05-02-2012, 20:27
|
|
מנהל משבראש, בלשנות, תכנות ויהדות
|
|
חבר מתאריך: 04.06.06
הודעות: 33,133
|
|
|
אני אחדד רק את מה שנאמר מעליי, החובה להינשא לנאנסת הוא לשם הגנה עליה.
האונס מחוייב להינשא לה רק אם היא דורשת זאת, וזה כי, כמו שנאמר לעיל, בעת העתיקה היה לה סיכוי קלוש מאד למצוא מישהו שיסכים להינשא לה.
כמו־כן, שלילת האפשרות בגירושה הוא גם בתנאי שהיא אינה רוצה בכך.
במלים אחרות, התורה נותנת לה את האפשרות הבלעדית להחליט האם להינשא לו, והאם להתגרש ממנו לאחר מכן, ולו אין שום אמירה בעניין.
לגבי נערה מאורסה שנאנסה, הבלבול נובע מלשון התורה שמדברת על אדם ש־"מצאה ושכב עמה, אך אם ממש נאנסה היא בפירוש אינה מחויבת מיתה.
המוות נגזר על שניהם רק אם לא התנגדה, ולא כאשר לא היה ביכולתה לעשות זאת (שאז היא פטורה כי מדובר באונס), אלא כי רצתה בכך (ושמדובר בפיתוי).
דרך אגב, אונס של נערה מאורסה נחשב בתורה כדבר כ״כ חמור, שהיא משווה אותו לרצח, ועל פי דין מותר למי שנקלע לאירוע להציל את הנאנסת אפילו אם זה על־ידי הריגת האונס (דין רודף).
"כי כאשר יקום איש על רעהו ורצחו נפש – כן הדבר הזה" (כלומר כמו במקרה שאדם קם על אדם אחר להרגו, כך המקרה שלנו של אדם התוקף נערה מאורסה)
|