לפני אישום על עריקות חשפה הקצינה המצטיינת מסכת השפלות גזעניות לכאורה מצד מפקד יחידה ועוד רב-סרן: "טוב שלא הבאת את כל אפריקה למשרד". מצ"ח נמנעה מלהעמידה לדין, היא שבה לשירות, אבל למה לא נפתחה חקירה נגד הקצינים? צה"ל: ייתכנו הליכים משמעתיים

המתלוננת זכתה בעברה לתעודות הצטיינות וקידומים מהירים ואף כיהנה כמפקדת פלוגת טירונים כשהיא נחשבת לבעלת כישורים ויכולות גבוהות. גירסתה, שהגיעה לידי ynet, מעלה תמונה קשה של יחס משפיל. לטענתה, באחד המקרים, ביקר הקצין במשרדה, ובנוכחות קצינים וחיילים אחרים הטיח לעברה: "טוב שלא הבאת את כל אפריקה או אתיופיה למשרד", זאת כהערה על העיצוב במקום. למרות שאמרה לו שההערה העליבה אותה מאוד, הוא סירב להגיב.

לטענתה, הקצין הבכיר יותר נהג להטריד אותה מינית. באחד המקרים, טענה, כאשר שהו שניהם במשרדו, הוא הוריד מולה את מכנסיו ונותר במכנס קצרצר, על אף שהיה מודע לרקע הדתי ממנו הגיעה ולכך שהיא שומרת נגיעה. במקרה אחר, נשק לה לדבריה הקצין בשתי הלחיים והניח את ידו על כתפה.

הפרשה התגלתה במקרה, לאחר שהקצינה נעצרה לאחרונה בחשד לנפקדות מיחידתה במשך תקופה של למעלה מארבעה חודשים. בתקופה ממושכת זו, התקשתה, לטענתה, לחזור לשרת תחת מפקדה בשל המצב הנפשי הקשה בו היתה שרויה. היא היתה נתונה במעצר במשך כשלושה ימים, ובפרקליטות הצבאית, כנהוג, הכינו נגדה כתב אישום בגין עבירת העריקות.



לכתבה המלאה-
http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4142379,00.html

מעבר לתת-הערכיות והרמה הרדודה של האמירות, אני תוהה מה עבר בראשם של הקצינים האלה - לא חששו לרגע מקבילה? מכותרת כזאת בעיתון?
קל נורא להתלהם ולדרוש חקירה ולזרוק אותם מהמדרגות, אותי יותר מטרידים אלה שמעשיהם לא נחשפו עד כה, ומה זה אומר על מי שמאייש את התקנים הבכירים האלו.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי dogidog קל נורא להתלהם ולדרוש חקירה ולזרוק אותם מהמדרגות, אותי יותר מטרידים אלה שמעשיהם לא נחשפו עד כה, ומה זה אומר על מי שמאייש את התקנים הבכירים האלו.

סא"ל ורס"ן? חצי מהמדינה מאיישת את התקנים "הבכירים" הללו...אז לדאוג או לא זו שאלה של פרספקטיבה..

!Ya Gotta Believe

אמנם מדובר בכתבה עיתונאית ועל כן המידע אינו מלא אבל מה שמוזר בכל הסיפור הוא שנפקדות של 4 חודשים זו עבירה די חמורה בצה"ל.
העובדה שבחרו שלא להגיש כתב אישום מדברת בעד עצמה.
אני בכלל לא מתרגש מהמשפט של הרס"ן, שאם יכנס לקונטקס הנכון, אני מניח שייחשב כהלצה ולא כפגיעה. סוג של רגישות יתר.

להוריד את המכנסיים - זו כבר אופרה אחרת. אם כי אני מניח שגם את זה אפשר להכניס לסיטואציה אחרת. כמו למשל שהקצין חוזר ממד"ס ותוך כדי החלפת בגדים במשרד הקצינה נכנסת.

כן נו, אנחנו יודעים שהקשר בין מה שכתוב בעיתון לבין המציאות הוא מקרי..
כמובן שאם אכן היו מעשים לא ראויים חשוב שאנשים יתנו עליהם את הדין.

