שאלה קטנה משהו שמתרוצץ לי בראש תקופה...

יוצא לי להכיר מלא אנשים, אם זה מהלימודים, מהעבודה, מהחברים, מבילויים.
הבעיה ש99% אחוז מהאנשים שאני מכיר , הם חסרי עומק, שטוחים, שחקנים... אין בן אדם אמיתי בפנים,
זה הכל משחקים ופוזות. אין משהו עמוק יותר, כולם סוג של נכים רגשית. אין עניין במשהו בחיים, כאילו זה אצלהם עבודה, ויציאות. ופה מסתכמים החיים שלהם. וגם שהם בבית כול היום דבוקים לדבר הזה שנקרא פייסבוק, אני אישית לא סובל את הדבר הזה, זה פשוט הורס אנשים. גם אם היו כאלו שהיה בהם קצת טוב, זה הרס גם אותם, כל הרצון הזה לפרסם כל דבר שקורה בחיים, כל תמונה, והכל משחק מי מקדים את מי, מי עושה יותר ממי, וזה פשוט עצוב.

השאלה, אם המצב באמת ככה? או פשוט המצב הזה רק במרכז הארץ? או שהבעיה בכלל אצלי?
אפילו האקסית שלי האחרונה מישהי שהייתי איתה 6 וחצי שנים, וזה הסתיים לפני שנתיים+ מאז לא מצאתי מישהי שאני יכלתי להתחבר אלייה, עמוקה מספיק, לא נכה רגשית, בחורה אמיתית, עם אופי.

סתם מחשבה של תקופה...

ציטוט:

במקור נכתב על ידי kanabis השאלה, אם המצב באמת ככה? או פשוט המצב הזה רק במרכז הארץ?

אותי המשפט הזה הצחיק, נכון שיש דבר כזה שנקרא "הבועה התל-אביבית", אבל זה לא אומר שרק שם אנשים מזוייפים. אנשים מזוייפים בכל מקום, כי זה הטבע שלהם, אתה לא צריך ללמוד לשנות את זה, אלא לחיות עם זה.
אני בטוח שגם בקיבוצים יש אנשים כאלה, לכולם היום יש פייסבוק, זה לא ממש משנה, פייסבוק הוא רק כלי, או עוד אמצעי.. אישית אני לא מתחבר לזה, לעובדה שלכולם יש תמונות, וזה נראה לי רדוד וטפשי(ובאמת שלא בקטע מתנשא) "נראה לי כמו חבורה של טפשים שמנסה לתקשר עם עוד טפשים בשפה נמוכה"-האנק מודי, קליפורניקיישן.. הפייסבוק נהפך לחלק מרכזי מהחיים של כל כך הרבה אנשים, והוא פשוט שואב אותם, זה לא אומר שאני לא מדבר עם אנשים שיש להם פייסבוק, אני פשוט לא לוקח חלק בזה..

מידי פעם, בחיים, תמצא גם חברי אמת, שילוו אותך ותוכל לסמוך עליהם באופן מלא, ולדעת שהם יהיו שם. אין הרבה כאלה, ובכלל במילה חבר אני משתמש לעיתים רחוקות.
הצגות? ברור שהכל הצגות, זה המשחק, כולם שמים מסכות, חלק כי זה עוזר להם להשיג משהו בחיים, בעצם לכולם זה עוזר, זה מגן עליהם זה מקדם אותם, וזה גם מגעיל ודורסני אבל לא תמיד.
אני משתדל להיות כמה שיותר אמיתי בחיי, אבל במקביל אני יודע שאין הרבה אנשים שאפשר לסמוך עליהם, ואם הבנתי את זה בגיל כל כך צעיר, אני בטוח שהגיע הזמן בשבילך להפנים את זה.

בכל מקרה התשובה לשאלה ששאלת בכותרת היא: לא.
לא כולם שטוחים חסרי אופי, אתה צריך פשוט להנמיך את ציפיותך, לא לסמוך ישר על אנשים, לדעת שבסופו של דבר כל אדם לעצמו, ומצד שני לזכור, שיש פה ושם גם אנשים טובים, יש.
אתה לא יכול לחיות ולבודד את עצמך לגמרי, גם אם זה מתוך רצון להגן על עצמך מלהיפגע, אתה צריך פשוט לחכות ולראות.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי kanabis אפילו האקסית שלי האחרונה מישהי שהייתי איתה 6 וחצי שנים, וזה הסתיים לפני שנתיים+ מאז לא מצאתי מישהי שאני יכלתי להתחבר אלייה, עמוקה מספיק, לא נכה רגשית, בחורה אמיתית, עם אופי.

