הייתה לי לא מזמן שיחה עם חבר שרוצה ללמוד הנדסת בניין במכללה. השיחה התנהלה סביב השאלה הנדושה והמוכרת של אוניברסיטה מול מכללה.
כאשר חזרתי הביתה ראיתי במחשב שהדרישות קבלה לתחום ההנדסה במכללות הן די מצחיקות ולא מסתדרות כל כך עם הקושי הרב שאני שומע מחברים שלומדים כרגע הנדסה (שנה א'), ומדובר פה באנשים ריאלים מאוד עם בגרויות מצויינות.

בעקבות זאת עלו בי תהיות לגבי המכללות.
איך יכול להיות שלמקצוע קשה שדורש מתמטיקה ופיזיקה ברמות גבוהות מאוד יש דרישות נמוכות כל כך (במכללות)?

האם המכללה עובדת לפי "אנחנו נותנים לך הזדמנות, תעשה עם זה מה שאתה רוצה"? כלומר, כמות גבוהה מאוד של אנשים שמתחילים את התואר ואחוז נשר עצום כבר בשנה א'?
או...
שהרמה הנדרשת לא באמת כל כך גבוהה כמו שזה נראה למתבונן מבחוץ (מה שפחות הגיוני לי בעקבות הכרותי עם אלו שלומדים כרגע למקצועות ההנדסה)


אשמח לשמוע את תשובתכם של אלו הלומדים במכללות ובאוניברסיטאות גם יחד.

אוניברסיטאות יש 7. מכללות לפחות 20
המכללות נוצרו על מנת להנגיש השכלה גבוהה לאלו שלא עומדים בדרישות לאוניברסיטה

השאלה היא מה בתאכלס קורה במכללה..

לפי הדרישות של המכללה גם אדם שלא חזק במיוחד במתמטיקה ולא תלמיד מזהיר יכול להתקבל ללימודי הנדסה במכללה.. אז איך אדם כזה "ישרוד" את הלימודים?
הרי בסופו של יום האוניברסיטאות והמכללות עושות את אותם המבחנים...
(אם ניקח את המקרה של חבר שלי, אדם עם ממוצע 70 וקצת ב4 יחידות במתמטיקה)

רק לחדד. אין לי שום כוונה לפגוע בסטודנטים שלומדים במכללות...אלא כוונה טהורה לנסות לעזור לחבר שרוצה להתחיל ללמוד. (מי יודע, אולי אפילו זה יעזור לי).

הרי זה לא שעלו פה על פטנט
הבעיה היא אחר כך שמחפשים עבודה
האם הידע שצברת מספיק או לא לדרישות המסויימות של המשרה.
גם פה יש ויש
אבל אם שואלים אותך בראיון שאלות מקצועיות ולא תדע לענות עליהם אז זה לא ממש משנה היכן למדת

למה אתה חושב שעושים את אותם המבחנים?

לרומק- השאלה אם יש לך ידע כללי על אחוז הנושרים במכללות בהשוואה לאונבסיטאות?
כי אם לחברים שלי שהם מאוד ראלים ותלמידים מצטיינים קשה מאוד מה יהיה עם אדם ממוצע (70 וקצת ב4 יח' במתמטיקה)?
האם יש לו יכולת לשרוד את הלימודים?

לRP- ממ לא יודע, נראה לי פשוט הגיוני.. לכל מוסד יש אינטרס להתלמידים שלו יקבלו את הצויונים הגבוהים ביותר כך שהם יתקבלו בקלות לעבודה אח"כ. זה קצת לא תקין אם הם יכתבו לעצמם את המבחנים...
חוץ מזה, לעורכי דין יש מבחני לשכה, לרואי חשבון יש מבחני מועצה, אז בטח גם למהנדסים יש מהו כזה..לא?

עורך דין ורואה חשבון הם מקצועות, ולכן יש להם הסמכה, כמו לרופאים. מהנדס הוא אדם שלמד משהו, בדומה למשפטן, לא הסמכה מקצועית, ולכן אין בחינות ארציות.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

אוקיי, למדתי משהו חדש.. תודה
אבל זאת לא הייתה מטרת האשכול.

