פרש - חיפה – בעקבות חומת הכרמליטים

תודות.

1. לפרופסור יוסי בן-ארצי, על שאפשר לי לצלם ממפת מולינן 1908, וממפת שומאכר 1885.

2. לאלי רומן, על תמונה מהאוסף שלו: השער בחלק התחתון של דרך סטלה מאריס.

3. למיקי גוטשלק, על תמונות משנת 1991, של החומה ליד דרך הים, ועל הסיורים המשותפים מעל מערת אליהו.

פרק 1 - הקדמה

עשרות שנים אני מכיר שני קטעים של מה שנראה כחומה, קיר, או גדר. קטע אחד מעל מערת אליהו, וקטע שני, חלקו ליד הפיתולים לקראת סוף דרך הים במורדות המערביים של הכרמל מעל רחוב שונית, וחלקו בחלק הצפוני של שכונת נווה דוד, דרומית לרחוב אצ"ל. מדי פעם הייתי תוהה במה מדובר, אך השורה תחתונה היא, שלא ייחסתי לקטעים שום חשיבות. בוודאי שלא עלה בדעתי שישנו איזה שהוא קשר בין שני הקטעים המרוחקים זה מזה מספר קילומטרים. רק לאחר שהתחלתי להתעניין יותר לעומק בתולדות חיפה, הגעתי להכרה ששני קטעים אלו מהווים חלק מפרויקט גדול של בניית חומה (בהערכה גסה שלי בבדיקה על מפה, מדובר בתוואי של כ 9 ק"מ) שבוצע ע"י הכרמליטים שישבו בסטלה מאריס. החומה נבנתה במשך שנים רבות עם הפסקות, במטרה לתחום את מה שהם טענו כשטחים השייכים להם.

במשך שנים אספתי חומר כתוב, עד שהחלטתי שהגיע הזמן למחקר מסודר.

לאחר חודשים רבים ועיכובים שונים, הצלחתי לסיים ולארגן את מחקרי אודות החומה. המחקר נעשה ע"י קריאת ספרות, ניתוח מפות, וביצוע סריקות רבות בשטח. התוצאות בכתב ובתמונות מובאות בפניכם.

הערות.

1. אני מרשה לעצמי להשתמש במונחים גדר, קיר, חומה. לחילופין.

2. בפרק 8 מופיעה, רשימה ביבליוגרפית מוערת. הפניות לספרות שם תתבצענה ע"י האות ס ואחריה מספר. לדוגמא ס1 היא הפניה לספר הראשון ברשימה.

פרק 2 - רקע היסטורי.

הנזירים הקתולים הכרמליטים התיישבו באזור חיפה, כבר בסוף המאה ה12 תחילה כנזירים בודדים בנחל שיח, ולאחר מכן בצורה ממוסדת (קיבלו על עצמם תקנון), במנזר וכנסייה שנבנו שם. הכרמליטים גורשו מארץ ישראל, בסוף המאה ה13.

התיישבות מחודשת של הכרמליטים החלה, הפעם באזור סטלה מאריס, בתחילת שנות ה1630. תחילה במנזר בתוך מערות במורד ההר שמעל מערת אליהו, ולאחר מכן במבנה גדול שנהרס פעם אחת ונבנה שוב. הנזירים עיבדו שטח הקרוב למנזר, אך טענו שיש להם שטר בעלות על שטח גדול מאוד על הכרמל.

הטמפלרים פורשי הקהילה האוונגלית בגרמניה, התיישבו באזור חיפה, החל משנת 1869 במקום המכונה עד היום המושבה הגרמנית. שטחים למבני המגורים וחלק מהשטחים החקלאיים, הוקצו במושבה הגרמנית, במישור לרגלי הכרמל. חלק מהגידולים החקלאיים היוו כרמי גפנים שהחלו להתפשט במעלה ההר. בנוסף, לאחר מספר שנים רצו הטמפלרים להתיישב גם על הר הכרמל עצמו. ב1870 הצליח הקונסול הפרוסי בבירות, לשכנע את השלטונות להעניק לטמפלרים במתנה, שטח של 12,000 דונם על הכרמל. הייתה זו הבטחה בעל פה שלא מומשה, שכונתה "מתנת הכרמל". כל זאת היווה איום על השטחים שהכרמליטים טענו עליהם בעלות. במהרה החל מאבק חריף על האדמות וכן על מעבר של הטמפלרים דרך אדמות הכרמליטים.

עוד לפני הסכסוך עם הטמפלרים, החלו הכרמליטים לבנות חומה במטרה להגן על כל השטח שהם טענו ששיך להם. בניית החומה נמשכה לסירוגין במשך שנים. הבנייה התעצמה לאחר הגעת הטמפלרים לחיפה.

