חברי ועדת הכספים הצביעו בעד תוספת התקציב, למרות שלא נאמר להם מה ייעשה עם הכסף. השימוש יפורט בדיון בוועדת החוץ והביטחון. את המחיר ישלמו משרדים רבים, בהם משרד הרווחה, השיכון והתמ"ת

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

זהו צעד שהיה צפוי זה זמן מה, הרי ברור שבתקופה כזאת -שהחוסר וודאות במזה״ת בשיאו, לא יקצצו בתקציב בשעה שהמצב עוד דורש תוספת רצינית, אני מניח שלקראת אמצע העשור או סופו נראה הקפיצת מדרגה ענקית בגודלו של צה״ל ובטכנולוגיה המובילה אותו - לקראת האתגרים שצפויים לנו לקראת שנות ה-30/20 של המאה הזו שהם צפויים להיות מהגורליים שבתולדות המדינה.

Impossible is Nothing

לא הייתי מסתכן בתכנון 20 שנה קדימה במזה"ת. מי חזה ב-91' שצה"ל יגיע למצבו ב-2006, שלא לדבר על האביב הערבי, הכניסה והנסיגה מעיראק, המלחמה העולמית בטרור וכו'.

אני אודה שאני טיפה מושפע מספריו של דר' דוד פסיג בנושא, ועפ"י אפשר גם לראות הרבה סימנים מקדימים לכך בתוכניות הרכש לטווח רחוק של מדינות מפתח שונות (ראה לדוג' את עסקת ה-60 מיליארד הענקית של סעודיה-ארה"ב שתפרס לאורך העשור דוגמה שמשולה לטיפה בים)..

בנוגע למלחמות של 91', 03', 06' אני רואה רק כמלחמות שנועדו לדחות את הקונפליקט המרכזי שצפוי במזה"ת (אם נתמקד באזור), לפי דעתי הן רק קדימון- משחק מקדים/ ניסוי והטעייה לקראת המאני טיים.., למרות שאין להוריד מחשיבותן ושהן יכולות לכאורה להיראות כנקודות מפנה אבל לרוב הן לו דווקא.., מלחמה יחידה שאני מחשיב כנקודת מפנה היא זו של 03' בעיראק שאכן שינתה לבלי הכר את המצב האזורי והיו לה השפעות רחבות לכאן ולכאן..
(מבחינת בעלות הברית של ארה"ב, מבחינת איראן, מבחינת הכורדים וגורמים רבים אחרים..)

Impossible is Nothing