האם מישהו מכם יכול לעזור לי עם השאלה הבאה: האם לימודים באוניברסיטה קשים יותר מלימודים במכללה בצורה שיכולה להוות הבדל?
תודה מראש

לא בדיוק הבנתי את ההבחנה שיצרת, אבל כמו שיש פנקס רופאים יש גם פנקס מהנדסים, שאליו לא כל אחד יכול להיכנס.

מהנדס לא נכנס לפנקס הזה באמצעות בחינות ארציות חיצוניות למוסד, אלא בזכות התואר שלו, ובסיווגים מסוימים- שנות ניסיון. ולכן יש הבחנה בינו לבין עו"ד, רו"ח או רופא.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

בתוקף סמכותי לפי הסעיפים 9 ו23- לחוק המהנדסים והאדריכלים, תשי"ח1958-, אני מתקין תקנות אלה:

1. הגדרות

בתקנות אלה -

"הרשם" - אדם שהוסמך על ידי השר לנהל פנקס המהנדסים והאדריכלים.

2. בקשה לרישום בפנקס

בקשה להירשם בפנקס המהנדסים והאדריכלים תוגש לרשם בטופס שאפשר להשיגו במשרדי מהנדסי המחוז של מחלקת עבודות ציבוריות, משרד העבודה, ויצורפו אליה התעודות והמסמכים להוכחת הזכות להירשם.

3. אגרה (תיקון: תשמ"ח, תשמ"ט, תש"ן, תשנ"א, תשנ"ב, תשנ"ג, תשנ"ד, תשנ"ה, תשנ"ו, תשנ"ז, תשנ"ח, תשנ"ט, תש"ס)

אגרת רישום היא 69 שקלים חדשים.

4. הוכחת הכשרה מתאימה

(א) הוכיח מבקש שהוא חבר רגיל באגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל, יראה בכך חבר-הבוחנים הוכחה שלמבקש ההכשרה המתאימה לענין סעיף 9(4) לחוק.

(ב) שוכנע חבר-הבוחנים על סמך העבודות שביצע המבקש, מהותן, היקפן ונסיבות-ביצוען, ועל סמך תעודות המעידות על השכלתו המקצועית, אם הוגשו תעודות כאלה, שלמבקש הידע העיוני הדרוש, יראה החבר בעבודות ובתעודות אלה הוכחה שלמבקש ההכשרה המתאימה לענין סעיף 9(4) לחוק.

5. בחינות

לא קויימו התנאים שבתקנה 4, ייבחן המבקש על ידי ועדת-בחינות של שלושה שתמונה על ידי חבר-הבוחנים, מבין חבריו או שלא מבין חבריו, במקצועות ובמקצועות-משנה, כפי שיקבע חבר-הבוחנים.

6. דרכי וסדרי בחינות

חבר-הבוחנים יקבע את דרכי הבחינה וועדת הבחינות תקבע את סדרי הבחינה.

7. בחינות חוזרות

מועמד שנכשל בבחינה רשאי להיבחן שנית, ואם נכשל בפעם שניה רשאי לחזור ולהיבחן בהיתר מיוחד של חבר-הבוחנים.



_______________________________________

כלומר, ממש לא כל מי שמסיים לימודי הנדסה יגול סתם ככה להירשם בפנקס המהנדסים. גיגול פשוט...

מיכל - 20.1.13
מאיה - 9.11.14
נטע - 2.4.20

לפי הפורום בו בדקתי, זה רלוונטי רק למספר מצומצם של מהנדסים- מהנדס בניין, זרם גבוה וכו', כלומר כל מהנדס שצריך לחתום בעניין שקשור לבטיחות ולחיי אדם.

http://forum.bgu.co.il/index.php?showtopic=193521

שזה מה שכתבתי ברפרוף.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

70 וקצת ב4 יחידות מתמטיקה זה לא אינדיקציה לכלום
גם לי היה את זה והצלחתי יפה ולעומת זאת יצא לי להכיר כאלו עם 60 ב5 יחידות שלא שרדו
לא הכל זה מתמטיקה. יש תארים שמתמטיקה זה רוב הקורסים בהם ויש מקצועות שלא.
בסופו של דבר כל מי שלומד הנדסה לומד קורסים מתמטים כמו חדו"א שזה רמה גבוהה מ4 יחידות
יהיו כאלו שילכו שם מהר לאיבוד ויהיו כאלו שיתרגלו מספיק כדי לשלוט בחומר
לגבי מהנדסים-אין מבחנים זהים
כל מרצה יכול לחבר מבחן (וכמובן שזה נתון לפיקוח שהמבחנים ברמה סבירה)