אתה מתכוון שהאקסית שלך, שהיית בטוח שהיא דבר אחד, מתגלה כדבר אחר לגמרי? זה טבעי..

בכל מקרה, לסיכום לכל התגובה שלך:
אל תוותר כל כך מהר על כלום, לא כולם ככה, ונכון שחרא שהעולם היום "כולו" בפייסבוק, אבל אם אתה רוצה להיות שלם עם עצמך, ותכלס לעשות מה שטוב לך גם אם זה שונה והפוך לגמרי מ"הזרם", תעשה אותו. ככה אני מאמין.

החברה בימינו מאלצת אנשים ליצור דימוי לא אמיתי. משוחק. כולם בפיישמוק כותבים על כל נאד? אם לא תכתוב, הנאד שלך לא יהיה שם, ואז אתה אאוט. אלא שמתחת לכל זה, פה ושם יש אנשים אמיתיים. אפילו מתחת לאלו שכן מחוברים, לאלו שמפריחים נשיקות אוויר, ולאלו שלא ממש מתכוונים למה שהם אומרים. צריך רק להתחבר, ואז אפשר להוציא את זה.
יש כאלו שחושבים שזה החיים שלהם, ואז הם מסכנים ממש. הם עדיין לא יודעים את זה, אבל מתישהו זה יבוא. תתנחם בזה שככל שמתחילים מוקדם יותר, זה יעבור מוקדם יותר.

..

כן זה לא מעציב אותי, אני לא נרגש מזה, זה פשוט עניין אותי, כל המצב הזה, אם רק אני חושב ככה, או שזאת דעת רבים... אני לא מבודד את עצמי, למרות חוסר הפייסבוק חח יש לי דיי הרבה חברים שאני שומר איתם על קשר עוד מהיסודי, מהתיכון אנשים מהצבא , מהעבודה, מהלימודים, יש לי כמה מעגלים של חברים. אני גר בעקרון באשדוד, רוב האנשים שאני מכיר הם מהמושבים פה בסביבה. זה לא קטע שאני מנתק את עצמי, אני הכי לא אני בן אדם מאוד חברתי, העניין שיש לי כמה חברים קרובים. אבל אני דיברתי על רוב האנשים שיוצא להכיר, נכון שיש יוצא דופן אבל אני חושב ש80% מהאנשים שיצא לי להכיר בתקופה האחרונה, כל כך רקובים שלא היה לי כוח אפילו לשמוע אותם מדברים, ואז אני הצתיירתי כאנטיפת. :- \ חח לא נעים. אבל זה המצב. בכל אופן סתם תהיתי, אם רק אני חושב שרוב האנשים רדודים היום...

אני לא חושב שזה כל כך גורף, מה אי אפשר היום להסתדר בלי פייסבוק? נקווה שהתשובה שלילית..

יכול להיות שאני אאוט. אין לי פייסבוק.

..

רוב האנשים נמנעים מלחשוף את העולם הפנימי שלהם או הקול הפנימי שלהם (מחשבות, תחושות, דעות, רגשות וכו') בפני אחרים למעט בפני אנשים מאוד ספציפיים (למשל אח קרוב) ויש כאלה, בעיקר אלו שנולדו לזוג הורים עצורים רגשית, שיש להם קושי אדיר לבטא ולחשוף את מה שקורה בתוכם וקשה להם להסיר את המסיכה הזו שכולנו לובשים עלינו בחיי היום יום.

זה יהיה משעשע עבורך לחשוב על זה אבל מאוד יכול להיות שיש אנשים (שאתה שומר מהם דיסטנס מסוים) שרואים אותך באותו אופן שבו אתה רואה את אותם אנשים "שטוחים" וזה לא בגלל שזה נכון אלא בגלל שלא יזדמן להם להכיר אותך לעומק ולשמוע אותך אומר יותר מהדברים הממוצעים שכולנו אומרים אחד לשני.