הסכסוך בין הצדדים הלך והתעצם ואף הגיע לתקריות אלימות. הגדולה שבהן ארעה ב 27.01.1885. קטע מהחומה נהרס ע"י טמפלרים בשיתוף פעולה עם ערבים מוסלמים מקומיים, נתינים עותמנים. הקטע שנהרס היה ממוקם בערך באזור שדרות הציונות, מערבית למקדש הבהאים של היום.

במקביל למאבק בשטח, התנהל סכסוך משפטי החל מסביבות 1880. הסכסוך נטה כל פעם לצד אחר, כפי הנראה לפי כמויות השוחד ששולמו לשופטים ע"י הצדדים. הסכסוך התעצם עד שגרם להתערבות חיצונית. לצד הטמפלרים התערב
ביסמרק

ולצד הכרמליטים התערב
האפיפיור לאו ה-13

אמנם הכרמליטים הצליחו לבטל את המימוש הכללי של מתנת הכרמל, אך לא מנעו מהטמפלרים רכישת קרקעות, תחילה באזור רחוב קלר של היום במרכז הכרמל. ב1887 נחלו הכרמליטים מפלה ונאלצו לאפשר מעבר דרך קרקעותיהם לקרקע שנרכשה על ידי טמפלרים. המעבר התבצע דרך שדרות הציונות ושדרות הנשיא של היום.

קצת על הסכסוך ניתן לקרוא בסעיף 6.1. ובין היתר גם בס1, ס6 , ס7.

ספרות רבה נכתבה הן על הטמפלרים והן על הכרמליטים. למעוניינים לקרוא ולהעמיק את הידע בתולדותיהם, אני מצרף רשימת ספרות עיקרית באנגלית ועברית:

על הטמפלרים ראו ס2, ס5, ס6, ס18.

על הכרמליטים ראו ס10, ס11, ס12

2.1 על בניית החומה

התייחסות מפורשת לבניית החומה מצאתי בס11. לפי מקור זה, הבנייה התחילה עוד ב1840. לאחר מכן אירעו שתי תקופות בנייה מסיביות. אחת החלה ב 1884 בזמן הסכסוך עם הטמפלרים, והשנייה ארעה בשנים 1904 עד 1906. היות ובספר מופיעים תיאורי הבנייה, אני מצטט ממנו שני קטעים:

עמוד 170.

"

The archive of this time
(1884)

…

James A. McMaster, a noble convert who had two daughters in the Baltimore Carmel, opened a subscription in the New York Freeman’s

Journal with a stirring article, that breathed love and loyalty for all things Carmelite. He sent, through the Mother Prioress of Baltimore, a draft of a thousand dollars to the Fathers on Mt. Carmel, who were thus greatly aided in the struggle for their precious inheritance.

They renewed the project of the wall, begun in 1840, and in one day built a hundred meters. They worked night and day with armed Druses to defend them
"
…

עמוד 171.

"
In 1903, Father Marie Francois opened a large carriage way leading to the Monastery, and in the following year the Vicariate was confided to Rev. Father Cyril, superior of the province of Brabant. During his journey, by a strange coincidence, he fell into conversation with an Ottoman who said quite casually, unconscious that he was speaking to the Father Vicar, “Believe me Father, it is more than time that you enclose your property; as things are now it is seriously exposed.” This was a light to Father Cyril, and he was not slow to follow it.

The project of enclosure begun in 1840, continued in the eighties, had been dropped when peace came. The undertaking was too gigantic except under pressure. In 1904, Father Cyril studied the situation. The wall had to extend for 10,000 meters. It had to pass through gorges, over hills, and through rocks. There was no water at hand for the mixing of mortar; it had to be brought by squadrons of asses. But nothing could daunt the Father Vicar. Mounted on his horse, he superintended the work himself. His “cravache” not only urged on his animal, but was used to excite the indolent Arab workmen, or even to restrain the Turkish soldiers sent to impede the work. In some places he had to fight for the land foot by foot. Unfortunately, he could not get back then the “Kader,” the famous school of the Prophets, which remained in the power of the Musselmen. It had been seized in 1635.

In two years the wall was finished, and fortunately, it enclosed the quarries of stone in the flanks of the mountain, which had been at the mercy of all the enterprisers of Caiffa. The procurator of the Convent appreciated this point to the full.
"

הבהרות:

Brabant

מחוז בבלגיה

Mortar

טיח המילוי בין האבנים.

ראו כאן

Cravache

שוט קצר גמיש לדרבון סוסים.

