלה שביצעה המחתרת הנורווגית במפעל המים הכבדים של הנאצים, והפגישה הידועה בין נילס בוהר וּורנר הייזנברג בקופנהגן בעת הכיבוש הנאצי.

בּאגוֹט מספר גם על מעורבותם הישירה של מדעני בעלות הברית במצוד אחרי עמיתיהם הגרמנים באירופה שסועת הקרבות לאחר הפלישה לנורמנדי, וחושף את תגובות המדענים הגרמנים העצורים כששמעו על "הצלחתן" של בעלות הברית בהירושימה. הפצצה הוא דרמה סוחפת על מדע וטכנולוגיה. זהו סיפור על אמת היסטורית העולה על כל דמיון.

תודה על ההמלצה, נראה ספר מעניין ומעיון ראשוני גם כתוב בצורה קולחת יחסית לנושא. חוו"ד תובא בהמשך.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

על פניו מענין אם כי אתפלא כמה יוכל לחדש (אני מסתכל מאחורה בספריה שלי ויושבים שם לפחות 10-15 ספרים בדיוק על אותו הנושא) מצד שני הנושא כה רחב שתמיד יש אנקדוטות שטרם נסקרו אני מניח.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עידו גנוט על פניו מענין אם כי אתפלא כמה יוכל לחדש (אני מסתכל מאחורה בספריה שלי ויושבים שם לפחות 10-15 ספרים בדיוק על אותו הנושא) מצד שני הנושא כה רחב שתמיד יש אנקדוטות שטרם נסקרו אני מניח.

השאלה "כמה אפשר לחדש" בספרי הסטוריה רלוונטית במיוחד כשהיא נבחנת על ציר הזמן שבין התרחשות האירועים לבין מועד הכתיבה, במיוחד כשבדרך קרסו מעצמה או שתיים ונפתחו כמה ארכיונים שהיו בעבר סוד מדינה...

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

ציטוט:

במקור נכתב על ידי סירפד השאלה "כמה אפשר לחדש" בספרי הסטוריה רלוונטית במיוחד כשהיא נבחנת על ציר הזמן שבין התרחשות האירועים לבין מועד הכתיבה, במיוחד כשבדרך קרסו מעצמה או שתיים ונפתחו כמה ארכיונים שהיו בעבר סוד מדינה...

מה זה משנה? אפילו עם כל ה"חומר מודיעיני שהותר לפרסום, ובו תמלילים של ה MI6 , תשדורות סובייטיות מוצפנות שפיצחו הבריטים, ומסמכים מארכיונים סובייטיים", כמה זה כבר יכול לשנות את התשובות לשאלות?

• פתאום נגלה שהסובייטים לא גנבו המון חומר מהבריטים ומהאמריקאים? שהם פיתחו הכל לבד כל-כך מהר? זה יכול להזיז אותנו קצת על הציר שבין פיתוח-עצמי-מלא להכל-גנוב, אבל לא לשנות באופן מהותי את התשובה לשאלה.
• "מדוע כשלו הפיזיקאים של היטלר למרות יתרון ראשוני ניכר?" לא יודע. אני מכיר כל מיני טענות בעניין. השאלה היא האם ארכיונים סובייטים וחומור מודיעיני בריטי שנחשפו עכשיו ישנו את ההערכה באשר לתשובה לשאלה הזו. למה שזה יקרה?
• "מדוע התמידו הפיזיקאים בפיתוח פצצת האטום אף על פי שידעו היטב איזו יכולת הרס גלומה בה?" אולי מאותה סיבה שהם התמידו בפיתוח כל הטכנולוגיות וכל הנשקים המוכרים לנו עד אז? יש פה הנחה סמויה שהפיזיקאים צריכים לחשוב אחרת כי פצצת אטום עושה בום נורא נורא נורא גדול, אבל ההנחה הזו אינה יכולה להיות מבוססת על שום חומר מודיעיני, ומכאן שגם לא על "תשדורות סובייטיות מוצפנות שפיצחו הבריטים".
• "האם עודדו הפיזיקאים ביודעין את מירוץ החימוש?" חלקם כן וחלקם לא. האם האקולוגים מעודדים שימוש בחומרי הדברה מלאכותיים? חלקם כן וחלקם לא. שוב, מידע חדש יכול לשנות את ההערכה שלנו מעט (ידענו שמתוך 400 פיזיקאים, 250 תמכו ו-150 התנגדו; עכשיו נדע שמתוך 410 פיזיקאים, 245 תמכו ו-165 התנגדו), אבל לא לשנות את כל מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים מן הקצה אל הקצה.

