http://www.biu.ac.il/SOC/besa/docs/perspectives151.pdf

EXECUTIVE SUMMARY: The "Iron Dome" anti-rocket active defense system was first used by Israel in April 2011 with great technical success. This prompted defense officials to finally make public the strategic objectives and limitations of the system, which, until then, had not been divulged. It also expanded the public debate on missile defense from one that focused on the threat to Sderot and the Gaza envelope communities to a debate that included the threat of longer range rockets on larger cities deep within Israel. It can reasonably be concluded that the Iron Dome system has succeeded in saving lives and reducing damages, thus providing more flexibility to the political leadership for containing the fighting with the Hamas government in Gaza.

מעניין, תודה!

או"ם שמום.

מאמר מאלף.

בבקשה תקנו אותי כשאני עושה שגיאות כתיב.

ציטוט:

The initial successes created an unjustified perception among the public of a hermetic, leak-proof defense system.

אם כל דמות רשמית שהתבטאה בנושא מערכת ההגנה מאז תחילת הפיתוח שלה הדגישה כי המערכת איננה מתוכננת לתת הגנה של 100%, מי קבע שהטענה הנ"ל נכונה?

ציטוט:

In the absence of official figures, our system performance evaluation must rely on indirect evidence. [...] Only one Israeli was killed, which means then that the effective lethality of the rockets...was 300 rockets per fatality.

זה בעייתי לחשב יעילות של מערכת הגנה על סמך כמות נפגעים (גם אם מתחשבים בכמות הרקטות שנורו). מקרה פשטני להמחשה:
א. אויב יורה 100 רקטות, מתוכם מערכת הגנה מיירטת 99, ואחת נופלת בכיכר העיר והורגת 10 בני אדם.
ב. אויב יורה 100 רקטות, מתוכם מערכת הגנה מיירטת רקטה אחת, השאר נופלות בתוך גבולות העיר בשטחים פתוחים בלי נפגעים.
אומנם הסבירות לתרחיש כזה קטנה (ותקטן עם עלייה בביצוע הערכה על כמות רקטות גדולה יותר), ה-RPF לא נראה כמדד אמין.

אבל יותר מזה, ברוב העימותים המזוינים, בפרט אלו שכיום אוהבים לכנות "א-סימטריים", כמות הנפגעים לבדה אינה מלמדת כלל על הצלחה בעימות, שלא לדבר על הכרעה. לכן גם אם היו בהישג יד נתונים לגבי כמות נפגעים או הערכה כספית של נזק עם ובלי מערכת הגנה, גם אז לא נראה נכון לבדוק את הפרמטר הזה.

גם פרמטרים אפשריים אחרים, שחלקם מוזכרים במאמר, לא נותנים תשובה חד משמעית:
- תחושת הביטחון האישי של האזרחים (פרמטר זה בעייתי מהרבה סיבות)
- פגיעה בהרתעה\איום שיצר האויב (אין נתונים, ואילו משפט אחד המוזכר במאמר על תושב בית להיא אינו מדד)
- מניעת פגיעה במתקנים אסטרטגיים - שוב, אין נתונים.
- מתן גמישות לדרג מקבלי ההחלטות - כפי שצוין במאמר, זה אולי הפרמטר החשוב ביותר. אך לא מובעת שום הוכחה ברורה לכך שאכן היתה עמידה ביעד זה. התבטאות של "קצין בכיר" בצורה לא רשמית, וכן היקש לוגי מכמות הנפגעים והנזק הקטנים אינם הוכחות, בפרט לאור הטענה המאוד נכונה שמופיעה לאחר מכן, כי יש לקחת בחשבון את כל ההיבטים של המערכה בנקודת הזמן ההיא.

Experiment provides Experience. Experience fortifies Theory. Knowledge is Power.

The way is clear, the Challenge - strong. The Duty - inescapable.

We must have the facts. Common sense calls for the facts. Now.

-Lieutenant General William E. Kepner

ציטוט:

במקור נכתב על ידי SkyMarshal אם כל דמות רשמית שהתבטאה בנושא מערכת ההגנה מאז תחילת הפיתוח שלה הדגישה כי המערכת איננה מתוכננת לתת הגנה של 100%, מי קבע שהטענה הנ"ל נכונה

בטפטופים הראשונים בדיוק כשהמערכת נכנסה לפעולה (או לניסוי המבצעי כמו שהם כינו את זה), היא יירטה את הרקטות הבודדות שנורו לכיוון גזרת הכיסוי שלה בצורה מושלמת, גם כשנורו כמה רקטות במקביל.

באמת יתכן ובשלב הזה - לפני ההסלמה המאוחרת והגדולה יותר - נוצר הרושם שהמערכת מסוגלת לתת מענה מושלם או שואף למושלם, ושההסתייגויות החוזרות על כך שהיא לא נותנת הגנה של 100% נולדו יותר מהצורך הטבעי לסייג ואפילו לקחת מקדמי בטיחות, ולא בהכרח בגלל ביצועי המערכת. ולמען האמת זה די טבעי. אם היא יירטה כמה רקטות בכמה מקרים שונים, כולל מטח של כמה רקטות בצורה מושלמת, אז למה שבפעם הבאה היא תכשל באותה משימה בדיוק.