אוקי, התשובה הזאת קלעה פחות או יותר למה שהתכוונתי.
אבל רוב הקורסים שנלמדים בהנדסה הם מתמטיקה ורובם גם ברמה גבוהה מ4 יח'.. אבל אני חושב שהבנתי את כוונתך.

אם יורשה לי לשאול מה למדת?

ברמה הכללית, רמת מקצועות ההנדסה באוניברסיטאות ובטכניון גבוהה מזו של המכללות.
אם תרצה להשוות בין מוסדות ספציפים, ספר לנו אילו...
(אגב, גם בין האוניברסיטאות עצמן [לרבות הטכניון] יש, מן הסתם, הבדלי רמות במקצועות כאלו ואחרים).

במה הרמה מתבטאת, באיכות התלמידים? באיכות המרצים או בדרך העברת החומר? אני שואל ברצינות כי אם ההבדל הוא שמרצה בטכניון מסביר משהו בקושי טהמרצה במכללה נשקיע יותר, בסוף שתי הבוגרים יצאו לשוק עם אותו ידע. אם השוני מתבטא ברמה גבוהה יותר של חומר באותו תואר, אז יש מקום להבדיל לפי דעתי.

גם באוניברסיטה יש מי שיסיים עם ממוצע 70 ויש מי שיסיים עם 95...לא משנה איפה למדת או תלמד, מומלץ להצטיין.

עכשיו לשאלה האם "להיות זנב לאריות או ראש לשועלים"...אני מכיר הרבה שלמדו פסיכולוגיה למשל באוניברסיטה, קרעו את התחת וסיימו עם ממוצע 85. לתואר שני היה להם קשה להתקבל, למה?...כי התמודדו מול חברה ממכללות עם ממוצע 95 (נשים בצד מבחנים כמו מתאם וכו...), לכן למשל בפסיכולוגיה, לא בטוח מה הייתי ממליץ.

האוניברסיטה שמה דגש על מחקר ותאוריה, לשם כך היא קיימת, המרצים נמדדים בשל מחקריהם ופרסומי מאמרים ולא ממש על כמה הם מלמדים טוב. מה שאומר שהסטודנט לפעמים צריך לפעמים להיות מספיק חזק כדי להבין מה שבין השורות בחומר, או ללמוד מעבר למה שנמסר בשיעור. מלבד זאת הגמישות נמוכה באוניברסיטה, וסטודנטים רבים מוצאים עצמם לאחר שנה ראשונה עם כל מיני הגבלות (בגלל ציוני נכשל במקצועות יסוד כמו פיזיקה וכו) ואף השעיה.

במכללות זה שונה. המרצים בד"כ יותר מורים מחוקרים, שמים יותר דגש על "מה צריך בשוק", ויותר מאכילים בכפית את החומר שצריך.

בשורה התחתונה, מהנדס עם ציונים נמוכים (80 ומטה) מאוניברסיטה עדיף לא להיות. תמיד יותר טוב ללהיות בוגר מכללה עם ציון גבוה (85 ומעלה).

כל אחד צריך לעשות את חשבון הנפש של לאן הוא חושב שהוא יכול להגיע על הסקאלה, ומה המטרה שלשמה הוא לומד (להיות חוקר/מהנדס טוב או רק בשביל תעודה...וכו).

ציטוט:

במקור נכתב על ידי erangh1 בשורה התחתונה, מהנדס עם ציונים נמוכים (80 ומטה) מאוניברסיטה עדיף לא להיות. תמיד יותר טוב ללהיות בוגר מכללה עם ציון גבוה (85 ומעלה).

באמת? אני די בטוח שבוגר הטכניון בהנדסת מחשבים עם ממוצע 79 יצליח למצוא עבודה הרבה יותר מהר מאשר בוגר מכללה קיקיונית כלשהי (והן לא כולן כאלה) שסיים עם ממוצע 86, בזמן שהציון הממוצע במחזור שלו היה 95.