אולי כשתסיים את הספר תוכל לספר מה החידושים שבו, ואז נוכל להעריך עד כמה הם מרעישים.

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

ראשית גם אני אשמח לשמוע אם יש בספר חדש.

לגבי ההערה שלך סרפד - אני לא יודע ממתי אתה חושב שהספרים שברשותי אבל כולם פחות או יותר מן ה-5 או לכל היותר 10 השנים האחרונות - האם קרסה מעצמה שאני לא מכיר בטווח הזמן הזה? (חוץ מארה"ב ).

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

גם ספרים מלפני 10 שנים לא בהכרח מבוססים על אותם מקורות של ספרים מהשנים האחרונות, פחות בגלל אי נגישות המקורות כמו קשיי הגישה אליהם.

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

צודק ,
ארכיונים ולא רק במדינות שקרסו נפתחים לפי מדיניות שמשתנה.
חלקם אף נפתחים לפי מספר שנים מסויים שעבר , כך שכל שנה בכל ארכיון מדיני יש יותר חומר מהעבר שהציבור יכול לגשת אליו (קורה כמובן גם בגנזך המדינה , לדוגמא מסמכי ועדת אגרנט) שנתון נתונים נחשף וכולי.
לגבי ארכיונים אחרים , לא רק כמות המידע שנחשף משתנה משנה אל שנה אלה גם מספר האנשים שנחשפים אליה , יש ארכיונים שמקצים מספר מקומות מסויים לחוקרים לגשת למידע ברגע שהמכסה מתמלאת אין אפשרות לחוקרים אחרים לגשת לאותו מידע (קימות דוגמאות מארופה המערבית לנושא הזה).
בקיצור יש אפשרות (לא קראתי את הספר לכן אני לא יודע אם בבמקרה הזה) שבעשר שנים האחרונות נחשף מידע ממקומות מסויימים שלא היו נגישים קודם. כל אחד יכול להחליט בעצמו אם לקרוא את הספר או לא, להשמיץ ספר לפני שקוראים אותו זה כבר אסכולה אחרת.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי סירפד גם ספרים מלפני 10 שנים לא בהכרח מבוססים על אותם מקורות של ספרים מהשנים האחרונות, פחות בגלל אי נגישות המקורות כמו קשיי הגישה אליהם.

קשה לדעת על אילו מקורות בדיוק מבוססים רוב הספרים - אבל האמת שרובם דווקא מה-5 שנים האחרונות.

אבל עזוב קרא וספר לנו מה למדת שחדש.

עידו גנוט, מייסד ועורך ראשי
MegaPixel - אתר הצילום הישראלי
עמוד הפייסבוק שלנו.
www.MegaPixel.co.il
http://lensvid.com/ - אתר סרטוני הוידאו לצלמים

ציטוט:

"מדוע התמידו הפיזיקאים בפיתוח פצצת האטום אף על פי שידעו היטב איזו יכולת הרס גלומה בה?" אולי מאותה סיבה שהם התמידו בפיתוח כל הטכנולוגיות וכל הנשקים המוכרים לנו עד אז? יש פה הנחה סמויה שהפיזיקאים צריכים לחשוב אחרת כי פצצת אטום עושה בום נורא נורא נורא גדול, אבל ההנחה הזו אינה יכולה להיות מבוססת על שום חומר מודיעיני, ומכאן שגם לא על "תשדורות סובייטיות מוצפנות שפיצחו הבריטים". "האם עודדו הפיזיקאים ביודעין את מירוץ החימוש?" חלקם כן וחלקם לא. האם האקולוגים מעודדים שימוש בחומרי הדברה מלאכותיים? חלקם כן וחלקם לא. שוב, מידע חדש יכול לשנות את ההערכה שלנו מעט (ידענו שמתוך 400 פיזיקאים, 250 תמכו ו-150 התנגדו; עכשיו נדע שמתוך 410 פיזיקאים, 245 תמכו ו-165 התנגדו), אבל לא לשנות את כל מה שאנחנו חושבים שאנחנו יודעים מן הקצה אל הקצה.

