אהלן, אני בקשר עם מישהי כבר חודש וחצי, וזה מתפתח מצויין בינתיים, טוב לנו ביחד ובעצם הכל מצויין, רק שהיא מתגייסת ממש בקרוב, וכמה ימים אחר כך אני טס לשלושה שבועות.
אין לי פייסבוק ואנלא חושב שיהיה קל לשמור על קשר באימיילים או מסנג'ר כי בטח זה פחות נגיש, אני לא רוצה לפתוח פייסבוק רק בשביל זה(אני פשוט לא סובל את זה..)..
רציתי לדעת אם מישהו חושב, כמה נזק זה יכול לעשות הריחוק הזה? אני לא אהיה כאן כשהיא תצא בפעם הראשונה מהטירונות, ואתמוך בה בתחילת הצבא, ושלושה שבועות זה לא המון אבל זה גם לא מעט. אני ממש מפחד ומבואס ממה שזה יעשה לקשר שלנו בגלל שאמנם אנחנו רק בהתחלה(טוב לא ממש, חודש וחצי סך הכל) אבל אני רוצה שזה ילך..

ממ תודה וחג שמח

אם אתה רוצה שזה ילך, אז תלך את הקילומטר הנוסף ותתקשר מהסקייפ פעמיים-שלוש, תשלח כמה הודעות ברגעים החשובים מבחינתה, ומקסימום תכנס מפייסבוק של חבר.
בגלל שלוש שבועות שלא תהיו ביחד פיזית תזרוק הכל? חבל...

הייי קודם כל אני יכולה להגיד לך ממקור ראשון שחודש זה המוןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןןן זמן..
בחודש הזה יכולים לקרות המון דברים...
וכשאני אומרת המון אני מתכוונת לזה...
וב אתם בהתחלה של ההתחלה חודש וחצי וזה..
תשמע גם כ
טכה היא תסגור אולי פעם אחת, בזמן שתהיה בחול..אז תדאג פשוט להשיג חשבון בסקייפי-זה חינם וזה לא פייסבוק=]

מהבחינה של התמיכה כן היא באמת תצתרך את הקטע הזה של השיחות איתך....זה יהיה לה בטוח קשה..\יצאתי עם חייל שהיה בטירונות וזה היה נוראי כי או שהוא התקשר ב12 בצהריים או ב12 בלילה או בכלל לא..
מרגישים שהבאדם חסר והכל...
אז באמת שתצתרך למצוא דרך לפצות על זה..כא ן אינלי מה להגיד לך כי הסקייפ לא יעזורר כי לא היה לה אינטרנט..
אולי תסדר חבילת שיחות?
בכל אופן התמיכה זה ממש חשוב..
בסופו של דבר זה יכול לגרום פשוט לסוג של ריחוק..ואם כשתחזור היא עדיין תהיה בעניין זה יהה בטוח כמו להתחיל מהתחלה..וגם מוזר..אבל זה רק מצד אחד ומצד שני יהיו לה המון דברים לשתף אותך ולך אותה..
מקווה שעזרתי..

שתיכם עזרת איכשהו, כאילו.. לא חידשתם לי שזאתי בעיה, ולצורך העיניין זה 21 יום ולא חודש אם זה משנה וכנראה שביום הגיוס שלה אני אוכל לבוא(אם היא תרצה כמובן)
שיחות? אני אעשה וגם הודעות, העיניין הוא שאני טס למחנה נוער, בכלל לא בטוח שיהיו שם מחשבים למען האמת הרעיון של המחנה הוא הכרות של אנשים מכל העולם דרך טיפוסי הרים, מסעות, טיולים אז נראה לי שיהיה פחות זמן למחשב, אולי קפה אינטרנט כזה פה ושם בגיחות לעיר(אוסלו)..
גם אם היא בת ולא מתגייסת למשהו קרבי, אני מניח שהטירונות תיהיה שוק בשבילה בגלל המעבר והכל(לא שהיא מפונקת..) וחבל לי שאני לא אהיה פה..
בכל מקרה כשיגיע רגע הגיוס שלה כבר ניהיה חודשיים וחצי אם זה עוזר לי(?)