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

מחזק.

שבוע שעבר אינטל, רפאל, אלביט, מלנוקס, גוגל ושאר חברות הגיעו לטכניון לגייס.
הם גייסו מעל 200 איש לדעתי, בין השאר, חברים שלי (עם ממוצע 75 בהנדסת חשמל, מחשבים, תוכנה, מדעי המחשב..).

אז קודם כל עדיף לא להיות בוגר "מכללה קקיונית"...
יריד תעסוקה - זה לא אומר כלום. למכללות הם גם מגיעים...
השאלה היא גם לאיזה תפקידים מגייסים.
יש תפקידים שבפירוש מוגדר בדרישות התפקיד בוגר אוניברסיטה/טכניון, אני אישית מבין למה, וכשאני מחפש מהנדס לתפקיד, כדאי שיהיה ממוסד אקדמי מכובד, אבל לא פחות - עם ציונים טובים!

רמת ציונים מראה לא פחות על רצינות. סטודנט מהטכניון עם 75 ,וסליחה אם זה עוקץ כמה אנשים - אבל הוא לא מספיק רציני, ולדעתי השליטה שלו בחומר בינונית כמו הציון.

עם ממוצע 70 - הבנאדם לא יתקבל לתואר שני, גם אם סיים טכניון או ת"א, אז אם מחפשים מישהו שיתקדם בתחומו...אז כנראה זה לא הבנאדם.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי erangh1 אז קודם כל עדיף לא להיות בוגר "מכללה קקיונית"... יריד תעסוקה - זה לא אומר כלום. למכללות הם גם מגיעים... השאלה היא גם לאיזה תפקידים מגייסים. יש תפקידים שבפירוש מוגדר בדרישות התפקיד בוגר אוניברסיטה/טכניון, אני אישית מבין למה, וכשאני מחפש מהנדס לתפקיד, כדאי שיהיה ממוסד אקדמי מכובד, אבל לא פחות - עם ציונים טובים! רמת ציונים מראה לא פחות על רצינות. סטודנט מהטכניון עם 75 ,וסליחה אם זה עוקץ כמה אנשים - אבל הוא לא מספיק רציני, ולדעתי השליטה שלו בחומר בינונית כמו הציון. עם ממוצע 70 - הבנאדם לא יתקבל לתואר שני, גם אם סיים טכניון או ת"א, אז אם מחפשים מישהו שיתקדם בתחומו...אז כנראה זה לא הבנאדם.

אני לגמרי מסכימה עם erangh1, ואפילו חושבת שהוא לא היה מספיק חריף. סטודנט עם ממוצע 70 הוא בינוני נקודה (וכן, אני יודעת שהלימודים יותר קשים, ועבדת באינטל כדי לממן את הלימודים ואת הפלייסטיישן...כל התירוצים ידועים).

השוק היום מאד תחרותי, כשראיינתי סטודנטים לצוות שלי, בהחלט מי שבא עם 70 גם מהטכניון הסתמן כבינוני ומטה. לעומת זה סטודנטים מ-HIT עם ציונים טובים בהחלט קיבלו צ'אנס.

ציון נמוך מאוניברסיטה מציג את הסטודנט באור שלילי! ציון טוב ממכללה לא מציג חד משמעית באור חיובי, אך בוודאי שלא שלילי. ועכשיו שם המכללה משחק, קצת בדיקה של הידע של הסטודנט, רושם מראיון אישי כפי שצויין וכו.

שורה תחתונה - בחרתי בסטודנט מ-HIT עם ממוצע 93 על סטודנט מהטכניון עם 74. היה יותר משיקול אחד, עצם היותו ממכללה(מכובדת לדעתי) לא היה לרעתו, אבל קצת דרש בדיקה מעמיקה יותר של אותו בחור.