תמונה

kader

מערת אליהו. אליהו מכונה ע"י הערבים אל- חאדר

פרק 3 – החומה ומפות

3.1 מפת שומאכר

תחילה מספר מילים על גוטליב שומאכר

Gottlieb Schumacher

נולד 21.11.1857 בעיירה זניוויל אוהיו ארה"ב. נפטר 26.11.1925 בחיפה. היה מהאישים הבולטים של קהילת הטמפלרים בחיפה. למד הנדסת בניה וארכיטקטורה. תכנן וניהל פרויקטים רבים כגון: מבנים בחיפה, טבריה ונצרת, סלילית דרכים בצפון א"י, והארכת המזח הרוסי בחוף חיפה. כהן כסגן קונסול ארה"ב. עסק בחקר צפון א"י ועבר הירדן. ערך חפירות בגולן בגלעד ובמגידו. עסק במדידות ובמיפוי. שרטט מפות של צפון א"י וחיפה בשנים שונות. למפותיו חשיבות רבה לחוקרי העיר חיפה.

לקריאה נוספת

המפה הספציפית בה מדובר היא מפה ששורטטה ע"י שומאכר ב1885 במסגרת ניהול המאבק בין הטמפלרים לכרמליטים. מפה זו בקנה מידה 1:1000 , כותרתה

Kartenskizze des nordwestlichen Karmel ein commentar zu der differenzen zwischen der deutschen colonie und dem Karmel Kloster bei Haifa.

ובעברית: שרטוט מפה של צפון מערב הכרמל, פרשנות ההבדלים בין המושבה הגרמנית לבין מנזר הכרמליטים ליד חיפה.

נכנה מפה זו, מפת שומאכר. במפה מפורטת זו מופיע בין היתר קו אדום עבה המקיף חלק גדול מהקצה הצפוני של הכרמל. במקום אחד כתוב ליד הקו

Kloster grenzmauer

כלומר גבול המנזר.

ובמקום אחר כתוב ליד הקו

Willkuerlich anglegte Kloster grenze

הערה: המילה הראשונה כתובה במקור עם האות U ושתי נקודות מעליה. אולם בגלל בעיות עם פונטים באתר, השתמשתי בתחליף UE .

כלומר גבול המנזר הממוקם שרירותית.

לדעתי כלל לא ברור האם הכיתובים הנ"ל מרמזים שהקו הוא באמת תוואי חומת המנזר שהוקמה בפועל בשטח ושמשה כגבול, כפי שהכרמליטים החליטו על דעת עצמם, או שהקו צויר במפה כדי לסמן שטח, לפי ההכרזות של הכרמליטים על דעת עצמם.

אולם לפי כותרת המפה בה מופיעה המילה פרשנות, ניתן להניח שלא מדובר ממש בתוואי חומה, אלא בקו המסמן את השטח שעליו הכריזו הכרמליטים כחלק מרכושם. הנחה זו מתחזקת אם משווים בין הקו אשר מופיע במפה, לבין שרידי החומה הנמצאים בשטח: במפת שומאכר, הקו אמנם עובר מעל ומדרום מערת אליהו, אבל אינו יוצר צורת טרפז כפי שרואים בשטח. כמו כן הקו במפה אינו יוצר ברך מלבנית כפי שרואים בשטח מצפון לשכונת נווה דוד, אלא ממשיך במפה לכוון נחל שיח, אשר נמצא מחוץ למפה. לכן לא ניתן לדעת היכן בפועל מסתיים קו זה.

השוו עם התוואי במפת מולינן בסעיף הבא, וכן עם שרידי החומה, בסיורי המתוארים בפרק 4.

כתוצאה מניתוח זה, לא נתייחס לקו המופיע במפת שומאכר, כקו המתאר את תוואי החומה. לעומת זאת סביר להניח שמדובר בקו המקיף את כל השטח שעליו הכריזו הכרמליטים שיש להם בעלות. שטח זה ניתן לתארו כצרוף של שני חלקים: חלק צפוני אשר דומה אך לא זהה, לשטח המוקף ע"י החומה, ושטח נוסף דרומה יותר מהשטח המוקף ע"י החומה.

3.2 מפת מולינן

תחילה מספר מילים על הגרף ד"ר אברהרד פון מולינן

Dr. Eberhard Graf Von Muelinen

הערה: השם מולינן בגרמנית נכתב עם האות U ושתי נקודות מעליה. אולם בגלל בעיות עם פונטים באתר, השתמשתי בתחליף UE .

נולד 1860 או 1861 בקנטון ברן בשוויץ, נפטר 14.01.1927 . התמחה בלימודי המזרח והמשפט המוסלמי, והיה מומחה לניבים שונים של ערבית, ושפות אחרות. בין היתר עבד בשרות החוץ הגרמני, ואף הצטרף ללשכת הקיסר וילהלם השני. לאחר שחלה בדלקת ראות, חזר לשוויץ. כחלק מתהליך החלמתו, החליט להגיע לא"י להבראה על הכרמל. בסביבות שנת 1906 הוא הגיע לבית ההבראה

luftkurhaus

כיום רחוב קלר 3 בחיפה (המבנה נהרס).