!Ya Gotta Believe

ציטוט:

במקור נכתב על ידי emile-a כן נו, אנחנו יודעים שהקשר בין מה שכתוב בעיתון לבין המציאות הוא מקרי.. כמובן שאם אכן היו מעשים לא ראויים חשוב שאנשים יתנו עליהם את הדין.

אבל זה קצת מה שמטריד בכל הסיפור. לכאורה, בעיני מצ"ח והפרקליטות, הסיפור הוא מספיק אמין ורציני בכדי להימנע מלהעמיד לדין על נפקדות ארוכה, אבל לא מספיק בשביל לפתוח בחקירה פלילית.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי צ'ומפי אבל זה קצת מה שמטריד בכל הסיפור. לכאורה, בעיני מצ"ח והפרקליטות, הסיפור הוא מספיק אמין ורציני בכדי להימנע מלהעמיד לדין על נפקדות ארוכה, אבל לא מספיק בשביל לפתוח בחקירה פלילית.

ואולי גם בזה העיתון לא דייק?

!Ya Gotta Believe

ציטוט:

במקור נכתב על ידי צ'ומפי אמנם מדובר בכתבה עיתונאית ועל כן המידע אינו מלא אבל מה שמוזר בכל הסיפור הוא שנפקדות של 4 חודשים זו עבירה די חמורה בצה"ל. העובדה שבחרו שלא להגיש כתב אישום מדברת בעד עצמה. אני בכלל לא מתרגש מהמשפט של הרס"ן, שאם יכנס לקונטקס הנכון, אני מניח שייחשב כהלצה ולא כפגיעה. סוג של רגישות יתר. להוריד את המכנסיים - זו כבר אופרה אחרת. אם כי אני מניח שגם את זה אפשר להכניס לסיטואציה אחרת. כמו למשל שהקצין חוזר ממד"ס ותוך כדי החלפת בגדים במשרד הקצינה נכנסת.

להחליף מכנסיים ליד חיילת \ קצינה, זה האמא של ההטרדות המיניות, גם אם לדעתו של הסא"ל העניין לגיטימי.

מה לא ברור בדבריו של צ'ומפי?
צ'ומפי תאר תרחיש מאוד ספציפי. הוא לא תאר מצב שבו הסא"ל נכנס למשרד של המתלוננת, ומוריד את מכנסיו בפניה, אלא שהוא מוריד את מכנסיו בתוך משרדו, והיא נכנסת פנימה.
נכון. עדיף לנעול. אבל מה הם הוא שכח פעם אחת? או שאולי היא פתחה עם מפתח (אולי כי חשבה שהמשרד ריק)? בלי קשר לשאלה אם התרחיש סביר, הקשר בין התרחיש שהעלה צ'ומפי לתגובתך מזערי עד לא קיים.


ועכשיו אולי תואיל להסביר מדוע החלפת מכנסיים בפני בן המין הנגדי הוא הטרדה מינית?
החוק למניעת הטרדה מינית מגדיר במפורש מהי הטרדה מינית בסעיף 3(א):

1. סחיטה באיומים לפי סעיף 428 לחוק העונשין כאשר המעשה הנדרש הוא בעל אופי מיני.
2. מעשה מגונה לפי סעיפים 248 ו-349 לחוק העונשין.
3. הצעות חוזרות בעלות אופי מיני למי שהראה שאינו מעוניין בהן.
4. התייחסויות חוזרות המופנות לאדם המתייחסות למיניותו, כאשר האדם הראה שאיננו מעוניין בהן.
5. התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ומתייחסת למינו, למיניותו או לנטייתו המינית
6. סעיפים 3 ו-4 בלי הדרישה לכך שהאדם הראה שאינו מעוניין בדבר, אם מדובר בקטין או חסר ישע תוך ניצול יחסי מרות, מטופל במסגרת טיפול, עובד במסגרת יחסי עבודה, תלמיד שאינו קטין תוך ניצול יחסי מרות, משתקם תוך ניצול יחסי מרות או תלות.

מה מהם רלבנטי לטענתך?
מעשה מגונה, לידיעתך, מוגדר בסעיף 348(ו) בחוק העונשין כ"מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים", אז זה לא ילך לך. אולי הייתה פה סחיטה באיומים...