עוזר המון! ואם גם תוכל להיות ביום הגיוס עצמו אז בכלל שטויות. כן, היא תצטרך את התמיכה הזאת בהתחלה, כי לכל אחד הטירונות היא שינוי רציני לעומת החיים שלפני זה. לקרביים זה בדרך כלל שוק גדול, אבל זה הכל יחסי - לבחורה שהייתה רגילה ללא לעשות כלום ולא לקבל פקודות מאף אחד גם טירונות קצרה תשפיע הרבה...
תחכה לקצת לפני הטיסה שלך. אם זה עדיין יהיה עם עתיד לדעתך, תסתדר על חבילת שיחות ממש פשוטה כדי שתוכל לחייג פעם-פעמיים בשבוע, ויהיה בסדר.

המון בהצלחה!

הצלחתם קצת לעודד אותי, למרות שאני לא יודע איך אני אוכל להתקשר כי סך הכל היא בצבא אז זה לא שיש עליה פלאפון סתם כל הזמן..
כשהעליתי את הנושא הזה כשדיברנו היא אמרה שעדיף לא לחשוב על זה עכשיו כדי לא להתבאס, אז אולי גם היא כבר רואה את זה מרחוק ומפחדת מזה..

אם אתה חושב שזה זה , תשמור על קשר.

• שיהיה יום נפלא.
• עשוי להכיל בוטנים, חלקי אגוזים, סרקזם, אירוניה, ואף ציניות

21 יום... זה כלום. כן, הכל יחסי - ובגיל שאתה נמצא בו עכשיו זה נראה הרבה. לעומת זאת, עוד שנה - כשתתגייס - אתה תראה איך 21 עוברים במהירות כזאת שזה לא ייאמן.
אם אתה חושב שיש בקשר הזה משהו וששווה להשקיע - אז תשקיע. כמו שאמרת: תהיה ביום הגיוס, שיחות טלפון, מיילים אם אפשר, מכתבים וגלויות (מאוסלו! )... אין שום סיבה שקשר שבאמת מבוסס על אהבה לא יצליח לשרוד 21 יום מבלי לראות אחד את השני.

אם הוא לא יישרוד - אז יש סיבה מדוע הוא לא שרד.
אם הוא ישרוד - אז הוא עבר מבחן דיי רציני וזה רק ייחזק את הקשר.

תודה...

אתה לא במיעוט,

הקשר הכי ארוך שהיה לי "התחיל" ככה (יצאנו חודשיים וחצי ואז טסטי לחו"ל ל-3 שבועות, ואז לא היה סקייפי נפוץ כמו היום)

זה לא כזה הרבה זמן, ובסופו של דבר הקשר יכול רק להרוויח מזה, לא משנה לאיזה כיוון ייקחו את זה.

לא דיברתם כמעט במשך שלושה שבועות זה לא פגע?

תשמע, היינו די בהתחלה וידענו שאנחנו רוצים להמשיך את הקשר.
אז מה אלו 3 שבועות? מקסימום אח"כ משלימים את הכול ויותר.
כמו שבזמן שהייתי שם למרות שלא דיברתי איתה ידעתי שאני לא רוצה לנסות אפילו לשחק עם נשים שם, קיוויתי (וצדקתי) שזה היה המצב כאן

"שיחה" לפני הפרידה לשלושה שבועות? כאילו שמבהירה את העיניינים בניכם ומגדירה שנשארים ביחד וממשיכים אחר כך מאיפה שזה הפסיק?

ברור, אף אחד לא נעלם סתם ככה,
לא התחלנו עם "נאמנות" או "אני לא אחפש" או דברים כאלה.. זה די ברור,
מספיקה שיחה של מבאס לעזוב, אני אתגעגע... אתם עדיין רק חודש ביחד
וכמו שאמרתי לך קודם - אם במהלך התקופה הזו היא "תישבר" ותלך עם מישהו אחר - אז כנראה שזה היה קורה מתישהו ואתה לא רוצה את הצרה הזו (למרות שאני נורא נורא בספק... מעטות הנשים האלה)

תודה, עזרת לי

כן, גם שלי. הקשר הכי ארוך שלי התחיל בזה שהיא הייתה חיילת קרבית שיצאה הבייתה כל שבועיים שלושה. הכרנו במחצית השירות שלה (כלומר שנה וחצי לשירות). היום היא אשתי... אז נראה שהיה שווה לחכות.

כולה 3 שבועות.. היו לי שפעות שנמשכו יותר זמן..

ציטוט:

במקור נכתב על ידי גולדה מאיר יהיה לנו שלום עם הערבים רק כשהם יאהבו את חתוליהם יותר משהם שונאים אותנו.