הוא ערך סיורים ומחקרים רבים בכל הכרמל, כולל באזור חיפה. ב1908 הוא פרסם את מחקריו בספר אשר לצערי כתוב בגרמנית, ראו ס14. אל הספר נלוו שתי מפות: הראשונה מפת כל הכרמל בקנה מידה 1:63360 , והשנייה מפה אשר כותרתה

SPEZIAL-KARTENSKIZZE DER NORDWESTSPITZE DES KARMELS

ובעברית: שרטוט מפה מיוחד של פסגת צפון מערב הכרמל.

בקנה מידה 1:41332 . מפה זו מכסה את רוב אזורי חיפה. מפה זו נכנה מפת מולינן.

הספר והמפות הנלוות מהוות בסיס חשוב לחוקרי הכרמל וחיפה.

לקריאה נוספת

במפת מולינן מסומן תוואי החומה בברור במעין קו משונן עבה. נתאר את תוואי החומה לפי מפת מולינן, בהתייחסות לשמות רחובות ושכונות של ימינו. נתאר כאן את התוואי בלבד, ולא היכן נמצאים כיום שרידי החומה. נתחיל מזרחית למערת אליהו. החומה עוברת במישור שלמרגלות ההר. קצת מזרחה למערה, החומה מטפסת ועולה דרומה במעלה ההר, לאחר מכן פונה מערבה, וממערבית למערה יורדת חזרה אל המישור. נוצר מעין טרפז פתוח בתחתיתו, המקיף את אזור המערה מדרום. משם החומה ממשיכה למרגלות ההר, בכוון שכונת עין הים. עוברת בצד המזרחי של השכונה, וממשיכה דרומה. החומה עוברת מול שקמונה. קצת מדרום לשקמונה , היא ממשיכה לאורך תוואי הדרך הפנימית מבין שתי הדרכים אשר נראות במפה. החומה עוברת לאורך רחוב הרב רפאל אנקואה, חוצה את נחל לוטם בחלקו התחתון, חוצה את רחוב אצ"ל, ממשיכה דרומה, ומגיעה לרחוב המלך שלמה בשכונת נווה דוד. ברחוב אסתר המלכה החומה פונה מזרחה קרוב לנחל עמיק בקצהו התחתון. החומה עולה מזרחה במעלה ההר, ובשלב מסוים פונה צפונה ועוברת מעל הבתים הגבוהים שברחוב שונית. (כאן נוצרת מעין ברך מלבנית המקיפה את השטח בה נבנית כיום שכונת רמת הנשיא. מנחל עמיק, החומה איננה ממשיכה דרומה לכוון נחל שיח. כל אזור נחל שיח היה במובהק שטח של הכרמליטים. מוזר שהחומה לא המשיכה דרומה והקיפה את השטחים בנחל שיח. אין לי תשובה על השאלה מדוע החומה נעצרה בנחל עמיק ומשם חזרה צפונה).

החומה חוצה את רחוב דרך הים ויורדת לתוך ערוץ נחל לוטם. לפי המפה, נחל לוטם קוטע את החומה, אך ניתן להבין שהתוואי ללא חומה בנויה, ממשיך במעלה נחל לוטם, עד בערך מול רחוב שומרון. שם מטפסת החומה לכוון צומת שדרות הציונות ורחוב טשרניחובסקי. משם החומה יורדת באלכסון מתון במורד ההר, לאורך ומתחת שדרות הציונות. מערבית לגני הבהאים, החומה עולה חזרה עד שדרות הציונות, ומיד חוזרת לרדת במדרון ההר. נוצרת כאן ברך מלבנית קטנה מאוד. החומה חוצה את החלק התחתון של דרך סטלה מאריס. וממשיכה בכוון צפון מערב לאורך רחובות ש"י עגנון והרב אברהם כלפון. משם היא ממשיכה לכוון שדרות אלנבי, חוצה את השביל המהווה דרך קיצור לסטלה מאריס, ראו סטלה מאריס – בעקבות השביל שנעלם:

http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=500442

מהמפגש עם השביל, החומה ממשיכה באלכסון עד שמגיעה מזרחית למערת אליהו, לנקודה בה התחלנו את תאור התוואי.

לסיכום: אין אנו יודעים בביטחון אם כל החומה אשר סימן מולינן במפה, אכן נבנתה. לפי ההתאמות בין המפה לשרידי החומה בשטח, ניתן להסיק כמעט בוודאות שבמפת מולינן מופיע במדויק תוואי החומה. כמו כן ניתן להניח שכל מה שמולינן סימן אכן נבנה בשטח לפני 1908. על סיורים שערכתי לזיהוי התוואי, ראו פרק 4.