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי פסטן מה לא ברור בדבריו של צ'ומפי? צ'ומפי תאר תרחיש מאוד ספציפי. הוא לא תאר מצב שבו הסא"ל נכנס למשרד של המתלוננת, ומוריד את מכנסיו בפניה, אלא שהוא מוריד את מכנסיו בתוך משרדו, והיא נכנסת פנימה. נכון. עדיף לנעול. אבל מה הם הוא שכח פעם אחת? או שאולי היא פתחה עם מפתח (אולי כי חשבה שהמשרד ריק)? בלי קשר לשאלה אם התרחיש סביר, הקשר בין התרחיש שהעלה צ'ומפי לתגובתך מזערי עד לא קיים. ועכשיו אולי תואיל להסביר מדוע החלפת מכנסיים בפני בן המין הנגדי הוא הטרדה מינית? החוק למניעת הטרדה מינית מגדיר במפורש מהי הטרדה מינית בסעיף 3(א): סחיטה באיומים לפי סעיף 428 לחוק העונשין כאשר המעשה הנדרש הוא בעל אופי מיני. מעשה מגונה לפי סעיפים 248 ו-349 לחוק העונשין. הצעות חוזרות בעלות אופי מיני למי שהראה שאינו מעוניין בהן. התייחסויות חוזרות המופנות לאדם המתייחסות למיניותו, כאשר האדם הראה שאיננו מעוניין בהן. התייחסות מבזה או משפילה המופנית לאדם ומתייחסת למינו, למיניותו או לנטייתו המינית סעיפים 3 ו-4 בלי הדרישה לכך שהאדם הראה שאינו מעוניין בדבר, אם מדובר בקטין או חסר ישע תוך ניצול יחסי מרות, מטופל במסגרת טיפול, עובד במסגרת יחסי עבודה, תלמיד שאינו קטין תוך ניצול יחסי מרות, משתקם תוך ניצול יחסי מרות או תלות. מה מהם רלבנטי לטענתך? מעשה מגונה, לידיעתך, מוגדר בסעיף 348(ו) בחוק העונשין כ"מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים", אז זה לא ילך לך. אולי הייתה פה סחיטה באיומים...

אז שים לב לסעיף 349:
349. מעשה מגונה בפומבי (תיקון: תשמ"ח, תש"ן)
א. העושה מעשה מגונה בפומבי בפני אדם אחר, ללא הסכמתו, או העושה מעשה כאמור בכל מקום שהוא תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות, דינו - מאסר שנה.

אינני משפטן, תודה לאל. אך אני מניח שבמבחן ה-"אדם הסביר" ניתן לייחס הורדת מכנסיים ליד חיילת, במיוחד לאור יחסי המרות המתקיימים בין הצדדים, כמעשה לא ראוי ולא לגיטימי. אין הבדל בין מקרה זה לבין אדם שחושף את גופו בציבור ברחוב. תירוצים של "אופס, טעות, לא נעלתי את הדלת" - מגוחכים. מדובר כאן בעניין ערכי מהותי - גבולות האסור והמותר.

אני לא מתכוון לשפוט את הקצין, אין ברשותי את כל העובדות - וזה גם לא העניין. הייתי רוצה לדעת שביום שבו הבת שלי תלך לצבא, היא לא תצטרך להתמודד עם מפקדים בעלי סולם ערכים שכזה.

וכמובן - דיסאינפורמציה, כתבה מגמתית וכו' וכו'..............

ציטוט:

במקור נכתב על ידי dogidog אז שים לב לסעיף 349: 349. מעשה מגונה בפומבי (תיקון: תשמ"ח, תש"ן) א. העושה מעשה מגונה בפומבי בפני אדם אחר, ללא הסכמתו, או העושה מעשה כאמור בכל מקום שהוא תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות, דינו - מאסר שנה. אינני משפטן, תודה לאל. אך אני מניח שבמבחן ה-"אדם הסביר" ניתן לייחס הורדת מכנסיים ליד חיילת, במיוחד לאור יחסי המרות המתקיימים בין הצדדים, כמעשה לא ראוי ולא לגיטימי. אין הבדל בין מקרה זה לבין אדם שחושף את גופו בציבור ברחוב. תירוצים של "אופס, טעות, לא נעלתי את הדלת" - מגוחכים. מדובר כאן בעניין ערכי מהותי - גבולות האסור והמותר. אני לא מתכוון לשפוט את הקצין, אין ברשותי את כל העובדות - וזה גם לא העניין. הייתי רוצה לדעת שביום שבו הבת שלי תלך לצבא, היא לא תצטרך להתמודד עם מפקדים בעלי סולם ערכים שכזה. וכמובן - דיסאינפורמציה, כתבה מגמתית וכו' וכו'..............

