15-05-2011, 11:49
|
|
|
חבר מתאריך: 13.06.10
הודעות: 342
|
|
תיקי הכפרים – מודל לעבודת מודיעין השטח בצה"ל
עבודת המודיעין להכנת תיקי הכפרים רוכזה בשירות הידיעות של ההגנה על־ידי גוף שכונה שמו"ץ (שירות מפות וצילומים). עם הקמת צה"ל הניחו יוצאי גוף זה את המסד לעבודת המודיעין הגיאוגראפי בצה"ל (מודיעין השטח), וכאמור במאמר של רונה סלע שיטת הניתוח המבצעי של הקרקע שפותחה בשמו"ץ שימשה לאחר מכן את המודיעין של צה"ל. במקביל לתיקי הכפרים שהוכנו בראיה קרקעית מבצעית (צירי תנועה, יעדים מרכזיים בכפר וכ"ו), הוכנו סקירות על הישובים הערביים שכללו פרטים על האוכלוסיה (אויב!), מספרם, מוצאם, חלוקתם לחמולות, שרידי יהודים או שומרונים שהתאסלמו המצויים בכפר. להלן השאלון המנחה את כותבי הסקירות (מתוך מאמרו של שמרי סולומון שפורסם בבטאון המל"מ – כתב העת של המרכז למורשת המודיעין)
· מתי נוסד הכפר?
· האם הוא בנוי על חורבותיו של יישוב קדום ומצויים בו שרידים עתיקים?
· מהן הדרכים העיקריות בסביבתו?
· מהם מקורות המים שלו?
· מהם היקף אדמותיו, סוגיהן ושל מי הבעלות עליהן?
· מיהם המוח'תארים, החמולות, האם יש קשרי משפחה עם כפרים אחרים?
· אילו בעלי מקצוע יש בין התושבים?
· מיהם בני הכפר המשרתים במשטרת המנדט או בצבא הבריטי?
· מיהם אנשי הכנופיות?
הבעיה אז וככל הנראה גם כיום היא - שלא נעשה נסיון לחבר בין שני סוגי התיקים, כך שהמפקד שלו נועדו התיקים יקבל תמונה שלמה של הכפר הן מהבחינה הקרקעית מבצעית והן על תושביו (אויב).
הנתק הזה בעבודת המודיעין בין ה"קרקע" ל"אויב" מלוה את צה"ל שנים רבות. גם אובדנם של מרבית התיקים שהוכנו לפני הקמת המדינה (כפי שמתואר במאמר של רונה סלע) אינה תופעה חד פעמית בתולדות צה"ל. גם שנים לאחר הקמת המדינה הייתה תופעה נרחבת של, הקמ"ן הפירומן, השורף את אשר עמלו קודמיו בתפקיד.
|