לא נראה לי שהשיר הזה זכאי לתואר "אודה" אבל כיוון שהושפעתי מאוד מה"אודה לשמחה" וסביר שבהשפעתה כתבתי את השיר הזה - אני מעז לקרוא לו ככה.

הו החופש!אוויר לנשימה
מים זכים, הדר נשגב
אשרי האיש בו לא תמה
נשמת החירות ורוח הקרב

היופי והעוצמה עליו עומדים
אילולא הוא - נחזה בקריסתם
אם בני אדם את החירות לא נושמים
לא נצפה בלבלובם.

מה בזוי המונעו מבני אנוש
מה פחדן המונעו מעצמו
אשרי האיש ששם בראש
את חירותו וחירות עמו.

האהבה היא בלעדיו
קורת רוח עלובה
התבטלות,נחל אכזב
או שתלטנות נתעבה

אולם אין הוא בוז
לכל אשר קבע עולם
הוא סקרנות וריכוז
הכוחות הנשגבים בשיטפם.

הו החופש! השיר הזה יקצר
מלתאר את מלוא זוהר החמה
מי ייתן ונזכה בתואר
אדם חופשי,מוסרי ומלא עוצמה.