המציאות הוכיחה אחרת.

ציטוט:

זה בעייתי לחשב יעילות של מערכת הגנה על סמך כמות נפגעים (גם אם מתחשבים בכמות הרקטות שנורו). מקרה פשטני להמחשה: א. אויב יורה 100 רקטות, מתוכם מערכת הגנה מיירטת 99, ואחת נופלת בכיכר העיר והורגת 10 בני אדם. ב. אויב יורה 100 רקטות, מתוכם מערכת הגנה מיירטת רקטה אחת, השאר נופלות בתוך גבולות העיר בשטחים פתוחים בלי נפגעים. אומנם הסבירות לתרחיש כזה קטנה (ותקטן עם עלייה בביצוע הערכה על כמות רקטות גדולה יותר), ה-RPF לא נראה כמדד אמין.

כמות נפגעם היא מדד אפשרי, אך במיקרה הזה אינו מתאים. אם אותה רקטה שהרגה את יוסי שושן הי"ד היתה הורגת חלילה עוד אדם, ה- RPF היה צונח בחצי, מ-300 ל- 150, קרוב לרמות לפני פריסת "כיפת ברזל", וזאת כמובן בלי שהדבר היה מעיד במשהו על יכולותיה הטכניות של "כיפת ברזל" (שממילא לא יירטה את הרקטה הזו). מדגם שכולל הרוג אחד הוא פשוט קטן מדי, סטטיסטית. היה צריך לבדוק % יירוט של מטרות מבין המטרות האפשריות- אך נתון זה כמובן לא פורסם.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קרן-אור כמות נפגעם היא מדד אפשרי, אך במקרה הזה אינו מתאים... וזאת כמובן בלי שהדבר היה מעיד במשהו על יכולותיה הטכניות של "כיפת ברזל" ... היה צריך לבדוק % יירוט של מטרות מבין המטרות האפשריות- אך נתון זה כמובן לא פורסם.

שזה בדיוק מה שטענתי.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי עצמאי בשטח ...באמת יתכן ובשלב הזה - לפני ההסלמה המאוחרת והגדולה יותר - נוצר הרושם שהמערכת מסוגלת לתת מענה מושלם או שואף למושלם...

דווקא מכיוון שזו טענה (לגבי 100% הצלחה) שכל כך מיישבת את הדעת, הייתי נזהר בה.
ובכלל, לפחות מקריאה ראשונה היה חסר לי כמה מקורות ומראי מקום פה ושם, לגבי טענות ומספרים מסויימים. במיוחד לגבי כמות היירוטים.

Experiment provides Experience. Experience fortifies Theory. Knowledge is Power.

The way is clear, the Challenge - strong. The Duty - inescapable.

We must have the facts. Common sense calls for the facts. Now.

-Lieutenant General William E. Kepner

בפיסקה הראשונה של פרק ה- introduction מופיע המשפט הבא: These battles have been mainly between the political
leadership and the professional military echelons – which resisted the
diversion of resources from offensive to defensive weapons.
מאחורי המשפט מסתתרת למעשה מהפכה שלמה בתפיסה הקלסית של הבטחון במדינת ישראל שלפיה בזמן עימות צריך צה"ל להעביר כמה שיותר מהר את המערכה לשטח האויב. האם נכון שהקונספט הבסיסי הזה אכן השתנה ואם כן מתי זה קרה והאם נגזר כמסקנה של הליך מחשבתי אירגוני סדור של הדרג המדיני והצבאי?

ציטוט:

במקור נכתב על ידי kipodon מאחורי המשפט מסתתרת למעשה מהפכה שלמה בתפיסה הקלסית של הבטחון במדינת ישראל שלפיה בזמן עימות צריך צה"ל להעביר כמה שיותר מהר את המערכה לשטח האויב.

קשה לי להבין איך מהמשפט המצוטט הגעת למסקנה מעין זו. תמיד הייתה התנגדות צה"לית למערכות הגנתיות (עוד מימי ההוק, דרך החץ, ואפילו מיזם הלוויינות). מערכות "יורות" נראות כהולמות יותר אתוסים כאלה ואחרים, ובכל מקרה ההתנגדות לא הייתה בגלל העדפת ההגנה על ההתקפה, אלא סביב הסוגייה התקציבית.

איננה מוכיחה את יעילותה. האם יש סימוכין לכך, והאם בכלל המרננים יודעים מה הם שחים?

ציטוט:

"מה הוא הסביר לך?" שאלתי. "שני דברים עיקריים", השיב אבי: "הראשון, שכל פרט ופרט במציאות, כל שערה בזקן שלי, קשורים זה בזה ודבר אינו מקרי; והשני, שיש טוב ורע בעולם, ויש לבחור בטוב ולדחות את הרע". מונחי הטוב והרע שאליהם התוודע בחלום, היה ברור, שונים מאוד מאלה שבהם הורגל. הוא לא שכח את החלום הזה, וכששאלתי אותו עליו זמן מה אחר כך, הוא זכר אותו בבירור.