אני די בטוח שכולנו מסכימים על העיקרון שקיים X גדול מ-0 וקטן מ-100, שעבורו אם למהנדס מסוים, בוגר הטכניון, יש ממוצע A, ולמהנדס אחר, בוגר מכללה סבירה יש ממוצע A+X, למהנדס השני יהיה יותר קל למצוא עבודה.
הוויכוח הוא רק על ערכו של X (אם נצא מתוך נקודת הנחה מפשיטה ש-X קבוע עבוד כל A). אתה טענת בהודעה הראשונה שה-X הזה הוא 5, ולדעתי זו תת הערכה מאוד קיצונית. אני הייתי הולך יותר לכיוון של 15, וגם זה כאשר מדובר במכללות היוקרתיות ביותר.
כמובן שהערך הזה ישתנה ממקצוע למקצוע, ממקום עבודה למקום עבודה, וגם במידה מסויימת כתלות ב-A, אבל הבנת את הנקודה שלי...

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

טוב, אז ככה -
קודם כל דרישות הקבלה ללימודי תואר מסויים באוניברסיטאות, ובדרך כלל גם במכללות משקפות אך ורק נדב אחד - ביקוש מול היצע. אם הרבה אנשים רוצים ללמוד מקצוע X במוסד Y, ומספר המקומות הוא מועט, דרישות הקבלה יהיו גבוהות, ואם לא הרבה אנשים מעוניינים בתואר הזה, ויש הרבה מקומות, אז דרישות הקבלה יהיו נמוכות. אין בכלל קשר לרמת הלימודים באותו תואר. זה יוצר מצב שלעיתים קל מאוד להתקבל לתואר מסוים, והרבה יותר קשה לסיים אותו. זה מצב שקורה לא רק במכללות, אלא גם באוניברסיטאות. קח למשל את התואר הראשון במתמטיקה באוניברסיטה העברית. זה ככל הנראה אחד התארים הראשונים הקשים ביותר במדינת ישראל, אבל בגלל שמתמטיקה זה לא תחום מאוד פופולרי, ואין הרבה שרוצים להתקבל, תנאי הקבלה לאותו תואר כל כך נמוכים שכמעט כל אחד יכול להתקבל. התוצאה של זה היא שהרבה אנשים נושרים.
לגבי מכללות המצב מורכב יותר. יש מכללות שחשוב להן לשמור על השם של התואר שלהן, ולכן גם אם רף הקבלה הוא נמוך יחסית, הן שומרות על רמות הוראה ומבחנים סבירות, מה שגורם ליחסית הרבה אנשים לנשור. ממה ששמעתי דוגמה למכללה כזו היא אורט בראודה בכרמיאל. עם זאת, יש מכללות שכל המטרה שלהן היא שתצא עם דיפלומה, ובהן אתה יכול לסיים תואר עם הנדסת חשמל בלי לדעת את לוח הכפל.
יש לציין ששוק העבודה לא פראייר, ולכן בוגרי מכללות שלא שומרות על רמה סבירה של לימודים ויוצרות אינפלציית ציונים מטורפת, כדי שכולם יוכלו לסיים בהצטיינות, מתקשים מאוד למצוא עבודה, ובניגוד למה שנאמר מעלי, בוגר הטכניון בהנדסת מחשבים עם ממוצע 80 ימצא עבודה הרבה יותר מהר מאשר בוגר מכללת "אצלנו לא באמת צריך לדעת שום דבר כדי להיות מהנדס" בחסות "שיפודי התקווה" עם ממוצע 95.

Vi Veri Veniversum Vivus Vici

מסכים עם כל מילה שאמרת אבל תגיד לי ת'כלס. אני לומד במכללת ספיר כלכלה. יש לנו אותם מרצים של בן-גוריון ואותם מבחנים ובקיצור הכל אותו הדבר, אין שום הבדל.
אני יוצא עם ממוצע 85 לשוק העבודה(מספיר) ומישהו מבן-גוריון יוצא עם ממוצע 75. לא נראה לי שמישהו יעדיף אותי על פני זה שסיים את בן גוריון אפילו שהממוצע שלו נמוך יותר. תקן אותי אם אני טועה.

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.fresh.co.il/vBulletin/image.php?u=125298&type=profile&dateline=1289576666]

אתה מדבר על מספרים מדוייקים, במקצועות פחות ריאלים, בין מוסדות שונים ושל אנשים שונים - כך שמאוד מאוד קשה להעריך מה יקרה.

