03-03-2012, 12:56
|
|
|
חבר מתאריך: 25.08.07
הודעות: 1,097
|
|
לפני שאחזור לאובליביון
בתגובה להודעה מספר 11 שנכתבה על ידי .ישראלה היפהפיה שמתחילה ב "האם לא אפשרי ניסור של עמדות בטון והזזתן מעט בחלק מהמקומות?"
אפשרי, ונעשה.
בשלהי מבצע מיפוי הבצרונות נודע לנו, וכתבנו על זה, ששתי עמדות בגני תקוה נהרסו, נבנו מחדש והוזזו.
דיווחתי כאן על איך זה נראה - זוועה!!!
ויש כמובן גם את העמדה המפורסמת בכניסה הדרומית לנס ציונה, על אי תנועה, שבעצם הוזזה לשם כשהרחיבו את הכביש.
והיא מחזקת את עמדתי שאין להזיז: כאן בפורום נשאלנו לא פעם למה מיקמו עמדה במקום שמיקמו אותה, וכאשר מזיזים - ואפילו לא טורחים לציין מאיפה, ולאן היא פנתה במיקום המקורי - לא ניתן לענות על השאלה הזאת. למה דווקא שם? ממי וממה המגינים חששו? היכן היה "קן הצרעות"?
זוכרים דיון ערני למדי על הסיבות למיקום "העמדה" במוזיאון ר"ג? ואלה של הוד השרון?
העמדות מספרות שכל הארץ היתה חזית, אבל כשמזיזים אותן, החלק הזה של הסיפור הולך לאיבוד. מי יזכור שחורשת האקליפטוס על גדות הירקון היתה מקום המרעה של ג'מוסי שבט ג'מוסין, והרועים היו יורים מעת לעת על רמת גן? מי יזכור שרכס הכורכר במערב הוד השרון היה מרחב המחיה של אבו-קישק, שגם הם, כשלא היה מה לראות בטלויזיה, היו יורים על המתיישבים היהודים? וכמה חבל שאיש כבר לא זוכר שרחוב אילת בת"א היה פעם גבול מבוצר בין שתי אוכלוסיות שנלחמו זו בזו?
את כל אלה נאבד אם נזיז עמדות. נקבל היסטוריה מזויפת, שמספרת סיפורים שאינם אמת, ואפילו מטעים. נקבל נקודות ציון לגבול במקום שהוא לא עבר, נקבל מראה כיוון לעושי צרות בכיוון שלא היו בו צרות, וכו'.
זהו, הרכבת לאובליביון יוצאת. להתראות.
|