האם יש קשר בין המילים "נשים" (ריבוי לאישה) לבין "נשיה" (שכחה), ואם כן, האם המילה "זכר" באה מהמילה "זכרון", ובא כניגוד לתיאור המילולי של נשים?

כלומר, האם יש סיבה שזכר קרוי כך על היותו "ממשיך שושלת, מותיר אחריו זכרון" כי הוא מביא את שם משפחתו לצאצאיו, לעומת אישה שאינה יכולה להמשיך את השושלת (אאל"ט, בדינים קדומים היא אינה זכאית לקבל ירושה או נחלה, ולמעשה תלויה בקרוב משפחה זכר) ועל כן ההקבלה ל"שיכחון"?

או שזו רק אני ורגשות הקיפוח הנשיים שלי?

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

יחס שקילות שגוי

נקבות מול זכרים


אם את לא רוצה להתפלסף אז
נקבה - נקב
זכר - זכר

תנקדי לבד

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://fresh.clanteam.com/list.png]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://fresh.clanteam.com/?https://2010-uploaded.fresh.co.il/2010/09/21/52868411.gif,http://www.boredpanda.com/blog/wp-content/themes/mimbo2.2/images/subscribe-panda-605px.png]

לא על זה אני שואלת

אני יודעת את פירוש השם "נקבה", אבל אני רוצה לדעת האם בכל זאת יש קשר בין שתי המילים, למרות שהקולוקציה אומרת "נשים מול גברים, נקבות מול זכרים", ואם כן, מהו.

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

על מה תולים כביסה? – חבל.
על מה עומדת פרה? – זבל.
מי רצח את קין? –

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

מקובל להגיד שיש קשר בין זכר וזיכרון. השורש הערבי של שניהם הוא ד'-כ-ר, ככה שזה הגיוני.

על הקשר בין נשים לנשיה עוד לא שמעתי.
אז הלכתי למילון עברי-ערבי.
נשיה בערבית היא נשי, מהשורש נ-ש-י, בעוד שאישה היא אנת'ה (أُنْثَى) מהשורש א-נ-ת'.
לא רק שהשין בעברית היא לא אותה אות במקור (כמו שהעין במערב ובערבים היא בעצם עין בעם הערבי אבל ע'ין במערב), אלא שהשורשים שונים לגמרי. על-סמך זה הייתי מנחש שאין קשר.

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

זה שיש דמיון בין ערבית לעברית מוכר, אבל אני לא חושבת שאני יכולה לקחת את זה בתור ההסבר המילולי הנכון. בכל זאת, מדובר בשתי שפות שונות (גם אם שתיהן באו מאותה משפחה).

חוץ מזה, לך תסתמך על שפה בעלת מילה שמתארת גם "רוכבי גמלים" וגם "בועלי קטינות"

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

טוב לא מצאתי שנשייה שייך דוקא לנשים
ראיתי משהו מצחיק, שזה שייך לנושים. שעד שהנושה יראה את הכסף הוא ישכח O_o

על נשים כתוב שזה סמיכות
נשי-
נשות-
אשת-

אז שכחון אולי לא מתקשר כאן.
ההשוואה צריכה להיות שונה קצת לדעתי.

בכלל כל המושג של זכר ונקבה ביהדות זה קצת יותר עמוק מהקטע המגדרי

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://fresh.clanteam.com/list.png]

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://fresh.clanteam.com/?https://2010-uploaded.fresh.co.il/2010/09/21/52868411.gif,http://www.boredpanda.com/blog/wp-content/themes/mimbo2.2/images/subscribe-panda-605px.png]

והאם יש קשר בין "נשים" ל"אנשים" ?

צורת הריבוי של "אישה" הייתה צריכה להיות, כדרכן של מילים רבות, אִשּׁוֹת‎. למה נָשִׁים? משערים
שצורת הריבוי הזאת התקבלה בהשפעת הריבוי של איש: אֲנָשִׁים‎.

גזניוס טוען שאין קשר בין איש לאישה. לפי הסברה שלו, איש קשור לאֵשׁ (מילה הנובעת מאָנַשׁ – מה
שמסביר את צורת הרבים אֲנָשִׁים‎).
אישה – דווקא מן אָנַשׁ‎ במשמעות של חולשה (בדומה ל"מצב אנוש"); בערבית: השורש أنث (אנתֿ ) מציין גם עדינות ורכות.
גזניוס טוען שה"אָנַשׁ" שממנו נובעת המילה איש שונה מה"אָנַשׁ" שממנו נובעת "אישה";
האנש הראשון – יש לו משמעות שקרובה ל"חברותי", ואילו השני, כאמור: רכות וחולשה.

התעכבתי כדי להשיג את הניתוח הגִּזרוני של המילה "איש":
https://sites.google.com/site/haska...D7%99%D7%94.jpg
מתוך "מילה ברגע" / הד"ר מ. רוזן

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

לתשובה שלך חיכיתי

אני מסיקה מכך ש"נשים" נגזר בהכרח מאנש- אנושות, ולא מ"נשיה". האם יש קשר הפוך? או שעולם האסוציאציות המקופח שלי עובד שעות נוספות?

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

למה את מתכוונת ב"קשר הפוך"? לא ירדתי לסוף דעתך.
נשייה, במשמעות של שכחה, נגזרת משורש שונה לגמרי מזה של שאר המילים שהוזכרו פה – נ־ש־ה. גם לפי
ההשוואות לשפות אחרות – דומה שאין קשר.
שימי לב שהחוקרים בעצמם, במקרה זה (ובעוד אלפי אחרים...), מסתייגים בדבריהם ונזהרים בלשונם.

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

שאם נשים זה מ"אנש" ולא מ"נשיה", אז אולי "נשיה" נגזר מנשים (קשר הפוך ממה שחשבתי בהתחלה).

אבל אני מבינה שלא, ואני יכולה להחזיר את החזיות לארון ואת הגפרורים למגרה, ולחכות עם המחאה שלי

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."

עכשיו הבנתי. נשייה נגזרה, כפי שכתבתי, מהשורש נ־ש־ה (שאינו קשור בשום אופן לאישה). משמעותו של השורש היא רק שכחה:
"כִּי נַשַּׁנִי אֱלֹהִים אֶת כָּל עֲמָלִי וְאֵת כָּל בֵּית אָבִי" (בראשית מא)
"אַתָּה יִשְׂרָאֵל לֹא תִנָּשֵׁנִי" (ישעיה מד)
"כִּי הִשָּׁהּ אֱלוֹהַּ חָכְמָה וְלֹא-חָלַק לָהּ בַּבִּינָה" (איוב לט); "הישה" כמו: "היטה" (להשות).

ובשבילך:
השפה העברית מפלה דווקא גברים
אין צורך להתנצל בפני הנשים על כך שפניות לכלל המינים מנוסחות במין זכר: זו הצורה הבלתי מסומנת
בעברית, ואם כבר צריך להתנצל בפני הזכרים על כך. / הד"ר ת. עילם-גינדין
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4040404,00.html

היופי בעיני המתבונן... או שמא המתבוננת

שפות ובלשנות חִידוֹת הִגָּיוֹן

תודה רבה לך

"אני פחדתי ממפלצת.. אז חשבתי על פיצה. ומיץ."