אם הייתם על אותו ממוצע, התשובה הייתה קלה יותר...
אסביר ע"י דוגמה מתחומי:
המרצים ממכללת בראודה מרצים גם בטכניון, המבחנים דומים, הסילבוס דומה... א-ב-ל.
בבראודה לומדים בערך פי 2 שעות, עם עזרה וחממה גדולה יותר באופן משמעותי, כך שמי שעומד על ממוצע X בטכניון, עבד קשה יותר (ובאופן כללי, מוערך יותר) ממי שעומד על ממוצע X במכללה.

מה שמאפיין את הנדסת חשמל בטכניון, לצורך העניין, היא דחיסת כמות עצומה של חומר, במעט מאוד זמן עם מבחנים מאוד קשים. כדי לסבר את האוזן, אומר כי חבריי שלומדים בתל אביב הנדסת אלקטרוניקה, פחות או יותר עם אותו סילבוס, לומדים כ20 שעות שבועיות יותר ממני.

ברמה הכללית, אוניברסיטאות מפתחות אצלך יכולות למידה עצמית גבוהה משמעותית מזו של המכללות...

מוזר כי אצלי בספיר ובאוניברסיטאת בן גוריון הכל אותו דבר בתואר לכלכלה(מבחינת הקורסים, מבחנים ושעות תרגול)

[התמונה הבאה מגיעה מקישור שלא מתחיל ב https ולכן לא הוטמעה בדף כדי לשמור על https תקין: http://www.fresh.co.il/vBulletin/image.php?u=125298&type=profile&dateline=1289576666]

זה נכון - עבור מי שמצליח לסיים תואר בטכניון עם ממוצע 90...

אתה אומר שבהינתן אותו ממוצע, מי שהצליח להשיג אותו בטכניון עבד קשה יותר.
נגיד שזה נכון.
אבל התפלגות הציונים בטכניון שונה במקומות אחרים, ואני מניח שגם מבבראודה...

לכן התוצאה המשעשעת עשויה להיות שאלה שבטכניון עבדו קשה יותר (כי אין להם "חממה" וכו'), אבל יודעם מעט יותר, כי הם היו צריכים ללמוד הכל לבד, ולא לימדו אותם כלום...


בשביל ללמוד לבד יש או"פ. המטרה של ללמוד עם מרצה היא לקבל ערך מוסף, מעבר למה שאתה יכול ללמוד לבד.

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי פסטן זה נכון - עבור מי שמצליח לסיים תואר בטכניון עם ממוצע 90... אתה אומר שבהינתן אותו ממוצע, מי שהצליח להשיג אותו בטכניון עבד קשה יותר. נגיד שזה נכון. אבל התפלגות הציונים בטכניון שונה במקומות אחרים, ואני מניח שגם מבבראודה... לכן התוצאה המשעשעת עשויה להיות שאלה שבטכניון עבדו קשה יותר (כי אין להם "חממה" וכו'), אבל יודעם מעט יותר, כי הם היו צריכים ללמוד הכל לבד, ולא לימדו אותם כלום... בשביל ללמוד לבד יש או"פ. המטרה של ללמוד עם מרצה היא לקבל ערך מוסף, מעבר למה שאתה יכול ללמוד לבד.

זו אופציה שעל פניו, בהחלט קיימת.
בפועל, בוגרי הנדסות בטכניון, לצערי, כן יודעים יותר מאשר בוגרי מכללות.
(אולי כדאי שאמקד את דבריי לתחומים שקרובים אלי: הנדסת חשמל, מדעי המחשב, מכונות, אוירונאטיקה).
(תוכל לראות את זה הן לפי השוואת סילבוסים, והן ע"י עבודה קרובה לבוגרי מכללות או טכניון...).

אגב, התפלגות ציונים (או ציונים בכלל) לא מעידים יותר מידי.
גם אם התפלגות הציונים הייתה זהה בין המוסדות, יתכן שדה פקטו, תלמידים במוסד כלשהו הצליחו לפתור 15% מהמבחן בממוצע, אבל הפקטור ייצב את זה על 70%, וכיוצ"ב.

יש רק פקולטה אחת לאווירונאוטיקה בישראל

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

שרוקי האם אתה הרגשת מופלה בשלב כלשהו בגלל היותך בוגר מכללה ולא אוניברסיטה?