אני מכיר אותה בקושי 8 שבועות..
ב-3 שבועות היא יכולה להכיר מישהו חדש..

גם אתה יכול...
אז בואו נעשה כולנו את החישוב הקטן הזה של האם כדאי להתאפק 3 שבועות ואז הקשר יימשך, או שלא, ואז ממילא הוא לא היה נמשך הרבה.

ציטוט:

במקור נכתב על ידי גולדה מאיר יהיה לנו שלום עם הערבים רק כשהם יאהבו את חתוליהם יותר משהם שונאים אותנו.

האמת שלא טרחתי אפילו לשאול אותך אם כדאי לך ככי אני חושבת שאם היית חושב אחרת לא היית כותב לנו על זה כאן..=P
אז בכל אופן נגיד אם היא תסגור בטירונות והכל אז כן יעבור לה מהר(אני לא סגרתי אפילו פעם אחת בטירונות..אבל מצד שני אני עשיתי טירונות במתקן של בה"ד עשר אז זה בכלל חפשנות..)

ברור שאין שאלה לגבי זה שתבוא ליום של הגיוס, ואל תדאג בשביל השיחות טלפון בראו את השעת ט"ש-למרות שאני עקצתי כל הזמן כי הייתי מסתובבת עם הטלםון עלי כל היום ובשעת כושר מסמסת לחברות שלי שמשעמם לי=P
(אע וגם כמובן מנצלת את זמן התפילנ להטעין תפלא בבית כנסת כי ביננו שעה בערב זה ממש כלום..)
אבל פה כבר סטיתי מהנושא..
ברור שאם בכלל לא תדבר איתה היא ממש תפגע..
אני יודעת שלי אישית היה נורא קשה בטירונות..ועזוב את כל המתח הזה שצועקים עליך והכל...ואני בכלל ממש אהבתי תפקלים(באתי לטירונות במטרה לרדת במשקל בכלל..חחח אמרתי הינה הגיע הזמן ועכשיו יטרטרו אותי אולי זה יקרה..)הלחץ האמיתי הוא שלא תמיד מתחברים עם כולם וגם אם התחברת עם אנשים זה לא זה בדיוק..זתומרת אתה ממש רוצה את החברה של האנשים בבית וזה ששומרים על קשר גם אם זההודעה קצרה ומעודדת או איזה שיחה קצרה של מה שלומך מה היה לך היום-זה באמת באמת משנה..בסופו של דבר הקושי המנטי הוא הכי מפריע ואם יש תמיכה-בעיקר אם זה יבוא ממך-היא מאוד מאוד תעריך את זה והיא אפילו תאהב אותך יותר על זה..=]

וואי איזה שטוויות זה אבל תקשיב זה לא משנה כלום..אהבה זה דבר שדורש ממך לקחת סיכונים וללמוד לסמוך על הצד השני אז תסמוך עליה..ולא צריך לקרות כלוום בעקרון אם תראה לה שלמרות שאתה לא שם פיזית איתה אתה כן תומך בה..
ומה אני יכולה עוד להגיד?הלוואי שהיה לי כזה דבר עכשיו=P
ניחא=]
שיהיה בהצלחהD=

תודה, גם אני מקווה, אנלא יודע עוד בדיוק איך זה יהיה, היא עוד לא יודעת לאן היא מתגייסת, וקצת קשה מחו"ל להתקשר ואז לנסות לנחש מתי היא זמינה או לא, אבל אפשר בסמסים..
אני לא יודע איך זה אצל בנות בהתחלה, סוגרים הרבה או לא..או שזה תלוי.. יהיה בסדר אני מקווה..

אין מה לדעת פה זה באמת תלוי לאן היא התגייסה למשל כמו שאני אמרתי אני הייתי בטירונות במתקן של בהד עשר בצריפין שזה הכי ת"ש שבעולם ובקושי טיזזו אותנו..
אם היא תיפול בניצנים או במחנה שמונים זה באמת לא משו
אבל לא משנה מה טירונות זה קשה מנטלית ולכן כדאי שתהיה שם בשבילה.

מקווה לטוב בכל מקרה..

דחו לה את הגיוס לאוקטובר!!
עכשיו אני סתם אפחד מזה שהיא תכיר מישהו אחר..

זה באמת קטע, אני שמח שהכל הסתדר
ועכשיו זה אמור להיות פשוט לשמור על קשר בזמן הזה, תעשה חבילות שיחות וסמסים פשוטה וזהו

לא יודע אם הסתדר זאת המילה, אבל כן..
תודה בכל אופן

הסתדר, הסתדר... רק אל תהיה תלותי - תן לה קרדיט שעדיין תרצה אותך

זה נגמר..