לאורך החומה פוזרו 7 שערים - tor במפה, ראו פרק 5.

3.3 מפות נוספות

תוואי החומה מופיע במפות רבות של אזור חיפה. התוואי המופיע הוא התוואי שמופיע במפת מולינן. קשה לדעת אם התוואי הועתק ממפת מולינן, או הועתק ממפה למפה במשך השנים והותאם לקנה המידה של המפה הספציפית, או באמת נעשו בדיקות בשטח לעימות האם החומה עדיין נמצאת.

בין היתר ניתן לראות את התוואי או לפחות את חלקו, גם במפות הבאות:

א. חיפה מפה טופוגרפית 1919 קנ"מ 1:10000

ב. חיפה מפה טופוגרפית 1929 קנ"מ 1:10000

ג. מפת פלמר 1923 קנ"מ 1:12000

ראו

http://historic-cities.huji.ac.il/israel/haifa/maps/palmer_1923_haifa_a_b.jpg

ד. חיפה מפה טופוגרפית משנות ה1940 קנ"מ 1:20000

Palestine haifa sub-district HAIFA
Printed and published by the survey of palestine 194x

ראו

http://www.fresh.co.il/vBulletin/showthread.php?t=440157#post3107725

תמונות

1.הקטע הצפוני של מפת שומאכר – ניתן לראות את הקו האדום העבה, המסמן את שטח הכרמליטים. רואים בברור שהקן עולה אלכסונית מעל מערת אליהו (שבמרכז תחתית התמונה), ולא יוצר מעין טרפז, כפי שמופיע במפת מולינן ובשטח.

2.קטע ממפת מולינן ובו רואים בקו מיוחד עבה משונן, את תוואי כל החומה.

3.קטע ממפת פלמר. רואים בברור את החלק הצפוני של החומה. את המעין טרפז בהר שמעל מערת אליהו, ואת השער לשביל שכיניתי השביל שנעלם, בפינה הימנית עליונה של התמונה.

4.קטע ממפת 1:20000 בו רואים בברור את מעין הטרפז בהר שמעל מערת אליהו. הקטע נמצא בתמונה, מעל למגדלור שמסומן שבמפה.

פרק 4 – סיורים וסריקות בשטח

במשך חודשים תוך כדי הפסקות, ערכתי סיורים וסריקות במקומות רבים. הגעתי לשרידים הידועים באזור מערת אליהו ובאזור דרך הים ונווה דוד, ולשני אזורים נוספים אשר בהם מצאתי בסבירות גבוהה, שרידים נוספים: אזור ראשון, מעל רחובות שי עגנון והרב כלפון וקצת מערבית לשם מעל רחוב אלנבי. אזור שני, מתחת לשדרות הציונות.

4.1 מערת אליהו

כדי לחקור את החומה אשר מעל למערת אליהו, נעשו שני סיורים. הראשון כושל (ראו פרק 7), והשני מוצלח. החומה המקיפה את מערת אליהו יוצרת מעין טרפז פתוח, המורכב משלוש צלעות מסביב למערת אליהו: מזרחית, דרומית, מערבית.

לאחר עיכובים רבים, יצאנו ביום 12.03.10 שוב (הסיור השני) מיקי גוטשלק ואני לחקור את שלושת צלעות הטרפז המקיף את מערת אליהו. בבוקרו של יום, חנינו מתחת לאתר מערת אליהו. עלינו למערה ומשם המשכנו לעבר השביל העולה מהמערה, לסטלה מאריס. לאחר עליה מתונה קצרה בשביל, הבחנו משמאל בשרידי החומה הניצבת לשביל, ואף קטע קטן מאוד ונמוך, של שרידים מימין לשביל. הגענו לצלע המערבית של הטרפז. היות וכאן נשארו רק שרידים נמוכים של החומה, מטייל אקראי בשביל, קרוב לוודאי מתעלם ממנה. אנו ידענו שבנקודה זו יש להתחיל את הסיור שלנו.

הערה: החלק מצד ימין של השביל קטן מאוד, כך שלא ניתן לדעת בדיוק היכן במורד ההר, מסתיימת צלע זו של הטרפז, ומאיזה נקודה בדיוק החומה ממשיכה פחות או יותר במישור לכוון מערב לעבר שכונת עין הים של היום.

