http://www1.yadvashem.org/yv/he/edu...s/righteous.asp

סיפורה של אישה אלמונית: אנטונינה שיבאק מפולין

הסיפור האחרון מציג את האדם הפועל לבדו מול היהודי היחיד שניצל בזכותו. רוב חסידי אומות העולם היו אנשים כאלה, וסיפוריהם הם לעתים מרתקים ומרגשים לא פחות מן הסיפורים המפורסמים והידועים. בהתייחסות החינוכית לנושא כולו חשוב להדגיש שרוב המצילים באמת נותרו אלמונים, ושסיפורם שמור בינם לבין הניצולים.

אנטונינה שיבאק מתגוררת היום בכפר קטן בפולין. בתקופת המלחמה עבדה כמשרתת בביתו של קצין גרמני בלבוב (שהייתה באזור שסופח לברית-המועצות), והכירה משרתת אחרת שעבדה בדירה סמוכה והתיידדה עמה. לא הייתה ביניהן שום היכרות קודמת והקשר נוצר במקרה. האשה האחרת היא רבקה הולנדר, היום תושבת נתניה. אחרי הפלישה הגרמנית ביוני 1941 ובעקבות הפקודה לרכז את יהודי לבוב בגטו הציעה אנטונינה לרבקה שלא תלך עם כולם ותסתתר אצלה, בחדרה בדירת מעבידיה הגרמנים. רבקה עברה להתגורר בחדרה של אנטונינה, ומקום המסתור שלה היה מאחורי הארון שבחדר.

נתאר כאן את אחד מרגעי המתח והסכנה שעברו על שתיהן בשלוש השנים שבהן הסתירה אנטונינה את חברתה. רבקה הייתה מסתתרת במחבואה בשעה שבעלי הבית היו בבית, וכאשר יצאו יכלה להסתובב בחדר באופן חופשי. כשישבה יום אחד ותפרה במכונת התפירה שהייתה בחדר נכנסה בעלת הבית במפתיע. בקור רוח המשיכה לתפור כאילו זהו הדבר הטבעי ביותר. איש לא חקר אותה וכנראה הניחה בעלת הבית שזו חברה של אנטונינה. משגברה הסכנה לגילויה של רבקה הבינה אנטונינה כי מסוכן להמשיך להסתירה בדירת הקצין הגרמני והכרחי להחליף את מקום מגוריה. היא עשתה זאת כדי שתוכל להמשיך ולשמור על רבקה. ראוי לציין שלא ציפתה לשום גמול על מעשיה. הדבר חשוב וניתן להדגימו על ידי סיפור נוסף: רבקה נתנה לאנטונינה טבעת יהלום וביקשה ממנה שתיסע למחנה העבודה שבו שהתה אחותה ותנסה לשחד מישהו כדי להביא את האחות ללבוב. אנטונינה נסעה וניסתה לפעול כפי שנתבקשה, אך נכשלה. עם שובה החזירה את הטבעת לרבקה - והרי בקלות יכלה להסתיר אותה או למכרה בכסף רב ולטעון שנתנה אותה כשוחד, ושהמשוחד לא עמד בדיבורו.

בשנת 1989 נפגשה קבוצת תלמידים מישראל, במסגרת סיור בפולין, עם אנטונינה. לאחר ששמעו את סיפורה, שסופר בפשטות ובקיצור, מבלי לנסות אפילו להבליט את הסיכון שלקחה על עצמה מדי יום כדי להגן על רבקה, נשאלה: מדוע עשית זאת, הרי לא הכרת את רבקה ושום טובה לא צמחה לך ממעשה ההצלה? על כך השיבה: רבקה הייתה אישה נשואה, בעלה נאלץ לברוח לשטחי ברית-המועצות ולהתגייס לצבא הרוסי, ותמונתו של נתן בעלה ליוותה את רבקה כל העת; הבטחתי לה שאשמור עליה כדי שתישאר בחיים ותפגוש אותו כשישוב. ועוד אמרה: זה היה המעשה הנוצרי ביותר שעשיתי, ראיתי אישה צעירה במצוקה ולא יכולתי לנהוג אחרת.

בתשובה הפשוטה והכנה נכללים כל הטיעונים הפילוסופיים והערכיים שהובאו בראשיתה של רשימה זו. היחיד הוא הקובע את אנושיותו באופן התייחסותו לזולת.

http://www.sprawiedliwi.org.pl/pl/f...siwek-antonina/ [תודה ל'האזרח' שאיתר את המידע והתמונות]

Prior to the war, Antonina Siwek worked as a nanny for a German family in Lvov, where she
befriended a Jewish woman named Rywka Holender. “In these awful times,” Antonina
remembers, “we had only each other.”
On September 7, 1942, the Lvov ghetto was closed and the two women lost contact. Later,
when Rywka escaped a group being sent to a labour camp, she knocked on Antonina’s door
seeking shelter. Antonina didn’t hesitate to help her friend, who at this time assumed the name
Janina as an added precaution. She prepared a hiding place for her friend behind the
wardrobe in her bedroom, where Rywka would stay whenever Antonina’s employers were
home. Rywka was hidden this way for nearly two years. Antonina brought her food and
offered her moral support until the Red Army’s entry into Lvov on July 19, 1944.
After the war, Rywka moved to Israel. The women have remained friends and continue to
exchange letters to this day

גברת ANTONINA SIWEK עבדה בעיר לבוב אצל משפחה גרמנית כמטפלת של הילד. באותו זמן התידדה עם יהודיה בשם רבקה הולנדר. בימים האיומים האלה רק אנו היינו אחת לשניה כך אמרה גב' ANTONINA.

לאחר סגירת הגיטו בתאריך 7.9.1942 הידידות איבדו את הקשר ביניהן.
באחד הימים רבקה ברחה בקבוצת יהודים אשר הלכו לעבודות הכפיה והגיעה לידידה שלה ANTONINA ובקשה מקלט להסתתר.

גב' SIWEK לא הססה אפילו לרגע, והסתירה אותה אצלה וליתר הבטחון נתנה לה שם פולני יותר JANINA .
היא סידרה לה מחבוא מאחורי הארון בחדר שלה כאשר בעלי המקום הגרמנים היו בבית.
רבקה הסתתרה שם כמעט שנתיים. גברת ANTONINA הביאה לה מזון
וכל הזמן תמכה בה נפשית ועודדה אותה עד 19 ביולי 1944 כאשר העיר שוחררה ע"י הצבא האדום.

לאחר המלחמה רבקה הגיעה לישראל ושתי הנשים שומרות כל הזמן על הקשר ביניהן.
_____________

נ.ב.
בקובץ המצ"ב:

http://www.sprawiedliwi.org.pl/pl/f...siwek-antonina/
בסוף הדף כתוב באדום ALBUM, מקבלים אלבום של נשיא פולין ובדף 102 צילום של גב' SIWEK

"בניתי לי בית ונטעתי לי גן במקום זה שביקש האויב לגרשנו ממנו בניתי את ביתי, כנגד מקום המקדש בניתיו. כדי להעלות על ליבי תמיד את בית מחמדנו החרב...."
(ש"י עגנון - חתן פרס נובל)

אשרי אדם שיכול לתת מבלי לזכור זאת כל הזמן, ולקבל מבלי לשכוח אף פעם

לסלוח לרוצחים - זה תפקידו של האלוהים.
תפקידנו - זה לארגן להם פגישה

אנו לא בוכים, דואגים שאמהות שלהם יבכו