זו סטיה רצינית מהנושא, אך אזכיר שבשנות ה-40' אנשי המדע נחשבו גיבורי תרבות שיביאו את האנושות לאוטופיה תוך שנות דור, וההנחה כי "הפיזיקאים צריכים לחשוב אחרת" היתה מקובלת מאוד. רבאק, לאבי היה מטר וחצי של ספרי "הטכנאי הצעיר"- זה כמו שבימינו יתברר שהארי פוטר "מתמיד בפיתוח נשק עם יכולת הרס אדירה" או משהו.

ולגבי הנקודה השניה- אני מניח שהכוונה לא ל-"מירוץ חימוש" אלא ל-"מאזן אימה" (כלומר, האם הפיזיקאים הדליפו ביודעין סודות גרעין לבריה"מ). למרבה הצער "מירוץ חימוש", מטבעו, אינו צריך עידוד מיוחד והוא מאיץ את עצמו.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור זו סטיה רצינית מהנושא, אך אזכיר שבשנות ה-40' אנשי המדע נחשבו גיבורי תרבות שיביאו את האנושות לאוטופיה תוך שנות דור, וההנחה כי "הפיזיקאים צריכים לחשוב אחרת" היתה מקובלת מאוד. רבאק, לאבי היה מטר וחצי של ספרי "הטכנאי הצעיר"- זה כמו שבימינו יתברר שהארי פוטר "מתמיד בפיתוח נשק עם יכולת הרס אדירה" או משהו. ולגבי הנקודה השניה- אני מניח שהכוונה לא ל-"מירוץ חימוש" אלא ל-"מאזן אימה" (כלומר, האם הפיזיקאים הדליפו ביודעין סודות גרעין לבריה"מ). למרבה הצער "מירוץ חימוש", מטבעו, אינו צריך עידוד מיוחד והוא מאיץ את עצמו.

אני דווקא מספרי "הטכנאי הצעיר" של אבי למדתי להכין אבק שרפה , בקבוק מולוטוב שניצת לבד ומכונה לחשמול אנשים (אבל רק קצת) כל אחד יכל לקחת משם את הדברים שענינו אותו

אולי הספר יכול להחליך 15 ספרים אחרים? לא לכולם יש 15 ספרים בנושא ואם הספר מסכם את הנושא בצורה טובה, עדיך אחד מאשר 15, לכל מי שלא מחפש את כל הניואנסים.
אני קראתי מעט ספרים בנושא, רובם התקדו בפיזיקה עצמה. הספר משלב דברים נוספים מלבד הפיסיקה. כמובן שלא עונה על כל השאלות, וגם את האירועים לאחר 1949 הוא סוקר בצורה מהירה מאד.
סקירה מלאה שלי כאן

בברכה, גדי
אתר שמים וארץ
אתר פרשת השבוע
יום הולדת שמח

קראתי חלק מן הספר והרושם הראשוני הינו כי זהו ספר מצוין ,קריא ומרתק.

אגב, בתחילת שנות השישים כתב השוויצארי רוברט יונג את הספר "שבעתיים כאור החמה"

על קורות המדענים שפיתחו את פצצת האטום . מומלץ ,למרות שחלפו כ50 שנים.

אגב, למיטב ידיעתי וזכרוני, רבים מן המדענים היו יהודים.

שלושת ה"הונגרים" יוג'ין ויגנר ליאו סילארד ואדוארד טלר.לדוגמא.

אדוארד טלר "אבי פצצת המימן" שנעזר במתימטיקאי ה"פולני " סטניסלב אולאם- גם

הוא למיטב ידיעתי יהודי.כנ"ל רוברט אופנהיימר המכונה " אבי פצצת האטום".

חריטון וזלדוביץ מרוסיה. אמיליו סגרה יליד איטליה ועוד רבים רבים מבני עמנו.

ואם אינני טועה, גם נילס בוהר.

האם קיים הספר באנגלית, ומה שמו ?

אגב, למעוניינים, ישנו ספר נוסף בנידון ושמו "כפליים כאור החמה" שממש נהנתי לקרוא.

