לפני יומיים דרסו את הכלבה שלי, אני פשוט לא יכול להתגבר על זה, כלבה שהייתה איתי 13 שנה.. החברה הכי טובה שהייתה לי כבר לא פה.. כל פעם היא הייתה יורדת לטייל קצת והייתה עולה בחזרה הביתה, עד שזה קרה.. שכן לי צלצל ושאל אותי איפה הכלבה שלי אמרתי למטה... ואז הוא אמר כדאי שתרד.. הוא סיפר שאיזה אוטו דרס וברח... הלכתי קצת יותר הלאה ברחוב וראיתי קשר של 13 שנה רמוס באמצע הכביש עם שלושית של דם, לא הצלחתי לתפוס את זה, בלב הרבה פחד,כעס, חרדה, איך הדבר הזה קרה?!!??! זה אמיתי!?!?
אני מסתכל עליה מנסה להגיד את השם שלה, אבל אין תגובה, עד אבא שלי ירד לעזור לי לגרור אותה מהכביש לכיוון החניה הסתכלתי עליה 2 דקות וחטפתי טראומה בשל המראה המזעזע, בעוד שאמא שלי מסתכלת מהמרפסת, רואה אותה ובוכה..

אני פשוט לא מסוגל להתגבר על זה, זה הרגשה שאי אפשר פשוט להסביר, לא מדובר פה בתאונה שאתה שומע בחדשות כואב לך אבל אתה מפתח אדישות מסויימת, פה בלי צנזורה בלי כלום חטפתי הכל בפנים, ראיתי בעיינים ישר למוח את הרגשות של 13 שנה שהייתה איתי פשוט רמוסים על הכביש לא חיים!!!!!

אחכ אני ואבא שלי לקחנו אותה וקברנו אותה ואז בדרך חזרה התחיל גשם, פשוט סיוט!!!!
הבית ריק, אני רגיל שיש סימן חיים אבל עכשיו פשוט אין שום תגובה... כואב הלב.. אני לא מפסיק לבכות
איך אפשר להתגבר על דבר כזה? כל היום אני באבל מנסה לחשוב יש תכלית לחיים? כנראה שאין.. מנסה למצוא הגיון משהוא... איך מתגברים על כאב כזה?

מצאתי אשכול ישן שהעלתי כמה תמונות שלה:
http://www.fresh.co.il/dcforum/Freedom/21221.html

Nikon D90 and others...
לגלריה שלי

ציטוט:

במקור נכתב על ידי wolf כל היום אני באבל מנסה לחשוב יש תכלית לחיים? כנראה שאין.. מנסה למצוא הגיון משהוא... איך מתגברים על כאב כזה?

אבל כנס לפרפורציות. אנשים מאבדים משפחות. תתאבל עוד קצת. ותקח כלב/ה חדש/ה

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

ממש אבל ממש לא במקום התגובה שלך.

אובדן של כלב הוא אובדן של בן משפחה אהוב. הכאב הרגשי הוא שונה אבל הוא אמיתי ואין שום טעם לדבר באטימות מבחילה על "פרופורציות". ברגשות אין דבר כזה "פרופורציות". המשפט האחרון בכלל דוחה. "קח כלב חדש" כאילו מי ישמע, נשבר לו מקל הגולף... כל כלב הוא יצור בפני עצמו, כל קשר עם כלב הוא עצמאי.

ההבלחה שלך לתוך מה בשבלב חסרת טעם. פה, אם אין לך משהו ראוי לומר, ראוי שתשתוק. חבל. מקוה שתמחק.

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

ציטוט:

במקור נכתב על ידי MS_Rogue אובדן של כלב הוא אובדן של בן משפחה אהוב. הכאב הרגשי הוא שונה אבל הוא אמיתי ואין שום טעם לדבר באטימות מבחילה על "פרופורציות". ברגשות אין דבר כזה "פרופורציות". המשפט האחרון בכלל דוחה. "קח כלב חדש" כאילו מי ישמע, נשבר לו מקל הגולף... כל כלב הוא יצור בפני עצמו, כל קשר עם כלב הוא עצמאי. ההבלחה שלך לתוך מה בשבלב חסרת טעם. פה, אם אין לך משהו ראוי לומר, ראוי שתשתוק. חבל. מקוה שתמחק.

לא תלמד אותי מה זה לאבד כלב אהוב (ובטח אתה לא תשתיק אותי).. אבל מפה ועד להרהר על "תכלית החיים" - הדרך ארוכה.

הרי בנאדם שמהרהר על תכלית החיים בהקשר כלשהוא עצוב - מהר מאוד עלול לשים קץ לחייו. כשכתבתי את מה שכתבתי, זה היה קצת אחרי שסיימתי לקרוא את הכתבה ב NRG עם רונה רמון.. מה היא תגיד?!