שמתי גם שמתי לב. השאלה היא האם אתה שמת לב שהחוק לא אומר שהעושה מעשה "לא ראוי ולא לגיטימי" כדבריך "בפומבי בפני אדם אחר, ללא הסכמתו... דינו מאסר שנה". החוק מדבר על "העושה מעשה מגונה". ומה זה מעשה מגונה? כן, מישהו רוצה לענות?

אמנם גם אני אינני משפטן, ולכן יכול לקום החכמולוג ולהגיד שאני הבאתי רק את הגדרת מעשה מגונה לצורך סעיף 348, ואילו בסעיף 349 לא הוגדר הביטוי מעשה מגונה, ולכן המשמעות שלו יכולה להיות כל דבר שנרצה. האדם הסביר, לעומת זאת, יבין שאם בסעיף 348 מדברים על מעשה מגונה ומגדירים אותו, ואז בסעיף 349 מדברים על מעשה מגונה בפומבי, כנראה שההגדרה מסעיף 348 קשורה ולו במעט גם לסעיך 349...

אולי דוגמות מהמקור המוכר והמוסמך ויקיפדיה יעזרו:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E....99.D7.A8.D7.94

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

חברים יקרים, למרות הניסוח המשפטי, במבחן הראייתי מעשנ מגונה הוא דיי ברור ודורש הלך רוח מסויים מצד החשוד פלוס מעשה כלשהו.

סנריו של החלפת בגדים כפי שתואר לא ניכנס לזה. אולם אם היא נכנסת במהלך החלפת הבגדים ואז נעמד מולה אותו קצין ומתחיל למשש את המה שמו שלו מולה, זה כן ניכנס לקטגוריה.

לא צריך להיות תמימים: הגבול הוא די ברור.

קשה לי עם ההגדרה "חצי מדינה" שמאיישת את התקנים הנ"ל.
מבלי להכנס להגדרה האקדמית של המונח, כשאדם מקבל אחריות על מאות ואף אלפי חיילים - מבחינתי הוא "בכיר". מעבר לערכיות ולאחריות, אתה מצפה שיהיה לו Common sense מינימלי - כזה שידליק לו נורית אדומה קטנה כשנכנסת אליו למשרד חיילת אתיופית, ועל בדל לשונו עומדת אמירה שכזאת.
אני בוחר להיות בצד המודאג - מכיוון שזה משקף את הפיחות במעמד הקצונה הבכירה בצבא, לאור ההרעה בתנאי משרתי הקבע ובריחתם של אנשים טובים (יותר) מהמערכת.
מצד שני - אלופים בצבא נשפטו על עבירות חמורות יותר... וזה היה בזמנים "טובים" יותר...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי dogidog קשה לי עם ההגדרה "חצי מדינה" שמאיישת את התקנים הנ"ל. לא נוח, אבל בסוף מדובר באלפי אנשים..כמה תפוחים רקובים תמיד יהיו כשמדובר במספרים כאלה, זהב לא אומר כלום על צה"ל מעבר לזה, זה כן אומר על צה"ל משהו אם אכן היו דברים ומישהו ניסה לטאטא זאת מתחת לשטיח.. מבלי להכנס להגדרה האקדמית של המונח, כשאדם מקבל אחריות על מאות ואף אלפי חיילים - מבחינתי הוא "בכיר". מעבר לערכיות ולאחריות, אתה מצפה שיהיה לו Common sense מינימלי - כזה שידליק לו נורית אדומה קטנה כשנכנסת אליו למשרד חיילת אתיופית, ועל בדל לשונו עומדת אמירה שכזאת. שוב, ראה הסבר מעלה..ומאות דוגמאות של שיקול דעת בעיתי בכל מיני תחומים של בכירים בכל העולם... אני בוחר להיות בצד המודאג - מכיוון שזה משקף את הפיחות במעמד הקצונה הבכירה בצבא, לאור ההרעה בתנאי משרתי הקבע ובריחתם של אנשים טובים (יותר) מהמערכת. נתונים? או שזה רק "תחושה" כי אני מכיר סיפורי הטרדה מינית עוד בימי האלופים האגדיים של ששת הימים...לא יותר מנוסטלגיה המשפט הזה שלך. יתכן שיש פיחות במעמד הקצונה הבכירה בצבא, אבל בשביל לראות אם הוא מובהק ואם הוא רלוונטי צריך להביא נתונים. מצד שני - אלופים בצבא נשפטו על עבירות חמורות יותר... וזה היה בזמנים "טובים" יותר... בדיוק...כלום לא השתנה בתמונה הגדולה..

