עכשיו קראתי קצת יותר בעיון. (ברוב סוף השבוע נהלתי רומן אישי עם רובינס בפתולוגיה, אני די מחבב את הבחור. וזה שימח אותי לראות בפעם הראשונה שישראלים מוזכרים כקבוצה אתנית אחת, נמאס לי כבר מ ashkenazi jew... שחוזר כל הזמן)

עם הרוב המוחלט של מה שכתבת אני מסכים לגמרי.
יתרה מכך, אחת לכמה זמן מתראיין האינטלקטואל התורן ומכריז בהתנשאות שהישראלים סובלים מחרדה קיומית. כמו תמיד הוא מוציא את עצמו מן הכלל, ובדבריו הוא מעביר את הרמז שאתה ואני לא שפויים שאנחנו מפחדים שאולי משהו ירצה להרוג אותנו סתם כך. אז אנחנו שפויים ולא כאלו חלשים בהיסטוריה, וחובה עלינו לזכור זאת.

אבל חסידי אומות העולם כן מלמדים אותי שעור גדול על כוחו של היחיד, ועל חובתו לבחור נכון, ואם הם בחרו נכון במקרה הקיצוני ביותר שכנראה היה אי פעם. בוודאי שגם לנו יש את הכוח לבחור נכון.

ולשיטתי זה לא סותר את החובה להיות חזק ולהיות נכון לרגעים שנקווה שלא ידרשו מאיתנו על ידי שכנינו.

זנגה זנגה, דאר דאר
(מ.קדאפי)