אני לא אומר שהוא לא חווה דבר קשה ומזעזע. אני אומר - שיתאבל, שיבכה, שיקבל תמיכה מהסובבים אותו. אבל שלא יהרהר על תכלית החיים.

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

"לקחת כלבה חדשה" זו לא תרופת פלא. במיוחד לא למוות של כלב אהוב שליווה אותך תקופת חיים ארוכה. זה לא דג זהב שמת אחרי שנה וקונים חדש. כלב הופך לבן משפחה בשלב מסוים. נכון, אין להשוות בין חיים של אדם לבין חיים של כלב, אבל אסור לזלזל.

wolf, ביום כיפור הכלבה שלי (כמעט בת 17) הלכה לאיבוד. לוותה אותי מגיל 5, כך שאני מבינה ללבך. לפני כמעט 7 שנים בערך ראיתי אותה כמעט נדרסת. הייתי בטוחה שברגע שהמכונית תמשיך לנסוע, אני אראה את הכלבה שלי מרוחה על הכביש, אבל למזלי הרב אח שלי הצליח לעצור את המכונית, ובמאית של שנייה הכלבה שלי ניצלה (מאוד מסריחה מפחד, אבל בלי שריטה).

אני יכולה להבין את הטראומה, ואני עוד יותר מזדהה עם הכאב של האובדן. אני יכולה רק להמליץ לך לשתות או לאכול משהו מתוק (לי נתנו כפית סוכר אחרי ה"כמעט דריסה", אבל זה לא טעים. חסל חבילת שוקולד במקום), לנסות להדחיק את הזכרון הרע ולהחליף אותו בזכרונות טובים. תתנחם בזה שהיא חייה חיים ארוכים וטובים, למרות שהגיעו לה עוד כמה שנים טובות של חסד.

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

אני כל כך מצטער

אני מגיל אפס עם כלבים, כל החיים היה תמיד כלב בבית... אני משתתף בצער שלך כי אני מכיר אותו כל כך מקרוב. אובדן של כלב - בן משפחה לכל דבר - הוא חוויה קשה שמרגישה כמו כריתה של אבר או כמו אובדן של בן משפחה אנושי...

שולח לך חיבוק חם ומלא אמפתיה. הכלבה שלך הלכה אל חנות הבשר הבלתי נגמרת שמעבר... על כאב כזה לא ממש מתגברים. יותר כמו לומדים לחיות איתו. הכאב דוהה עם הזמן, הופך לפחות נורא... הכאב ישכך לאט לאט והזכרונות הטובים - ישארו איתך לנצח.

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

אף פעם לא היה לי כלב אבל ראיתי שאנשים שיש להם מתייחסים אליו כבן משפחה ככה שזו בטוח תחושה זוועתית לחוות אובדן כזה וכשלוקחים בחשבון שלא היה פה מוות בנסיבות טבעיות אז בכלל.

היא הייתה כלבה חמודה לאללה. משתתף בצערך.

משתתף בצערך, זה עצוב וזה כואב.
מאד כואב, ואפשר להיות עצוב ולבכות ולהתגעגע.
ואין תחליף לכלבה אהובה. זו אהבת אמת. יצור קטן שכל המהות שלו היא לאהוב אותך ולהיות בחיקך.
אתה לא תשכח אותה אף פעם, וחבל שזה נגמר ככה.
וחבל שראית אותה, אבל עדיף שישאר לך הזכרון האחרון ממנה והיא לא נעלמה יום אחד לבלי שוב.
יש תכלית לחיים, יש עוד המון דברים בעולם שעוד לא עשית והספקת ותעשה אותם וגם תחזור לצחוק ולהנות.
לא תעשה אותם איתה, אבל תעשה אותם, וגם בסוף תיקח כלב חדש.
תציל עוד נשמה חמודה ותגדל אותה ותאהב אותה, וזה לא יהיה תחליף, אבל זה ימלא את המקום שיש לך בלב לחיה החמודה הזו.
כלב, כולו לב ככה אומרים, ועכשיו הלב שלך פצוע, אבל תחזיק מעמד ויהיה בסדר.
אין אופציה אחרת.

אלו העקרונות שלי, ואם אתה לא אוהב אותם, ובכן, יש לי אחרים.
Groucho Marx

'In the End We Are All Alone, and No One is Coming to Save You''
john reese

ציטוט:

במקור נכתב על ידי מצפון משתתף בצערך, זה עצוב וזה כואב. מאד כואב, ואפשר להיות עצוב ולבכות ולהתגעגע. ואין תחליף לכלבה אהובה. זו אהבת אמת. יצור קטן שכל המהות שלו היא לאהוב אותך ולהיות בחיקך. אתה לא תשכח אותה אף פעם, וחבל שזה נגמר ככה. וחבל שראית אותה, אבל עדיף שישאר לך הזכרון האחרון ממנה והיא לא נעלמה יום אחד לבלי שוב. יש תכלית לחיים, יש עוד המון דברים בעולם שעוד לא עשית והספקת ותעשה אותם וגם תחזור לצחוק ולהנות. לא תעשה אותם איתה, אבל תעשה אותם, וגם בסוף תיקח כלב חדש. תציל עוד נשמה חמודה ותגדל אותה ותאהב אותה, וזה לא יהיה תחליף, אבל זה ימלא את המקום שיש לך בלב לחיה החמודה הזו. כלב, כולו לב ככה אומרים, ועכשיו הלב שלך פצוע, אבל תחזיק מעמד ויהיה בסדר. אין אופציה אחרת.