!Ya Gotta Believe

אז אצלי זה יחס של 1/5 מהסא"לים

פתאום, כשהיא עומדת לדין על עריקות, הקצינה ניזכרת שהוטרדה. אולי כן, אולי זה ניסיון להתנקם במפקדיה ולהתחמק מעונש.

קשה להבין זאת מבחוץ, אבל הסטטיסטיקה של הטרדות מיניות מראה שאכן יש % ניכר שבזמן אמת חש בושה/אשמה/חוסר ביטחון ומתקשה להתלונן.

ברמת הטריויה, אני מניח שהיא היתה מ"פ בטירונות כלל צה"לית. באיזה תפקיד היא שירתה אח"כ "ביחידה קרבית מובחרת"? קצינה באג"מ?

ציטוט:

המתלוננת זכתה בעברה לתעודות הצטיינות וקידומים מהירים ואף כיהנה כמפקדת פלוגת טירונים כשהיא נחשבת לבעלת כישורים ויכולות גבוהות. גרסתה, שהגיעה לידי ynet, מעלה תמונה קשה של יחס משפיל. לטענתה, זמן לא רב אחרי המקרים עם הסגן אלוף, אחרי שעברה לשרת ביחידה קרבית מובחרת, ביקר רב-סרן במשרדה, ובנוכחות קצינים וחיילים אחרים הטיח לעברה: "טוב שלא הבאת את כל אפריקה או אתיופיה למשרד", כהערה על עיצוב החדר. למרות שאמרה לו שההערה העליבה אותה מאוד, הוא סירב להגיב.

הבעיה היא שבכתבה ניתנו מספר דוגמות ספציפיות, ולא שמתי לב שנאמר שקרו עוד אלף מקרים דומים. מה שתואר הוא מה שקרה. לכן אפילו אם אני לוקח את דבריה של המתלוננת כאמת מוחלטת, עדיין אין מקום להעמדה לדין לדעתי. אפילו לא העמדה לדין משמעתי. זה בדיוק סוג הדברים שצריכים להיות מטופלים על-ידי מפקדי האנשים האמורים.

בציטוט שהבאת עכשיו, זה שהבחור לא הגיב לזה שהיא אמרה שהיא נפגעה (וממילא לא התנצל) זה מעפן, אבל לא יותר מזה. מה שצריך היה לקרות וצריך לקרות הוא פשוט. המתלוננת הייתה צריכה לפנות למפקש של הבחור ולהגיד שהיא נפגעה ממה שהוא אמר. המפקד של הבחור היה צריך להזמין אותו לשיחה ולהגיד לו לסתום ת'פה. זה גם מה שצריך לקרות עכשיו. המפקד של הבחור צריך להזמין אותו לשיחה ולהגיד לו "י'טמבל, תראה איזה צרות יש לנו בתקשורת כי אתה לא יודע לדבר כמו בנאדם. סתום ת'פה בחייאת."

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

ומה אומרת הסטטיסטיקה על האשמות שווא בהטרדות מיניות?