אנו התחלנו לטפס במעלה ההר לאורך החומה, שגובהה כאן עד 80 ס"מ, ורוחבה כ27 ס"מ. להלן תאור המסלול:

לאחר מספר מטרים של עליה תלולה מגיעים לפינה בחומה, זו נקודת החיבור בין הצלע המערבית לדרומית. כאן ניתן להמשיך שמאלה (מזרחה) לאורך הצלע הדרומית. מנקודה זו הצלע הדרומית ממשיכה בשיפוע מתון במעלה ההר. התוואי מלא בסרפדים גבוהים ובשיחים, אבל ניתן ללכת לאורך החומה מתחתיה. גובה החומה בתחילת הצלע הדרומית הוא כ140 ס"מ. החומה בעיקר בנויה מאבנים מסותתות ומעליהן מדי פעם ניתן להבחין בתוספת לא גבוהה מאבנים יותר קטנות אשר חלקן אינן מסותתות. בין אבני החומה ניתן להבחין בחומר מילוי אשר בו ניתן להבחין בשארית צדפים. יש לזכור שכאשר בנו את החומה עדיין לא היה בטון בא"י. מילוי זה אופייני גם לאזורים אחרים לאורך שרידי החומה.

במרכז הצלע הדרומית הגובה מעל פני הקרקע הוא כ250 ס"מ והרוחב כ60 ס"מ. פה ושם לאורך צלע זו נמצאים מספר פתחים קטנים, חלקם הרוסים. כנראה שהיו אילו פתחי ניקוז לזרמי מים בחורף שזרמו במורד ההר. פתחי ניקוז כאלה מופיעים גם באזורים אחרים לאורך שרידי החומה. בקטע מסוים החומה נבנתה על בסיס הסלע. ממשיכים לעבור על הסלע. לאחר הליכה קצרה מגיעים לקטע הקשה למעבר. עדיף למצוא מקום נוח לטיפוס על החומה, ואת המשך הדרך לאורך הצלע הדרומית לבצע על הקרקע שמעל לחומה. תוואי זה מכוסה בצמחיה ולכן יש ללכת בזהירות. למרות זאת, ניתן להמשיך בקלות יחסית לאורך החומה. בשלב מסוים הצלע הדרומית מתחילה להשתפל מתונות כלפי מורד ההר. החומה נהיית יותר ויותר נמוכה ונבלעת בצמחייה. לאחר הליכה קצרה עוברים מתחת לכבלים של הרכבל בין בת גלים לסטלה מאריס. משם לאחר הליכה קצרה, מגיעים לקצה הצלע הדרומית ומפגש עם המזרחית. כאן הצלע המזרחית מתחילה לרדת כלפי הבית ברחוב אלנבי 227. קשה להבחין בפינה הנוצרת בין שתי הצלעות, אולם למרות זאת ניתן להבין בוודאות היכן הצלעות התחברו בעבר. הצלע המזרחית היורדת אנכית במורד ההר, מורכבת כיום רק מקטעים קצרים בודדים נמוכים מאוד. נראה שקטעים אלו לא נשארו בגובהם המקורי והם נפגעו במשך השנים. באחד המקומות רוחב החומה הוא כ30 ס"מ. רק בחצר מאחורי הבית באלנבי 227, ניתן להבחין בקטע גבוה של החומה. קטע זה מהווה כיום גדר מערבית של חצר הבית. לא ניתן כיום להבחין היכן הסתיימה הצלע המזרחית ומאיזה נקודה בדיוק המשיכה החומה במישור כלפי מזרח.

לסיכום: מסתבר שתוואי החומה באזור מערת אליהו הוא מאוד ברור. קטעים רבים לאורך שלושת צלעות הטרפז, נשארו בשלמותם למרות נזקים במקומות שונים, בעיקר בצלע המזרחית אשר בה נשארו קטעים לסירוגין. רוב קטעי הצלע המזרחית שעדיין קיימים, ניזוקו קשות, אך ניתן להבחין בהם ללא מאמץ.

4.2 מעל רחובות שי עגנון והרב כלפון.

המדרון אשר מתחת לדרך סטלה מאריס, הוא תלול, מכוסה באבנים ובצמחיה רבה. בכל שנה, בחודשים ספטמבר אוקטובר מכוסה מדרון זה (וגם המדרון שמעל לכביש) בדלילות בקבוצות של חבצלת קטנת פרחים

ירדתי בדרך סטלה מאריס, חיפשתי מעבר יחסית נוח מהמדרכה אל המדרון שמתחתיה. קצת מעל ההצטלבות עם רחוב הבישוף חג'אר, מצאתי שביל היורד לעבר הבתים אשר ברחוב שי עגנון. לאחר הליכה קצרה מצאתי שרידים של מה שנראה החומה. סרקתי ביסודיות עד כמה שניתן, את האזור שמעל ולאורך שני הרחובות, שי עגנון והרב כלפון. הם נמצאים מתחת לדרך סטלה מאריס ומעל רחוב אלנבי. מצאתי קטע ברור באורך של למעלה ממאה מטר. חלקים רבים מקטע זה הרוסים, אך נותרו הרבה שיירים בגובה נמוך, כך שניתן לראות את התמונה במלואה. קטע שלם פחות או יותר, בגובה מכסימלי של כ 1.80 מטר, מרכזו נמצא מעל וצמוד לחצר האחורית הצרה של הבית ברחוב עגנון 12. בקטע זה של החומה מצאתי פתחי ניקוז מלבניים, אופייניים לקטעים אחרים. לא מצאתי באזור זה, חיזוקים הניצבים לחומה.