בהתחשב בכך שלא ירתה על המטחים הראשונים, לא צריך את טל ענבר כדי לדעת שסיכויי היירוט היו 0%.

ברגע שהחלה לירות, החלו היירוטים.

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

פורסם שהייתה תקלה באחת הסוללות.

זה לא משנה מדוע היא לא ירתה. כל זמן שהיא לא ירתה, אי אפשר להאשים את המערכת.

מר רוג - כי החיים קצרים מדי לשמות מלאים

כרגע דווח בערוץ 2: שהייתה בעיה במכ"ם של הסוללה....והבעיה תוקנה!

זאת לא תקלה במכם אלא טעות המפעיל אולי, איך שהבנתי איזור שהיה אמור להיות מוגן לא הופעל

http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=842321

..

למה הם כותבים תקלה טכנית? זאת היא תקלה תפעולית הרי לא? ממש לא נכנס תחת הגדרה של תקלה טכנית

אכן לפי הכתבה (שגם היא כנראה לא הכי מדויקת) הסוללה הועברה ממקום אחר והמחשב שקובע אם ליירט או לא נשאר עם האזור הקודם , סביר להניח שהמכ"מ קלט את השיגורים ומחשב היירוט לא ראה בשיגורים איומיים עקב כך שזה לא האזור שעליו הוא אמור להגן

ציטוט:

במקור נכתב על ידי רועי AZ והאם בכלל המרננים יודעים מה הם שחים?

למרבה הצער, כבר הבנו והפנמנו כי רוב (לא כל) המרננים לא יודעים או מבינים על מה הם שחים...

גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל

אני לא שותף מלא למסקנות של הכותב

ציטוט:

In conclusion, the jury is still out on the full implications of active defense for the Israeli-Palestinian battlefield. More must be gathered data (hopefully not too soon). Nevertheless, having already saved the lives of Israeli civilians and soldiers, and having helped the political leadership contain the fighting – which apparently it did - Iron Dome Already has made ​​a significant contribution to Israel's security.

.
האנליזה של המערכת וזירת ההתמודדות הנה לפי תרחיש קונבנציונאלי, כאשר השימוש ברקטות אינו למטרה אסטרטגית צבאית כי אם טרור - מה שכיפת ברזל לא מצליחה, וכן לא תצליח למנוע. לציין שאחד ההשגים הנה קניית זמן לממשלה, או מניעת תגובה צבאית, הנה קשקוש מוחלט

אין ספק שהטכנולוגיה מצויינת אך היא אינה אלא עלה תאנה מדיני שתחת כיסויו ממשיכה אוכלוסיה רחבה לחיות תחת טרור.

מבלי להכנס לטכנולוגיה שבה אינני מומחה כלל יש לצד ההצלחות כמה בעיות:

1. לכאורה היכולת "לדעת" היכן הרקטה תיפול ואם בשטחים פתוחים אז מיירט לא ישוגר היא רעיון אדיר אבל יש בכך התעלמות מוחלטת מהנזק המורלי. בסופו של דבר קסאם זה נשק של טרור ופגיעתו גם בשטחים לא מיושבים מעצימה את הטרור.
2. אלמלא עלותו הגדולה היה ניתן להתייחס לכל המערכת אחרת
3. לצערי המבקרים (שמרביתם לא ביקרו את הטכנולוגיה) די צודקים. העלות גורמת לפריסה מאוד איטית וירי מיירטים מאוד מוגבל מה שמעצים את הבעיה. תשים סוללה באשדוד ירו על באר שבע תשים בבאר שבע תפקיר את הצפון...
וכל המגיבים אני ידוע שבעתיד יהיו עוד סוללות, מה השנים האלה עושות לאכלוסיה בטווח הרקטות רק הפסיכולוגים יגידו ואולי עוד 20 שנה

קישורים:
לעפר דרורי / לאתר הגבורה
לפלוגה י'/79 / לגדוד 79

להצטרפות לרשימת התפוצה של עפר דרורי, שלח דוא"ל ל:
drori-post+subscribe@googlegroups.com

להצטרפות לרשימת התפוצה של אתר הגבורה, שלח דוא"ל:
gvura+subscribe@googlegroups.com

כתבה מעניינת של דר' נתן פרבר לגבי מערכת כיפת ברזל

EalanY

עוד חוזר הניגון...

או"ם שמום.

האם ייתכן כי הוא שכח לציין את היותו ממנהלי עמותת "מגן לעורף" ששמה לה למטרה עיקרית לקדם את מערכות הלייזר והתותחים על חשבון כיפת ברזל, ושבמקרים מסויימים נתפסו דוברי הגוף לאי דיוקים?

http://www.magenlaoref.org.il/about.html

מעבר לאמור לעיל, שחייב להופיע כגילוי נאות בהינתן הוגנות מינימלית של כלי תקשורת ושל הדובר בו, אינני מעלה בדעתי שבכיר לשעבר במערכת הביטחון יבצע חישובים על סמך מידע מסווג ויפרסמם. באם החישובים בוצעו באופן אחר, כמו למשל אצל יוסי מלמן, חשוב לדעת זאת.