משרד החקלאות ופיתוח הכפר שלל לצמיתות (לראשונה) את רישיונו של רופא ווטרינר מדרום הארץ שהואשם במקרי רשלנות חמורים שהסבו סבל רב למספר בעלי חיים.

רישיונו של הווטרינר נשלל לאחר שבפני וועדת המשמעת שדנה בעניינו עלתה תמונה קשה של רשלנות רפואית חמורה, היעדר ידע מהותי ברפואה ווטרינרית וליקויים ממשיים בשיקול הדעת. כל אלה גרמו למספר מקרי רשלנות חמורים בעת ניתוחי עיקור וסירוס של כלבים וחתולים, שהסבו סבל רב לבעלי החיים והעמידו אותם בסכנת חיים.
התלונות כנגד הווטרינר החלו להצטבר בשנה שעברה והועברו לטיפול המשרד והמשטרה. עם הצטברות התלונות והתקדמות החקירה, הגישה הלשכה המשפטית במשרד החקלאות קובלנה כנגד הווטרינר לוועדת המשמעת המיוחדת לרופאים ווטרינרים., המורכבת משלושה חברים: נציג היועץ המשפטי לממשלה, מנהל השירותים הווטרינרים במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, ואחד מנציגי הסתדרות הרופאים הווטרינריים בישראל.
משרד החקלאות ופיתוח הכפר מפקח באופן קבוע על רופאים וטרינרים פרטיים וממשלתיים בישראל, בין השאר, באמצעות הליך משמעתי זה אל מול הוועדה שניתן להפעילו נגד רופא וטרינר שחרג מסמכויותיו ופעל בדרך שאינה הולמת את המקצוע. הוועדה הגישה את המלצותיה למנכ"ל משרד החקלאות, שהוא הגורם לו הואצלה הסמכות ע"י שרת החקלאות על פי חוק להכריע בעניינם של ווטרי' שהתלונה נגדם נדונה בפני וועדת המשמעת. השבוע כאמור החליט מנכ"ל המשרד לשלול לצמיתות את רשיונו של הווט' בהתאם להמלצות הוועדה.

מסגרת מסקנותיה, התייחסה הוועדה בהרחבה הן להודעותיהם במשטרה של הרופאים הווטרינריים שטיפלו בבעלי החיים לאחר הטיפול אצל הווטרינר, והן לחקירתו של הווטרינר עצמו במשטרה, מהם עלתה תמונה ברורה וקשה של רשלנות רפואית חמורה , העדר ידע מהותי ברפואה ווטרינרית וליקויים ממשיים בשיקול הדעת. בין השאר הובאו מקרים של סירוס כלב בטכניקה של סירוס חתול, עיקור כושל וחלקי של כלבה שלא מנע התעברות והריון עד לשלב מתקדם לאחריו, העדר מרפאה עם מכשור ואמצעים מתאימים לביצוע ניתוחים (כגון: מכשיר שקילה לצורך קביעת מינון ההרדמה, בקבוק חמצן למקרה חירום ואוטוקלב לצורך סטרליזציה). הווטרינר הודה במשטרה כי הוא מבצע את הליך הסטרליזציה באמצעות מים בסיר וכי הוא מנתח כלבים וחתולים בבית הלקוח (לרבות על שולחן המטבח).


הועדה הסיקה כי הווטרינר פעל לאורך זמן ברשלנות חמורה כאשר ביצע פעולות כירורגיות בבעלי חיים, בשעה שהוא חסר ידע בסיסי בתחום הרפואה הווטרינרית, ותוך גילוי חוסר יכולת מהותי במילוי תפקידו. בכך הפר באופן שיטתי את שליחות הרופא הווטרינר, ותחת הקלה על סבלם וריפויים של בעלי חיים, פעל בשורה של מקרים, באופן שגרם נזקים לבעלי החיים בהם טיפל והסב להם סבל מיותר. הוועדה החליטה כי העדר הידע והיכולת של הווטרינר בתחום הרפואה הווטרינרית, הנם עמוקים ויורדים לשורש העניין, באופן שאינם מאפשרים את המשך עיסוקו בתחום זה, ולפיכך המליצה לקבוע כי הנקבל פעל בדרך שאינה הולמת את מקצועו כרופא וטרינר וגילה חוסר יכולת או רשלנות חמורה במילוי תפקידיו כרופא וטרינר, כאמור בסעיפים 19(א)(1) ו- 19(א)(3) לחוק.

לעניין האמצעים נגדו, סברה הוועדה כי לא ניתן להסתפק בהתליית רישיונו של הווטרינר לזמן קצוב, ואפילו לתקופה ממושכת, שכן אין מדובר כאן במעידה או במקרה חד פעמי של התרשלות, אלא בהתנהלות שיטתית אשר מקורה בהעדר כשירות מצידו לשמש כרופא ווטרינר. הוועדה סברה, כי על אף שהווטרינר מתוך רצון ליטול אחריות על מעשיו ולהביא לצמצום הנזקים להם גרם, אין בכך כדי להצדיק את המשך עיסוקו בתחום אשר אין הוא כשיר לו, ואשר המשך העיסוק בו עלול להסב נזקים וסבל לבעלי החיים בהם יטפל ולפיכך, המליצה לשלול את רשיונו לעיסוק ברפואה וטרינרית.

מקור- משרד החקלאות