30-09-2011, 22:09
|
|
מנהל פורום צבא ובטחון
|
|
חבר מתאריך: 04.05.02
הודעות: 22,952
|
|
ואחת שונה לגמרי
צבעים לא משהו, פוקוס בקושי עובד, האובייקט נראה כמו תחת - אבל הסיפור, אוי הסיפור:
טרק אראונד אנאפורנה, יומיים לפני שיא הגובה (ושיא הטרק). סיימנו יום הליכה די קצר ונכנסו לגסט האוס בכפר קטן, באיזור שומם למדי. אחרי שהתארגנו בחדרים יצאנו להסתובב בכפר, ומטייל אוסטרי מעט תמהוני סיפר לנו שבמרחק 5 דקות הליכה מחוץ לכפר יש גסט האוס ממש טוב עם אוכל מצויין "אחד הטובים בכל הטרק". כשחזרנו לחדרים כדי לארוז ולעזוב, בעל המקום התפוצץ מכעס וצרח עלינו שאנחנו הורסים לו את העסק. הוא הלך אחרינו ברחובות הכפר וכמעט זרק עלינו אבנים, זאת היתה הפעם היחידה בכל הטיולים שעשיתי ברחבי העולם בה מישהו קרא לי "Fucking israeli" - לא נעים בכלל. הגענו אל הגסט האוס השני, ומאחר וגם ככה שומם ומשעמם ישבנו בחדר האוכל/אורחים/לובי/בטוח-היו-עוד-שימושים והעברנו את הזמן. בשעה 16:00 בעלת המקום שאלה אם נרצה משהו לארוחת צהריים מאוחרת - אחד הזמין חביתה, השני מוסלי, השלישית תה ועבדכם הנאמן עשה את טעות חייו והזמין פנקייק בננה. כמעט מייד יצא התה, ואחרי זמן לא רב יוצא המוסלי. אחרי 20 דקות גם שותפי השלישי קיבל את החביתה, ואני מחכה. אחרי קרוב לשעה של המתנה, קפצתי למטבח ומצאתי אותו שומם. חזרתי לשבת עם החבר'ה. אחרי עוד 20 דקות נכנסתי שוב, והגברת מעמיסה את התנור בעצי הסקה. לשאלתי, אמרה שזה ייקח עוד לפחות חצי שעה. מבואס קלות ומעט רעב חזרתי לשבת ולקשקש עם החברים. בשעה המיועדת נכנסתי למטבח, והגברת אומרת שהיא היתה חייבת לטפות לחם למשפחתה וזה ייקח "עוד קצת". שוב חזרתי לחבר'ה, מתמרמר בשקט על הטעות. בשלב מסויים כבר הרגשתי את הבטן מקרקרת ונכנסתי למטבח המעפן, והדודה אומרת שהיא שלחה את הבן לכפר להביא קמח לבצק. שוב חזרתי ונזרקתי על הספה, מתבכיין לחברי לדרך איך דפקו אותי. הרחמים וההשתתפות בצער לא ממש עזרו, ורק המחשבה על פאנקייק חם עם ערימת בננות ושלולית של סירופ מייפל החזיקה אותי רגוע - מה, קצת קשה אז נשברים?! שוב עבר זמן, ולבסוף נמאס לי אז קמתי בדרמטיות, צעדתי לתוך המטבח המחורבן של הגסט האוס הדפוק ואמרתי לגיברת מנהלת שאם אני לא מקבל תוך דקה את הפאנקייק המזויין שלי, אני וכל החבר'ה יוצאים החוצה ומגרשים כל מטייל שאפילו מתקרב אל המקום. היא גיחכה על האיום עלוב שלי והחלה לעבוד על האוכל - דקותיים לאחר מכן היא יצאה עם הפאנקייק הכי יבשושי ועלוב שראיתי בחיים! אפילו לא שמתי לב מי לקח את המצלמה וצילם אותי... השעה, אגב, הייתה קצת לפני 20:00.
_____________________________________
גם כשלא היה הרבה, היה לנו הכל
|