שלום לכולם , קודם כל אני חדש כאן בפורום , למה הגעתי לכאן ? את האמת אין לי מושג . חיפשתי מקום שאוכל לשתף את המחשבות שלי עם אנשים אחרים ,בחיי היום יום האגו לא מאפשר לי להפתח ולספר לאנשים הסובבים אותי על הבעיות שלי .

קצת על עצמי .
שמי אולג אני בחור בן 22 מתל אביב , מה עושה כרגע בחיים ? משרת ביחידה מובחרת של משמר הגבול - ימ''ס איו''ש , לחבר'ה שלא כ''כ בקיאים אז בשפה פשוטה יותר , מסתערבים . כרגע נמצא בשלב בחיים שאני פשוט יושב שעות על גבי שעות וחושב על החיים שלי , למרות הכל אני בן אדם מאוד עסוק והמחשבות במהלך השבוע לא חודרות לראשי אבל מגיע רגע שאני פשוט יושב מסתכל על אחרים וחושב על עצמי ולא יודע מה יהיה הלאה .. אני עוד מעט מסיים את תקופת הקבע , ביחידה רוצים להחתים אותי לעוד תקופה וכל הזמן מדברים על קורס קצינים , את האמת ? לא מעניין אותי . ביחידה עברתי מסלול מאוד קשה ומאתגר שפיתח אצלי הרבה תכונות ונתן לי כח בחיים ..מצד אחד אני מסתכל על הכבוד , על התרומה ,על החיים בתור לוחם ומרגיש סיפוק רב .. אני בקשר עם הרבה חברים ששירתו בתור גו'בניקים וכרגע לומדים/עובדים ולא משנה מה הם יעשו בחיים הם לא יתקרבו לדברים שאני עשיתי , כשאני פוגש אותם ומתפתחת שיחה הם חושבים שהחיים שלי מסרט .. האימונים , הפעולות והרבה מהם אומרים שמקנאים בי . מצד שני אני רוצה לעשות משהו עם החיים שלי , אני לא רוצה למצוא את עצמי עד גיל 30 רץ עם אקדח ברחובות קלקיליה , קבלתי הרבה הצעות בנושא אבטחת אישיים בגופי בטחון עם משכורות שלא מקבלים "אנשים פשוטים " בגילי .. קבלתי הצעות לנסוע לחו''ל ולהדריך שם ולקבל משכורות דמיוניות , באמת . אבל בפנים אני מרגיש ריקנות .. לא רוצה עוד להסתובב עם אקדח , לא רוצה לא לישון לילות שלמים , לא רוצה לסכן את עצמי בכל שבוע .. לפעמים אני מרגיש שווה לאותם אנשים שאנחנו עוצרים , יענו אנחנו ברמה שלהם . בתוכי יש התנגדות גדולה .. אני אוהב לחזור ביום חמישי לקחת את חברה שלי לקניון ללבוש חולצה שעליה כתוב " מסתערבי איו''ש " ולראות איך כל אחד מסתכל עלי ועל האקדח התקוע בתחת שלי וחושב פעמים לפני שמסתכל על חברה שלי , מצד שני לא רוצה את כל זה , רוצה ללמוד , רוצה לעבוד בחברה צעירה , רוצה לצאת , לבלות , לחיות את החיים , תחושה מוזרה של התנגדות .
אני מוצא את עצמי סופ''שים שלמים בכוננות /הקפצות ומבין כמה זה חשוב ואח''כ מסתכל ופשוט יודע שיש אנשים שלא מתעסקים בזה , את היום שישי שהם מבלים עם חברה שלהם אף ערבי לא יקח להם .
רוצה ללמוד , אבל לא יודע מה . רוצה לצאת ולנסות משהו אחר , אבל לא יודע .
בכל מקרה אשמח לשמוע תגובות בנושא .

ציטוט:

במקור נכתב על ידי olegisr מצד שני לא רוצה את כל זה , רוצה ללמוד , רוצה לעבוד בחברה צעירה , רוצה לצאת , לבלות , לחיות את החיים , תחושה מוזרה של התנגדות .

נשמע שאת ההחלטה החשובה בשבילך כעת כבר קיבלת.
אתה לא רוצה להמשיך בשירות הזה - אז אל. תסיים את תקופת הקבע בלי התחייבות נוספת, ותתחיל בשלב חדש בחיים.
עד אז יש לך זמן לחשוב מה אתה רוצה ללמוד ולאן אתה רוצה להתקדם בחיים.

זו היא כמובן רק דעתי בהתבסס על מה שכתבת.

לכולנו יש את הדילמה הזאת, בין לעשות מה שאנחנו טובים בו לבין מה שאנחנו אוהבים לעשות. אני יכול להעיד על עצמי שאני עובד טוב, אפילו מאוד, אבל אני לא במקום שאני רוצה להיות מבחינה מקצועית.

העצה שלי- אל תהפוך את התחום הזה לקריירה, ברור לעין שאתה לא מעוניין בזה. ברם- זה כן יכול להכניס לך סכומים מאוד יפים, הרבה יותר ממה שבן גילך יכול להרוויח. הרי כולנו עבדנו אחרי הצבא בעבודות מעצבנות ושחורות רק כדי להרוויח מספיק לשכ"ד או שכ"ל. אם אתה מרגיש שתוכל לשרוד כמה שנים בתחום הזה, למשל באבטחה בארץ ובחו"ל, ולהרוויח פי כמה וכמה ממלצרות או תחנת דלק, אז תוכל ללכת ללמוד מה שאתה באמת אוהב ולעבוד בתחום שאתה רוצה.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."