תגדיר האשמות שווא

בבקשה:
http://www.nrg.co.il/online/53/ART1/870/441.html
דלג ל"מה אחוז המתלוננים?"
"רק 2%-5% הן תלונות שווא. אחוזים אלה זהים לתלונות שווא בכל יתר התחומים. "

ב-48 עבד אל-קאדר אל-חוסייני אמר "על גופתי תקום כאן מדינה" ובגלל שהוא ביקש כ"כ יפה על גופתו קמה כאן מדינה
http://www.youtube.com/watch?v=nEzvhvOcWEs

וואלה?
ואולי למעלה מחמישים אחוז?
ואולי 1%-3% בלבד?
ואולי לאף אחד בעצם אין שום מושג, כמה תלונות שווא מוגשות וכמה זה משמש ככלי סחיטה?

המקור הראשון שלך, "הארגון לתמיכה בנפגעי עלילה מינית", לא ממש אובייקטיבי ולא טורח (או יכול?) לגבות את הטענה הזו במקור.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי ענקנמן וואלה? ואולי למעלה מחמישים אחוז? ואולי 1%-3% בלבד? ואולי לאף אחד בעצם אין שום מושג, כמה תלונות שווא מוגשות וכמה זה משמש ככלי סחיטה?

שים לב לפסקה האחרונה של הדס שטייף:

"חשוב להדגיש, אסור להרתיע קורבנות אונס מלהתלונן, ולכן גם במקרים בהם אין ודאות מוחלטת שהמתלוננת שיקרה – אין לפעול נגדה. אבל באותם מקרים, אותם 2% מדוברים, בהם ברור מעל לכל ספק שמדובר בעלילה – יש למצות את מלוא חומרת הדין."

2%.

מה "יותר עדיף" - להתמודד עם משפט משמעתי (עריקות, נפקדות) או להתחיל ולהעליל על סא"ל ורס"ן עלילת שווא?

ומה הסטטיסטיקות לתלונות שווא בצבא?
מה הסטטיסטיקות של מקרים שלא מדווחים?

משום מה, ומבלי להכיר את הפרטים לעומקם, קשה לי להאמין שמדובר בתלונת שווא. ניתן לקיים ויכוח איפה עומד הארוע על הרצף הלגיטימיות (פלילי, משמעתי או אתי), אך אני הייתי נזהר עד מאוד מלהחליט שמדובר בעלילת שווא.

"יותר עדיף" להמציא סיפור שיפתור אותה מהעונש כלל. בבריה"מ הסיפור המתאים ביותר היה להעליל על המפקדים שהם סיפרו בדיחות על המזכיר הכללי, בישראל של ימינו העלילה הקלה ביותר זה הטרדה מינית.

נו, אז אם אתה כבר נכנס לסטטיסטיקה קונספירטיבית, אולי ניכניס לחישוב את האחוזים שבכלל לא מתלוננים?

הסטטיסטיקה המשטרתית מתייחסת למיצוי תיקי חקירה שהיא לא חופפת לאמינות המתלוננות.

גם "מיצוי תיקי חקירה" לא מעניין. המערכת כולה - המשטרה, בתי המשפט, והחברה עצמה - פועלת באופן בלתי-שוויוני באופן מובהק לטובת נשים. אכן, יש מקרים בהם מוגשים כתבי אישום נגד נשים שהעלילו עלילות שווא - אבל הם באמת בטלים בששים בתוך המקרים בהם לא מוגשים כתבי אישום כאלה.

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

מה הקשר לאחוזים שלא מתלוננים? באותה מידה אתה יכול לתפוס בן אדם ברחוב ולשים אותו בכלא על לא כלום בטענה שיש מלא גנבים שלא נתפסו.

לא הבנתי את המשפט על סטטיסטיקה משטרתית. מה זה אומר על אחוז תלונות שווא?

המתלוננות על איציק מרדכי התלוננו שנים אחרי, כולל א' שעבדה איתו במשך שנים. הנקודה שהעלית לא אומרת כלום.

יש גם דוגמאות לתלונות לא מוצדקות במטרה להתנקם. אז?

בטל בשישים לעומת עדויות כבושות

בטל בששים זה אולי כשר, אבל אם אין לך בעיה עם זה שאחד מששים ישב בכלא על לא עוול בכפו, יש לך סטנדרטים נמוכים מאוד למדינה דמוקרטית. במדינה כמו רוסיה אין בעיה עם זה שאפילו אחד משלושים או אחד משניים יהיה חף מפשע, אבל הייתי רוצה לחיות במדינה קצת טובה יותר מהבחינה הזו.