מה?למה?מה קרה?

לצערי לא קיבלתי את הסיבה האמיתית באמת..
אני מניח שפשוט הפסיק להיות לה טוב, או שהיא לא הרגישה מספיק בטוחה להיפתח..
חבל.. דיי מרגיש בזבוז..

יהיה טוב..יאללה תמשיך האלה אל הדבר הגדול הבא=P

בהצלחה
ואל תבזבז את הזמן על הלמה כי אתה לא תצא מזה.
=]

אבל קשה לעשות את זה..
אני לא בן אדם "שנשאר ידיד" אז דיי קשה למחוק באופן מוחלט ככה בן אדם, להפסיק לדבר איתו כל יום, כל הזמן.

זה קשה,
אבל תסתכל על זה ככה - כמה שתמשוך יותר זמן ככה יהיה לך קשה יותר לשחרר,
אתה לא רוצה אותה בתור ידידה והיא לא רוצה אותך בתור חבר... יש פה בעייתיות שיש לה רק פתרון אחד (אלא אם כן אתה ממש רוצה אותה... אבל זה סיפור אחר לגמרי)

ציטוט:

במקור נכתב על ידי קוביבי (אלא אם כן אתה ממש רוצה אותה... אבל זה סיפור אחר לגמרי)

לא הבנתי..

בכל מקרה אין הרבה מה לעשות..
"זה כואב, זה יכאב, אבל בסוף זה ישתחרר"..

תמיד יש מה לעשות, אבל לרוב זה לא שווה את זה.
קשה? ברור, אבל הדבר הכי טוב שאתה יכול לעשות בשביל עצמך זה להתגבר ולהמשיך הלאה, זה ברור שאכפת לך ממנה, אבל איך עכשיו היא יותר חשובה לך מעצמך?

כלומר, אני יודע שאתה צודק ויודע את מה שאתה אומר, הבעיה היא פשוט להמשיך הלאה..
ותודה רבה על התגובות, של כולם.

לא טענתי שזה קל..עד עכשיו אני בקראש מטורף על ידיד לשעבר שלי...אתה מוזמן לקרוא את כל הפוסטים שכתבתי פה עליו..
אבל זה לא משנה את העובדה שאני פשוט מרימה את עצמי-וממשיכה לנסות=P

כבר הייתי בסרט הזה, ומשום מה אני מרגיש רע בגלל שתמיד נפרדים ממני..(טוב לא תמיד אבל..)
זה צורב ברגעים הכי לא צפויים, זה בא ונושך אותך. היום כמעט שלחתי לה סמס פשוט באופן אוטומטי בקשר למשהו, ורק כבר כשהתחלתי לכתוב הבנתי..
וזה קשה כשמצפים ממך למחוק בן אדם בכזאת קלות, לפחות ככה התחושה, למשל לא הבנתי מה היה כל כך דחוף לה לשנות בפייסבוק למצב של "רווקה" (לצורך העיניין לי אין פייסבוק אז לא היה מה לשנות אבל עדיין) כבר באותו היום היא שינתה..
או שלא הבנתי למה לא מגיע לי לדעת למה באמת זה נגמר אלא רק תירוצים וסיפורים מסביב.
ציפיתי ליותר, ובאמת האמנתי שמגיע לי יותר מזה. ואני אמור להיות שמח(?) כי כנראה שאת היותר שמגיע לי אני אקבל לא אצלה אלא במקום אחר, אם בכלל, אבל איכשהו רק הזכרונות צפים בשלב הזה, כל פעם במצב אחר, או בתחושה אחרת, או במקום אחר שמזכיר אותה.


אגב,
קראתי את מה שסיפרת עליו, אבל האמת היא שאין לי שום עצה לתת לך, אין לי מושג מה הייתי עושה,בעצם, כבר החלטת לא ללכת על זה ככה או ככה לא? וזה גם לא קרה לי אף פעם, אף פעם לא הייתה לי ידידה שהפכה לחברה. וחברות לשעבר תמיד רצו להישאר ידידות וסירבתי לשמור אפילו על קשר של שיחה בחודש, פשוט לא מסוגל.