לא, לא בתחום הזה.

"תשקר‭,"‬ הוא אומר. "אל תספר את כל הסיפור. הישראלים, בעיקר העמותות שפועלות בקרב המסתננים פה, אוהבים שמשקרים להם‭."

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Shai זו אופציה שעל פניו, בהחלט קיימת. בפועל, בוגרי הנדסות בטכניון, לצערי, כן יודעים יותר מאשר בוגרי מכללות. (אולי כדאי שאמקד את דבריי לתחומים שקרובים אלי: הנדסת חשמל, מדעי המחשב, מכונות, אוירונאטיקה).

יכול מאוד להיות שרוב בוגרי הטכניון "יודעים יותר" מאשר רוב בוגרי מוסדות אחרים (מכללות או אוניברסיטות אחרות). אבל גם אם זה נכון, עולה השאלה האם הם יודעים יותר בזכות הטכניון, או שזה הפוך - מראש לטכניון מגיעים אלה שיודעים יותר? (אולי בגלל תנאי קבלה, אולי בגלל השמועות על כמה שקשה שם... לא קשה לחשוב על סיבות)

ומה זה בכלל "יודעים יותר"? הם יודעים "ניתוח ביצועי מערכות חישוב", "תורת המיתוג המתקדמת", "הגנה במערכות מתוכנתות" ו"סדנה בתכנות תחרותי" - בזה הם בסט. ומה לגבי העולם האמיתי?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי Shai (תוכל לראות את זה הן לפי השוואת סילבוסים, והן ע"י עבודה קרובה לבוגרי מכללות או טכניון...).

סילבוסים מוכיחים אפילו פחות מהתפלגויות הציונים.
ראשית, כי מה שכתוב בסילבוס לחוד ומה שקורה בשיעורים לחוד.
שנית, כי כל דבר אפשר לנסח בצורה מפו33ת, כשבמציאות מדובר בשטויות. ועושים את זה.

שלישית - הסתכלתי על הסילבוסים (ממש עכשיו). בטכניון יש סילבוסים מביכים ביותר, לפחות בחלק מהמקצועות. מביך אפילו לכנות "סילבוס" את מה שרואים בעמוד שאליו מגיעים כשמקליקים על הקישור שעליו כתוב "סילבוס"...

ואפילו אם הניסיון היה מראה שבוגרי טכניון טובים יותר, בכמה הם טובים יותר?
99% מבוגרי המכללות מטומטמים. נגיד ש-97% מבוגרי האוניברסיטות, ורק 95% מבוגרי הטכניון.
נפלא.נגיד שאני פוגש אדם אקראי ברחוב ודי בטוח שהוא מטומטם. פתאום הוא בא ושולף לי את הדיפלומה שלו מהטכניון.
בכמה זה משנה את ההערכה שלי? לא חישבתי, אבל אני מנחש שלא בהרבה.

הניסיון שלי מראה שיש אנשים אינטליגנטיים ומוצלחים מאוד בלי תואר או עם תואר מהאו"פ.
הוא גם מראה שיש המון דוקטורים ופרופסורים מטומטמים להחריד, או - בלי לשפוט את האנשים גופא - שמדברים וכותבים שטויות מדהימות.
לכאורה, הניסיון שלי מראה שיש יחס הפוך בין תארים אקדמיים לאינטליגנציה, ומכאן שעדיף לא להיות בוגר טכניון כי עדיף לא להיות עם תואר כלל.

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

http://www.fresh.co.il/vBulletin/sh...ad.php?t=557548

כתבת טלויזיה ודיון על סקר שהראה שבוגרי אוניברסיטה מרוויחים יותר...

אומגד, אני תקוע בלולאה אינסופית בלי תנאי עצירה.

:-)
לא ברור לי איך זה קרה, ואיך לא שמתי לכך לב...
מצד שני יש לי הסטוריה של לולאות אינסופיות...בגלל זה בחרתי מקצוע אחר.

הינה הלינק:

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4184089,00.html

בפרסומות של המכללה האקדמית תל-אביב-יפו הם מראים טבלה שבה הבוגרים שלהם מרוויחים יותר משל האוניברסיטות והטכניון (ואלה מרוויחים יותר משל שאר המכללות).