אזהרה. למעוניינים לסייר,יש להסתובב במורד ההר בזהירות היות ומערבית לבית מספר 12 נעשתה חציבה בהר. ישנה סכנת התמוטטות של עפר.

רוב האזור ברחובות אלה בנוי, וחלקו מכוסה בצמחיה רבה. מסיבה זו לא ניתן לעקוב מה קורה מעל המבנים הקיימים היום ברחוב כלפון. ירדתי והלכתי לאורך הרחוב ועליתי שוב במעלה ההר לאחר הבית האחרון. שם מצאתי שביל ברור בכוון מערב, אבל לא מצאתי שיירים של החומה. כפי הנראה באזור רחוב כלפון, תוואי החומה ירד במורד ההר לכוון צפון. ניתן לראות שינוי זה בתוואי, בברור במפת מולינן באזור השער של השביל המקצר את הדרך לסטלה מאריס, השביל שכיניתי השביל שנעלם. השער מסומן במפת מולינן כ tor.

עקבתי מערבה, על השביל שמעל ובהמשך בתי רחוב כלפון. אחרי הליכה קצרה הגעתי לשני צינורות מים גדולים מקבילים הניצבים למורד ההר. ירדתי לאורך צינורות אלו והגעתי קרוב לבית ברחוב אלנבי 155. כמה מטרים מזרחית ל155 מתחילה מהמדרכה של אלנבי, דרך קצרה במעלה ההר. תחילה אספלט, ולאחר מכן עפר. כאן לדעתי כמעט בוודאות, המקום המקורי של תחילת השביל שכיניתי השביל שנעלם, והשער לשביל. דרך האספלט מתעקלת מיד בהתחלה מערבה (ימינה) ומיד מופיע משמאלה מה שאולי מהווה שארית קטנה מהחומה באזור השער. שארית זו ממשיכה לסירוגין בכוון מזרח, ובמרחק כמה עשרות מטר משם, באותו קו גובה פחות או יותר, ניתן לראות שוב קטע כמעט הרוס לגמרי. אינני יכול לאמור בוודאות שאכן מדובר כאן בשאריות מהחומה.

4.3 דרך הים ונוה דוד

הקטע בדרך הים במורד ההר נראה עד היום מרחוב אצ"ל, כאשר מסתכלים מזרחה לכוון מעלה ההר. הקטע נמצא מעל ומימין לקירות התמיכה שמעל הבניינים הגבוהים שברחוב שונית. חלקים גדולים באזור זה נהרסו במשך השנים. אחד מהקטעים שעדיין עומד שלם, נמצא בערוץ קטן היורד מערבה מדרך הים. בקטע זה ניתן לראות את פתחי הניקוז המלבניים אשר נמצאים כדי לאפשר זרימת מי גשמים. שאר הקטעים באזור זה, מוכרים למי שמסתובב בחלק הצפוני של שכונת נווה דוד: קטע ניתן לראות בין הקצה הצפוני של רחוב המלך שלמה, לבין רחוב אצ"ל. וכן קטע ברחוב אסתר המלכה.

בכל אזור זה התחילה בנייה מסיבית.

אקטואליה:

בזמן האחרון החל שיווק אגרסיבי ואף בנייה בפועל, של מה שנקרא רמת הנשיא (שם מוזר – איזה רמה יש בגובה של פחות מ50 מטר מעל פני הים? ומי הוא הנשיא, האם נשיא החברה הבונה?). מתכוננים לבנות באזור זה של החומה, סה"כ 18 מגדלים. נראה לי שבנייה זו תביא קץ לחומה באזור.

מעניין עם העירייה (היחידה לשימור בעיריית חיפה) ו או המועצה לשימור אתרים, בכלל דנו אם יש לשמר לפחות קטעים מהחומה שבאזור?

עוד לא מאוחר לעצור את ההרס לפחות בחלקו!