יחד עם זאת, בהחלט יש אנשים שהם לא מי יודע מה עמוקים ומה שאתה רואה על פני השטח זה בערך כל מה שיש להם להציע

אל תבלבל שטוחים עם חסרי אופי (ונעזוב את זה לרגע שגם ההגדרה ל"שטוחים" הנה שרירותית לחלוטין). לרוב האנשים שאני מכיר ומוקיר, גם אלה עם תחומי העניין שלא בדיוק זוכים להערכתי, הם אנשים בעלי אופי.
תשמע, הפעם האחרונה שחשבתי על זה הייתה כשביקרתי בישיבה שלי לפני כמה שבועות. תהיתי למה עם חברי בצבא, שהם אנשים רציניים מאוד ואינטיליגנטים, נושאי השיחה נטו לזרום לכיוון אחד, בעוד שדיון עם חברי בישיבה התפתח מהר לדיון האם לעברת את השם או לא, האם להוציא אזרחות גרמנית או לא, מה השואה עשתה לתודעה הלאומית של העם היום בישראל, ועד האם פסיכולוגיה היא מדע ומהם הקריטריונים לתיאוריה מדעית.
הגעתי למסקנה שהעובדה שאנשים מסוימים לא נמשכים לנושאים אותם החברה מגדירה כ"גבוהים" ממש לא מעידה על כך שהם אנשים רדודים. תביא בחשבון שנושאי העניין מושפעים בעיקר מסביבת המחייה, והרבה פחות מקיום או חוסר אופי. העובדה שהרבה אנשים מתעניינים בפן החיצוני של אנשים, ביכולת החומרית שלהם ובהשוואה של כל זה למה שיש לאחרים לא אומרת שהם חסרי אופי, אלא שזה מה שפמפמו להם, בגלוי ובנסתר, בכל מסגרת שבה הם היו.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

אז עם זאת, מה ההגדרה לאותם "אנשים שטחיים\רדודים"?-
סוציומטיים? אגואיסטים? בעלי אינטיליגנציה רגשית נמוכה? ללא ערכים הומניים?

לדעתי?
אני חושב שאדם שטחי או רדוד הוא אדם שלא מקדיש מחשבה, לפחות פעם אחת בחייו, בנוגע למהות החיים ולדרך שבה הוא רוצה לחיות.
כמו שאתה יכול להבין, לדעתי ההתנהגות היום-יומית שאנחנו נחשפים אליה לא מעידה בעיני בכלל על השטחיות של האדם. גם אם הבן אדם מתנהג כמו ערס ומתעניין רק בנצנוץ של המרצדס שלו, אבל הוא הקדיש לנושאים האלה מחשבה, הוא לא שטחי בעיני (אבל גם לא עמוק במיוחד).
ההנחה הזאת הוכיחה את עצמה אצלי הרבה פעמים, כשיצא לי לעשות שיחות שקטות ומאוד עמוקות עם חברים שהחשבתי לערסים כבדים ולאנשים רדודים.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

בטח שלא בגלל מראה חיצוני או סגנון מוסיקה או טעם בבנות..(דברים כאלה שהם כיביכול יום יומיים ושטחיים)

מצד שני בשבילי שטחי זה אדם אנוכי, ויש כל כך הרבה אנשים שהם אנוכיים אז שוב קשה לדבר בהגדרות כאלה..
בנוסף אתה אומר, מי אני שאגדיר אדם אחר כשטחי או לא..

אני מודה שבנושאים כאלה יש לי נטיות פוסטמודרניוסטיות קלות, ובהחלט נראה לי שצריך להיזהר כשמגדירים אופי של אנשים.
אגב, על פי ההגדרה שלך ניטשה, תומס הובס ואיין ראנד הם אנשים שטחיים.

And you've been so busy lately That you haven't found the time, to open up your mind, and watch the world spinning gently out of time

שקשה לי לדבר בהגדרות כאלו..
בכלל, אנוכי, זה לדעתי תכונה רעה מאוד, אבל אני מכיר אנשים שהם לא "שטחיים" והם אנוכיים..

לא, אנשים שונים אחד מהשני, אי אפשר להכליל ככה.

האנשים שמתאימים לך ואתה תפגשו ואז תדע שהם (או היא) האנשים שאיתם אתה תרצה להשאר בקשר מעבר לשטוח.

"עדיף לשתוק ולהחשב לטיפש מאשר לפתוח את הפה ולהוכיח שזה נכון"