01-07-2011, 00:56
|
|
|
חבר מתאריך: 25.08.03
הודעות: 4,108
|
|
העיסוק ברמת הצער והכאב שהשחיטה מסבה לבהמה לעומת שיטות המתה אחרות משחק לידיהם של מצדדי החוק הנזכר, ומחמיץ נקודה הרבה יותר עקרונית.
בתרבות המערבית (כמו גם בשאר התרבויות בעולם) מקובל שזכותו של האדם לנצל את עולם החי לצרכיו המשתנים, זאת על אף שגם זכות זו עשויה לעמוד בסימן שאלה. וללא ספק לא היתה באפשרותה של החברה האנושית בכלל והחברה המערבית בפרט לקיים את רמת חייה, בלא השימוש במוסכמות התרבותיות והאנושיות המצדיקות את הניצול הנ"ל.
במסגרת החקלאות המודרנית בעלי החיים סובלים בשורה של תחומים. למשל: הזנת תרנגולות באופן המזרז את הגידול שלהם או מגביר את שיעור ההטלה שלהן בכמה מונים, גורם להם לסבל ולפגמים מבניים שונים. הצפיפות בלולים וברפתות ודאי אינה נוחה לעומת מרחבי מרעה נעימים, ואני בטוח שניתן למצוא דוגמאות רבות אחרות, כמו טיפול רפואי מכאיב, תנאי תובלה גרועים, ועוד.
אין ספק שהשחיטה איננה צורת המתה אכזרית וישנה הקפדה רבה במסגרת הלכותיה על מזעור הצער הנגרם לבהמה. (המושג צער בעלי חיים יסודו ביהדות ואינני יודע על מקור קדום יותר בנוגע להקפדה זו). כאשר משקללים את מכלול הגורמים המסבים לבהמה צער במהלך חייה, אל מול הצער המזערי הנוסף העשוי להיגרם לבהמה במסגרת השחיטה לעומת צורות ההמתה אחרות (ואני מסופק אם אכן הדברים נכונים), אין מנוס מלהגיע למסקנה שהחוק המדובר הינו שיפור מזערי ביותר, אם בכלל, באיכות חייה של הבהמה במסגרת מערך החקלאות המודרני.
לאור האמור העיסוק הקנטרני והדקדקני בנושא זה (שכאמור מהווה שיפור מזערי בלבד, אם בכלל, באיכות חייה של הבהמה), נובע מגישה פטרונית ומתנשאת הקובעת שזכותו של בן התרבות המערבית לנצל לפי ראות עיניו את עולם החי לצרכיו, אך בד בבד גם שוללת מבני התרבויות או הדתות האחרות את אותה הזכות לפעול במסגרת אותם המוסכמות, ולנצל את עולם החי על פי דתם או תרבותם, זאת למרות שזכות זו נחשבת למוסכמה בסיסית בעולם המערבי ובחברה האנושית בכלל.
יש לקרוא למניע הפטרוני הגזעני והמתנשא בשמו, זו היא האנטישמיות במיטבה!!
לאור האמור אין מקום מבחינתנו לדיוני השווא בנוגע לסבל האיום העובר על הבהמה בשחיטה לעומת מכה פניאומאטית שלא כוונה היטב.
נערך לאחרונה ע"י channb בתאריך 01-07-2011 בשעה 01:16.
|