הספר שאתה מזכיר "כפליים כאור החמה " הינו הספר שהזכרתי קודם של Robert Jung

השם המדויק בעברית הינו "שבעתיים כאור החמה" , או במקור בגרמנית: " Heller als tausend Sonnen "

אגב הספר "הפצצה" נכתב במקור באנגלית ע"י Jim Baggot והשם המלא הינו

Atomic : The First War of Physics and the Secret History of the Atom Bomb : 1939-1949
בהוצאת אייקון. קריאה מהנה.

http://www.haaretz.co.il/literature/study/1.1713393

הסיפא של המאמר:

הקריאה בספרו של באגוט, מעבר לכך שהיא מרתקת, מעוררת לא מעט מחשבות פילוסופיות על חשיבותן של תגליות מדעיות והשפעתן על מהלכה של ההיסטוריה. כיצד גילוי מדעי, של ביקוע הגרעין, הוביל את העולם לעידן חדש ומסוכן. כיצד תוצאת עבודתם של מדענים במעבדה הפכה לכלי נשק מטיל אימה ששינה לחלוטין את אופי היחסים בין מדינות. ספרו של באגוט מתאר את התהליך שבו הפצצה יצרה עולם של חששות וחרדות, ומסביר כיצד היתה זו הפצצה הגרעינית שגרמה לכך שבעלי ברית לשעבר החלו מאיימים זה על זה בהשמדה. באגוט יצר מסמך מקיף מרתק שכל חובבי ההיסטוריה ימצאו בו חומר קריאה מרתק. הקוראים הישראלים יוכלו להרהר באמצעותו על הקשר שבין מדעני לוס אלמוס לאלה הפועלים בנאנתז.

אגב,קניתי לפני כשבועיים בסטימצקי 3 ספרים במחיר מבצע של 96 שקלים. כלומר הספר ״הפצצה״ עלה 32 ש״ח רבע ממחירו הרגיל. לדעתי ,כדאי.

http://www.nytimes.com/2010/05/09/books/review/Dobbs-t.html?_r=1

ומתוך הכתוב כאן:

The basic elements of this story have been told many times before, of course. Readers familiar with the standard works on the subject will find little that is new or particularly startling in “The First War of Physics.” Known for his beginner’s guides” to modern physics, Baggott has mastered the existing literature but done little original research. His book lacks the grandeur and depth of Richard Rhodes’s “Making of the Atomic Bomb.” In his preface, Baggott acknowledges his debt to Rhodes, and also to books like “Stalin and the Bomb,” by David Holloway, and “Nazi Science,” by Mark Walker.

הפיסקה המסימת של הביקורת בטיימס היא:

“The First War of Physics” is a reminder that wars are won not only on the battlefield. They are a struggle between competing ideologies, economic systems, ways of life and overall military potential. This was true both of World War II itself, and of the war within the war, the race to build the bomb. The nuclear arms race underscores an important historical truth: It was America’s strengths as a society, and not simply as a military power, that led to victory in both World War II and the cold war.

כמה שזה נכון.

זה מזכיר לי את הספר "צליחה" של עמירם אזוב , שבו כתוב:
"גם כשנתקל במכשולים ...גם שספג אבידות בסדרי גודל שאיש לא צפה,.. - צה"ל זרם מערבה...אין להסביר את הזרימה הבלתי פוסקת הזאת רק בתוכנית קרב... אלא ברוח הלוחמים"

ואוסיף על זה: - למרות הפשלות של הגנרלים, למרות ההכנה הדפוקה למלחמה, למרות חלק מהחילים שברח או בזז את חבריהם, היו אלה שלחמו, שאלתרו, שתיקנו , שקבעו את גורל המלחמה.

יהודה

העליתי מאוספי דוקומנטרי בעל שני חלקים,לדעתי אחד מהטובים ביותר שהופקו על מיזם הגרעין הסובייטי,ששודר מתישהו בשנות ה 90 בערוץ 8.

חלק א'



חלק ב'

"השגנו את מטרתינו בנחישות ובעוצמה שלא לאפשר לערבים המשוגעים האלה להשיג נשק גרעיני.
אנחנו לא חוששים מאותן 'נשמות טהורות',שכל התנינים בנהרות דרום-אפריקה לא יוכלו לספק להן די דמעות שיוכלו למחות את צביעותן,ובטוחני שאתה מבין אותנו היטב".

רא"ל רפאל איתן במברק אל שר ההגנה הדרום אפריקני מגנוס מאלאן מיד לאחר תקיפת הכור בעיראק.