4.4 מתחת לשדרות הציונות

לפי מפת מולינן, מההצטלבות עם רחוב טשרניחובסקי, החומה יורדת כללית מזרחה באלכסון מתון, מתחת לשדרות הציונות של היום. בחומה ישנו קטע החוזר כלפי מעלה, ומגיע עד שדרות הציונות ושוב יורד למטה. כיום כל איזור זה מכיל בתים, שבילים סלולים, וכבישים. בנוסף נמצאים שם שני גנים: גן הפסלים, וגן אברהם גינצבורג. בצעתי סריקות בגנים אלו, בעיקר במקומות שנשארו לא מעובדים. להפתעתי הרבה, מתחת וצמוד לגן אברהם גינצבורג, קצת מערבית לשדרות הציונות 96א , התגלה קטע בנוי מאבנים באורך של מספר מטרים, ובגובה מכסימלי של כ 1.5 מטר. המיוחד בקטע זה הוא הימצאותם של מספר חיזוקים הבולטים ממה שנראה כחומה (ולא טרסה), בדומה לחיזוקים המופיעים במספר קטעים אחרים של החומה. יש סיכוי גבוה שאמנם מדובר בחלק מהחומה שבנו הכרמליטים.

4.5 מקומות אחרים שנבדקו לזיהוי שיירי חומה

רוב השטח בו עברה החומה הוא כיום שטח בנוי, סלול או מכוסה בגינות. למרות זאת ניסיתי למצוא שרידים במקומות שונים. להלן רשימת המקומות בהן לצערי התוצאה הייתה שלילית:

א. סוף דרך הים מהצד הצפוני של הכביש, ממול לקטע החומה שעדיין נשאר. סרקתי את המורד לעבר ערוץ נחל לוטם.

ב. שכונת עין הים, האזור שמתחת למחצבה בקצה הצפוני מזרחי של השכונה.

ג. מורדות נחל לוטם, מתחת להצטלבות רחובות שומרון והתשבי. באזור זה הלכתי הלוך ושוב לאורך מספר קווי גובה.

ד. מתחת לרחוב עבאס במורדות בואך דרך סטלה מאריס, ישנו שטח ירוק. היות והוא תלול וסבוך החלטתי לא לסרוק שם.

ה. החלק התחתון של מדרון ההר מערבית למערת אליהו.

ו. איזור הגדה הדרומית בפתחת נחל עמיק, ואיזור הגדה הצפונית בפתחת נחל שיח – שני אזורים אלו בכל זאת נסרקו למרות כל הנתונים המראים שהחומה כלל לא הגיעה לשם.

תמונות לסעיף 4.1

5.צילום מסביבות שנת 1880. אזור מערת אליהו. מעל המערה אין עדיין חומה!

6. גלויה. עורכי הגלויה הדגישו בקו מצויר את תוואי החומה.

7.קטע מהחומה מעל מערת אליהו כיום, מבט מכוון הים שמצפון להר.

8.ליד החומה, מיקי ומלחמתו בסרפדים.

9.מפגש שאריות החומה עם השביל מסטלה מאריס למערת אליהו. מבט מכוון דרום.

10.הפינה בין הצלע המזרחית לדרומית, של הטרפז שמקיף את מערת אליהו.

11.אבנים מסותתות בצלע הדרומית קרוב לצלע המזרחית.

12.תוספת אבנים, בצלע הדרומית קרוב לצלע המזרחית.

13.חומר מילוי בין אבני החומה.

14.כפי הנראה פתח ניקוז בחומה הדרומית.

15.חלק התחתון של הצלע הדרומית מעל מצע הסלע.

16.קטע מהצלע הדרומית.

17.קטע נוסף מהצלע הדרומית.

18.הצלע הדרומית מבט מלמעלה.

19.הרוחב במרכז הקטע הדרומי, הוא 60 ס"מ.

20.קטע קטן שארית מהצלע המזרחית.

21.קטע קטן נוסף שארית מהצלע המזרחית.

22.החומה מאחורי הבית ברחוב אלנבי 227. כאן החומה בנויה מאבנים יותר קטנות.

אפשרויות משלוח הודעות

אתה לא יכול לפתוח אשכולות חדשים

אתה לא יכול להגיב לאשכולות

אתה לא יכול לצרף קבצים

אתה לא יכול לערוך את ההודעות שלך

קוד vB פעיל

סמיילים פעיל

קוד [IMG] פעיל

קוד HTML כבוי

כלי אשכול	חפש באשכול זה
הצג גירסת הדפסה שלח דף זה ב E-Mail	חפש באשכול זה: חיפוש מתקדם
מצבי תצוגה	דרג אשכול זה
עבור למצב לינארי מצב כלאיים עבור למצב משורשר	דרג אשכול זה:

הדף נוצר ב 0.16 שניות עם 11 שאילתות
צור קשר - Fresh - למעלה