מעבר לכך - בטל בששים הוא מה שנכנס לתוך תערובת ונטמע בה. האסיר שיושב על לא עוול בכפו בכלא הוא עדיין אינדיבידואל בפני עצמו, ועדיין יישמח אם ישוחרר. אמנם לא פוסקים הלכה מוויקיפדיה, אבל בכל-זאת:

מספרי תערובות אסורות בכל מקרה: אם נפל לסיר תבלין איסור שיש בו כדי לתבל, כלומר שטעמו מורגש, הסיר כולו נאסר גם אם התבלין פחות משישים, שאור שנפל לעיסה ויש בו מספיק כמות כדי לחמץ (לגרום לבצק לתפוח ולהעשות חמץ) נאסרת העיסה, ודבר חשוב שנתערב במינו כגון עגלה ערופה שנתערבה באלף עגלות אחרות כולן אסורות.

לעיתים יש מקרה שבו דבר אסור עשוי להפוך בעתיד למותר, לדוגמה, ביצה שנולדה ביום טוב שמותר לאוכלה אחר החג, וכן הקדש שאפשר לפדותו, וכן טבל שניתן לעשרו - והתערבב מין במינו, אפילו אחד בכמה אלפים אינו בטל. אבל אם התערבב מין בשאינו מינו ולא נתן טעם, מותר ועל כן בטל בשישים.

יין נסך שהתערבב ביין אחר אוסר במינו בכל כמות (גם הקטנה ביותר), ובשאינו מינו בנותן טעם. אבל סתם יינם של גויים דינו כשאר איסורים.

חמץ בפסח אוסר בכל כמות, בין במינו בין בשאינו מינו. אבל חמץ בערב פסח, מזמן איסורו ועד כניסת החג דינו כדין שאר איסורים.

http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA...C.D 7.99.D7.9D

דבר אסור שאפשר להתיר אינו בטל, ואסיר על לא עוול בכפו שאפשר לשחרר גם הוא אינו בטל.

(קרדיט למרשי)
אמר לה ינאי מלכא לדביתיה אל תתיראי מן הפרושין ולא ממי שאינן פרושין אלא מן הצבועין שדומין לפרושין שמעשיהן כמעשה זמרי ומבקשין שכר כפנחס
אמר פסטן: שניהם גרועים, אבל עדיף להיות טיפש מאשר שקרן.

עוד לא ראינו עדויות ששיעור תלונות השוא של נשים על הטרדה מינית עולה על ,נאמר, שיעור תלונות השוא על סכסוכי שכנים. ממילא, אין סיבה להיזהר יותר בחקירת חשוד בהטרדה מאשר בחקירת חשוד בסכסוך שכנים. בשניהם יש סיכוי דומה שיהיה "אסיר על לא עוול בכפו".

איני יודע מה קרה כאן. אולי היתה הטרדה, אולי היו לקצינה קשיים אישיים ומקצועיים שהביאו אותה לערוק ולהמציא תירוץ, ואולי פשוט נמאס לה לשרת. כניראה שלא נדע.

אני מבין שגבר שלא יעלה על דעתו להטריד אישה יתקשה לקבל את תפוצת מקרי ההטרדה המינית. נסה לשאול מכרה/ קרובת משפחה שלא מתנהגת באופן פרובוקטיבי במיוחד על ניסיונה בתחום, ואולי תופתע. זו תופעה נפוצה, חלק נפגעות מהעיניין יותר מאחרות. ייתכן שהתנהגות שבעיני 3 קצינות וחיילות קודמות היתה מגעילה אך נסבלת, הביאה את הקצינה הזו לערוק. לחילופין, נסה לחשוב איך היית מגיב אם היית נשלח לחו"ל לעבודה, והיית מגלה שחלק מהמנהלים שלך הם אנטישמיים-לייט (כאלה שלא חושבים שהיהודים הם גזע נחות שצריך להשמיד, אבל פולטים מדי פעם הערה על זה שיותר מדי GI נהרגו בשביל איזראל או שיש יותר מדי יהודים בממשל הפדרלי. פורמלית, אתה אמור להתלונן עליהם. מעשית, יכול להיות שתעזוב את העבודה.