קשה לי לעשות את הניתוק הזה שנדרש, זה לוקח לי הרבה זמן, "להתגבר"..
נכון שלא היינו המון זמן ביחד "כולה חודשיים שלושה" אבל עדיין, קשה לי להשליך אותה בצורה כזאתי קיצונית אל העבר שלי, ובן אדם שהתרגלתי לדבר איתו כל יום, לחלוק איתו הכל, לחכות בהתלהבות לשמוע את הצלצול ממנו, או סתם לפגוש אותו, ולהרגיש אותו, פשוט הלך.

אני לא יכול לשמור על קשר רק בתור ידידים, ואני לא מבין איך אנשים אחרים יכולים, איך אפשר כשיש את כל המשקעים האלה בנינו, להעמיד פנים(וברור לי שזאת העמדת פנים) ולהתנהג כאילו הכל בסדר והתגברנו..

אני יודעת ..עברתי את זה כבר עם שלוש אנשים את ההרגל הזה.
להגיד שהתנתקתי מייד?
לא..
לראשון חפרתי שנחזור וחפרתי בכללי.
ךשני שיצאתי איתו חודשיים-התקשרתי פעמיים
ולשלישי שכתבתי עליו פה- טוב אי אפשר לישפוט הייתי צריכה לסגור תפינה הזו איתו....
מה שאני אומרת זה שככל שעובר הזמן והנסיון לומדים איך לוותר..
לאהוב מישהו זה לדעת לתת לו ללכת.
אז תתן לה ללכת
ןלהחליף ריליישנשיפ בפייס באותו יום זו פשוט גסות רוח!לטעמי לפחות..אולי היא עשתה את זה באמת במטרה שתראה ותבין שאין דרך חזרה..הצהרת כוונות מה שנקרא.

בעניין השני:בבקשהההההה!!!לא משנה מה!!אל תצור איתה שום קשר..אם אתה יודע שזה סופי אז בליהודעות בלי כלוםםם!!
רק ביומולדת שלה אולי תשלח לה סמס: מזל טוב עד מאה ועשרים=]!. ותשים לב לנקודה...

אבל היא כבר פעמיים דיברה איתי מאז יום שישי, ניסתה לפתח שיחה במסנג'ר, אולי מתוך נימוס, אבל לי זה קשה..

שוב לא אמרתי שזה קל..
אבל אתה תראה שהכל יחסי..
נניח יצאתם חודשיים?
יקח לך אולי שבועיים שלוש לעהביר את זה.=P
ואני כאן אם אתה צריך=]

לא נראה לי שעד יום ההולדת שלה, שיהיה עוד יותר מחצי שנה בכלל נשמור על קשר..
אתמול היא דיברה איתי, ואמרה שהיא מתנצלת, אמרתי לה שאין לה על מה, ושוב היא אמרה שגם לה קשה עכשיו אבל היא פשוט החליטה לעשות את זה כי הייתה לה תחושה..
והיא אמרה שהיא מקווה שאני אתגבר והיא לא תדבר איתי אם אני לא רוצה..
בקיצור אין לי שום דרך לכעוס עליה ..
חשבתי לכתוב לה את כל מה שאני חושב, והסיבה שזה באמת לא הצליח-וזה שהיא לא מסוגלת לבטוח באנשים, ולתת בהם אמון, ולכן היא תמיד תיתקע בקשרים עם אנשים שהם דיי חארות.. בכל מקרה אם אני אומר לה את כל זה זה יהיה במכתב או משהו כזה, ואני אעשה את זה רק כדי באמת לטובתה, שהיא תבין שיכל להיות לה משהו נהדר, וגם אם היא לא רוצה את זה, לפחות להבא היא תלמד לבטוח בבן הזוג שלה אחרי זמן מסויים.

ותודה שוב, על התגובות כאן, פעם ראשונה בכלל שאני מדבר או "חושף" דברים כאלה אישיים, אין לי פייסבוק, או בלוג, או משהו כזה, כי תמיד נראה לי מוזר ומנוגד להיגיון לחשוף פרטים אישיים,וגם דברים כאלו ברשת..