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

כל פעם שאני קוראת סיפורים כאלה יש לי חשק עז לרוץ לחתולים שלי ולחבק אותם >:
חלב, או כל חיית מחמד יכולים להפוך לחלק בלתי נפרד מהמשפחה. לי אין מושג מה אני אעשה כשהחתולים שלי ילכו לעולמם, ואני בטח לא מסוגלת לתאר את הכאב של לאבד את חיית המחמד בדרך הזאת.
אני שומעת לאחרונה יותר מדי מקרים על חיות שנהרגות על ידי רכבים ובאמת שאני חושבת שאסור לתת להן לשוטט ללא רצועה.
חבל עליה ואני משתתפת בצערך, אם אהבת אותה כ"כ סימן שהיא הייתה כלבה טובה. אין לי באמת מה להגיד. אני מקווה שעם הזמן הכאב יחלש ושהאידיוט שדרס אותה יחווה יסורים נוראיים ושלא יבוא לכתוב לנו במה שבלב.

Ze blog | KozlikArt

אמנם הכלב שלי מת כנראה מזקנה, אני יודע מה זה לאבד כלב.
תבכה, זה עוזר. בסוף תתגבר על זה.

דגל ישראל אין הוא "סך הכול ביטוי של מקל עם סמרטוט כחול לבן עליו". דגל ישראל הוא אני ואתה ואת, הוא והיא, הם הן, אנחנו וילדינו, וגם מי שהלכו ולא ישובו אלינו. ואנו כולנו, אין אנו סמרטוט.

תודה על התמיכה!!!

Nikon D90 and others...
לגלריה שלי

קודם כל, משתתף בצערך, מבין אותך, הכלבה שלי נפטרה(כן,אני יודע שאומרים את זה רק לבני אדם, וזאת הסיבה שאני ממשיך להגיד את זה) מאוגוסט האחרון מסרטן, היא הייתה כמו עוד אחות, ליוותה אותי מ97, מכיתה ג'.
באותו זמן שהמצב שלה הדרדר הייתי בתאילנד כבר אז נכנסתי לדיכאון,לאחר כמה שבועות,לקרא סוף הטיול, היא נפטרה, אפילו לא הספקתי לראות אותה בפעם האחרונה...
כל המשפחה נכנסה לדיכאון, אין ספק שזה דבר קשה ובאמת שעד כה זה הכאב הכי גדול שהרגשתי.
גם לי אמרו בהתחלה תאמץ כלב אחר, בהתחלה אתה לא מוכן להקשיב, הרי שום דבר לא יחליף אותה!
עבר חודש וקצת מאז, עדיין חושבים עלייה,עדיין בדיכאון, אבל אז הבנו שיש איזה מחסור בבית, נישאר לנו כ"כ הרבה אהבה ממנה וחייבים לעשות איתה משהו, כי שהיא נתקעת בלב ולא משחררים אותה זה רק מגדיל את העצב.
כמו שמצפון כתב לפניי,החלטנו שאין בררה, ואימצנו כלבה נוספת מצער בעלי חיים. מסתבר שזאת התרופה הכי טובה ויעילה לרכך את הכאב.
הכלבה עכשיו,קצת מופרעת,שובבה ועם אופי קצת שונה,אנחנו ממש אוהבים אותה אבל עדיין לא שוכחים את הקודמת ולפחות אני,עדיין חושב עליה כמעט על יום.
אני יודע שזה יקח לך זמן, ורוב המילים לא יעזרו, זה רק הזמן.
תהייה חזק !

כמי שגדל כל חיי עם חיות (בהתחלה חתולים והיום כבעל משפחה יש לי גם כלבה (וגם נחש)) אני יכול בהחלט להבין את הכאב והצער באובדן חבר קרוב שהוא אכן כמו בעל משפחה , אך כמו שאומרים זמן מרפא וחשוב באמת לזכור את האהבה והכיף שביליתם ולנסות לשכוח את המראה האחרון שלה

מה שמזעזע זה שאנשים דורסים ולא חושבים לעצור לראות מה קרה (ובמציאות שאנשים לא חושבים לעצור כשדורסים אנשים לגמרי לא מפליא שלא עוצרים כשמדובר בחיה)

רק שאלה האם הכלבה ירדה והסתובבה חופשי ברחוב או שמישהו היה איתה ?

שלכם,
The CHARM one

מנהל פורום "מה שבלב"