המלחמה בטרור בעקבות ה- 11 בספטמבר - הרהורים
אהלן, קוראים לי יניב ואני משתמש חדש בפורום. אני מניח שבזמן הקרוב אני אלמד יותר את הפורום, יקרא קצת נושאים וכו' ואראה איך אני יכול להשתלב בפנים.
כתבתי כאן משהו קצר על פיגועי ה- 11 בספטמבר ודעתי בנוגע למלחמה בטרור. מוזמנים להגיב.
-----------------------------------------------------
פיגועי ה- 11 בספטמבר זיעזעו את האנושות. לא על הרבה אירועים היסטוריים אפשר להגיד את המשפט הזה בכזה ביטחון, אבל אותו יום ב- 2001 בהחלט עונה להגדרה. מן יום שכזה, שבו כל אחד זוכר מה הוא עשה והיכן הוא היה. יום ששינה בעקבותיו את המציאות העולמית – העיר את המעצמה היחידה בעולם מתרדמתה, הוליד שתי מלחמות, שינה את היחס העולמי אל הטרור ועוד ועוד. ולא שלא היה כאן טרור קודם. מי כמונו יודעים. אבל ביום שאחרי ה- 11 בפסטמבר, אנשי "העולם המערבי" הרגישו עצמם מותקפים ובחרו להשיב מלחמה. פגעו בנו? אנחנו נעקור את הטרור מהשורש.
הסיבה שבחרתי לכתוב היום, במלאת עשור לפיגוע, היא ההבנה שהתחדדה אצלי בשנים האחרונות, והאירועים במצרים ובתורכיה בימים האחרונים רק חיזקו אותה. עשינו הכל – הכל – חוץ מלעקור את הטרור מן השורש.
מאז 11/09/2001, העולם המערבי נלחם בטרור ומתגונן מפניו בצורה חסרת תקדים. מבצעים עתירי תקציב מתרחשים כל העת בעולם, לצד שתי מערכות מאסיביות בעיראק (קרובה לסיום) ובאפגניסטן (מתעצמת); שיתופי מודיעין חסרי תקדים שלא היו עולים על הדעת בעבר, קורים היום בין מדינות שונות על מנת לפגוע בטרור; חוקים דרקוניים שמאפשרים לגופי הביטחון לעשות כמעט הכל, כולל לפגוע בזכויות חופש ואזרח בסיסיות, בשם ההגנה על המולדת; עשרות אלפי גופים חדשים, פרטיים וממשלתיים שהוקמו ברחבי העולם והשתתפו בקדחת האבטחה, ההגנה, המודיעין והסיכול. ישראל שלנו, למודת טרור והתמודדות איתו תרמה מניסיונה (שהתפתח רבות בשנות האינתיפאדה).
אבל עם דבר אחד לא התמודדנו. לעיתים הזנחנו אותו, לעיתים אפילו ליבינו אותו. אני מדבר על האידיאולוגיה שהולידה את הטרור. אני מדבר על הערכים שאפשרו אותו. אני מדבר על הקיצוניות.
כבר הוכח שטרוריסטים לא בהכרח גדלים בתנאי עוני ומחסור מחפירים. גם בארצות הברית של אמריקה וגם באנגליה, יש כר פורה לתנועות קיצוניות. השנאה כלפי האחר מושרשת, המטיפים מטפטפים את הרעל שלהם לכל מי שמוכן לשמוע. זה קורה גם במדינות עימות כמו אפגניסטן, פקיסטן, תימן וכו'. זה קורה גם מעבר לגדר ולעיתים בתוכה, ברשות הפלסטינית, במצרים, באום אל פאחם. זה קורה גם אצל הנוצרים והיהודים – בנורווגיה, נהרגו עשרות לפני חודש על ידי נוצרי הדוק. בישראל, פעולות 'תג מחיר' יגבו חיי אדם בסוף. הבסיס הוא אותו בסיס – חינוך שורשי לשנאה, חינוך שמקדש את כל האמצעים כדי להילחם באויביך, כולל טרור – פגיעה בחפים מפשע לשם יצירת טרור - פחד. בעיני, זה האיום הגדול ביותר עלינו – על מדינת ישראל ועל מי שמגדיר את עצמו כדמוקרט.
מה שכל כך מפחיד באיום הזה, הוא שהפתרון עבורו הוא דווקא זה שאנחנו הכי פחות טובים בו. הוא דורש מאיתנו את האתגר הגדול ביותר. הוא דורש מאיתנו להשקיע בחינוך כלפי בית, בין השאר לסובלנות ולקבלת השונה. הוא דורש מאיתנו להשקיע בהסברה כלפי חוץ, שמצליחה, דרך מחסומי השנאה או האינטרסים, להסביר לעולם ולאזרחים במזרח התיכון למה ישראל יותר הומאנית ויותר צודקת מכל ארגוני "ההתנגדות". הוא דורש מאיתנו להשקיע בדיפלומטיה שתצליח לקעקע ולצמצם את ההסברה ההפוכה, העויינת – באירופה, במצרים, בתורכיה וברשות. הוא דורש מאיתנו לא פעם להציב את עצמנו במקומו של אדם אחר, עם אמונות שונות משלנו, להבין את המצב מנקודת מבטו ולדעת לדבר איתו.
פלא שאנחנו חלשים בדברים האלה?
עשור אחרי פיגועי התאומים, אני חושב שהלקח החשוב ביותר לא נלמד. אם נשקיע בלחימה בטרור ובהגנה, נצבור הישגים. נצמצם את האיום. אבל הוא ימשיך להצמיח ראשים שלא נכיר, עד שלא נגדע את הבסיס שלו.
ואת הבסיס הזה – השנאה – לא מוחקים בכוח הרובה.
נערך לאחרונה ע"י RSY בתאריך 13-09-2011 בשעה 00:37.
|