אישית אני יכולה להבין אותך
אתה רוצה לסגור מעגל.
גם אני עשיתי את זה
רק תי'ח בחשבון את העובדה שיש סיכוי שתצא עוד יותר פגוע מזה....
אבל אני כן ממליצה לך לצאת מהעמדה הזו" הכל בסדר לא פגעת בי" כי זה שקר וזה יאכל אותך..אני יודעת את זה ממקור ראשון..
תסביר לה איך אתה מרגיש- תעשה שיחת סיכום סוגשל- אבל אל תבוא בציפיות שיצא מזה משהו..
אם אתה מתכוון לבקר אותה אני ממליצה שתשקול את המילים שלך בכובד ראש כדי שהיא לא תצא עליך כי זה ממש לא כיף לקבל ביקורות מאנשים בייחוד כשהם האקסים שלך..=P
בהצלחה.
אם זה באמת מה שיעזור לך לך על זה..אל תחכה חצי שנה כמוני..

לא אמרתי שאני בעמדה של "הכל בסדר ולא פגעת בי", אמרתי לה בפנים, כשדיברנו אתמול, "פגעת בי!", אבל אני לא כועס עליה, וסך הכל היא הסבירה לי למה, דיברנו, היא אמרה שהיא מקווה שאני אתגבר, מה היא עוד יכולה לעשות בתכלס.
וממ אני ממש לא מתכוון לפגוש אותה, לשלוח לה את זה במכתב(כלומר במייל).. אני לא יודע , איך בדיוק היא תגיב, אני לא מתכוון לעשות את זה עכשיו אלא לחכות כמה שבועות עד שאני אתגבר קצת יותר,(מקווה שזה לא יהיה מאוחר מידי אבל כולה כמה שבועות..) ואוכל להשיב לה אם היא תשלח הודעה חזרה.

אני לא יודע אם זה באמת מה שיעזור לי, אני יודע שזה בתכלס יעזור יותר לה, היא תמשיך להרוס קשרים טובים שיהיו לה אם מישהו לא יגיד לה, ואני מניח שניסו לומר לה את זה..

בכל מקרה תודה רבה על כל התגובות פה, הן באמת עוזרות לי..

סתום ומפגר, אני באמת לא מבין, אם היא לא מביעה עיניין בלחזור, אז למה היא ממשיכה לענות אותי ולא לתת לי להתגבר..
נמאס לי מזה, ונמאס לי מלהתלונן ולהיות חלש במקום פשוט לומר לה, שתיהיה בשקט אם היא עזבה ותפסיק לנסות לשמור על "ידידות"(ואיכ אני כבר מקיא מהמילה הזאת, ידידות.) והיא עושה את זה רק בשביל לשמור על הזדמנות למקרה ש..
ונמאס לי מהכפיתיות הזאתי, ומזה שאני לא מצליח פשוט להפסיק להיות אומלל, ומזה שהיא חירבנה לי את ערב סיום התיכון, בהודעה הזאתי שלה, ומזה שבחורה שאהבתי לא הקדישה מספיק מחשבה לזה..
ונמאס לי מזה שאני אצטרך לדבר איתה על זה, ורק אפגע יותר, ובתוך תוכי ארגיש שאולי אני סוגר הזדמנות למשהו שיכל להיות, שאולי יכלנו לחזור, למרות שבעצם לא(?)..
מה ניהיה עם הפרידות האה-סמיטריות האלו, למה לשמור על ידידות, או להעמיד פנים שאת נחמדה ולנסות לשמור על קשר, הרי את יודעת שפגעת, ואם באמת אכפת לך תתני לי להתגבר בשקט.

אין צורך בנקודה. זה רק אומר שעוד יש לך עניין לא סגור.. שיכתוב סמס רגיל כאילו זה מכר רחוק שלו וזהו.. אפשר אפילו לגמור את זה בסימן קריאה וסמיילי בסוף

דגל ישראל אין הוא "סך הכול ביטוי של מקל עם סמרטוט כחול לבן עליו". דגל ישראל הוא אני ואתה ואת, הוא והיא, הם הן, אנחנו וילדינו, וגם מי שהלכו ולא ישובו אלינו. ואנו כולנו, אין אנו סמרטוט.

אני מקווה שעד יום ההולדת שלה אני אתגבר לגמרי, אני אהיה בצבא, היא תיהיה בצבא, לא נראה לי שאני אדבר איתה אז, אלא אם כן יקרה משהו וניהיה בקשר מסויים(וזה שוב יפתח ציפיות..)

אני חושבת שבאמת עדיף עד עוד חצי שנה פשוט להתגבר על זה
תהיה לך תקופה עכשיו של כמה ימים או שבועות שיהיה לך קשה ואתה תתגעגע, אבל אתה פשוט צריך לא לחשוב עליה ולנסות
למצוא אפילו מישהי אחרת אחרי שתחזור מחו"ל

תודה שיפ!!!